4 שנים לקריסת ליהמן ברדרס - האם משהו השתנה? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

4 שנים לקריסת ליהמן ברדרס - האם משהו השתנה?

הציפיות לרפורמה רגולטורית, שינוי במנהגי השכר, צמצום כוחם וגודלם של הבנקים - נענו באופן חלקי. האם מספיק על מנת למנוע משבר נוסף בסדר גודל של קריסת ליהמן? רק הזמן יעיד

2תגובות






לפני 4 שנים בדיוק, ב-15 בספטמבר 2008, הכריז בנק ליהמן ברדרס על פשיטת רגל. לא היה זה בנק ההשקעות הראשון שקרס במשבר – חצי שנה קודם לכן כבר קרס בר סטרנס. אך בר סטרנס היה בנק קטן בהרבה, שהחשיפה של יתר המגזר הפיננסי אליו הייתה מוגבלת בהרבה. לממשל האמריקאי היה הרבה יותר קל גם לחלץ את בר סטרנס הקטן יותר, מה שאיפשר את מכירתו לג'יי.פי מורגן צ'ייס במחיר מציאה.

במקרה של ליהמן ברדרס, החליט הממשל האמריקאי לשים גבול ברור, להבהיר למגזר הפיננסי כי לא יחלץ בנקים בכל מחיר, כי אין דבר כזה "גדול מכדי ליפול". הרעיון היה להימנע מ"סיכון מוסרי" – שהבנקים הגדולים יוכלו לקחת על עצמם סיכונים מופרזים ולדעת כי במקרה הגרוע ביותר, הממשל האמריקאי יזרים להם כסף ויציל אותם.

החלטה זו החזיקה מעמד יומיים. ב-17 בספטמבר 2008 הוכרז על סיוע בסך עשרות מיליארדים לענקית הביטוח AIG, שבשל חשיפתה למוצרים של ליהמן ברדרס נקלעה אף היא לקשיים חמורים. הסיוע ל-AIG הלך ותפח, והגיע לבסוף ל-182 מיליארד דולר. הממשל אף השיק תכנית סיוע חירום לבנקים ואילץ את כל הבנקים הגדולים לקבל סיוע בסך עשרות מיליארדי דולרים, על מנת להרגיע את חששות השווקים לגביהם.

המשבר הפיננסי החריף, הפיל את השווקים ברחבי העולם, ודחף את הכלכלה העולמית למיתון. הכלכלה האמריקאית איבדה 12.8 טריליון דולר. לרבים היה ברור כי נחוץ שינוי של ממש במגזר הפיננסי וברגולציה עליו. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נבחר על כנפי הבטחותיו להתמודדות עם המשבר – לא רק להשיב את שוק התעסוקה ואת הכלכלה האמריקאית לאיתנם, כי אם גם להבריא את המגזר הפיננסי ולבצע רפורמה ברגולציה עליו.

כעבור 4 שנים, מה השתנה?

גדולים מכדי ליפול – {גרפים של הבנקים הגדולים בארה"ב, לפי נכסים}

נכסי 5 הבנקים הגדולים בארה"ב לפני המשבר היו שווים 43% מהתמ"ג האמריקאי. כיום הם שווים 56% מהתמ"ג האמריקאי. הרכב הבנקים השתנה אף הוא. כמה בנקים נעלמו מהמפה ונבלעו בבנקים אחרים. חלק מבנקי ההשקעות הפכו לחברות אחזקה בנקאיות, מה שאיפשר להן לקבל סיוע מהבנק הפדרלי, וכך נכנס למשל גולדמן סאקס לחמישייה הראשונה.

רפורמה ברגולציה – {תמונה, ברני פרנק, ממנסחי הרפורמה}

חוק דוד-פרנק, אחד ההישגים של ממשל אובמה, נועד לשנות משמעותית את הרגולציה של המגזר הפיננסי. החוק, שמתפרש על פני יותר מ-2,000 עמודים, התעתד בין היתר להחזיר את ההפרדה בין בנקאות השקעות לבנקאות מסחרית, כפי שעשה חוק גלאס-סטיגל שנחקק לאחר משבר 1929, הוחלש בהדרגה בימי ממשל רייגן ובוטל סופית בימי קלינטון. הוא נועד להגדיל את ההגדלה על הצרכנים הפיננסיים, לצמצם את העמלות על כרטיסי אשראי, לסייע לממשל לפרק בנקים שאינם מתפקדים.

אף שהחוק אכן כולל תקנות שנועדו לבצע דברים אלה, מרביתן הרבה יותר מתונות מלשון הצעת החוק המקורית, לפני שהקונגרס האמריקאי טיפל בה והוסיף פשרות רבות. הפרדה בין חטיבת המסחר וההשקעות לא התבצעה, אף כי חלק מהנטל הרגולטורי החדש מעודד בנקים לבצע הפרדה שכזו. העמלות על כרטיסי אשראי צומצמו, אך פחות מהמתוכנן. נציבות להגנה על הצרכנים הפיננסיים הוקמה, אך סמכויותיה מוגבלות.

מניעת הימורים מנופחים של הבנקים – {תמונה, ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי. פי מורגן צ'ייס}

הימור ענק היה אחד הגורמים למפלת חטיבת המוצרים הפינננסיים של AIG. מאז מפלה זו, נחל בנק UBS הפסד בסך מיליארדי דולרים בגין הימור מופרז של סוחר. אפילו ג'יי.פי מורגן צ'ייס, שהיה הבנק שנראה היה כי בקושי נשרט מהמשבר, ויצא ממנו הבנק הגדול בארה"ב במונחי נכסים, הודה השנה כי הימור מופרז של סוחר עלה לו בהפסד של מיליארדי דולרים.

שכר ובונוסים – {תמונה לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן סאקס}

רבות דובר על תרבות הבונוסים המעודדת עובדים ליטול סיכונים מוגזמים, ותרבות השכר שאינה צמודת ביצועים. גם היום, חלק ניכר משכר הבכירים של הבנקים ניתן במזומן, ורכיב השכר הדחוי – באמצעות אופציות ומענקים דחויים למיניהם – קטן. האפשרות לדרוש שכר בחזרה לאחר ביצועים גרועים - מוגבלת ביותר. ובכל זאת, רמות השכר טרם שבו לרמה שקדמה למשבר. שכרו של לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן סאקס, עמד ב-2007, לפני המשבר, על 70.3 מיליון דולר. ב-2011 היה שכר זה כבר צנוע בהרבה – 12 מיליון דולר, ירידה של 36% לעומת 2010, ולעומת ירידה של 47% ברווחי הבנק ושל 46% במניותיו.

השווקים מתאוששים – {גרף S&P 500}

שוקי המניות בעולם הגיעו לשפל בתחילת מארס 2009. מאז נהנו מרביתם מהתאוששות, אך רבים טרם חזרו לרמתם מלפני המשבר. נאסד"ק חזר לשיא מאז בועת הטכנולוגיה השבוע, אך מדד S&P 500 האמריקאי טרם חזר לרמתו מלפני המשבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#