"ליהודי יש יתרון שכלי מובנה על אפריקאי וגם על כל בן גזע אחר" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"ליהודי יש יתרון שכלי מובנה על אפריקאי וגם על כל בן גזע אחר"

צ'ארלס מוריי, מחבר "הגניוס היהודי", אינו חושש שטיעוניו על העליונות השכלית של יהודים יציתו דיון אנטישמי, וסבור כי מה שבלם את הכישרון היהודי בישראל הוא אימוץ הכלכלה הסוציאליסטית

399תגובות

"זאת עובדה אמפירית שיהודים אשכנזים נמצאים באחוזון ה-75% העליון של האייקיו", פוסק צ'ארלס מוריי מיד בתחילת הראיון, בלי להשתהות ולו לרגע בתחנות הפוליטיקלי קורקט המקובלות כל כך בדרך האמריקאית. "זה בא לידי ביטוי בכל פרסי הנובל שיהודים זוכים בהם, פריצות הדרך שלהם במתמטיקה וההישגים שלהם בתחומים אחרים".

יהודים, גזע, אייקיו. כל אחת מהמילים האלה מהווה בפני עצמה נושא טעון, בלשון המעטה. אולם כשאחד מבעלי הדעה הבולטים והשנויים במחלוקת בארה"ב מקפל את שלושתן לתוך טיעון חד ופסקני, מדובר בחבית חומר נפץ בלי מנגנון השהיה. מוריי, נוצרי שמרן ממוצא סקוטי שגדל במישורים של איווה, מרחק רב מריכוזי אוכלוסייה של יהודים (שיעור היהודים באיווה הוא כרבע אחוז מהאוכלוסייה), טוען במאמר שפורסם לאחרונה כי הוכח גנטית שהיהודים חכמים יותר מקבוצות אתניות אחרות. המאמר, הנושא את הכותרת "הגניוס היהודי", הופיע בכתב העת השמרני "קומנטארי" ("Commentary") וכבר עורר סערה בארה"ב. הדיה הגיעו גם לישראל, בה ביקר מוריי לאחרונה במסגרת כנס כלכלי שערך "מכון ירושלים לחקר שווקים".

יונית שילר

זהו הביקור השלישי של מוריי בארץ. בפעם הראשונה הוא הגיע לכאן מיד אחרי מלחמת יום כיפור, למדינה ש"נראתה אחרת לחלוטין" לדבריו, בהשוואה לביקורו ב-2004. בשלושת העשורים שחלפו בין הביקורים הפך מוריי, בעל תואר דוקטור למדע המדינה מ-MIT, למומחה למדיניות ציבורית שהרבה לעסוק במחקריו בכשלים במערכות החינוך והרווחה בארה"ב. בספרו השלישי "Losing Ground" מ-84' מתח מוריי ביקורת קשה על מדיניות הרווחה האמריקאית, וטען כי כל תוכניות הרווחה למעשה פוגעות באנשים שלהם היא מסייעת משום שהן מנציחות את מצבם.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

עשור לאחר מכן חולל מוריי שערורייה עם פירסומו של הספר "עקומת הפעמון" (The Bell Curve""), אותו חיבר עם ריצ'רד הרנשטיין, פרופסור בהארוורד. בפרק השנוי ביותר במחלוקת בספר, שהפך לרב מכר היסטרי בארה"ב, טענו המחברים כי ישנם הבדלים היסטוריים במנת המשכל בין גזעים שונים, והמחישו זאת באמצעות הפערים בהישגים בחינוך בין שחורים ולבנים. התיאוריה הנפיצה הזאת הקימה על מוריי את החוגים הליברליים בארה"ב, אולם לא נראה שהוא נרתע להמשיך ולעסוק בה. חלפו שני עשורים, את השחורים החליפו היהודים, ואת הנחיתות החליפה עליונות.

נמק את התזה שלך ב"גניוס היהודי". מהן הסיבות ההיסטוריות?

"ראשית, אמרתי יהודים אשכנזים כי יש מידע מתועד לגביהם, לעומת יהודים ספרדים שתיעוד המידע דל באופן משמעותי. הטענה שלי מגובית במספר סיבות. הראשונה היא האורבניזציה של יהודי אירופה משנת 800 לספירה ועד 1500. כשאתה בסביבה אורבנית יש לחץ גדול ליכולת התמודדות עם נושאים פיננסיים, עם מסחר ודברים מהסוג הזה. זאת תיאוריה אחת. תיאוריה נוספת, שאני חושב שהיא יותר משכנעת, היא שאחרי חורבן בית שני היהדות עברה מדת שנשענת על בית המקדש לדת שנשענת על כתבים. להיות יהודי הפך להיות עניין מאוד תובעני, במיוחד עבור גברים. יהודי היה חייב לדעת לקרוא היטב בתורה, לא רק לעצמו אלא גם בקול, בפני אנשים אחרים. זה לא דבר פשוט בחברה של אז. ובמונחי השכלה, 15% התחתונים בחברה היהודית פשוט לא יכלו להתמודד עם הדרישות של להיות "יהודי טוב". אנחנו יודעים שהיו כמה מיליוני יהודים שפשוט התנדפו מהדת אחרי חורבן בית שני. ההערכות מדברות על 5 מיליוני יהודים שבחרו בדרך קלה יותר – רובם פשוט התנצרו. וכך נוצרה קהילה דתית יהודית שעברה סלקציה על בסיס מנת משכל. אפשר גם לטעון שהתהליך הזה מתחיל עוד בימי ממלכת בבל. זה ידוע שהבכירים בממלכה בחרו ביהודים כי הם נחשבו למוכשרים והחכמים ביותר.

לפי ההסברים האלה, ישנה השפעת גומלין בין גנטיקה וסביבה. אם אכן כך, אחרי 1,000 שנות לימוד ושינון בקרב יהודים, האם ליהודי ממוצע שנולד במאה ה-21 טמון יתרון לימודי בגנטיקה שלו? האם הוא בהכרח יגבור על סטודנט אפריקאי, בהנחה ששניהם מקדישים את אותו מאמץ לימודי?

"לא רק שיש ליהודי ממוצע יתרון על פני אפריקאי ממוצע, אלא יש לו יתרון גם על פני אנשים כמוני – אני אמריקאי ממוצא סקוטי. אנחנו הרי יודעים היום שיש הבדלים גנטיים בין יהודים ולא יהודים. יש מחלות תורשתיות כמו טאי-זקס שהשכיחות שלהן בקרב יהודים גבוהה משמעותית בהשוואה לעמים אחרים. אז האם יש הבדלים גנטיים בין יהודים ללא יהודים? התשובה היא כן, והראיות לכך הן מחלות שהן ייחודיות ליהודים. אבל אני מבקש לסייג ולציין – אני מדבר כאן רק על תיאוריות, דבר מזה לא הוכח.

אבל אתה בוודאי מודע לאופן שבו יתפרשו הדברים האלה בקרב השומעים אותם – שעבורך, הטיעונים האלה אינם תיאוריה, אלא מציאות

"חשוב להבהיר בין שני דברים שונים. זה שליהודים אשכנזים יש אייקיו משמעותית גבוה יותר משאר האוכלוסייה זאת עובדה. כל ההסברים האפשריים לכך הם בגדר תיאוריה. האם אני אישית מאמין שזה עניין גנטי? כן, ללא ספק. אחת ההוכחות לכך, בעיניי, היא שילדים מאומצים להורים יהודים אינם מגיעים לאותם הישגים אינטלקטואלים כמו הוריהם המאמצים או בהשוואה לילדיהם הביולוגיים.

היהודים אמנם חכמים, אבל הם נמשכים אל השמאל

האם אינך חושש שמאמרים מסוג זה עלולים להצית עוד דיון אנטישמי? באותה מידה שאתה טוען שליהודים עליונות שכלית על עמים אחרים, חוקרים אחרים יוכלו לשאוב לגיטימציה ולטעון, שוב, על החסרונות שלהם ועל נחיתותם באספקטים אחרים

"אנטישמים לא זקוקים לעזרה בתכנים. יש מספיק מהם גם בלי המאמר שלי. אנשים לא רוצים להודות בכך, אבל האם לא יהיה זה נבון יותר מצידנו להתחיל ולהתמודד עם המציאות במקום להעמיד פנים? עמים שונים נבדלים זה מזה מבחינה גנטית. ולמה שלא נחגוג את המצוינות של היהודים? אני מבין את האמביוולנטיות של יהודים להקשיב למה שאני טוען. חבר יהודי שלי התחנן בפניי – צ'רלס, אנחנו יודעים שאנחנו חכמים יותר, אבל בבקשה אל תכתוב את זה. האנטישמיות באירופה אמנם הרימה את ראשה המכוער בחמש עשרה השנים האחרונות, וזה מצער, אבל בארה"ב יש הרבה מאוד אנשים שמאוד נלהבים בנוגע לגניוס היהודי, אנשים כמוני שמתבוננים בסיפוק והערכה על הכישרון וההישגים של היהודים.

1,000 שנה או כמה אלפי שנים הן הרף עין באבולוציה. האם זה אומר שהמוח מתפתח ומשתנה באופן משמעותי במהירות רבה יותר לעומת שאר האיברים בגוף?

"פעם חשבו שרוב האבולוציה האנושית התרחשה לפני הרבה מאוד זמן ושלמעשה מאז שבני אדם הפכו להומו-סאפיינס לא היתה התפתחות אבולוציונית של ממש כדי שיהיו הבדלים משמעותיים בין גזעים שונים. כיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. יש הרבה עדויות לכך שהאבולוציה לא רק שהמשיכה אלא אף הואצה. יש ספר מאוד מעניין בשם "המפץ בן 10,000 השנים" ("The 10,000 Year Explosion") מאת הרפנדינג וקאקרון, שבו הם מציגים את הראיות לכך. התזה לפיה התחוללה ב-2000 השנים האחרונות התפתחות אבולוציונית משמעותית בקרב המין האנושי היא דבר מקובל כיום.

אם כך, לפי התיאוריה שלך, מדינת ישראל שבה יש רוב יהודי מוצק היתה אמורה להיות המובילה העולמית בדירוג האוניברסיטאות, ברמת החינוך ובהישגים המדעיים והאקדמיים. אולם המציאות רחוקה מכך. ב-2009, לדוגמא, ישראל דורגה במקום ה-41 מתוך 64 מדינות במבחני "פיזה" הבוחנים הישגים במתמטיקה. בנוסף, אין כיום ולו אוניברסיטה ישראלית אחת בין 50 הראשונות בעולם בכל דירוג שתבחר. איך אתה מסביר את זה?
"יש בדיחה שאומרת שבכל מקום בעולם יהודים הם עשירים, חוץ מאשר בישראל. ועד לפני 10-15 שנה המערכת הכלכלית בישראל שאבה רבות מהסוציאליזם, היא לא היתה כלכלה חופשית. ליהודים יש אמנם מנת משכל מאוד גבוהה, אבל היסטורית הם גם מאוד נמשכים אל השמאל. וזה לא עבד כל כך טוב. אבל תראה מה קרה בשנים האחרונות – תעשיית ההייטק בישראל נחשבת לאחת המובילות והחדשניות בעולם והצבא שלה הוא אחד מהמתקדמים ביותר כבר משנות השמונים.

אבל העובדה היא שדווקא בעשורים האחרונים ישראל ירדה בדירוג האוניברסיטאות שלה ובדירוג ההישגים במערכת החינוך בהשוואה לשאר המדינות בעולם.

"אני חושב שהשינויים הכלכליים שיחררו את הכישרון היהודי. הכישרון תמיד היה כאן, וכל צעד שישראל תעשה לכיוון שוק חופשי יהפוך אותה למדינה עשירה יותר, וכל צעד חזרה לכיוון סוציאליזם יבלום את זה.

תואר ראשון בארה"ב לא שווה שום דבר

מה שאתה מציע עלול להוביל בין השאר להפרטה של האוניברסיטאות ולהעלאה משמעותית של שכר הלימוד – בדומה למודל האמריקאי, וימנע מחלק מהכישרון שאתה מדבר עליו להשתלב במערכת האקדמית. זה אותו מודל אמריקאי שאותו תקפת בספרך מ-2008, כשכתבת בין השאר שבארה"ב יש הרבה יותר מדי אנשים עם תואר ראשון. אתה לא סבור שזה נוגד תחושות של אמריקאים רבים, לרוב מאוכלוסיות חסרות אמצעים כמו שחורים ובני מהגרים, שמרגישים שעליהם לעשות מאמץ מיוחד כדי להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה?

"תואר ראשון בארה"ב לא שווה היום שום דבר. אם אתה כמעסיק יודע שלמועמד לעבודה יש תואר ראשון בהנדסה מ-MIT, זה דבר אחד. אבל אם כל מה שאתה יודע על הבנאדם זה שיש לו תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת נורת' איסטרן קנטקי, אתה לא יודע עליו שום דבר, ולא תוכל להיות בטוח שהוא יודע לכתוב משפט אחד ראוי לשמו. ועדיין, אנחנו מחייבים אנשים לבזבז 4 שנים מזמנם והרבה מאוד כסף בשביל פיסת נייר חסרת משמעות. המערכת האקדמית חייבת להשתנות כך שהיא תאפשר לכל אחד לגלות לבד מה הוא או היא אוהבים לעשות ובמה הם טובים. בין אם זה אומר פיזיקה גרעינית, או נגרות, אבל בוא נפסיק את ההבחנה השרירותית הזאת בין להיות פיזיקאי ובין להיות נגר. זאת הבחנה שאנחנו יצרנו.

איך זה סותר את הביקורת שאתה משמיע על ההצפה בבוגרי תואר ראשון?

"נניח שמישהו רוצה להיכנס לעסקים. אז הוא צריך לקחת קורסים במימון, בראיית חשבון, בבניית תכנית עסקית. כמה קורסים זה דורש? 6 קורסים? 8 קורסים? כמה זמן זה ידרוש מאותו סטודנט כדי להיכנס לעסקים? שנה? שנה וחצי? במערכת הנוכחית, מחייבים אותם ללמוד 4 שנים, וללכת לאוניברסיטה, ולהוציא הרבה מאוד כסף. למה שהמערכת לא תאפשר לרכוש את אותו הידע באמצעות קורסים בקולג', או דרך האינטרנט, או אפילו דרך קריאת ספרים?

יש אנשים שזה מה שהם עושים

"נכון, אבל בלי B.A אף אחד לא יעסיק אותם. הם אפילו לא יזומנו לראיון עבודה. יש הרבה מעסיקים בארה"ב שמחייבים תואר ראשון כתנאי סף לראיון, וזה סוג של עונש. זאת טעות לחייב דבר כזה אם אנחנו רוצים חברה שיש בה מוביליות חברתית. זאת סלקציה שרירותית שחלק מהאנשים לא יוכלו לעבור אם הם לא קיימו את הטקס הזה של 4 שנים בקולג'. אני רוצה להאיץ את המוביליות החברתית לא באמצעות פיסת נייר אלא בדרך שבה אנשים יוכלו להראות מה הם יודעים, בדרך גמישה הרבה יותר.

ומה לגבי החשיבות של הנחלת השכלה כללית, כמו ההיסטוריה של ארה"ב, יסודות הפילוסופיה וכיו'

"אם פירושו של קבלת תואר ראשון בקולג' היה שלמדת את כתבי אריסטו, וקאנט, וגתה, ושייקספיר, אז כל מה שאמרתי על B.A היה חייב להשתנות. אז הייתי אומר שהתואר הזה כולל גם הנחלת ידע שהוא בעל ערך רב ביותר. אבל ברחבי ארה"ב אין בתי ספר גבוהים שמלמדים את זה כחלק מהתכניות לתואר ראשון.

פער האייקיו בין שחורים ללבנים לא השתנה כבר 40 שנה

האם שינית מעמדותיך מאז פורסם 'עקומת הפעמון', בו טענת להישגים הנמוכים של השחורים ביחס ללבנים בנימוק של פערים גנטיים? האם המוביליות החברתית של השחורים וכמובן בחירתו של הנשיא השחור הראשון - שהיה פרופסור באקדמיה - אינה מציבה מוקשים בתיאוריה?

"התשובה היא לא, וכאשר אני נשאל על העמדות שלי בעניין עליי להזכיר ולהבהיר מה בדיוק היתה אותה עמדה. מה שכתבנו בנוגע לאייקיו של שחורים, באופן מאוד זהיר, הוא שקיימים הבדלים באמצעים שעומדים לרשותם לעומת לבנים, שמובילים לפערים בהישגים ולמיקומם בסקאלת האייקיו. בנוסף הדגשנו כי אייקיו אינו המפתח היחיד להצלחה בחיים, והיא נקבעת על סמך מדדים רבים.

חשוב לעשות הבחנה בין השוואה של ההישגים הקולקטיביים של קבוצות אתניות לבין הישגים אינדיבידואליים. ולכן, בכל הנוגע למוביליות חברתית של שחורים למעמד הביניים, מדובר במגמה קולקטיבית חיובית ומעודדת. אולם אם נבחן את מספר הפיזיקאים השחורים לעומת מספר הפיזיקאים הלבנים, נראה גידול קטן הרבה יותר בקרב שחורים. בשורה התחתונה, ככל שיימשך השיפור ברמת החיים של החברה האמריקאית, הפערים בין לבנים ושחורים כקבוצות אתניות ילכו ויקטנו.

דבר נוסף שאמרנו ב"עקומת הפעמון" הוא שכעבור 20 שנה, אם נבחן את המקצועות השונים שבהם עוסקים שחורים, נמשיך לראות הבדלים בין אוכלוסייה זאת לאוכלוסיית הלבנים, כפי שנמשיך לראות הבדלים בין לבנים ויהודים, ובין לבנים ואסייתים, משום שישנם הבדלים מובנים בין גזעים – כמה מזה נעוץ בגנטיקה או בסביבה אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל אלה הבדלים שאינם משתנים כמעט. אם תבדוק את תוצאות מבחני האייקיו של שחורים ולבנים ב-1972 ותשווה אותם להיום – כמעט ולא חל שינוי. אם נלך לתחילת המאה ה-20, ממה שידוע לנו ההבדלים באייקיו היו משמעותית גדולים יותר בהשוואה לעכשיו. בשנות ה-40, ה-50 וה-60 הפער התכווץ במידה ניכרת, ככל הנראה בשל שיפור דרמטי ברמת החינוך של השחורים. אבל המגמה הזאת נעצרה פחות או יותר מאז שנות ה-70.

ומה גרם לכך?

יש שתי תיאוריות שמספקות הסבר. האחת היא שבשנות ה-60 היתה עלייה חדה בהתפוררות התא המשפחתי בקרב שחורים. אנחנו מדברים על 70% מהתינוקות השחורים שנולדו מחוץ לנישואים ולאמהות חד הוריות, כך שתנאי הסביבה לגידול של ילדים שחורים הלכו והורעו מאז.
מנקודת מבט גנטית, אפשר לומר שמה שראינו משנות ה-40 עד שנות ה-70 הוא צמצום בפערים בחינוך ובתנאי החיים בין שחורים ולבנים. הצמצום הזה הגיע לקצה גבול היכולת, ולכן מאז לא חל שינוי בין שתי הקבוצות והפערים שאנו עדיין רואים כיום הם על בסיס גנטי.
אבל – וחשוב ביותר להבהיר זאת – הגם ששני ההסברים עולים בקנה אחד עם הנתונים שיש בידינו, אנחנו לא יודעים איזה מביניהם נכון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#