איראן מחפשת ערוצים פיננסיים חדשים: בוחנת את שכנתה ארמניה

לאחר שהסנקציות על המגזר הפיננסי של איראן הוחרפו, היא מחפשת ערוצים חלופיים לטורקיה ונסיכויות המפרץ

לוגו רויטרס
רויטרס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

איראן מרחיבה את נוכחותה במגזר הבנקאי של ארמניה במאמציה לעקוף את הקשיים בביצוע עסקים במדינות שבעבר הייתה נסמכת עליהן - כך עולה מדברי דיפלומטים וממסמכים שהגיעו לידי רויטרס. העניין הגובר של איראן בארמניה שכנתה, לה 3.3 מיליון תושבים, מגיעה בתקופה של בידוד בינלאומי גובר של ממשלת איראן, וביקורת גוברת של מדינות המערב על קשרי הבנקאות של המדינה באיראן.

הרחבת דריסת הרגל של איראן בארמניה, לשעבר חברת בבברית המועצות, לה קשרי מסחר רבים עם איראן, עשויה להקל על ממשלתה להסתיר תשלומים אל ומלקוחות זרים, ולהקשות על סוכנויות הביון המערביות למנוע את הרחבת התכנית הגרעין והטילים שלה. עם זאת, בכירים בארמניה מכחישים קשרי בנקאות בלתי חוקיים עם איראן.

משרד חלפני כספים בטהראןצילום: בלומברג

אף שארבעת סבבי הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי האו"ם עדיין מוגבלים ורק 2 בנקים איראניים נמצאים ברשימה השחורה של מועצת הביטחון של האו"ם, ארה"ב והאיחוד האירופי הטילו סנקציות נרחבות בהרבה, שכוללות עשרות בנקים וחברות איראניות, ומקשות על איראן לנהל עסקים בדולרים וביורו.

ועדת מומחים העוקבת אחר הסנקציות של האו"ם נגד איראן, הגישה באחרונה דו"ח למועצת הביטחון לפיו איראן מחפשת כל הזמן דרכים לעקוף את ההגבלות על המגזר הבנקאי שלה. "מדינה אחת הגובלת באיראן דיווחה לוועדה על בקשות מצד איראן להקים מוסדות פיננסיים חדשים", נאמר בדו"ח. "הבקשות לא התקדמו בסופו של דבר בשל החקיקה המכבידה של אותה מדינה".

לדברי כמה דיפלומטים מהאו"ם המכירים את עבודת הוועדה, מדובר בארמניה, בה לאיראן כבר יש קשרים בנקאיים. למרות הכחשותיה של ארמניה בדבר הסדרי בנקאות בלתי חוקיים, איראן לא מפסיקה את מאמצי ההתרחבות שלה במדינה, לדברי אותם דילפלומטים. גורמים בממשל האמריקאי הזהירו עמיתים מארמניה שוב ושוב להדק את הבקרה הפיננסית שלהם.

המסחר של איראן עם ארמניה כולל צינור נפט שלטענת סוכנויות ידיעות ארמניות יושלם ב-2014 ודורש אפשרות לבנקאות בינלאומית כלשהי. נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, אמר כי שווי הסחר השנתי של איראן עם ארמניה נע סביב מיליארד דולר, לפי דיווחים באיראן.

המסחר עם בנקאים איראניים אינו בעצמו הפרה של הסנקציות הבינלאומיות, ומותר כל עוד הוא אינו קשור בתכניות הגרעין או הטילים של איראן, ולא באף חברה המצויה ב"רשימות השחורות" של האו"ם, ארה"ב או האיחוד האירופי. איראן טוענת כי תוכנית הגרעין שלה שוחרת שלום, ומסרבת לשים לה קץ. לטענתה, הסנקציות הן בלתי חוקיות. אך ממשלת ארה"ב הבהירה לממשלות ברחבי העולם כי סחר עם חברות איראניות עליהן הוטלו סנקציות, עלול להביא להטלת סנקציות אמריקאיות עליהן.

דו"ח ביון מערבי ממאי השנה שהגיע לידי רויטרס טען כי איראן מחפשת מקומות נוחים להקמת מערכת יחסית בנקאית חלופית, הרחק מעיני סוכנויות ביון בעולם. הדו"ח ציין כי הרחבת הנוכחות בארמניה היא אחת ממטרותיה של איראן. "הבנק המרכזי של איראן פועל כבר שנים למיסוד ופיתוח תשתיות חבויות על מנת לאפשר לאיראן להמשיך לסחור עם מדינות זרות, בייחוד במדינות עימן נוח לה לעשות עסקים, כטורקיה ואיחוד נסיכויות המפרץ. ארמניה, לפי הדו"ח, היא אחת "המדינות שאינן פועלות לפי תכתיבי המערב".

דיפלומטים טוענים כי איראן מנסה לטפח גם ערוצים פיננסיים חלופיים נוספים על מנת להתחמק מהסנקציות, ומתמקדת במדינות כמו מלזיה, סין, הודו, ברזיל ועיראק. "ניו יורק טיימס" דיווח בשבוע שעבר כי איראן השתמשה בבנקים עיראקיים על מנת להעביר סכומים גדולים למערכת הבנקאות הבינלאומית.

נשיא ארמניה, סרז' סרקזיאןצילום: רויטרס

ביחס לארמניה, דו"ח הביון ציין את הבנק הארמני ACBA קרדי אגריקול בנק, בעל נכסים בשווי 574 מיליון דולר, כאחד מיעדיה המרכזיים של איראן. לדברי אשוט אוסיפיאן, יו"ר איגוד הבנקים הארמני, בלתי אפשרי של-ACBC יש קשים עם איראן. "בנקים ארמניים מממנים אך ורק את כלכלת ארמניה". מנכ"ל ACBC, סטפן גישיאן, הכחיש גם הוא כי הבנק מסייע לאיראן לעקוף את הסנקציות. "אין לנו קשר עם איראן. מעולם לא היה לנו, אין לנו עכשיו, ואיננו מתכננים להיות ערוץ מימון לאיראן. אלו שטויות גמורות".

דיפלומטים ואנשי מודיעין אמרו לרויטרס כי טורקיה ונסיכויות המפרץ עדיין מהוות קשרי הבנקאות העיקריים של איראן, וכי סין והודו מתחילות אף הן לעורר חשש כיוון שאיראן פונה יותר ויותר למטבעות שקשה יותר להתחקות על מקורם בשל הקשיים בביצוע עסקות בדולר ויורו. אך גם טורקיה והנסיכויות כבר אינן כה מזמינות ביחס לאיראן ומוטל עליהן לחץ אדיר מצד ארה"ב ואירופה.

בנק נוסף המדאיג את מדינות המערב הוא הסניף הארמני של בנק מלט האיראני, עליו מוטלות סנקציות אמריקאיות מאז 2007, אך לא סנקציות של האו"ם. למרות זאת, באחת מהחלטות האו"ם האחרונות נקבע כי "ב-7 השנים האחרונות, בנק מלט ביצע עסקות בשווי מאות מיליוני דולרים עבור גופי ביטחון, גרעין וטילים באיראן".

לדברי ארקל מליקסטיאן, סגן ראש מחלקת המודיעין הפיננסי בבנק המרכזי של ארמניה, הבנק עדיין פעיל בארמניה, אך פעילותו הצטמצמה משמעותית בעקבות הסנקציות. לדבריו, הבנק מנותק לא רק מהשווקים באירופה ובארה"ב, אלא גם מהבנקים הארמניים. מאז נותק מלט ממערכת SWIFT, המשמשת את הבנקים ברחבי העולם לתיאום וביצוע עסקות, מלט ארמניה כבר אינו מסוגל לקבל העברות כספים בינלאומיות. הבנק הסכים בתחילה להתראיין לכתבה, אך בסופו של דבר ביקשו נציגיו שאלות כתובות, וטרם הגיבו עליהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker