לא רק באפריקה

המגיפה הקטלנית שממשיכה להציק לאנושות

לעומת מחלות נושנות אחרות שנמחקו מהעולם, השחפת ממשיכה להתפתח ולחזור למקומות שחשבו שכבר נפטרו ממנה

מיכל רמתי

בבריטניה מת בתחילת החודש סטודנט לתקשורת, קרייג וייט, 21, ממחלת שחפת שאובחנה רק לאחר מותו. מותו מצטרף לשלל מקרים מדווחים של שחפת בבריטניה, שצפוי להיות גדול מזה שנרשם בשנה שעברה – 421 מקרים של שחפת עמידה לתרופות, עלייה של 26% לעומת שנה קודם לכן. מדינות רבות במערב אירופה סובלות מעלייה דומה במקרי השחפת העמידה לתרופות, שלפי הערכות מגיעה באמצעות מהגרים ממזרח אירופה, בה המחלה ממשיכה להיות נפוצה.

מעבר לאוקיאנוס האטלנטי, השחפת העמידה לתרופות נפוצה פחות - ב-2011 דווח על 124 מקרים כאלה בלבד בארה"ב. אך גם בארה"ב השחפת עוד מהווה בעיה משמעותית, בייחוד באזורים עניים יותר. מדינת אילינוי הצטרפה לפני כמה ימים לכמה מדינות בארה"ב שדיווחו על מחסור בטיפולים בשחפת.

שחפת. מפתחת עמידות לכמה סוגי אנטיביוטיקהצילום: רויטרס

אף שסך מקרי השחפת בעולם יורד, וארגון הבריאות העולמי (WHO) מדווח כי העולם צפוי לעמוד ביעדי הפיתוח של האו"ם - להגביל ולהפוך את מגמת השחפת עד 2015 – מספר המקרים העמידים לתרופות גדל. ב-2011 נרשמו כמעט 600 אלף מקרים של שחפת מסוג זה ב-27 המדינות שבהן השחפת היא השכיחה ביותר. בסך הכל, 8.7 מיליון אנשים חלו בשחפת בשנה שעברה, ו-1.4 מיליון מתו ממנה.

הבעיה בשחפת עמידה לתרופות מרובות (MDR-TB) היא הקושי לטפל בה. זנים מסוימים של שחפת פיתחו כבר עמידות לא רק לסוג אחד של אנטיביוטיקה, אלא לכמה סוגים.

השחפת היא מחלה ישנה, שבמאה ה-19 נתפשה כרומנטית, לאחר שכמה סופרים, משוררים והוגים חלו בה. במאה ה-20 המחלה כבר נתפשה הרבה פחות רומנטית, וכיום רבים המאבקים לשים לה קץ.

ב-15 מדינות בריה"מ לשעבר נרשמו 96% מהמקרים של שחפת העמידה לתרופות מרובות, ויותר מ-85% מהמקרים של שחפת בכלל. אירופה ואפריקה אינן צפויות לעמוד ביעד הפיתוח של האו"ם לצמצום מספר מקרי השחפת ב-50% מרמתם ב-1990.

אחד הקשיים בטיפול בשחפת, הוא הטיפול הממושך הנדרש. כיום, טיפול בשחפת רגילה כולל לרוב חצי שנה של נטילת ארבע תרופות מרכזיות. רבים מהחולים בשחפת מגיעים מאוכלוסיות עניות וקשות במיוחד. שיעור המכורים לאלכוהול ולסמים בקרב חולי השחפת, בייחוד במזרח אירופה, גבוה.

הצורך בקבלת תרופות באופן סדיר מקשה על אנשים שאורח חייהם נייד ומאוד לא סדיר. זו אחת הסיבות להיווצרות הזנים העמידים לאנטיביוטיקה - הפסקת טיפול באמצעו. כשטיפול מסוים אינו אפקטיבי, רופאים לרוב מעבירים את החולה לאנטיביוטיקה אחרת, וכך נוצרים לעתים זנים העמידים בפני כמה תרופות. הטיפול בזנים אלה כבר ממושך יותר - הטיפול המומלץ על ידי WHO הוא 20 חודשים.

ניסיון להתמודד עם קשיים אלה מתבצע בכמה מדינות, באמצעות מרפאות קהילתיות שמבצעות בדיקות סדירות לשחפת עבור אוכלוסיות בסיכון, ומעודדות אנשים להגיע למרפאה כדי לקחת תרופות, בין היתר.

להערכת האו"ם, המימון הדרוש ליישום טיפול ולבקרת שחפת במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית ב-2015-2013 הוא כ-8 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, עלות זו אינה מכסה תופעה נפוצה בקרב קבוצות הסיכון העיקריות להידבקות בשחפת: שילוב של איידס ושחפת. טיפול במצב זה דורש כ-3-2 מיליארד דולר נוספים בשנה. מימון פרטי וכספי סיוע בינלאומיים בסך כמיליארד דולר בשנה דרושים להשלמת התקציב שהקצה האו"ם לכך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker