הפריצה הגדולה של הודו עדיין רחוקה

אופטימיות ופסימיות משמשות בערבוביה בכלכלתה של הודו. מבחינות רבות נראה שהודו עלתה על מסלול מבטיח: עשור של צמיחה כלכלית מהירה, עלייה בשיעור היודעים קרוא וכתוב, גידול במספר התלמידות בבתי הספר וחדירה נרחבת של טלפונים סלולריים.

התמ"ג במדינה - כמעט 2 טריליון דולר - הופך את הודו לכלכלה העשירית בגודלה בעולם. מבחינה פוליטית, היא יציבה מאי פעם (מלבד מהומות שפרצו לזמן קצר באסאם בקיץ האחרון). היא צעירה, גדולה וצומחת במהירות. עד אמצע 2020 אוכלוסייתה תהיה גדולה משל סין. ההכנסה לאדם עולה, העוני בכפרים יורד, מחלת הפוליו חוסלה, כבישים נסללים ברחבי המדינה וכן הלאה.

בחירות כלליות עתידות להתקיים בהודו באמצע 2014 לכל המאוחר. לראש הממשלה, מנמוהן סינג, מלאו 80 ב-26 בספטמבר, וחברים נוספים בקבינט מזדקנים גם הם. המשכיות פוליטית היא בלתי נמנעת במדינה שבה הגיל החציוני הוא בקושי 25.

ואולם הפסימיות מתעוררת לנוכח הנתונים הכלכליים החדשים: הצמיחה השנתית ירדה לפחות מ-5%, לעומת שיא של 10%.

בעיות חיצוניות רבות פוגעות בהודו, כמו היחלשות הצמיחה העולמית ומחירי הנפט הגבוהים - הודו מייבאת 80% מהנפט שלה, ואז מסבסדת את רובו לצרכנים. עם זאת, מקורן של הבעיות הגדולות ביותר הוא פנימי. הממשלה לא מעודדת מקומיים וזרים להשקיע, הגירעון התקציבי עלול לעורר משבר פיננסי, קשה לממן את הגירעון בחשבון השוטף וערך הרופי צונח. הודו ניצבת בפני כמה שנים לא פשוטות, במיוחד אלה שיבואו אחרי 2014.

הבעיה טמונה בממשל

את גרעין הבעיה הפנימית של הודו מתמצתים לעתים קרובות במלה "ממשל". הכוונה היא בראש ובראשונה לפוליטיקאים שלא עושים את עבודתם. סינג אמנם הודיע בספטמבר על כמה רפורמות כלכליות שעוררו סערה פוליטית, אך באופן כללי ממשלתו לא הצליחה לבצע שום רפורמה מקיפה, לא העבירה אף חקיקה משמעותית והיא שקועה בשחיתות עמוקה.

קואליציית הברית המתקדמת המאוחדת (UPA), שבה שולטת מפלגת הקונגרס, לא מצליחה לפעול. לנוכח ההאטה בהשקעות הזרות והירידה בהכנסות, יצא פרנב מוח'רג'י, עד לאחרונה שר האוצר, במתקפה משונה נגד משקיעים זרים כמו חברת וודאפון, וניסה לשנות בדיעבד את חוקי המס במדינה. הצעד עורר אי ודאות. למרבה המזל, ביולי הוא קודם ומונה לנשיא.

ממשיכו בתפקיד, פלניאפן צ'ידמברם, העלה במהירות הצעה מפתה לרפורמות שנועדו להגדיל את ההשקעות והצמיחה. ואולם עם ראש ממשלה שלא עושה הרבה ומנהיגת מפלגה הססנית, סוניה גנדי, נראה שאין בידיו אמצעים פוליטיים רבים. בעלות בריתה של מפלגת הקונגרס בקואליציה (לצד מפלגות אופוזיציה) שבו וחסמו כל אפשרות לרפורמה. הפרלמנט הנוכחי בדרכו להיות בעל הקדנציה הקצרה ביותר בתולדות הודו העצמאית.

לכך יש להוסיף את ה"באבוס", ביורוקרטים שעובדים במערכת מאובנת מתקופת הבריטים. רבים מהדרגים הבכירים של הכלכלה עדיין מנוהלים - או יותר נכון, מעוכבים - על ידי פקידים.

הפוליטיקאים הואשמו, ובצדק, בהפסקות החשמל של הקיץ האחרון, שהותירו 600 מיליון איש בצפון הודו ללא חשמל במשך יומיים חמים במיוחד. ואולם שורש הבעיה הוא ארגוני. את החשמל מספק מונופול ציבורי עלוב לפחם, שמפיץ חלק קטן מדי מהתפוקה ברכבות בבעלות ממשלתית לתחנות כוח, שרובן מנוהלות על ידי המדינה.

"הביורוקרטיה שולטת. אף עובד ציבור אפילו לא מתעניין בקידום של משהו. יש פה פרויקטים של צנרת שתקועים כבר שלוש שנים", התלונן בכיר העוסק בתכנון בתחילת השנה.

חוק חדש לחופש המידע יגרום לכך שעסקות מפוקפקות כבר לא יוסתרו מהציבור. הציבור כועס על כך שאפילו החלטות כנות נתפשות לעתים כמונעות על ידי אינטרסים, ולכן פוליטיקאים וביורוקרטים מעדיפים לא לעשות כלום, מתוך מחשבה שזה הדבר הבטוח ביותר. מכרזים לסלילת כבישים, לקרקעות למפעלים או לאספקת מזון - כל אלה תקועים בהררי מסמכים.

האם יש מוצא מכאן? הסבב הראשון של רפורמות לליברליזציה שיצא לדרך ב-1991 הואץ בעקבות משבר במאזן התשלומים. אולי רק מצב חירום כלכלי נוסף יניע סבב שני של רפורמות גדולות.

מצב חירום ידחוף לשינוי

כלכלת הודו בצרות. הצמיחה נחלשת. ההשקעות הזרות הישירות, שבשנה שעברה הגיעו לשיא של 47 מיליארד דולר, צנחו עד כה השנה ב-67% וחברות פרטיות מקומיות מסרבות להשקיע. השירותים והצריכה הפרטית עדיין במצב טוב יחסית, אך התפוקה התעשייתית כבר ירדה הקיץ.

האינפלציה אולי מאטה סוף-סוף, מה שעשוי לאפשר לבנק המרכזי להתחיל להוריד ריביות, אך הוא והמשקיעים יירגעו רק אם יראו את הפוליטיקאים מבצעים רפורמות משמעותיות. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הודיעה כי הגירעון התקציבי של הודו עלול לעלות לכ-9% השנה. משמעות הדבר היא קיצוץ הסובסידיות במידה ניכרת.

מעבר לכך, יש שורת צעדים שממתינים לאישור או ליישום. חוק לרפורמת קרקעות עשוי להקל על התעשייה להקים מפעלים. חוקי עבודה מחמירים פחות יסייעו לחברות לגייס עובדים. תוכניות הרווחה יכולות ליהפך ממערכת מנוצלת לרעה של קצבאות מזון, להעברה ישירה לחשבונות של אנשים פרטיים.

עידוד משקיעים זרים להשקיע בהודו תתן ביטחון ותסגור את הגירעון במאזן השוטף. למשקיעים חיצוניים אמנם אסור להקים סופרמרקטים בכמה ערים בהודו ולרכוש חברות תעופה מקומיות, אך המשך המגבלות והמכסות על הון זר נראה יותר ויותר מוטעה.

רפורמה מוצעת נוספת היא החלפת המערכת הקיימת של היטלים שונים ומורכבים במס אחיד ולאומי. זוהי דרך ברורה לעודד את הסחר והצמיחה ולמשוך משקיעים לשוק הגדול בעולם. ואולם הממשלות האזוריות והאופוזיציה מנסות לבלום את השינוי, היות שהן לא סומכות על הממשל המרכזי שיעביר אליהן את ההכנסות באופן הוגן.

הסיכויים שרפורמות גדולות יתרחשו בקרוב אפסיים. יהיה גם קשה למכור את הרפורמות לציבור, כפי שהוכיחו השביתות והמהומות שפרצו נגד רפורמות קטנות עד כה.

בהתחשב בבחירות המקומיות שיתקיימו בשנה הקרובה, לפני הבחירות הכלליות, קשה לראות את המפלגה מיישמת את הרפורמות הגדולות שלא הצליחה לקדם מאז 2009. רוב המומחים מניחים שממשלתו של סינג, אולי עם בעלות ברית חדשות, יכולה להחזיק מעמד עד 2014, אך הקונגרס יחוש לחץ גובר לחלק כספי ציבור ישירות לבוחרים.

התפשטות של קפיטליזם המקורבים

הפוליטיקאים לא מראים נכונות להיות אמיצים ולבצע רפורמות, לאחר שראו את התבוסה שנחלה ממשלת הרפורמות הקודמת של מפלגת בהרטייה ג'נטה (BJP) בבחירות 2004. הבוחרים לא נתנו לממשלה קרדיט על כך שסייעה ליצור תנאים לצמיחה כלכלית ורפורמות בפנסיות ציבוריות.

חבר בכיר ומיואש בממשלה בדלהי הביע חשש מכך שההסכמה הרחבה המסורתית על תמיכה ברפורמות נסדקה. אזהרתו של סינג מאוגוסט, שההאטה בצמיחה מאיימת על הביטחון הלאומי, נשמעה כמו קריאה חסרת תועלת לעמיתיו הפוליטיקאים.

מה שמחריף את הספקנות הוא ההתפשטות של קפיטליזם המקורבים - שבו מוענקות טובות הנאה כלכליות למקורבי הממשל. הצמיחה בעשור האחרון והמחירים הגבוהים של סחורות וקרקעות העשירו קבוצה הרסנית של פוליטיקאים "ברונים שודדים".

הזעם הציבורי נגד השחיתות והסופר-עשירים גבר, והתמזג עם הספקות לגבי הרפורמות בשוק. סינג אוהב לומר שהבוחר הממוצע מבין טוב יותר מהפוליטיקאים את יתרונות הרפורמות.