מדוע האמריקאים לא מסכימים להעלות מסים על עשירים? - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע האמריקאים לא מסכימים להעלות מסים על עשירים?

הפתרון לאי השיוויון והמיסוי יתקבל רק מחשיבה מערכתית ועמוקה

17תגובות

דחייתו בסנאט של חוק באפט - ההצעה להעלות את מדרגת המס העליונה ל-30%, למשתכרים מעל מיליון דולר בשנה - לא באה בהפתעה לעולם, וגם לא לאנשים שקידמו אותה, אובמה ואנשי ממשלו. יש התנגדות עזה מדי בבית הנבחרים, ואפילו בסנאט, להעלאת מסים על העשירים.

שיעור המס העליון בארה"ב נמוך במונחים היסטוריים - 35%. חוק באפט בעצם לא מעלה אותו, אלא סותם את פרצת מס רווחי ההון שמאפשר למיליארדרים שעושים את כספם מהשקעות או ניהול השקעות לשלם מס זעום: מיט רומני המולטי-מיליונר שילם 6.2 מיליון דולר על הכנסה של 42.5 מיליון דולר בשנתיים, וביחד עם אשתו שילם שיעור מס אפקטיבי של 13.9% ב-2010.

רויטרס

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

זהו אחד מאותם פרדוקסים אמריקאים מתמיהים: הרי הרפובליקאים, שמתנגדים נחרצות להעלאת מסים, בעיקר על העשירים, זועקים חמס כי על הממשל להקטין את הגירעון התקציבי. אחת הדרכים להקטין גירעון היא להגדיל את הכנסות הממשלה באמצעות גביית מסים נרחבת יותר, הדרך השנייה היא בקיצוץ ההוצאות. אז למה בעצם ללכת רק לצד ההוצאות?

התשובה כפולה. הראשונה והתמימה יותר נעוצה באתוס אמריקאי עמוק של התערבות ממשלתית מינימלית בענייני האזרחים והעסקים הפרטיים. כזכור, מלחמת העצמאות של ארצות הברית פרצה בשל סכסוך על מסים! אין מס בלי ייצוג היתה סיסמת המורדים. לאמריקאים יש סלידה עמוקה מהרעיון ה"סוציאליסטי" שמיסים של חלק מהאזרחים יממנו סיוע לאחרים. הם מעריצים יוזמה וכשרון ורואים בצבירת עושר ביטוי מובהק לכך.

התשובה השנייה היא הרבה פחות תמימה. וושינגטון כולה – הקונגרס וגם ממשל אובמה – מחושקים באינטרסים עסקיים אדירי כוח. האינטרסים העסקיים האלה, מן הסתם, מובלים על ידי אנשים שלא רוצים לשלם יותר מס על ההכנסות הגדולות שלהם. על האינטרסים הללו אפשר היה ללמוד השבוע מתחקיר של "ניו יורק טיימס" שהראה קשר הדוק בין מספר הביקורים שערכו בבית הלבן תורמים לקמפיין אובמה לבין גודל התרומה שלהם.

קונגרס בית הנבחרים בוושינגטון
בלומברג

אובמה, החל ב-2008, וביתר שאת בקמפיין הנוכחי שהחל בנאום חוצב להבות בדצמבר בעיירה אוסווטומי בקנזס, לדבר באופן ברור מאוד על שיוויון, על עיוות חלוקת ההכנסות בחברה האמריקאית. עם רוח גבית של מחאת ה-99% הוא מעלה על נס את המעמד הבינוני, ומבטיח להעלות מסים על עשירים ולהיטיב עם כל השאר. למרות הרדיקליות המשתמעת, היתה המדיניות של אובמה שמרנית למדי: הוא נכנע לדרישה להאריך את קיצוצי מס ההכנסה שנקבעו בתקופת בוש והובילו לגידול בגירעון; הוא העניק הטבות מס לעובדים ולמעמד הבינוני, והפחית מסים לעסקים קטנים- בהתאם להבטחות הקמפיין; ובינתיים, הוא לא העלה את המסים על העשירים.

הוויכוח על חוק באפט, שההשראה לו באה מהמיליארדר וורן באפט, שציין כי לא הגיוני שישלם שיעור מס נמוך משל המזכירה שלו, הוא חלק ממערבולת גדולה בהרבה שסוחפת כיום את כלכלת העולם המערבי. במערבולת הזו כרוכים יחד ערכי יסוד שספגו מהלומה במשבר, פערים כלכליים הולכים ונפתחים, מדיניות ממשלתית של צנע מול הרחבה, והתערערות של כל הנחות היסוד של כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם.

ראוי לבחון את הדיון במיסוי העשירים שלא במנותק מהמהלכים שמבצעים כיום מנהיגי מדינות ובנקים מרכזיים. הבנק המרכזי של אירופה הזרים סכומי עתק לבנקים המסחריים כדי לייצב את המערכת הפיננסית. הבנק הפדרלי הדפיס טריליוני דולרים כדי לתמרץ את הדם בעורקי הכלכלה האמריקאית. לכל המהלכים הללו יש מחיר, ולא קשה לנחש מי משלם וישלם אותו. באירופה האזרחים מן השורה משלמים בפחות רווחה ושירותים ממשלתיים, יותר מסים ובעיקר – הרבה פחות עבודה. בארה"ב לא נעשה שום מהלך שיבלום ויהפוך את הסחף האדיר של ריכוז ההון וההכנסה בידי המעטים על חשבון הרבים. בסין מתלבטים בליברליזציה של הכלכלה תוך שחונקים את חופש הביטוי והפעולה של האזרחים. בישראל עדיין תוקעים בשופר ההפרטות, כאשר המשק נתון בידיהם של מעט אילי הון וקומץ ועדי עובדים בעלי כח לא פרופורציונלי. הפתרון לאי השיוויון והמיסוי לא יתקבל מחוק פה, מדרגת מס שם, הוא יתקבל מחשיבה מערכתית ועמוקה על כל היסודות והערכים החשובים לנו כחברה מודרנית ומתקדמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#