"עליית הימין הקיצוני ביוון אינה אירוע שיחלוף עם תום המשבר"

תוך חמש שנים התכווצה יוון בשיעורים המתקרבים לאלו של גרמניה וארה"ב בשנות השפל הגדול

לוגו בלומברג
בלומברג
לוגו בלומברג
בלומברג

יוון גולשת לעבר התכווצות כלכלית מהסוג שחוו ארה"ב וגרמניה במהלך השפל הגדול, השוואה הממחישה את גודל האתגר העומד בפני המדינה בניסיון להשיב לעצמה את התחרותיות בשווקים באמצעות מדיניות צנע.

כלכלת יוון התכווצה ב-18.4% בארבע השנים האחרונות וקרן המטבע הבינלאומית צופה שב-2013 תירשם צמיחה שלילית של 4% נוספים, בשעה שיוון נאבקת להוריד את החוב שלה בתמורה לחבילת חילוץ בסך 229 מיליארד יורו. זאת ההתכווצות הכלכלית הגדולה ביותר של מדינה מפותחת בשלושת העשורים האחרונים לכל הפחות, וקרובה לזאת שהיתה בארה"ב בין השנים 1929-1933, אשר הסתכמה ב-27%, לפי נתוני המרכז לניתוח כלכלי היושב בוושינגטון.

תומכי המפלגה הניא נאצית "השחר הזהוב" בסלוניקיצילום: רויטרס

"הצנע ריסק את ההכנסות ממסים ולכן יצר את התוצאה ההפוכה", אמר צ'רלס דומאס, יו"ר חברת הייעוץ הפיננסי לומבארד, היושבת בלונדון. "אולם, אי אפשר להימנע ממנו, משום שלאנשים אין אפשרות להלוות כספים, והגירעונות נמצאים שם".

הקיצוצים בשכר ובפנסיות הגבירו את המתח באתונה ובערים נוספות ביוון בשעה שהכלכלה מתכווצת ומפלגה בעלת אלמנטים ניאו-נאצים זכתה ב-18 מושבים בפרלמנט. סקרים עדכניים מעידים כי "השחר הזהוב" הפכה למפלגה השלישית במידת הפופולאריות שלה במדינה, עם תמיכה של 14% מהבוחרים. מולה ניצבת סיריזה, מפלגת האופוזיציה השמאלית בעלת המאפיינים המרקסיסטים, בקיטוב פוליטי שמזכיר את זה של הנאצים והקומוניסטים בשלהי ימיה של רפובליקת וויימאר בגרמניה.

"הניסיון של שנות השלושים מלמד שחייבים לתמרץ את הכלכלה", אמר ואסיליס מונאסטיריוטיס, מרצה בכיר לכלכלה פוליטית בלונדון סקול אוף אקונומיקס. "עליית הימין הקיצוני ביוון אינה אירוע קיקיוני שיחלוף כשהמשבר יסתיים. וזה מאוד מסוכן שעליית הימין מסכנת את היחסים של יוון עם שכנותיה, כמו טורקיה ומקדוניה".

תומכי "השחר הזהוב" בעצרת בסלוניקיצילום: איֽ-פי

כלכלת גרמניה התכווצה בכ-34% בשנים שאחרי 1929, שהביאו לעליית היטלר לשלטון ב-1933. אפילו אחרי שהצמיחה הכלכלית חזרה ב-34', הייצור שב לרמתו טרם המשבר רק ב-1937, לפי נתוני הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה בויסבאדן, גרמניה.

קרן המטבע הבינלאומית צופה שההוצאות הממשלתיות ביוון השנה יפלו לרמה הנמוכה מאז 2006, בעוד שהאבטלה צפויה להרקיע ל-24% מכלל כח העבודה - יותר מכפליים מהרמות של טרום המשבר. החוב הלאומי יעמוד על 344 מיליארד יורו - גבוה יותר מזה שנרשם ב-2010, וכפול מאשר ב-2003.

ממשלת יוון הסכימה לקיצוץ נוסף של 13.5 מיליארד יורו בהוצאות הממשלתיות ב-2013 ו-2014, לאחר שבפברואר השנה כבר הצליחה לדחוק 3.1 מיליארד יורו של קיצוצים כדי לשכנע את הנושים הבינלאומיים שלה להעניק לה חבילת סיוע בגובה 130 מיליארד יורו. הממשלה גם החלה בהורדות שכר לעובדי המגזר הציבורי, קיצצה בפנסיות הממשלתיות וחתכה 576 מיליון יורו מתקציב הבריאות. חלק מצעדי הקיצוץ החדשים שהממשלה מתכננת כוללים גם את העלאת גיל הפרישה מ-65 ל-67.

"יוון עשתה את כל זה מבלי שהשיגה דבר", אמרה ברברה רידפאת, לשעבר מנכ"ל סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס (S&P), וכיום מנכ"ל המרכז הבינלאומי לרגולציה פיננסית בלונדון. "וזה הדבר העצוב בכל הסיפור".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker