צפו במסע של כתב "ניו יורק טיימס" בטהרן: "עם לא מרוסן"

ניקולס קריסטוף מסכם את המסע המרתק שלו ברפובליקה האסלאמית, מציג את המורכבות של האיראנים, ומזהיר את המערב מפני תקיפה צבאית: "בואו לא נבחר בפצצות על פני סנקציות"

ניקולס קריסטוף
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניקולס קריסטוף
ניו יורק טיימס

כתב "ניו יורק טיימס" ניקולס קריסטוף מסכם את ביקורו באיראן בסרטון מרתק בן 13 דקות, ומנסה לשבור כמה מהמיתוסים הרווחים במערב לגבי הרפובליקה האסלאמית.

"כשהחלטתי לקחת את שני ילדיי עמי למסע עיתונאי באיראן, הדעה הרווחת היתה שאני בוודאי לא שפוי, ושיש להזעיק את שירותי הרווחה... התגובות האלו מבטאות את התפיסה שאיראן היא המדינה המטורפת של המאה ה-21 - השקפה שהיא נשק בידי הניצים שמאמינים כי רק האופציה הצבאית תוכל לעצור אותה". כך פותח ניקולס קריסטוף, כתב "ניו יורק טיימס", את הטור המסכם מביקורו באיראן.

"אנחנו צריכים מידה מסוימת של ענווה, משום שאיראן היא מדינה מורכבת שלגביה מעדנו בהערכותינו שוב ושוב", כותב קריסטוף ומבהיר: "המדינה שעזרה הכי הרבה לאיראן בעשור האחרון אינה רוסיה, או סין, או הודו, אלא ארה"ב תחת ג'ורג' בוש: ריסקנו את הטליבאן באפגניסטן - האויב של איראן ממזרח; הדחנו את שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק - איום גדול יותר לאיראן מאשר המערב. תסתכלו על יחסי איראן-עיראק כיום. עושה רושם שניהלנו מלחמה מדממת בעיראק - ואיראן ניצחה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"האמריקאים חושבים על איראן כמדינת משטרה, אבל האיראנים הם עם בלתי מרוסן", כותב קריסטוף. "שוטר שצעק על אישה שהפשילה את שרווליה בחוף היום ספג צעקות חזרה מהאישה שלא נבהלה. לבסוף היא כיסתה קצת את זרועותיה, והוא הסכים להפסקת אש... לעתים חושבים שמנהיגי איראן אטומים לדעת הקהל, אבל בגדי הנשים משקפים את הלחץ החברתי שהוביל אותם לסגת באזורים מסוימים... נשים עדיין נדרשות לכסות עצמן, אבל רבות מהן עושות את זה כיום רק עם מלמלה דקה".

קריסטוף מנסה להציג את המורכבות של המשטר האיראני: "איראן היא מדינה מלאת סתירות. מצד אחד היא כולאת עיתונאים יותר מכל מדינה אחרת, אבל יש לה פרלמנט נחוש ונמרץ וכלי תקשורת עם אג'נדות מתנגשות... יש בה טורקים שמבקשים להגר לאזרבייג'אן, אבל המנהיג העליון של המדינה הוא ממוצא טורקי... המשטר מאמץ לעתים קו אנטישמי, אולם יש בו חבר פרלמנט יהודי".

"איננו יכולים לעשות הרבה כדי לטפח את התקדמות איראן כמדינה, אבל קידום חופש האינטרנט, שידורי חדשות בגלים קצרים וטלוויזיה בלווין יעזרו. מלחמה, לעומת זאת, רק תגרום נזק", מסכם קריסטוף. "בואו לא נעדיף את הפצצות על פני הסנקציות. ובואו לא נערער את האיראנים הרבים שמצליחים לגרום לכרסום בכללים הנוקשים שמוטלים עליהם".

תגובות