חישובים כלכליים של עידן האפשרויות מחסלים את התא המשפחתי

בכל העולם, אנשים מתחתנים פחות ומולידים פחות - ההשלכות הפוליטיות, הכלכליות והדמוגרפיות הן עצומות ■ הרדיפה אחר "החופש לבחור" ולא להיקשר הופכת את העולם למקום טוב פחות - לכן ממשלות צריכות לעודד משפחות, מכל הסוגים

דיוויד ברוקס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בנקודה מסוימת במשך הדור האחרון, אנשים בעולם נכנסו למשהו שאפשר לכנותו "עידן האפשרויות". הם החלו להימנע מכל דבר שעשוי לשלול מהם אפשרויות אישיות כלשהן. השינוי הזה היה משחרר, והוא מוביל כעת ליצירתו של עולם השונה בצורה מדהימה מבעבר.

אם ובנה בקובהצילום: אי–פי

דוגמה מובהקת: במשך מאות שנים, רוב החברה האנושית הנחתה אנשים להקים משפחות עם שני הורים. כיום סוג זה של משפחה נראה יותר ויותר כאופציה אחת מני רבות. מספר האמריקאים שחיים בגפם זינק מ-9% מהאוכלוסייה ב-1950 ל-28% כיום. ב-1990, טענו 65% מהאמריקאים כי ילדים חשובים מאוד לנישואים מוצלחים. כיום רק 41% מהאוכלוסייה מאמינים בכך. יש הרבה יותר בתים אמריקאיים עם כלבים מאשר עם ילדים.

תופעה זו אינה ייחודית לארה"ב. בסקנדינביה, 40%-45% מהאנשים חיים לבדם. מספר הנישואים בספרד ירד מ-270 אלף ב-1975 ל-170 אלף כיום, ומספר הלידות השנתי בספרד נמוך עתה מאשר במאה ה-18. בגרמניה 30% מהנשים טוענות כי אין בכוונתן ללדת. בטייוואן, בסקר מ-2011, רוב הנשים מתחת לגיל 50 אמרו כי אינן רוצות ללדת. בברזיל הפריון נפל מ-4.3 תינוקות לאשה לפני 35 שנה, ל-1.9 בלבד כיום.

אלה הם שינויים תרבותיים ודמוגרפיים שמתרחשים במהירות מהממת. העולם נע לאותו כיוון - מחברות שבנויות סביב משפחות של שני הורים לחברות "קפטריה" עם אפשרויות בחירה רבות בתפריט.

העולם נע לאותו כיוון

"העלות של ילד גבוהה מהתועלת שלו"

התופעה הגלובלית הזו נותחה בדו"ח שנקרא "Humanity's Future: The Rise of Post Familialism" (עתיד האנושות: עלייתה של הפוסט-משפחתיות) על ידי צוות המומחים של ג'ואל קוטקין, אנורדהה שרוף, עלי מודארס ו-ונדל קוקס.

מדוע זה קורה? הדו"ח מציע כמה הסברים: אנשים פחות דתיים; אנשים באזורים רבים בעולם פסימיים יותר ונתונים בלחץ כלכלי גדול יותר; הקפיטליזם הגלובלי משחק גם הוא תפקיד, במיוחד באסיה. אנשים רבים מחויבים להתפתחותם המקצועית וחוששים כי אם לא ישקיעו מספיק שעות בעבודה, הם יפגרו אחרי עמיתיהם או יצטרכו לשלם על כך ברמת החיים.

טורו סוזוקי, חוקר במכון הלאומי לחקר אוכלוסייה וביטוח לאומי ביפאן, נתן לצוות של קוטקין הסבר בוטה במיוחד: "במערכות הכלכליות והחברתיות של המדינות המפותחות, עלות של ילד גבוהה יותר מהתועלת שהוא מגלם".

סינגפור היא אחד המקרים המעניינים. כמו רוב החברות האסיאתיות, היא היתה ממוקדת מאוד במשפחה. ואולם, כשהכלכלה שיגשגה, צנח שיעור הנישואים. סינגפור היא כיום בעלת שיעור פריון מהנמוכים בעולם. "בסינגפור המטרה של כולם היא לא ליהנות מהחיים, אלא להגיע להישגים: בבית ספר, בעבודה, בהכנסה", אמר מומחה דמוגרפיה סינגפורי לחוקרים. "רבים רואים בזוגיות מכשול לכך".

פריון במזרח אסיה

שינוי תרבותי זה יהיה בעל השלכות עצומות. מבחינת יחסי כוחות גלובליים, מדינות שנשארו פוריות, כמו ארה"ב, יהיו במצב טוב, ומדינות דלות פריון, כמו יפאן, ידעכו. מבחינה גיאוגרפית, רווקים ימשלו בחיי העיר, ומשפחות של שני הורים יחיו בפרברים. מבחינה פוליטית, אנשים נשואים באמריקה נוטים להצביע לרפובליקאים; מיט רומני זכה בקלות בקרב מצביעים נשואים, כולל נשים נשואות. הדמוקרטים, לעומת זאת, הצליחו לפנות יותר ללבם של הלא-נשואים. הנשיא ברק אובמה ריסק את רומני בקרב הרווקים - 62% מול 35%.

ניצחונו של אובמה בבחירות מעיד על התחזקותה של דמוגרפיה אחת, שאותה מנסים הדמוקרטים לייצג, לעומת דמוגרפיה שנייה, מסורתית יותר, שאליה הופנתה הרטוריקה הרפובליקאית. עלייתו של העידן הפוסט-משפחתי היא רקע חשוב לשינוי הזה.

משפחת אובמהצילום: אי–פי

מאמץ תמידי להשאיר אופציות פתוחות

לראייתי, עידן האפשרויות הזה מבוסס על תפישה שגויה. מצבם של אנשים אינו משתפר כשהם מקבלים חירות אישית לעשות כאוות נפשם. מצבם טוב יותר כשהם נתונים במחויבויות שיש להן עדיפות על בחירה אישית - מחויבויות למשפחה, לאלוהים, לעבודת כפיים ולמדינה.

הדרך הטובה ביותר להיקשר היא משפחה. באופן מעשי, המשפחה המסורתית מעוררת באנשים אכפתיות כלפי אחרים וגורמת להם להיות פעילים בקהילה ולהקדיש את עצמם לעתיד האומה ובני המין האנושי. לפיכך, החוקים והגישה שלנו צריכים להיות מוטים לטובת הקמת משפחות ועידוד פריון, כולל הטבות מס להורים ומדיניות של חופשות לידה נדיבות.

הגורמים החשובים לנישואים מוצלחים

ואולם, דגם המשפחה עם שני הורים הוא לא היחיד שדרכו אנשים קושרים את עצמם. אנחנו נכנסים באופן בלתי נמנע לעולם שבו יותר אנשים מחפשים דרכים שונות להיקשר אלה לאלה. לפני שמסיקים בפזיזות כי העולם הולך לעזאזל, יהיה זה רעיון טוב לחקור את שיטות המחויבות החדשות האלה. הבעיה היא לא בהכרח מבנה משפחתי משתנה. הבעיה היא אנשים שמעבירים את שנותיהם כבוגרים במאמץ תמידי להשאיר את האופציות שלהם פתוחות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker