פה גדול ואומץ לב: כך טיהרה שופטת אחת את מערכת המשפט הברזילאית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פה גדול ואומץ לב: כך טיהרה שופטת אחת את מערכת המשפט הברזילאית

היא כינתה שופטים "בנדיטים המסתתרים מאחורי גלימות", "נוודים" ו"טרמיטים", אילצה אותם לחשוף את חשבונות הבנק שלהם ולא היססה להילחם במאות גילויי שחיתות ■ כך נהפכה השופטת אליאנה קלמון לגיבורה עממית, עם אלפי אוהדים בפייסבוק ואפילו במה שתוקדש לה השנה בקרנבל

29תגובות

אליאנה קלמון נהנית להתגרות באנשים. אבל אפילו היא לא שיערה את גודל הפצצה שהטילה בראיון שהעניקה לאחד העיתונים הקטנים בברזיל, כשתיארה שופטים במערכת בתי המשפט כ"בנדיטים המסתתרים מאחורי גלימות". "תראו, אני משתמשת בהרבה דימויים צבעוניים. כשאמרתי את זה, זה לא נראה לי נורא כל כך, אבל כשהראיון נגמר", היא נזכרת ומתחילה לצחקק במבוכה, "הצצתי הצדה לעוזר האישי שלי, הוא הסתכל עלי כאילו ראה רוח רפאים - ואז פרצה הסערה".

המשפט הפוגעני של קלמון, המכהנת כחוקרת הבלתי רשמית של מערכת המשפט הברזילאית, היה התייחסות לשופטים מושחתים. השופטים, לדבריה, מקדמים אינטרסים אישיים וממלאים כיסיהם במזומנים, בעוד שהם משתדלים לעבוד כמה שפחות.

רוטרס

ההאשמה הנוקבת, שהתפרסמה בעיתונים ב-2011, הציתה שערורייה שהגיעה עד לבית המשפט העליון. התוצאה המפתיעה של ההערה היא גל תקדימי של שיפור השקיפות ורפורמות בבתי המשפט הברזילאים, שרבים מהם התנהלו עד כה כמגרש הפרטי של השופטים - ולא הצליחו לזכות באמונם של התושבים והמשקיעים הזרים.

העימות הפך את קלמון, 67, שופטת, סבתא לשני נכדים ומחברת ספר בישול פופולרי, למעין גיבורה, עם יותר מ-10,000 אוהדים בפייסבוק ואפילו במה שתוקדש לה בקרנבל שייערך השנה.

עלייתה של קלמון ניערה את העולם המנומס, הנשלט על ידי גברים מאפירי שיער שמתבלים את נאומיהם בביטויים בלטינית. עם חיבה לבלייזרים בהירים ומנהג לעטוף את הביקורת בצחוק רועם, קלמון תיארה את השופטים המושחתים כ"נוודים" ו"טרמיטים", ואמרה כי מערכת המשפט בברזיל תקועה במאה הקודמת. היא קראה ל"מלחמה" בניסיון לטפח את החשיבות של בית המשפט.

אף שיש המאשימים אותה ברדיפה אחר פרסום או טוענים כי יש לה פה גדול והיא משמיצה ללא רסן את כל מערכת המשפט, קלמון אומרת כי התמיכה שלה היא זוכה בסביבתה היא זו שאיפשרה לה לקדם את האג'נדה שלה.

אי פי

בחודשים האחרונים אילצה קלמון שופטים לחשוף פרטים של החשבונות הפיננסיים שלהם ועיסוקים נוספים, שסיפקו להם בונוסים לא ראויים. כמו כן, היא הדיחה כמה פקידים מושחתים ממשרותיהם - ועדיין לא אמרה את המלה האחרונה.

מאמציה של קלמון הם חלק ממגמה נרחבת בברזיל, המתרחשת על רקע התרחבות מעמד הביניים, שדורש מוסדות טובים יותר: ששה שרים בממשלתה של נשיאת ברזיל, דילמה רוסוף, התפטרו או פוטרו בשנה האחרונה בשל אישומי שחיתות. ואולם, הזרוע המשפטית במדינה נותרה כמעט ללא שינוי מאז הדיקטטורה הצבאית, שנפלה ב-1985.

"מעשיה של קלמון חיוניים לדמוקרטיה הברזילאית", אמר פרננדו אנריקה קרדוסו, שכיהן כנשיא המדינה ב-1995-2003. "לא היה אף אחד ששלט על השופטים האלה בעבר", הוסיף.

"אמרתי 'בנדיטים בגלימות' לעיתון קטן מאוד", אמרה קלמון, "אבל בעולם כיום, אם את אומרת משהו שכבר נמצא בתודעה, הוא מתפוצץ בקול רועם. גיליתי שזה היה משהו שרבים חשבו אבל לא יכלו לומר בקול. זה היה תפקידי לומר זאת".

להשמיד את האינטרסנטים

התמונה כיום במערכת המשפט הברזילאית נראית אמנם מעודדת, אבל לפני כמה חודשים נראה היה שקלמון עומדת להפסיד בקרב.

יומיים לאחר "הערת הגלימות" היא אולצה לשבת בדממה באותו החדר עם אנטוניו סזאר פלוסו, נשיא בית המשפט העליון באותם ימים, שהקריא הצהרה הסותרת את האשמותיה וטען כי הן פוגעות בכבודם של אלפי שופטים הוגנים בברזיל.

לפי משנתה של קלמון, התמקדותה בשופטים המושחתים תרמה לבדל אותם ובכך למעשה לסייע ל"רוב הגדול" של השופטים הישרים והחרוצים. עם זאת, באותו יום היא שמרה על שתיקה. "ידעתי שזה לא הרגע שלי וידעתי שהדברים יחמירו". ואכן, בתוך שבועות התחממו הרוחות ובית המשפט העליון דן בניסיון לנטרל את קלמון מלחקור ולצנזר שופטים.

זו לא היתה ההתנגחות הראשונה שלה עם המערכת. קלמון, שנולדה בבאיה שבצפון העני של ברזיל, מספרת שלמדה משפטים כי רצתה - כמו רבים אחרים שחוו את גיל ההתבגרות בשנות ה-60 - לתקן את העוולות שהפכו את ברזיל לאחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם. עם זאת, כשהתמנתה לשופטת נחרדה לגלות את אחד ממעוזי השחיתות של האליטה הברזילאית.

מערכת המשפט בברזיל - המבוססת על חוקי משפט לפי קוד נפוליאון, שהתחיל בתקופת הקולוניאליזם הפורטוגזי - התנהגה באטימות "לאלה המנסים להחיל שינויים", אמר פדרו טקז, סנטור שדוגל ברפורמה משפטית במדינה. "זהו מועדון סגור.לאליאנה היתה תעוזה מספקת לדרוש ולהתקבל אליו, אפילו כשרבים לא חפצו בה".

חוקת 1988, שנכתבה זמן קצר לאחר שובה של הדמוקרטיה לברזיל, העניקה לבתי המשפט אוטונומיה כמעט מוחלטת, בצעד שהיה אמור להגן עליה מפני התערבות של פוליטיקאים. למעשה, המהלך "איפשר לשופטים להסתיר נפוטיזם והחלטות בעלות אינטרסים אישיים", אמרה קלמון.

תפקודה האטי והאטום של מערכת המשפט תועד בסקרים רבים כאחד המכשולים הגדולים בפני השקעה בברזיל. במחקר של הבנק העולמי בנושא, ברזיל מדורגת במקום 183 מבחינת ידידותיות למשקיעים, ונמצאת בשליש התחתון בקטגוריות הקשורות לאכיפת חוזים, פתיחת עסקים וטיפול בהסדרי קבלנות - כל הקטגוריות שבהן מערכת המשפט ממלאת תפקיד מרכזי.

"יש שחיתות, כמובן, אבל גם יש תחומים שבהם המערכת פשוט לא מתפקדת או לא יעילה", אומרת קלמון, ומצטטת כדוגמה את החוק הברזילאי הדורש אישור נוטריוני נרחב. "אם מערכת המשפט היתה עובדת כראוי, האינטרסנטים היו מושמדים, ולכן הם עושים כל שביכולתם למנוע יעילות וסדר".

הכנות של קלמון שרפה גשרים רבים בדרכה, אבל במקביל העניקה לה כמה חברים בעלי כוח - עמיתים שתמכו ברפורמה ועזרו לה להתקדם. היא נהפכה לאשה הראשונה ששירתה בבית המשפט הפדרלי (STJ), וב-2010 מונתה לתפקיד בכיר במועצה הלאומית לצדק (CNJ) - גוף מיוחד ובעל עוצמה וסמכות לחקור שופטים, שהוקם לפני שש שנים.

"לאורך הקריירה תמיד גיניתי את כל מה שראיתי, אפילו כשזה לא היה פוליטיקלי קורקט", אמרה קלמון והתחילה לצחוק. "אם הם רצו עכבר קטן עבור המועצה, הם היו צריכים לבחור במישהו אחר".

בונוסים מפוקפקים

לאחר שבית המשפט העליון ניסה להגביל את יכולות המועצה, הכפילה קלמון את מאמציה. היא שטחה את טענותיה בפני הציבור וטענה, למשל, כי מאות שופטים ביצעו העברות כספים בסכומים גדולים יותר מהכנסותיהם המדווחות. היא ציינה גם כי יותר ממחצית השופטים במדינת סאו פאולו לא הגישו דו"חות מס, למרות דרישת החוק.

בה בעת, היא כיוונה ישירות אל פלוסו, נשיא בית המשפט העליון, ורמזה כי הוא מונע ממנה לחקור בתי משפט במדינה שממנה הגיע - סאו פאולו - שם מתקיימים 60% מהמשפטים בברזיל. "אתם יודעים מתי אצליח לחקור את בתי המשפט בסאו פאולו? זה יהיה ביום שסמל גרסיה יצליח לתפוס את זורו", אמרה בהתייחסות לדמויות מסדרת הטלוויזיה הפופולרית משנות ה-50.

תגובת הציבור היתה מפתיעה בעוצמתה. קלמון הגיעה לכותרות העיתונים באותו היום והמדיה החברתית התעוררה בכל פעם שצץ טיעון חדש שלה. לבסוף היא הגיעה לפסגת התהילה הברזילאית, עם קרון המוקדש לה בקרנבל בבירה ברזיליה.

בפברואר פסק בית המשפט העליון בתביעה ואישר את כוחה של המועצה הלאומית לצדק. קלמון, שהיתה מתוחה מהמעמד, היתה בהלם. "אין לי ספק שדעת הקהל שיחקה תפקיד בהחלטה", אמרה. דובר בית המשפט לא הסכים להגיב לשאלה אם הפסיקה הושפעה מדעת הקהל.

לאחר הפסיקה השתחרר הרסן, והמוני עובדים במערכת המשפט התקשרו לקלמון וסיפרו לה על שחיתויות וניצול כוח במערכת. "התועלת האמיתית של העימות היא העלייה הדרמטית במספר האישומים שקיבלנו במועצה הלאומית לצדק", אמרה קלמון. "אנשים התחילו להאמין בפעם הראשונה כי אף אחד, גם לא בעלי הכוח, יצליחו לעצור את החקירות האלה".

בהתבסס על ההאשמות, המועצה הלאומית לצדק הגבילה פעילות של שופטים שיצאו לחופשות של שלושה חודשים בשנה או שהעניקו לעצמם ולצוות שלהם בונוסים מפוקפקים. קלמון החלה גם להגביל פעולות שבמסגרתן כסף שהועבר לבתי המשפט במשפטים נשאר בחשבונות בית המשפט שנים רבות, ובמקרים רבים איפשר לפקידים לנכס לעצמם את שיעור הריבית שנצברה.

מאורו זקה, תובע צעיר שחקר בכירים מושחתים במדינת מטו גרוסו, השתמש במטאפורה מעולם הכדורגל כדי לתאר את הערצתו לקלמון: "כולנו צפינו כאשר אליאנה בעטה את הכדור לשער בכל כוחה והבקיעה כמה שערים. היא העניקה השראה לרבים מאתנו לצאת למגרש".

"זה יהיה הסוף שלנו"

באוגוסט קרה דבר משעשע - סמל גרסיה תפס לבסוף את זורו.

כשהיא מלווה בעשרות עמיתים מהמועצה הלאומית לצדק, נכנסה קלמון לבית המשפט הגבוה בסאו פאולו - מבנה מרשים מתקופת הדיכוי בברזיל עם מסדרונות מכוסים בתמונות של שופטי עבר, כמעט כולם גברים. "זה יוצא מן הכלל", לחשה קלמון לאחר מעמיתיה.

היא בילתה את היום בפגישות עם שופטים ובכירים במערכת - חלקם ניסו להפילה ששה חודשים קודם לכן. השיחות נשאו אופי של וידוי, תלונות נשמעו בנוגע לקצב האטי של השימועים בבתי המשפט, והגיעו עד לשופטים החשודים בריפוד תלוש המשכורת שלהם ושל חבריהם. עורך דין אחד אף התעניין כיצד ניתן להקים גוף כמו המועצה עבור מדינת סאו פאולו.

"האנשים ידעו מה מתרחש", אמרה קלמון לקבוצת תובעים. "אם נכחיש את המתרחש - זה יהיה הסוף שלנו. אנחנו יכולים רק להשתפר אם נודה שיש לנו מגרעות".

היום האחרון של קלמון במועצה הלאומית לצדק היה בתחילת ספטמבר, אבל כסימן להתקדמות הרבה שלה, היא נבחרה על ידי עמיתיה השופטים הפדרלים לכהן כראש בית הספר המפקח על הכשרת שופטים (ENFAM), דבר שיאפשר לה לחנך כראות עיניה את הדור הבא של מערכת המשפט הברזילאית.

כמו כן, ברור כי תפקידה בתור המצפן המוסרי מגיע מעבר לסמכויות תפקידה. כאשר בית המשפט העליון פתח במשפט שחיתות שבו נבדקו בכירים בממשלה באוגוסט, קלמון אמרה כי "החברה הברזילאית כולה" ממתינה לשמוע את פסיקת השופטים. הצהרותיה עיטרו את כותרות העיתונים ביום שלמחרת.

אפילו אלה שבעבר נמנו על מתנגדיה אומרים שחל שינוי ברור ולטווח הארוך. "אנשים הרגישו לא בנוח עם ההאשמות שלה, אבל התוצאות הן בלתי הפיכות", אמר ארמנדו סרג'יו פרדו דה טולדו, שופט ומנהל בית הספר המפקח על הכשרת שופטים בסאו פאולו. "בתי המשפט יהיו חייבים להיות זהירים מעתה, מכיוון שהם יודעים שהחברה כולה בוחנת אותם", הוא חייך. "אני חושב שזה נפלא והיה צריך לקרות מזמן. האמת היא שהיינו צריכים את זה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#