נשים לא רוצות ללמוד מקצועות של חנונים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים לא רוצות ללמוד מקצועות של חנונים

כשמריה קלאוויי נכנסה לתפקיד נשיאת הארווי מאד קולג' ב-2006, שיעור בוגרות מדעי המחשב במכללה היה חד-ספרתי - כיום הוא 40% ■ כעת מנסה העולם האקדמי לראות אם ניתן להרחיב את ההצלחה של קלאוויי במשיכת נשים לתחום

3תגובות

קייטי הפנר

כשמריה קלאוויי התמנתה לנשיאת הארווי מאד קולג' ב-2006, היא היתה מאוד לא מרוצה - אם כי לא מופתעת - ממספר הנשים המועט בחוג למדעי המחשב. קאלוויי, מתמטיקאית ומדענית מחשב בעצמה, הגיעה להארווי מאד במהלך מיתון של נשים במדעי המחשב בכל ארה"ב. ב-1985 היו 37% בלבד מבוגרי התחום נשים. ב-2005 ירד שיעור זה ל-22% והוא אף ממשיך לרדת.

אי–פי

המצב במאד היה קודר עוד יותר. מבין 750 הסטודנטים במכללה כשליש היו נשים (כיום שיעור זה כבר קרוב יותר למחצית), אך במשך שנים שיעור בוגרות מדעי המחשב היה חד-ספרתי. השנה נשים מהוות כמעט 40% מבוגרי מדעי המחשב בהארווי מאד. האופן שבו קלאוויי שינתה את המצב מציב זרקור על פער מגדרי שנותר עמיד באופן עיקש לשינויים בחברה.

השינוי התרחש בין היתר הודות לחברות כמו פייסבוק, ילפ וזינגה, גם הודות להצלחות תרבותיות כמו הסרט "הרשת החברתית", מתכנתים ומדעי המחשב נכנסו לאופנה. מחלקות מדעי המחשב עמוסות סטודנטים. ואולם הסטודנטים האלה הם גברים בעיקר. ב-2010 רק 18.2% מהסטודנטים לתואר ראשון בתחום היו נשים - לפי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של החינוך. נתון זה נרשם בניגוד לעלייה בשיעור הסטודנטיות בכימיה, הנדסה ביומכנית ותחומים אחרים של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM).

"זה התחום היחיד של מדע וטכנולוגיה שבו ההתקדמות של נשים היא שלילית", אמר ניקולס פיפנג'ר, פרופ' למתמטיקה בהארווי מאד ובן זוגה של קלאוויי. היא ואחרים אומרים שחוסר הייצוג של נשים בתחום מדעי המחשב משמעותי גם במובן רחב יותר. לדבריהם, מדעי המחשב חיוניים לקידום החברה בעידן הדיגיטלי - כפי שהנדסה מכנית היתה בעידן התעשייתי. "אם אנו לא מצליחים להביא נשים להיות חלק מזה, זה פשוט טירוף", אומרת קלאוויי.

במאד, היא מוסיפה, "20 בוגרות מדעי המחשב מסיימות מדי שנה, וכל אחת מהן היא פנינה". ב-2005, לפני שקאלוויי הגיעה, קבוצת חברי סגל החלה בתכנון מחדש של קורס המבוא למדעי המחשב - קורס חובה במאד. הקורס, המכונה 5 CS, שהתמקד בצד הטכני של התכנות, שקוסם לסוג מסוים של סטודנטים - גברים צעירים, שרובם כבר בעלי ניסיון בתכנות, שהתבלטו בכיתה. זה חיזק את תחושתן של נשים כי מדעי המחשב הוא תחום לחנונים.

כדי לצמצם את אלמנט ההרתעה, הקורס חולק לשתי קבוצות - "זהב" עבור כל מי שלא היו בעלי ניסיון קודם, ו"שחור" עבור כל היתר. שפת התכנות ג'אווה, הידועה במורכבותה, הוחלפה בשפת תכנות נגישה יותר בשם פייתון. מוקד הקורס שונה לגישות מחשוביות לפתרון בעיות במדע. "הבנו שאנו צריכים להראות לסטודנטים שמדעי המחשב זה לא רק תכנות", אמר רן ליבסקינד-הדס, יו"ר המחלקה. "יש לו עומק אינטלקטואלי וקשר עם דיסציפלינות אחרות".

מימון לכל סטודנטית שנוסעת לכנס

קלאוויי תמכה במאמץ בלב שלם, ואף סיפקה מימון לכל סטודנטית לנסיעה לכנס גרייס הופר, על שם מתכנתת פורצת דרך. הכנס, שבו סטודנטיות צעירות מוקפות בנשים מצליחות, עודד סטודנטיות שנה א' רבות לקחת את מדעי המחשב ברצינות רבה יותר.

מהנדסת ביבמ אי–פי

ואולם הנושא של נשים בתחום המחשוב העסיק את קלאוויי עוד לפני שקיבלה לידיה את נשיאות הארווי מאד, בין היתר משום שכשהיא עצמה בחרה במקצוע, נשים במקצועות גבריים באופן מסורתי היו נדירות. "בצעירותה אמרו לה המורים, ומאוחר יותר עמיתים, שהדברים שהיא התעניינה בהם היו דברים שנשים לא עושות, ושאין מתמטיקאיות נשים מוצלחות", מספר פיפנג'ר. קלאוויי, קנדית במקור, התמידה במשימתה. היא קיבלה דוקטורט במתמטיקה ב-1977 מאוניברסיטת אלברטה. היא החלה דוקטורט שני במדעי המחשב באוניברסיטת טורונטו, אך עוד לפני שהשלימה את התואר, היא קיבלה שם משרה.

ב-1980 היא נישאה לפיפנג'ר, מדען מחשב תיאורטי מוערך, ובעשור הראשון לנישואיהם הקריירה שלה היתה במקום שני ביחס לשלו. בשנות ה-80 עבדו שניהם במרכז המחקר של יבמ בסן חוזה, בקליפורניה. "הם גייסו אותי רק כדי לא לאבד את ניק", מספרת קלאוויי. ב-1988 עברו השניים לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר, וכישרונה האדמיניסטרטיבי של קלאוויי החל להתברר. ב-2002 היא גויסה לאוניברסיטת פרינסטון כדקאנית החוג להנדסה ומדע שימושי. "עד שהגענו לפרינסטון, כבר היה ברור שהם מגייסים אותי רק משום שהם באמת מעוניינים במריה", מספר פיפנג'ר.

קלאוויי היתה בפרינסטון זמן קצר בלבד לפני שהתחילה לקבל פניות חדשות. "אם את אשת סגל אדמיניסטרטיבי במקום כמו פרינסטון, את תקבלי לפחות פעמיים בשבוע הצעות לנשיאות וכדומה", היא אומרת. "לרוב זה לא כי אכפת להם ממך אישית, אבל הם זקוקים למועמדת אשה אמינה". לרוב היא לא קראה מעבר לשורות הראשונות, אך יום אחד, ב-2005, ההודעה על חיפוש נשיא חדש להארווי מאד הגיעה למייל שלה. היא הכירה את המכללה, ולא התאפקה וקראה את דרישות התפקיד.

מגייסת סטודנטים בלתי נלאית

קלאוויי, 60, נראית לרוב בקמפוס בג'ינס - ולעתים על סקייטבורד. סגנון ההנהגה שלה מאוד לא רשמי והפתיע חלק מאנשי הסגל. ליבסקינד-הדס נזכר כי באחת מפגישות הסגל הראשונות שלה, היא דיברה ביושבה על שולחן בקדמת החדר. קלאוויי מספרת שמדי קיץ היא לומדת באמצעות תוכנה את שמותיהם של כ-200 הסטודנטים החדשים. בקמפוס היא מברכת כל סטודנט בשמו.

היא גם מגייסת בלתי נלאית של סטודנטים להארווי מאד. במטוסים ובאתרי סקי, בכנסים ובמסעדות, היא לעתים קרובות לובשת חולצה שעליה כתוב "בית הספר המדהים ביותר שלא שמעתם עליו" - כשהתשובה מופיעה מאחור: הארווי מאד, על שם איל כרייה במחצית הראשונה של המאה ה-20. מאמציה נושאים פרי. הרבה יותר בוגרי תיכון מאי פעם נרשמים להארווי מאד, והמכללה מקבלת כיום רק 17% מהנרשמים - חלקם סטודנטים שהתקבלו גם למוסדות ידועים יותר כמו MIT או קרנגי מלון. קלאוויי פועלת לעתים לגיוס סטודנטים מוכשרים בעצמה.

היא ואחרים מדברים על "המרת" סטודנטיות למדעי המחשב. הרעיון, לטענתם, הוא להפוך את קורס המבוא למעניין ומהנה מספיק כדי לגרום לנשים שחשבו על התמחויות אחרות לבחור במדעי המחשב במקום. ברידג'ט אייכלברגר היא מומרת שכזו. היא נכנסה למאד מתוך עניין בהנדסה, אך עברה להתמחות במדעי המחשב לאחר קורס המבוא. יש לה כבר משרה לקיץ במיקרוסופט.

בלומברג

לא ברור אם ניתן להמיר את הצלחת מאד למישור רחב יותר. רק קומץ מכללות מחייבות קורס במדעי המחשב - מה שמאפשר חשיפה לנושא. עם פחות מ-100 סטודנטיות שנה א', מאד יכולה להרשות לעצמה לשלוח את כולן לכנס הופר. ואולם סימני התקדמות בנושא נראים גם במקומות אחרים.

בקרנגי מלון מטפס שיעור הנשים הרשומות למדעי המחשב מאז 2008, וכעת הוא 32% מהסטודנטים. ב-MIT הנתון הוא 30%. "כמעט 50% מהסטודנטים לתואר ראשון שלנו הם נשים", אומרת ברברה ליסקוב, חוקרת מדעי מחשב ב-MIT. "אז 30% זה נחמד וטוב מבעבר, אבל עדיין לא הגענו לנקודה הרצויה".

גם האחרים מנסים למשוך נשים

אוניברסיטאות נוספות, בהן ברקלי, שינו אף הן את קורסי מדעי המחשב שלהן כדי שיהיו מרתיעים פחות. קורס המבוא של ברקלי נקרא "היופי והאושר בתכנות". בריאן הארווי, מרצה למדעי המחשב שם, אומר שמחצית מהסטודנטים המסיימים את הקורס מתמחים לאחר מכן במדעי המחשב. הוא מוסיף כי מחצית מהסטודנטים בקורס הם נשים, וכי הן מצליחות לפחות כמו גברים.

גם סטנפורד מנסה להפוך את מדעי המחשב למושכים יותר עבור נשים. "מה שהארווי מאד עשתה נהדר", אומר סטיבן קופר, מרצה למדעי המחשב בסטנפורד. "מה שבתי ספר אחרים צריכים לעשות הוא לבחון היטב מה עובד בסביבה שלהם".

קלאוויי אינה מסתפקת בהצלחה בקמפוס שלה בלבד, וממשיכה במסע הצלב שלה להגדלת שיעור הנשים. היא מבקרת באוניברסיטאות ובתאגידים אחרים כדי לייעץ בנוגע לגיוס נשים לקריירות בתחום המדע והטכנולוגיה - ולשמר אותן. היא מזכירה לעתים קרובות לקהל שומעיה כי במשך מרבית הקריירה שלה, היא הרגישה כמו מתחזה.

ג'ניפר טור צ'ייס, חברה של קלאוויי המנהלת את מרכז המחקר של מיקרוסופט ניו אינגלנד שבקיימברידג', מסצ'וסטס, אומרת שזה לקח חשוב. "לעתים קרובות מטילים ספק בנשים, ואז הן מתייחסות לתסמין המתחזה כאל קול פנימי, שאומר להן שהן לא צריכות להמשיך", היא אומרת. "מה שהן צריכות לדעת הוא שלנשים כמו מריה גם היה קול פנימי כזה, ולמזלנו הן המשיכו בדרכן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#