מי באמת בנה את ארה"ב

לא רומני ואנשי העסקים העשירים בנו את ארה"ב, אלא מיליוני יזמים, מורים, רופאים, מדענים וחיילים

ניקולס קריסטוף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניקולס קריסטוף

>> הוועידה הרפובליקאית הלאומית נפתחה בהטחת הסיסמה "אנחנו בנינו אותה" (את המדינה) בנשיא אובמה. כדי להבהיר את המסר, הציגו הרפובליקאים את אשת העסקים שר ולנזואלה, מדלאוור, המועמדת לתפקיד סגנית המושל. ולנזואלה ובעלה הקימו עסק לריפוד המעסיק עשרות עובדים.

נראה שוולנזואלה נבחרה להיות הדוברת כדי שתוכל להטיח האשמות באובמה על פגיעתו בקפיטליזם, אך - אופס, מתברר שוולנזואלה לא הסתמכה על כישוריה היזמיים בלבד, אלא קיבלה גם סיוע ממשלתי.

הארגון הליברלי Media Matters for America תיעד הלוואות בסך 2 מיליון דולר שניתנו לחברה של ולנזואלה על ידי מינהל העסקים הקטנים, ועוד 15 מיליון דולר שניתנו לה בחוזים ממשלתיים.

מוקדם יותר השנה, תיארה ולנזואלה באמצעות מצגת את הסיוע הממשלתי כ"נשק הסודי הגדול ביותר של יזמים". מישהו הקים אתר סאטירי, שהשתמש בשם החברה של ולנזואלה, "פירסט סטייט מנפקצ'רינג" כדי ללעוג למסר הרפובליקאי. האתר, FirstStateManufacturing.com, מכריז, "תודה לאל שהממשלה עזרה לי".

בקצרה, הרפובליקאים מעניקים שלא מרצונם עידוד למסר של אובמה, שאמר להם ביולי "לא אתם בניתם את זה". אובמה אמר אז שהצלחה איננה מעשה ידיו של אדם יחיד. הוא טען כי השקעה ממשלתית בכבישים ובגשרים מאפשרת לעסקים לפרוח, והוסיף באלגנטיות, "אם יש לכם עסק, לא אתם בניתם אותו".

רשת פוקס ניוז הגיבה בזעם, וערכה את קטע הווידיאו של אובמה בצורה סלקטיבית כדי לחזק את האמונה הרפובליקאית כי אובמה אינו מבין את המגזר הפרטי. הדברים התאימו לנראטיב הרפובליקאי הטוען כי בכירי התאגידים הם גיבורים שיוצרים תעסוקה, כל עוד לא מגבילים אותם ברגולציה ובמסים שנכפים על ידי סוציאליסטים מוסלמים למחצה שנולדו בקניה.

צילום: אי–פי

הדמוקרטים ניסו להראות את הפגם בטיעון הזה באמצעות מסע פרסומי המציג את הקריירה העסקית של מיט רומני, שבה חברות נסגרו ומשרות הועברו לחו"ל, ואמרו "לא בנית את זה - הרסת את זה".

קו ההתקפה של הדמוקרטים על רומני כמשמיד משרות סדרתי אינו הוגן. לפעמים, הדרך הטובה ביותר להציל חברה היא לקצץ בעלויות כוח אדם או לעשות מיקור חוץ, וכמעט אף אחד לא רוצה לאסור על סחר חוץ או מיקור חוץ, אף שהם עולים במשרות. הדבר ההוגן הוא להצביע על כך שטענת הרפובליקאים כי הם יוצרי משרות נפלאים היא פיקציה.

פרופ' רוברט ס. מקלוויין ממכללת מלסאפס בחן נתוני תעסוקה של 64 שנה, מתחילת נשיאותו של הארי טרומן ועד סוף הכהונה של ג'ורג' וו. בוש. הוא גילה כי מדי שנה נוצרו בממוצע 2 מיליון משרות כאשר הדמוקרטים היו בנשיאות, לעומת מיליון משרות בשנה כשהנשיא היה רפובליקאי. ליתר דיוק, ולצערו של רומני, נשיאים עם רקע בעסקים הפגינו ביצועים בינוניים כשהגיעו לנשיאות. בתקופת המשבר הגדול הקודם, הנהיג את המדינה איש עסקים מצליח מאוד: הרברט הובר. ג'ורג' וו. בוש מילא את הקבינט שלו במנכ"לים שהיו להם ביצועים מזהירים במגזר הפרטי - וזה לא הצליח כל כך.

דבריו של אובמה על מאמץ משותף קיבל ביטוי רהוט מפיה של אליזבת וורן, הדמוקרטית ממסצ'וסטס שרצה לסנאט: "אין אף אחד בארצנו שהתעשר בזכות עצמו - אף אחד!", היא אמרה. "בניתם מפעל? יפה מאוד. אבל אני חייבת להבהיר: אתם מסיעים את הסחורה שלכם לשוק על כבישים שכולנו שילמנו עבורם; גייסתם עובדים שכולנו שילמנו בעבור החינוך שלהם; אתם בטוחים במפעל שלכם בגלל כוחות משטרה ומכבי אש שכולנו מממנים.

"בניתם מפעל והפכתם אותו למשהו נהדר? שאלוהים יברך אתכם. רובו שייך לכם. אבל חלק מהחוזה החברתי הוא שחלק מזה אתם צריכים לקחת ולשלם לעתיד - לטובת הממציא והיזם הבא".

בקצרה, מסים לא נועדו לחנוק אותנו. הם נועדו לתדלק צמיחה - כשהם מושקעים בכבישים או באינטרנט, במכללות או בחינוך לגיל הרך. הם יכולים ליצור הזדמנויות, כפי שהם עשו בעבור שר ולנזואלה.

או כפי שהם עשו בשביל רומני עצמו: הוא הקים את האימפרייה שלו, ביין קפיטל, בין היתר מכיוון שהיה חכם וחרוץ, אבל גם בזכות החינוך הנהדר והטבות המס שמקבלות חברות השקעה פרטיות כמו ביין. פרצות מס סייעו לו להגדיל את הונו, ופרצות אחרות העניקו לו שיעורי מס נמוכים שאיפשרו לו לשמור על עושרו. אם הוועידה הרפובליקאית רוצה להבליט ולהסביר את הצלחתו של רומני, עליה לקיים דקת דומיה לכבוד חוקי המס בארה"ב. מי בנה את ארה"ב? יזמים, נכון. וכך גם מורים ועובדי מסילות רכבת; רופאים ונהגי משאיות; מדענים וחיילים. אתה לא בנית אותה, מיט רומני - כולנו בנינו אותה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker