עולם של גברים: המספרים המטורפים מאחורי בריחת הנשים מאירלנד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עולם של גברים: המספרים המטורפים מאחורי בריחת הנשים מאירלנד

בכל שבוע נוטשים את אירלנד כ-1,500 צעירים מיואשים שמקווים למצוא עתיד טוב יותר, ושיעור הנשים הצעירות בקרב העוזבים צומח בקצב מהיר ■ כך זינקו סיכויהם של הרווקים האירים למצוא שידוך דווקא בתור הטיסות היוצאות בשדה התעופה

31תגובות

העיירה פורט הדלאנד במחוז הכרייה פילברה שבמערב אוסטרליה היא מקום שכוח אל. לצד שולחנות הביליארד בבר המקומי, תלויים פורטרטים - כמו במערבונים אמריקאיים - של מקומיים שנאסר עליהם להיכנס לבר משום שהיו מעורבים בקטטות. הם ברובם אבוריג'ינים, אבל יש כמה שנראים כאילו נשלפו מרחוב בדבלין, ושמות המשפחה שלהם חושפים את המקור האמיתי שלהם.

גל ענק של מהגרים מאירלנד הגיע לאוסטרליה. חלקם משמשים פועלים במכרות הפתוחים של פילברה ומניעים את מכונות החפירה העצומות שמוציאות את מחצבי הברזל. המחצבים נשלחים אחר כך לנמל נינגבו בסין, שם הם מותכים לפלדה, לשימוש בתעשיית היצוא הסינית.

אי פי

הגברים האירים שעובדים שם כעת הם חלק קטן מהקהילה האירית העצומה באוסטרליה. אם יזדמן לכם, כפי שקרה לי לפני כשנתיים, לבקר בחוף בונדיי ליד סידני, תוכלו לשמוע את המבטא של המהגרים האירים. אזור החוף ושכונת בונדיי הם חלק מהאזורים שמלאים בעובדים אירים צעירים. הסיפורים שלהם טיפוסיים למדי: צעירים בשנות ה-20 לחייהם שפוטרו בשיא המשבר באירלנד, ומתחילים מחדש באוסטרליה. הם עובדים בברים על קו החוף ובבתי קפה בבונדיי כדי לעמוד מחדש על הרגליים, בתקווה שיוכלו לבנות מחדש את הקריירה שלהם. מאז שהגיעו לאוסטרליה, המספרים שלהם רק תפחו. ברור שלא מדובר רק באוסטרליה: לונדון, טורונטו וניו יורק מלאות בצעירים מאירלנד.

עם כל הדיבורים באחרונה על נקודת מפנה במשבר, כשקרן המטבע הבינלאומית אומרת שאירלנד פשוט נהדרת, ונגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, טוען שאירלנד היא דוגמה ומופת לצייתנות, אסור לשכוח שהמצב ברחובות לא מרגיש כך. כ-76 אלף איש עזבו את המדינה בשנה שעברה - 1,460 איש בשבוע, או קצת יותר מ-208 איש ביום. ההתרוקנות המשיכה השנה במהירות, כשהכלכלה הריאלית - זו שכולם עובדים וחיים בה - ממשיכה לגרד את התחתית.

כבר לא מיתון של גברים

באחרונה שוחחתי עם אחיו הצעיר של חבר שלי, והוא אמר לי שרבים מחבריו בדבלין הם רווקים, ולא משום שהם רוצים להיות רווקים. בהתחלה זה התמיה אותי. עכשיו אני יודע למה זה. זה מפני שהרכב המהגרים השתנה באחרונה באופן ניכר. בימים אלה, יש יותר סבירות לפגוש נשים צעירות בשדה התעופה, מהגרות מהמדינה.

בהתחלה, המיתון יכול היה להיקרא "מיתון של גברים" כשמספר הגברים שפוטרו זינק בחדות. כעת אנחנו רואים את שלב "המיתון הנשי" במשבר. כשהמיתון התרחב, בעיקר לתוך מגזר הקמעונות, שיעור הנשים שקיבלו קצבאות הרקיע שחקים, ואלפי נשים עזבו את המדינה. לפי משרד הסטטיסטיקה המרכזי באירלנד, שיעור הנשים המהגרות עלה ב-51.8% ב-2011 לעומת 2010. שיעור הגברים המהגרים ירד ב4.4%- באותה תקופה.

בנוסף, הנשים עוזבות בגיל צעיר יותר ויותר. קחו לדוגמה את מרכז אירלנד, שנפגע באופן חמור כתוצאה מהקריסה במחירי הבתים. מספר הנשים בגילי 20-24 ירד ב-8.7% ב-2010-2011. זהו אמנם נתון התחלתי, אבל הוא לא משתווה לירידה באוכלוסיית הנשים הצעירות בדבלין.

הירידה באוכלוסיית הנשים הצעירות בדבלין היא מזעזעת. בסך הכל, האוכלוסייה בדבלין בגילי 20-24 הצטמצמה ב-2010-2011 ב-11.9%, אבל ההיעלמות של נשים צעירות היא מבהילה. בשנה שעברה התכווצה אוכלוסיית הנשים הצעירות ב-15.1%. במספרים מוחלטים, כמות הנשים בדבלין בגיל 20-24 ירדה מ-42 ל-35.4 אלף. כמובן שלשינויים בשיעורי הילודה לפני כ-20 שנה יש השפעה על המספרים, אך ההגירה השלילית משחקת כאן תפקיד מרכזי.

למגמות אלה יש השלכות אדירות על טבעה של העיר בשנים הבאות. אם המוני הצעירות האיריות ימשיכו לעזוב, המדינה תמצא את עצמה עם המוני רווקים, כפי שהיה בשנות ה-60.

מה היה קורה אם הן היו נשארות? איך המדינה היתה נראית ואיך היו נראים הנתונים הכלכליים? ברור שהאנשים האלה - נשים וגברים - ברחו מהמדינה בגלל האבטלה והצניחה בצריכה בכלכלה המקומית, שסיפקה את מרבית מקומות העבודה.

כשמחשבים מה היה שיעור האבטלה אם האנשים שנטשו היו נשארים בזמן שהכלכלה המקומית היתה משותקת, קל להבין שההכרזות האופטימיות של ממשלת אירלנד הן ריקות מתוכן. לדוגמה, שיעור אבטלת הצעירים בקרב נשים בגילי 15-24 הוא 22.8%. אם חברותיהן הצעירות לא היו עוזבות לאוסטרליה, שיעור אבטלת הצעירות היה מטפס ל-35% - נתונים שמגיעים לרמות של השפל הגדול.

בקרב הגברים, המספרים מדאיגים עוד יותר, מכיוון שרמת האבטלה של גברים בגילי 15-24 גבוהה גם כך. שיעור האבטלה כיום בקרב גברים צעירים הוא 36.8%. נתונים אלה היו מזנקים ל-45.4% אם 15 אלף צעירים בקבוצת הגיל הזו לא היו מהגרים, והיו נשארים בשנה האחרונה במדינה ללא עבודה.

אלמלא ההגירה, בקבוצת הגיל המבוגרת יותר, 25-44, שיעור האבטלה היה עולה מ-11% ל-14%. בקרב הגברים באותו גיל, שיעור האבטלה היה עולה מ-18% ל-20.3%.

זה מה שקורה עכשיו באירלנד - אנשים עוזבים בהמוניהם. אך ההאטה ההדרגתית בכלכלה העולמית יכולה לפגוע בנתיבי היציאה המסורתיים מאירלנד המוכה. כשזה יקרה, יידרש יותר מצוות חשיבה של קרן המטבע הבינלאומית כדי להעלות רעיונות לשינויים אמיתיים שיוציאו את אירלנד מהבלגאן.

בלומברג

הכותב הוא כלכלן, סופר ואיש טלוויזיה אירי. ספרו האחרון הוא "Follow the Money"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#