העסקים הקטנים מקפיצים את כלכלת גרמניה גם במשבר

עמוד השדרה של הכלכלה הגדולה באירופה מורכב מהמיטלשטנד - העסקים הקטנים והבינוניים -המעסיקים 60% מהעובדים בגרמניה ■ בלי מינוף אשראי, עם העדפה ליציבות בטווח הארוך על פני רווח מהיר, המיטלשטנד הוא גורם מפתח בהצלחת גרמניה

ניו יורק טיימס
ג'ק יואינג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניו יורק טיימס
ג'ק יואינג

דאגמר בולין-פלאדה, הבעלים של חברת קטנה בגרמניה לחלקים למכונות, עשתה משהו מוזר למדי לפני כמה שנים. היא סירבה לקבל הזמנות מהלקוח הגדול ביותר שלה. הסיבה לכך היתה שבולין-פלאדה חששה לפתח תלות גדולה מדי במקור חיצוני כלשהו להכנסות. היא ובעלה, ברנד פלאדה, המשמש גם שותפה לעסקים, קבעו כלל שהם שומרים עליו עד היום: אף לקוח לא יהיה המקור ליותר מ-10% מהמכירות, אפילו אם פירוש הדבר הוא לסרב לקבל הזמנות.

"אם 20% מהמכירות שלך נעלמים פתאום, המצב נהיה קשה", אומרת בולין-פלאדה. "אם 10% נעלמים, זה לא נעים, אבל גם לא דרמטי".

עובדים במפעל בפרנקפורטצילום: הארלד טריביון

במקומות כמו עמק הסיליקון או שנחאי, דפוס פעולה שכזה עלול לגרום לנידויו של אותו יזם מקהילת המסחר. אבל הרתיעה מסיכון, וההעדפה של צמיחה איטית ויציבה על פני כסף מהיר, אופייניות לחברות כמו זו של בולין-פלאדה, ששייכות לשדירה הענקית של עסקים קטנים ובינוניים המכונה בגרמניה מיטלשטנד (Mittelstand). זהו פלח האחראי להעסקתם של כ-60% מבעלי המשרות במשק הגרמני.

"על המכונות שלי כבר סיימתי לשלם", אומרת בולין-פלאדה. "אין לי קו אשראי בבנק. זה מה שמבדל את המיטלשטנד - אתה שומר משהו בצד לזמנים קשים". בולין-פלאדה טיפחה מוניטין בינלאומי ומייצאת את מוצרי הקצה שלה ברחבי העולם. החברה, כריסטיאן בולין ארמאטורנפבריק, הקרויה על שם סבה של בולין-פלאדה, שפיתח שסתומים מיוחדים ב-1924, מתמחה בייצור חלקים למכונות לפי הזמנה ומסירתם במהירות רבה - לעתים בתוך שעות אם יש צורך. הלקוחות משלמים את המחיר הדרוש כדי לקבל רכיב שהוא חיוני להמשך פעולת בית החרושת שלהם. "המחיר איננו שיקול. זמן המסירה הוא השיקול. אין הרבה חברות שעושות מה שאנחנו עושים", מסבירה בולין-פלאדה.

המיטלשטנד מזניק את גרמניה

המיטלשטנד הגרמני יצא נשכר מהשקת היורו, שהקל על חברות קטנות להתנהל כמו חברות בינלאומיות. בולין-פלאדה, שמעסיקה 30 עובדים, מוכרת את החלקים שלה ברחבי אירופה ולסין. "זה הולך לבייג'ינג ביום שישי", היא מצביעה על שורה של ארגזים מסומנים.

היא מסכמת את הגישה החסכנית של המיטלשטנד לעסקים באמצעות ציטוט של אמרה ידועה: "אתה יכול ללבוש רק זוג אחד של מכנסיים", אומרת בולין-פלאדה, שלובשת חליפת מכנסיים. "הזוג השני נמצא בארון ואינך זקוק לזוג שלישי".

בעת שמספר גדל והולך של גרמנים מעוניין בפירוקו של גוש היורו, בולין-פלאדה מתנגדת לכך. כמו הרבה אנשי עסקים גרמנים, היא מודעת היטב ליתרונות של האיחוד המוניטרי, ומוכנה לשלם מחיר כדי לשמור על שלמות המסגרת. "כל אלה שאומרים 'אנחנו רוצים לצאת מהיורו' - אינם זוכרים איך היה בעבר", היא אומרת. רוב אנשי המיטלשטנד אינם מתגעגעים כלל לאותם ימים, שבהם הם ולקוחותיהם היו צריכים לפקוח עין על ערכם של תריסר מטבעות אירופיים, זמנים שבהם המארק הגרמני היה כה חזק עד שאיים לפגוע ביכולתם למכור בשווקים זרים.

ככיום, כשעל הפרק יציאה אפשרית של יוון מגוש היורו, ואפילו השקה מחודשת של המארק הגרמני, אנשי העסקים המובילים של גרמניה הם בדרך כלל אלה שצריכים להזכיר לציבור מה עלולות להיות ההשלכות הכלכליות. מרכוס קרבר, נשיא פדרציית התעשיינים הגרמנית, קרא בשבוע שעבר להגברת האינטגרציה האירופית, ומתח ביקורת על מה שהגדיר "הססנות וחוסר אחידות פוליטית מתמשכת", שגרמה לפגיעה באמון ביורו.

הלחם והחמאה של המשק הגרמני

עד כה, חברות כמו זו של בולין-פלאדה צלחו את משבר החוב האירופי בצורה יוצאת מן הכלל. בולין-פלאדה אומרת כי היא לא רואה השפעה על המכירות, אבל היא ועמיתיה מודאגים בנוגע לעתיד. בסקר שנערך השנה על ידי התאחדות התעשיינים בגרמניה, מספר החברות במיטלשטנד שציפו לשיפור בעסקים ב-12 החודשים הקרובים נפל, בעוד שחלה עלייה בקרב אלה שחזו צמצום בפעילות.

בולין-פלאדה, שהיתה אחת מעשרה אנשי עסקים שהוזמנו לדון בסוגיות של המיטלשטנד עם הקנצלרית אנגלה מרקל בלשכתה בשנה שעברה, אמרה כי היא תומכת באסטרטגיה של מנהיגת גרמניה, המתעקשת שהסיוע למדינות בעלות החוב הגדול יינתן רק אם הן יפגינו משמעת תקציבית טובה יותר, ויבצעו רפורמות כלכליות.

"עלינו לקבל משהו בחזרה תמורת הכסף", אמרה בולין-פלאדה. דעתם של אנשים כמוה היא בעלת חשיבות. בעוד שחברות כמו ב.מ.וו וסימנס ניתנות כדוגמאות לתעשייה הגרמנית, המיטלשטנד הוא ללא ספק הלחם והחמאה של המשק הגרמני, והוא מבטא רבים מהערכים שהגרמנים ידועים בהם.

למעשה, הכלכלה הגרמנית נראית לעתים כמו חברת מיטלשטנד אחת גדולה: היא נבנית יותר למען יציבות, ופחות לטובת צמיחה. חוב הוא דבר שלילי, וזהירות היא מעלה מוערכת יותר מאשר רווח. האופי הזה גורם פעמים רבות לתסכול בקרב שכנותיה של גרמניה, כמו גם בקרב כלכלנים מסוימים, שהיו רוצים לראות את גרמניה מוציאה יותר כדי להאיץ את הצמיחה בשאר חלקי גוש היורו. ואולם הגרמנים טוענים שהגישה שלהם סייעה למדינה להימנע ממשברים כמו אלה שפגעו בספרד ובאיטליה ומאיימים על צרפת.

בעוד שהחובות של יוון נערמו וגבהו בעשור הקודם, חברות המיטלשטנד צימצמו את חובותיהן בנחישות, לפי נתונים מהמכון לחקר המיטלשטנד בעיר בון.

"הם רוצים להגדיל את העצמאות שלהם מבנקים וממימון חיצוני", אומר כריסטוף למספוס, כלכלן במכון. "הם רוצים לוודא שהדור הבא יירש חברה יציבה. בשורה התחתונה, זה דבר חיובי עבור הכלכלה הגרמנית". חברות כמו זו של בולין-פלאדה ישפיעו רבות על ההחלטה אם גרמניה תמשיך לסייע למדינות הדרומיות בניסיונות החילוץ שלהן מהמשבר.

ואולם יש סימנים שהמשבר מתחיל לפגוע גם בגרמניה. הייצור במפעלים במדינה נפל ב-0.9% ביוני בהשוואה למאי, לפי נתונים רשמיים. גם ההזמנות החדשות ספגו ירידה. אך יש עדיין סיבות להאמין שהמיטלשטנד מוכן היטב למקרה של מגמה שלילית במשק.

האנדרלמוסיה שאפפה את גרמניה במאה ה-20, שנות הקיפאון בצמיחה שלאחר איחוד הגרמניות והמשבר הכלכלי של 2009 לימדו את חברות המיטלשטנד להכין עצמן לגרוע מכל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker