יש לכם מפעלים בחו"ל? "שרשרת האספקה המוסרית" בודקת אתכם - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש לכם מפעלים בחו"ל? "שרשרת האספקה המוסרית" בודקת אתכם

תנאי העסקה לא הוגנים מעלים חברות רבות על הכוונת של ארגונים חברתיים. נייקי, שזכתה לביקורת קשה על התנאים במפעליה במזרח הרחוק בתחילת שנות ה-90, נהפכה לאחת התומכות הבולטות בשיפור תנאי ההעסקה ■ האם אפל, שנמצאת על המוקד כיום, תלך בדרכיה?

תגובות

>> כל חברה גדולה המייצרת במדינה ענייה, צפויה להיתקל בביקורת על שרשרת ההעסקה שלה. ארגוני המחאה נגד תנאי עבודה קשים וארגוני עובדים במדינות עשירות, המתעבים את התחרות מצד העבודה הזולה במדינות אחרות, מתנפלים על כל רמז לשערורייה. כותרות מזעזעות יכולות להכתים את שמו של מותג, ועל חברות להיזהר.

שכר עובדי המפעלים בסין מזנק בקצב דו-ספרתי במשך שנים, מסיבות שיש להן קשר מועט לזעקות הפעילים המערביים, וקשר רב יותר לשיפורים בפריון העבודה. אך לא מעט עובדים עדיין מנוצלים לרעה, כפי שמודה, למשל, ענקית הטכנולוגיה אפל, שנתקלה בחודשים האחרונים בביקורות רבות על התנאים במפעלי הספקים שלה בסין.

בפברואר הזמינה אפל את הארגון החברתי FLA (Fair Labor Association) לבחון את תנאי ההעסקה במפעלי ספקיה בסין. הדו"ח, הצפוי להתפרסם בקרוב, אינו צפוי לטהר את שמה של אפל. אורט ואן הירדן, העומד בראש הארגון, אמר כי אף שהתנאים במפעלים טובים מכפי שצפה, הוא מצא בעיות רבות.

ב-20 השנים האחרונות, התנועה המכונה "שרשרת האספקה המוסרית" התמקדה במותגים כמו נייקי, גאפ וקוקה קולה. אך צבא פעילי התנועה - חלקם אנשי עסקים בעצמם - מתמודד עם הראיות המצטברות והולכות, שלפיהן מינוי גוף חיצוני לבקרה וקביעת סטנדרטים, כפי שעשתה אפל, אינו מצליח כפי שניתן לצפות. אפל עשויה להיהפך למקרה מבחן.

לאחר דיווחים שליליים בתקשורת בתחילת שנות ה-90, נייקי היא כיום אחת התומכות הקולניות בשיפור תנאי העסקת העובדים. ב-1992 קבעה החברה תקן התנהגות לספקיות שלה (דבר שאפל עשתה רק ב-2005). ב-1996 סייעה נייקי ביצירה של שותפות תעשיית ההלבשה, שקבעה תקן התנהגות למפעלים ונהפכה ב-1999 ל-FLA.

קיומו של תקן התנהגות שהוצב על ידי מובילות המגזר, נהפך לנוהג שגרתי עבור חברות בינלאומיות. אך יש הבדלים ניכרים במידת הנוקשות שלהן ובבקרה עליהם. נייקי פירסמה בראשונה את תוצאות הפיקוח שלה בשנת 2000, אך לא פירטה את כל המפעלים בשרשרת האספקה שלה עד 2006. אפל לא עשתה זאת עד השנה.

רויטרס

כשנייקי חשפה את נתוניה, היה זה במאמץ מודע לקרוא תיגר על הנורמות במגזר. חברות ביגוד והנעלה הניחו כי חשיפת המפעלים שעמם הן עובדות, תפגע בתחרותיות שלהן. אך נייקי הניחה שהחיסרון זניח, והיעדר השקיפות פוגע בהליך הפיקוח.

"למען יראו וייראו"

אתגר אחר הוא מניעת שחיתות, אומר אלן הסנפלד, לשעבר בכיר ביצרנית הצעצועים האסברו, שכיום עומד מאחורי תקן ההתנהגות של ענף הצעצועים. לדבריו, לעתים מנהלי מפעלים משחדים את הפקחים, חברות מציגות מאזנים מזויפים, המציגים שעות עבודה מועטות יותר ושכר גבוה יותר, ולא מעט עובדים משתפים פעולה עם הונאות אלה. מהגרי עבודה, למשל, רוצים לעבוד שעות רבות - הרבה מעבר למותר על פי חוק - כדי לחסוך כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן, ואז לחזור הביתה.

לדברי הסנפלד, ארגונים חברתיים עשויים גם לעזור אך גם להזיק. חלקם רק מפגינים, אחרים עובדים יחד עם החברות כדי להביא לשינוי, והשאר עושים גם וגם. "ארגונים שמפגינים יכולים להפעיל לחץ על חברות להשתפר, אך רק לעתים רחוקות הם תומכים בהן כשהן מוציאות מפעל משרשרת האספקה שלהן - מה שפוגע בעובדים", אומר הסנפלד. "אחד הדברים שצריך לעשות הוא להראות יד חזקה כשאנחנו מתמודדים עם עבריינים חוזרים, למען יראו וייראו".

אהרון קריימר מהארגון החברתי BSR טוען כי הבעיה מגיעה דווקא מכיוון אחר: "הממשלות אינן מפעילות את כובד משקלן. יש יותר מדי מיקור חוץ של האכיפה במגזר הפרטי. חברות פרטיות עשויות להתקשות לאכוף תנאי העסקה. לממשלות יש יותר סיכוי, אך הממשלות בשווקים מתעוררים אינן אוהבות לקבל הוראות מבחוץ".

"אף אחד לא חושב שהתהליך מושלם, אך אנחנו מתקדמים", אומר הסנפלד. קריימר מסכים עמו ואומר כי לפחות בקרב החברות המובילות בשרשרת האספקה "הבעיות הישנות של עבודת כפייה ועבודת ילדים כמעט נעלמו כליל". הפרות משמעותיות של זכויות נרשמות במורד שרשרת האספקה, ובייחוד בתחומים כמו חקלאות וכרייה".

מעגלים פינות ועומדים בדרישות

ריצ'רד לוק ממכון MIT בחן כיצד הדברים עובדים באמת. הוא שיכנע ארבע חברות - נייקי, קוקה קולה, HP ויצרנית ההלבשה PVH - לאפשר לו לנתח נתונים משש שנות בקרה על מפעלים, החל מ-2005. המחקר שלו, שיתפרסם השנה בספר "Promoting Labour Rights in a Global Economy", הוביל לארבע מסקנות.

המסקנה הראשונה: תקני התנהגות ובקרה אינם מספקים שיפור ממושך בתנאי ההעסקה. הם מסייעים באיסוף מידע, המדגיש את הבעיות מבלי לפתור אותן. ב-HP, למשל, רק שבעה מבין 276 המפעלים בשרשרת האספקה עמדו בקוד ההתנהגות של החברה בבדיקה האחרונה. שנית, השקעת זמן וכסף בסיוע למפעלים בשיפור יכולותיהם הטכניות והניהוליות הובילו לשיפור מסוים בתנאי ההעסקה.

המסקנה השלישית של לוק היתה כי כדי ליצור שיפור משמעותי וממושך, צריך לשנות את היחסים בין החברה לספקים שלה, ולהגדיל את שיתוף הפעולה ביניהן. המסקנה הרביעית היא האתגר הגדול ביותר: המודל העסקי של החברות הבינלאומיות עצמן הוא הבעיה שגורמת לתנאי ההעסקה הקשים. שיטת הייצור Just-in-time מקצרת את שרשראות האספקה. צמצום המלאים מוריד עלויות ומאפשר לחברות לבצע שינויים במהירות. אך שינויים של הרגע האחרון בעיצוב המוצר, או השקה של מוצר חדש, פירושם כי על ספקים לעתים לעגל פינות כדי לעמוד בדרישה - או להתמודד עם קנסות כספיים כבדים.

במסגרת מחקרו ביקר לוק במפעל במלזיה, שמייצר מוצרים ל-HP. המפעל נדרש לעתים להגדיל את תפוקתו החודשית ב-250% ולאחר מכן לצמצמה מחדש. גם השקות המוצרים של אפל מייצרות תנודתיות דומה. לדברי לוק, נייקי מנסה לשלב את הצורך שלה בהגנה על עובדים בעיצוב תהליכי הייצור. צוות האחריות החברתית של נייקי, המונה 140 אנשים, מעורב כיום בכל שלבי הייצור. החברה לוקחת בחשבון את השפעת תזמון המוצרים שלה על עובדי הייצור.

לטענת נייקי, הגישה שלה מסייעת לרווחיות, גם מבלי לקחת בחשבון את ההשפעה החיובית על תדמיתה. פריון העבודה עולה ותחלופת העובדים פוחתת - מה שחוסך משאבי גיוס והכשרה רבים. בראייה לאחור, נראה כי הביקורת היטיבה עם נייקי. האם זה נכון גם עבור אפל?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#