"וול סטריט לא האופציה הראשונה; בעמק הסיליקון הגיוסים מטורפים" - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"וול סטריט לא האופציה הראשונה; בעמק הסיליקון הגיוסים מטורפים"

הסטודנטים בתוכנית ה-MBA באוניברסיטת ברקלי מתאימים את עצמם לזמנים החדשים: רבים מהבוגרים בונים את עתידם בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה ■ לדבריהם, תנועת המחאה החברתית בהחלט איתרה את הבעיה, אבל היא לא תפיל את הקפיטליזם

תגובות

היוברט לין, 28, יתחיל לעבוד בענקית המשחקים זינגה במאי הקרוב; חברתו לספסל הלימודים באוניברסיטת ברקלי, אשי ול, 33, מתכננת להקים אתר אוכל בינלאומי; אלכס פוזין, 33, יתחיל אף הוא בקרוב לעבוד בענף הטכנולוגיה ורן חיימוב, 32, הישראלי שבחבורה, יתחיל לעבוד בדלויט, פירמת רואי החשבון שתשתתף במימון השנה השנייה של התואר שלו. מקנאים? כנראה בצדק.

מסטודנטים למינהל עסקים שחיים בחרדה מכך שלא ימצאו פרנסה ועמה היכולת לפרוע את הלוואות הענק שלקחו בשביל התואר, נהפכו הארבעה לסטודנטים מאושרים וטובי לב המתמקדים בתחום אחר. פיננסים - אאוט, היי-טק וחדשנות - אין.

דודו בכר

ארבעת הסטודנטים, שלומדים בבית הספר למינהל עסקים האס (Haas) באוניברסיטת ברקלי בארה"ב, הגיעו לישראל לסיור תרבותי ולהיכרות עם התעשייה המקומית. כולם השקיעו מאות אלפי דולרים בהשכלה הגבוהה. חלקם עברו לגור כמה שנים בחו"ל ועזבו עבודות נחשקות - הכל בשביל להיכנס למכונה המשומנת של התואר היוקרתי, שמבטיחה להם עבודה מבוקשת בשכר גבוה.

אם בעבר הכיוון של מרבית הסטודנטים למינהל עסקים בארה"ב היה בנקי ההשקעות בוול סטריט, כיום העיניים מופנות לענף ההי-טק. לפי נתוני חברת המחקר יוניברסאם, רק שלושה בנקים הצליחו להיכנס לרשימת 20 מקומות העבודה המבוקשים ביותר עבור בוגרי MBA ב-2011. באוניברסיטת ברקלי, שנחשבה גם לפני המשבר למעוז של טכנולוגיה ויזמות, רק 11% מכלל הסטודנטים פונים לעבודה במגזר הבנקאות.

"אנחנו לא מרגישים האטה בכלכלה, אין האטה בעמק הסיליקון ויש גיוסים מטורפים", אומר חיימוב. "עם ההנפקה של פייסבוק יש יותר מדי אנשים עם יותר מדי מזומן שרוצים להשקיע. זה לא בהכרח דבר טוב, אבל רוב החברים שלי מועסקים או מכירים את המעסיקים העתידיים שלהם".

המשבר לא הרתיע אתכם?

פוזין: "מבחינת הכלכלה כולנו מודעים לכך שהמצב לא קל. אנחנו בני מזל מהבחינה הזו, ולרובנו יש הצעות רבות מחברות מובילות. אני חושב שמגזר הטכנולוגיה עובד לא רע, אני פחות בטוח באשר למגזרים האחרים".

בלומברג

פחות בוגרים פונים כיום למגזר הפיננסי?

לין: "יש מבחר גדול, ואין לחץ ללכת לכיוון ספציפי. אנחנו לא מרגישים שבגלל שאנחנו בבית ספר למינהל עסקים אנחנו בדרך להיות חלק מהעשירון העליון, אלא בדרך להיות מנהיגים ולהביא שינוי לעולם".

ול: "כיום כבר לא מדברים רק על הכסף, אלא גם על השפעה. הרבה אנשים יכולים לעשות את העבודה שלי, אבל אני רוצה יותר מזה, אני רוצה גם להשפיע על דברים.

"אני חושבת גם שיש כאן קשר לגיל. כשאתה צעיר יותר, יש אולי אנרגיה לעבוד 80 שעות בשבוע רק עבור הכסף. לרוב האנשים בתוכנית כבר היתה את האופציה לעבוד הרבה, ועכשיו הם מחפשים עבודה שתיתן להם יותר".

פוזין: "באופן כללי, בטכנולוגיה עובדים פחות מבבנקאות. עדיין עובדים 60 שעות, אבל לא עובדים רק בשביל להרוויח יותר כסף. עובדים על שינוי חיים של אנשים. לאחר המשבר הפיננסי, מגזר הבנקאות איבד בעיני חלק מהאנשים את היוקרה שלו, וכך גם בברקלי, אבל אי אפשר להגיד שאין מי שמתעניין בו".

יש תחושה שבכל זאת מי שפונים למגזר הפיננסים צריכים להצדיק את עצמם?

פוזין: "אנחנו מכירים אותם בתור החברים שלנו ועבורם לא מדובר רק על כסף. הם לא צריכים להצדיק את עצמם. אנשים מחפשים קריירה מתגמלת, גם במובן הפיננסי, אבל גם במובן האישי".

לין: "השאלה צריכה להיות אם האנשים שהולכים כיום לעבוד במגזר הפיננסים יחזרו על אותן טעויות שנעשו בעבר או שהם מסוגלים להוציא אל הפועל שינויים. אני מאמין שהחברים שלנו לספסל הלימודים יהיו בעוד כמה שנים בעמדה לבצע שינויים. כיום יש המון כעס ולא ברור איפה הפתרון. השינוי יגיע מאנשים טובים שייכנסו לתחום".

כוונות הן תמיד דבר חיובי. גם לפני המשבר ניסו לחנך מנהיגים לשינוי.

לין: "אנחנו עושים הימורים. אנחנו בונים את המערכת כך שבתי הספר מלמדים את המנהיגים בצורה יותר טובה ושולחים אותם לעולם. הדרך היחידה להשיג שינוי היא להזרים עוד ועוד אנשים טובים למערכת. אין מטה קסמים ואין נקודת זמן שבה כל הבעיות ייעלמו".

נתנו תשומת לב - לא סיפקו פתרון

המשבר הפיננסי וההאטה בארה"ב ובעולם כולו שהגיעה בעקבותיו הולידו בקיץ שעבר את תנועת "לכבוש את וול סטריט", שהיתה פעילה במיוחד באוניברסיטת ברקלי. תנועת המחאה בברקלי זכתה לשם "אוקיופי קאל", על שם קמפוס האוניברסיטה, והיא נחשבה קיצונית יותר ואלימה יותר בהשוואה למטה המחאה בפארק זוקוטי בניו יורק.

דניאל פרקס / אוניברסיטת ברקלי

פוזין: "אני מסכים שיש בעיות, אבל אני לא רואה במחאה דרך נכונה לפתור אותן. אני חושב שהמפגינים מסתכלים על הנתונים ורואים שאי השוויון גדל. יש יותר מדי אנשים שצועקים יותר מדי דברים שונים מבלי לתת פתרונות. אני חושב שהתנועה קיבלה תשומת לב, אבל לא עלה מכך שום רעיון לפתרון".

המפגינים הם לא אלה הבקיאים בכלכלה, מאיפה אמורים להגיע הפתרונות?

פוזין: "הממשלה, חברות ייעוץ ומדיה - יש כמה ערוצים להצעת פתרונות, ואני חושב שיש אנשים שחושבים על פתרונות גם עכשיו. הבעיה היא שיש הרבה רעש וקשה לרעיון להתפתח. חייבים לשים לב שלתנועה יש גם צד מסוכן, היא לא מייצגת את כולם, המפגינים לא מייצגים 99% מהאוכלוסייה, הם מייצגים חלק קולני מסוים מהאוכלוסייה. בדמוקרטיה, כדי שהיא תתפקד, אי אפשר לתת למיעוט להשתלט על הדיון. אני לא רוצה לנקוט באמצעי אלימות. אני לא רוצה ללכלך פארקים. אני לא מסכים עם האמצעים שהתנועה משתמשת בהם, אבל אני כן מסכים שהיא איתרה את הבעיה".

ול: "מודעות היא הצעד הראשון לקראת שינוי. הרשתות החברתיות הן הדרך שיש לנו כיום, והן נהדרות בשביל לספוג עוד מידע ולהתקדם".

לין: "אי השוויון תמיד יתקיים. אני חושב שהתחושה שמפריעה לאנשים יותר מכל היא זו של חוסר הוגנות".

בעוד עשר שנים אנשים יבינו יותר

לפני הלימודים בברקלי עבד לין בבנק ההשקעות גולדמן סאקס, שיחד עם הבנקים המובילים האחרים נהפך לסמל לשחיתות ולפערי השכר הגדולים במשק. באחרונה חזר הבנק לכותרות בעקבות מכתבו של גרג סמית, עובד לשעבר בבנק שתקף את "התרבות ההרסנית והרעילה" בבנק ההשקעות, שלדבריו מתמקד יותר ויותר בעשיית כסף מלקוחות: "מחליא אותי כמה בקלות אנשים מדברים על לקרוע את הלקוחות שלהם", כתב סמית במאמר ב"ניו יורק טיימס" שעורר שערורייה בוול סטריט. למרות הפרסומים, לין טוען שמדובר בבנק שפועל בעיקר על פי עקרונות השוק.

"בגולדמן סאקס, כמו בכל בנק גדול, כל מה שקורה הוא תוצאה של התמריצים הניתנים", אומר לין. "אני לא שולל את הטענה שיש כיום עסקות רעות, אבל אני לא מסכים עם הטענה שלפני 12 שנה גולדמן סאקס היה באופן תאורטי ארגון ללא מטרת רווח. אני חושב שהחברה פועלת באותה צורה זה זמן מה והיא מרוויחה כסף מהעסקות שהיא מבצעת".

יש שאומרים שפעם האינטרסים של הלקוחות היו במקום הראשון וכיום זה כבר לא כך.

לין: "זה אופטימי לחשוב שחברה פרטית התעסקה אך ורק בקנייה ובמכירה ולא ברווחים שלה, גם לפני 12 שנה. הסוגיה שעולה כאן היא פרגמטית יותר - אם יש שוק של מוכרים וקונים, האם זה מספק? זו השאלה שקשה לענות עליה לעתים, וזו השאלה שמעסיקה את הבנק. אם שני הצדדים רוצים להוציא לפועל עסקה, האם זהו התפקיד של הצד השלישי - במקרה זה הבנק - לבוא ולומר שמדובר בעסקה לא טובה לאחד הצדדים? עבורי זהו שטח אפור ולא יציב שזז קדימה ואחורה, ואולי בשנים האחרונות הוא נע יותר מדי לכיוון אחד, אבל עכשיו מתאזן בעזרת תמריצים ומגבלות שונות שמטילה הממשלה".

פוזין: "פעילי ‘לכבוש את וול סטריט' אומרים שצריך יותר רשתות ביטחון חברתיות. בארה"ב מבקשים יותר שוויון ועוד דרכים לגמור את החודש גם אם לא הכל פועל כשורה. אני חושב שיהיו שינויים שבעזרתם יהיה לאנשים קל יותר: השכלה תהיה יותר נגישה ונמצא דרכים לשפר את מערכת הבריאות. אבל אני לא יודע אם יהיו מהפכות גדולות יותר מכך. יש כל כך הרבה מתח בין המפלגות בארה"ב שקשה להזיז דברים גדולים".

לין: "כיום אנשים לוקחים סיכונים גדולים, ונופלים חזק אם זה לא מצליח להם. דוגמה בולטת היא המשבר בשוק המשכנתאות, אני לא חושב שאנשים הבינו מה קורה ועד כמה ההשקעות שלהם מסוכנות כשהם חתמו על דברים. אני מקווה שבעוד עשר שנים אנשים יבינו יותר ויקבלו החלטות בצורה טובה יותר ואולי לא יהיה צורך ברשתות ביטחון".

שכר של 107 אלף דולר בשנה

אין פלא שיחסי הציבור הטובים ביותר של בתי הספר למינהל עסקים מגיעים מהסטודנטים והבוגרים שלה. ההתמסרות לבית הספר טוטאלית, החל מהפרוצדורה הסבוכה של הגשת מועמדות ועד לשכר הלימוד הגבוה. אף שברקלי היא אוניברסיטה ציבורית, העלות של לימודי MBA בה מסתכמת במאות אלפי דולרים בשנה.

אבל ההשקעה בעסקה, למי שעומד בה, משתלמת. השכר ההתחלתי הממוצע לבוגר תוכנית ה-MBA בברקלי מגיע ל-107 אלף דולר בשנה, עם מענק גיוס ממוצע של 22 אלף דולר. עסקים רבים מודעים להשקעה הגדולה של הסטודנטים ומשתתפים בהוצאות השונות כדי לפתות את הבוגרים להגיע אליהם.

לין: "הסטודנטים שמגיעים לתוכנית לוקחים הפסקה של שנתיים מהחיים, שנתיים שבהן הם היו יכולים להרוויח כסף. אז מבחינה כספית, בשורה התחתונה הם בהפסד. אבל בתמונה הכוללת, לא הייתי משיג את ההתמחות שעשיתי בגוגל ואת העבודה שהשגתי בזינגה ללא בית הספר. בית ספר למינהל עסקים לא מתאים לכל אחד. קשה לי לכמת את זה עכשיו, אבל אני חושב שיהיו לי חיים מלאים ומספקים יותר בזכות הלימודים בברקלי".

חיימוב: "הכסף הוא חלק מהתמונה וזה היה שווה לנו לעשות את זה. בתחילה לא הבנתי את המשמעות של הדברים שאומרים על MBA. הרבה מהתיאורים נשמעו לי כמו קלישאות, למשל נושא הנטוורקינג, אבל מסתבר שחלק מהן נכונות. זה לא רק הרמה הגבוהה של המרצים, אלא גם האפשרות לפגוש ולעמוד בפני אנשים מובילים בתעשייה.

"זו לא בהכרח עבודה קשה, פשוט מדובר בהרבה עבודה. הנושא הפיננסי הוא אכן עניין רציני. כולנו מנהלים גיליונות חישוב אלקטרוניים כדי להבין איך נפרע את החובות, והמשכורות משחקות כאן תפקיד. בין אם מדובר במענק גיוס או אם מממנים לי את השנה השנייה בבית הספר, שכר הלימוד הוא כמו משכנתא. אבל זו השקעה בעצמי והיא פותחת לי דלתות".

ול: "המסלול שלי מעט שונה. עבדתי בעיצוב מוצר במשך 11 שנה ובאתי לכאן כדי ללמוד איך להקים חברה. אני מרגישה שכיום יש לי פחות מה להפסיד - אין לי עבודה, אז יש לי יותר תמריץ לפתוח עסק לבד".

פוזין: "הכסף הוא לא המניע העיקרי, רציתי לגדול כמקצוען ורציתי לפתוח עוד אופציות עבורי לעבוד בעמק הסיליקון, כי אני לא רואה מקום מרתק יותר לעבוד בו בטכנולוגיה מאשר שם. זה סיכון פיננסי גדול, אבל סביר להניח שאני אהיה בסדר. ייקח לי זמן להחזיר את ההלוואות וזה יקר, אבל תהיה לי קריירה מספקת יותר. אעשה את הדברים המרגשים שאני רוצה לעשות ואפתור בעיות מרתקות".

"מעניין שאת שואלת אותם על החובות לכל החיים", אמרה לי אחרי המפגש רבקה, אשתו של פוזין. "אמנם לקחנו הלוואות בשביל ה-MBA של אלכס, אבל אחרי שנסיים להחזיר אותן, כנראה שעדיין נישאר עם החובות מהתואר הראשון שלי ברפואה נטורופתית".

הקמפוס של ילדי הפרחים מייצר מנהלים

אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה לעולם תיזכר כמעוז העולמי של פעילי השמאל וילדי הפרחים משנות ה-60. התנועה לחופש הדיבור שהוקמה בקמפוס, וכן ההפגנות הסוערות שהתקיימו בו נגד מלחמת וייטנאם באותם שנים, מיתגו את האוניברסיטה ואת הסטודנטים הלומדים בה ככר פורה לפעילות מחאה חברתית.

בשנה שעברה עלתה ברקלי לכותרות שוב בעקבות מחאת "לכבוש את וול סטריט", שהחלה בהפגנות בפארק זוקוטי בניו יורק והתפשטה לכל רחבי ארה"ב. המחאה בארה"ב החלה זמן קצר לאחר שפרצה בשדרות רוטשילד בתל אביב מחאת האוהלים בקיץ האחרון, ועל רקע הפגנות דומות שהתקיימו ברחבי העולם.

בתוך ההתעוררות החברתית העצומה, הסטודנטים של ברקלי הפגינו נגד הפערים בחברה ונגד הבנקים הגדולים בארה"ב. באחד האירועים הבולטים שהתרחשו בנובמבר האחרון פורסמו בתקשורת האמריקאית והעולמית קטעי וידיאו, המתעדים שוטרים בקמפוס האוניברסיטה שהשתמשו באלות כנגד המפגינים ליד סניף של בנק אוף אמריקה.

הקשר בין הקמפוס רווי הפעילות החברתית לבין צלחת הפטרי של בכירי העולם העסקי לא נראה טבעי, אך היוקרה והתחרותיות בעולם האקדמי מצליחים להאפיל על הקשיים ולייצר מוסד אקדמי שמגדל בו זמנית את ה-99% וגם את ה-1% העליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#