הישראלים של הרווארד לוקחים את ההסברה לידיים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים של הרווארד לוקחים את ההסברה לידיים

הדרך לשיפור התדמית השלילית עוברת דרך עולם העסקים - כך לפחות מאמינה קבוצת סטודנטים ישראלים מהרווארד ■ ב"כנס הישראלי" שיזמו ויתקיים החודש במוסד היוקרתי, יקחו חלק בין השאר סטנלי פישר, לארי סאמרס, דניס רוס ודב מורן ■ "ההסברה המדינית זה חנטריש" אומר אחד המארגנים, "עדיף לדבר על החברה בישראל, על הכלכלה והתרבות"

28תגובות

כשהחדשנות פועלת, המקטרגים שותקים - כך לפחות רוצה להאמין קבוצה של סטודנטים ישראלים בהרווארד שמארגנים בפעם הראשונה בתולדות המוסד האקדמי היוקרתי את "הכנס הישראלי". בניגוד לאירועים אחרים המתקיימים בקמפוסים בעולם הקשורים בישראל, הכנס שייערך החודש לא יתמקד - לפחות לא באופן ישיר - בסכסוך הישראלי-ערבי, אלא יעסוק בחדשנות הישראלית.

"זה לא חדשנות בשירות הדיפלומטיה", אומר ל-TheMarker זקי ג'מאל, בן 24 מירושלים, אחד הסטודנטים המארגנים את הכנס. "כבר הרבה שנים יש כנסים של מדינות וארגונים. כל שנה יש את הכנס הגרמני ואת הכנס של הליגה הערבית. הרגשנו שזה קצת מוזר שיש קהילה ישראלית ויהודית גדולה בקמפוס אבל אין שום יוזמה שמדברת על ישראל. ראינו את הפוטנציאל האדיר והבנו שזה יעורר תגובות והדים חיוביים".

זקי ג'מאל

המארגנים טוענים כי הכנס אינו תגובה לאווירה אנטי ישראלית ששוררת בקמפוסים או לכנס שמארגנת הליגה הערבית, אלא נועד פשוט לענות על צורך מקצועי. בנוסף, הם אומרים שהכנס נהנה מתמיכה מוחלטת של מוסדות האוניברסיטה, שאף מעורבים בכל פרט - באופן חריג לעומת כנסים אחרים.

שרון סטובצקי, בת 23 מזכרון יעקב, היא סטודנטית נוספת השותפה בארגון הכנס. כיום היא בשנתה הראשונה בקולג' של הרווארד לפני הכניסה לבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. לדבריה, "אין אווירה אנטי ישראלית. כל הזמן יש כתבות בישראל על כך שיש אווירה אנטי ישראלית בקמפוסים. אני אישית ממש לא מרגישה שיש אווירה כזו".

המארגנים טוענים שלא סביר שדווקא ישראל, שידועה בחדשנות שלה, אינה מגיעה אל המוסד האקדמי היוקרתי ביותר בארה"ב. "בשבוע שבו הליגה הערבית אירגנה כאן כנס האולם היה מלא עד אפס מקום. זה חרה לי שיש אירוע מאורגן בצורה טובה עם ספונסרים כמו מקינזי וסמסונג, והם מצליחים למלא את האולם הכי גדול. למה שאנחנו לא נעשה את אותו הדבר?", שואלת סטובצקי. "לא רצינו להיות במקום הזה, שבו בישראל מראיינים כל הזמן סטודנט ומנתחים את רמת האנטישמיות בעולם. רצינו ליצור משהו חיובי. להראות את ישראל כמו שאנחנו רואים אותה. ברמה הכי פרקטית, אמרתי לעצמי שאין סיבה שלא נרים את זה, ננצל את הפלטפורמה והמתקנים כאן ואת החומר האנושי כדי להרים משהו שייצור הדים שלא קשורים לסכסוך", היא אומרת.

"נראה שכולם בישראל מקימים חברה"

ג'מאל, שגם הוא בשנתו הראשונה בקולג' של הרווארד, אומר כי לסטודנט הממוצע באוניברסיטה אין עניין אמיתי לשמוע כל הזמן רק על הסכסוך, ולכן ישראל מפסידה נקודות חיבור עם מי שעשויים להנהיג את העולם העסקי בעתיד. "אני חושב שאנחנו צריכים לעשות שינוי תפישתי רחב. הרוב המכריע של האנשים לא באמת יודע הרבה על מה שקורה ונמאס לו לשמוע את אותן פרדיגמות שוב ושוב של 'אנחנו והם'. זה לא מעניין וזה לא עובד", הוא טוען.

"לכן נקיים בכנס פאנל על עסקים, ואנשים שזה הכיוון שמעניין אותם - יקבלו חיבור לישראל. אם אנחנו עושים פאנל על חדשנות בתחום היזמות החברתית - זו מלה שמעוררת באזז גדול ומעניינת אנשים, וזה דרך לחבר אנשים. הרבה יותר כיף, נוח ומעניין להתחבר לדברים חיוביים - כמו הזדמנויות עסקיות וסיוע הומניטרי".

בלומברג

בניסיון למשוך את תשומת לבם של הקהילה העסקית ושל הסטודנטים בהרווארד, גייסו המארגנים סוללה מעניינת של דוברים שיעסקו רק בנושא הישראלי. בין הדוברים ניתן למצוא את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר; היועץ הכלכלי של הבית הלבן, לארי סאמרס; שליח ארה"ב למזרח התיכון לשעבר, דניס רוס; ודמויות בולטות נוספות מעולם הסטארט-אפ הישראלי והאמריקאי, שיעסקו בחדשנות הישראלית.

בין השאר יתקיימו בכנס פאנלים כמו "אומת הסטארט-אפ", שבו ישתתפו בין היתר מייסד מודו ו-אם-סיסטמס דב מורן, פרופ' שמעון שוקן, ומייקל אייזנברג מקרן ההון סיכון בנצ'מרק קפיטל. פאנל נוסף יעסוק בשיתוף פעולה אזורי, והוא יארח דוברים כמו ידין קאופמן מסדרה ונצ'רס, שמשקיעה בחברות פלסטיניות בענף ה-IT; חביב חזן מקרן ההשקעות אל-באוודר, שמתמקדת במגזר הערבי-ישראלי; וגובן סאק, מנהל קרן המחקר למדיניות כלכלית בטורקיה.

אחד האירועים המעניינים שיתקיימו בכנס נקרא "הרצל טוקס", שייערך במתכונת של "טד טוקס", שבה הדוברים מקבלים פרק זמן קצר של כמה דקות כדי להציג נושא מסוים. בכנס יעלו על הבמה דוברים מחברות ישראליות, שיציגו את הפיתוחים האחרונים בתחום החדשנות ובתחום הסיוע ההומינטרי.

בנוסף מסתמכים המארגנים על כתבה שהתפרסמה בינואר ב"אקונומיסט" ועסקה ב"אומת הסטארט-אפ". המגזין היוקרתי אימץ בחום את הביטוי, וכתב כי התווית שהוצמדה לישראל בספר שיצא ב-2009 ועסק בתעשיית ההיי-טק במדינה, מתאימה, מכיוון ש"נראה שכולם בישראל מקימים חברה - עם חברים ותיקים מבית הספר, חברים מהצבא או קולגות - בחדר בבית או בבית ההורים".

"'טיים' מדרג את תל אביב כאחת הערים הכי כדאיות לביקור בזמן שאנחנו עדיין עסוקים בסקרי אנטישמיות. יש אנשים שרואים דברים אחרים כאן", אומרת סטובצקי. "חדשנות זה אחד הנושאים הכי מדוברים. אנחנו דור של הרבה יזמים צעירים - במיוחד בסביבה כמו הרווארד, שבה למד לפני כמה שנים מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג. כשחושבים על הרווארד חושבים קודם כל על בית הספר שלו למינהל עסקים. אנשים שלומדים כאן ירוויחו עוד שנה-שנתיים 150 אלף דולר במקומות כמו אמזון, פייסבוק וגוגל. הם הולכים לקבוע מדיניות בגופים שישפיעו על אנשים בכל העולם. ובגלל זה היה לנו חשוב לעשות פאנל של חדשנות עסקית. אני מקווה שיסתכלו על רעיונות מישראל ועל חברות סטארט-אפ, ואולי זה יגרום להם להתעניין ולהשקיע", מוסיפה סטובצקי.

"הסיפור על סטארט-אפ ניישן מלהיב אנשים"

היזם הישראלי ג'ון מדווד, שיסד בין היתר את ורינגו, שופינג.קום ואנסוורס.קום, ישתתף גם הוא בכנס וידבר בפאנל "אומת הסטארט-אפ". מדווד טוען כי הבאזז החיובי על החברות הישראליות כבר קיים, אך הוא אינו מחלחל לשכבות הנכונות. "אחד הדברים שאני תמיד אוהב לעשות זה לחפש בגוגל מידע על חברות ישראליות, ולראות כמה פרסומים חיוביים יש לעומת פרסומים שליליים. היום זה בערך 80%-90% פרסומים חיוביים. אם תעשה חיפוש על ציונות או על ישראל תמצא 80% כותרות שליליות", אומר מדווד.

לדבריו, ההסברה הישראלית צריכה לשנות כיוון ולהתמקד בתחומים שכעת אינם מקבלים את הבמה הראויה. "הקשקוש הזה שאנחנו אוהבים לקרוא לו הסברה זה 'חנטריש'. הרבה יותר טוב זה לדבר על החברה בישראל, על הכלכלה, התרבות, הדמוקרטיה", אומר מדווד. "אנשים סקרנים לגבי מה שקורה בקולנוע הישראלי, בסביבה. כל הסיפור של הסטארט-אפ ניישן מלהיב אותם".

למה שלאנשי עסקים אמריקאים יהיה אכפת ממה שקורה בתחומי החברה בישראל?

"אחד הדברים שאני הולך לדבר עליהם זה ההשפעה שיש לישראל על כלכלת ארה"ב", אומר מדווד. "אנשים לא מבינים שהחברות הישראליות מגיעות לארה"ב ויוצרות בה פעילות כלכלית. בבוסטון ערכו מחקר ובדקו כמה חברות במסצ'וסטס מקיימות קשרים עם ישראלים. לפי המחקר, קיימות 133 חברות כאלה. נכון ל-2009, הפעילות הכלכלית בין ישראל למסצ'וסטס היתה בהיקף של 7.8 מיליארד דולר בשנה. יותר מ-21 אלף משרות נוצרו כתוצאה מפעילות ישראלית, וכ-2.5% מהתמ"ג של מסצ'וסטס הוא במקור מישראל", הוא אומר. יש כיום קבלות, ואפשר להגיד לאנשים 'אנחנו עוזרים לכם'. אני חושב שזה דיון חשוב שעוד לא התחלנו לקיים".

מדווד מספר כי שיתופי פעולה נוספים עשויים להדק את הקשרים בין ישראל לארה"ב, ולכן הכנס צפוי לעורר עניין רב. "בניו יורק הכריזו בסוף 2011 על הפרויקט המשותף לטכניון ולקורנל. התחזיות שלהם הן שיווצרו מכך 600 חברות. המוסד האקדמי והחברות האלה יספקו 38 אלף מקומות עבודה, בנוסף ל-21 אלף מקומות עבודה בתחום הבנייה ופעילות כלכלית בהיקף של 23 מיליארד דולר בעשור הקרוב. זה רק פרויקט אחד, בלי לדבר על כל הפעילות הישראלית בניו יורק.

"באטלנטה, מרכז חשוב בארה"ב, יש 75 מטות של חברות ישראליות. אלה נתונים חריגים. ערים אמריקאיות מתחרות על חברות ישראליות. כולם יודעים שמעניין כאן בתחום ההיי-טק והחדשנות, אבל מה שעוד לא יודעים זה כמה התחום משפיע על החיים בארה"ב", אומר מדווד.

התחרות בין המדינות והערים בארה"ב על משיכת חברות ישראליות באה לידי ביטוי במחקר שנערך במסצ'וסטס, שאליו התייחס מדווד. כותביו מציינים כי על המדינה "לפתוח קונסוליית סחר בישראל, כי בלי אחיזה בקרקע, מסצ'וסטס לא תוכל להרחיב את קשריה עם ישראל. ל-10 מדינות אחרות יש נציגות מסחר בישראל", ציינו המחברים. בנוסף הם הכינו רשימה ארוכה של המלצות, בהן המלצה לעודד משלחות הדדיות של יזמים צעירים בין המדינות, לקדם שיתופי פעולה אקדמיים ולגרום לישראלים לבסס את עסקיהם במסצ'וסטס כבר בשלב הראשוני.

מה אתה רוצה להשיג בכנס הזה?

"אנחנו רוצים להמשיך לשכנע את הנוכחים להשקיע בחברות ישראליות, להשקיע בנו חברתית ולתמוך בנו פוליטית. הקשר בין ישראל לארה"ב מעולם לא היה חזק יותר. התחושה שכל העולם נגדנו היא שטויות. אנחנו פרנואידים. איך מגדירים חג יהודי? ניסו להרוג אותנו, ניצלנו, בואו נאכל! אנחנו מאבדים קצת פרספקטיבה", טוען מדווד.

הפרחת השממה של שנות ה-2000

מארגני הכנס אינם רואים בו הזדמנות לקידום פוליטי. "המטרה היא לא לדחוף אג'נדה, אלא להרים אירוע טוב, מעניין מקצועי, ודרך זה להראות שיש דברים אחרים שהם חלק מישראל", אומרת סטובצקי. "צריך לצאת מנקודת הנחה שכל מה שיודעים עליו תלמידי המכללות בארה"ב הוא שלא השתנה כלום בסכסוך מול הפלסטינים במשך שנות חייהם. מבחוץ הכל נראה כמו קו ישר עם קפיצות קטנות בלבד.

"אנחנו רוצים גם לעשות אירוע שידברו עליו. אנחנו מביאים מישהו כמו סטנלי פישר, שהוא אישיות מעניינת לאור המשבר הכלכלי העולמי. המשתתפים ישמעו הרצאה כלכלית, ועל הדרך ישמעו משהו על ישראל", היא מוסיפה.

ג'מאל אומר כי ישראל היא למעשה סטארט-אפ אחד גדול שצריך להציג. "המדינה שלנו הוקמה מאיזה רעיון הזוי של מישהו, שלאט לאט התגלגל לתוך עשייה מטורפת. כל הסיפור הציוני הוא חדשנות. רואים את זה גם כיום. אנחנו מדינה פצפונת עם משאבים מוגבלים באזור שלא קל להצליח בו. אנחנו לא יכולים להעביר סחורות החוצה כי אנחנו מוקפים באויבים. איכשהו, המדינה הזאת מצליחה להכניס יותר חברות לנאסד"ק מאשר כל יבשת אירופה. בעיני, זו הפרחת השממה של שנות ה-2000".

הצבתם לעצמכם יעדים?

סטובצקי: "החיבור בין רעיונות טובים למישהו שיכול לקחת מודל עסקי ולהפוך אותו לחברה מצליחה הוא בעל משמעות בין ישראל לארה"ב. מבחינתי הכי חשוב שזה יהיה מעניין. כנסים יכולים להיות משעממים".

ג'מאל: "כשהרווארד אומרת שהיא מייצרת את המנהיגים העולמיים הבאים - זה לא סתם. הכנס אורגן על ידי סטודנטים שלא מזוהים עם שום ארגון. אנחנו לא בשירות אף שגרירות. זו לא יוזמה עם צבע או ריח כזה או אחר. התמצית היא סטודנטים ישראלים מהרווארד שמרגישים גאווה במדינה ורוצים להראות לאנשים פה מה זה ישראל. אנחנו לא רואים בעצמנו שליחים.

"ניסינו להבין מה היתרון היחסי של ישראל ומה יחבר אליה את האוכלוסייה הכי רחבה. עסקים זו מלת באזז מטורפת, ואנשים רוצים להיות חלק מזה. סיוע הומניטרי מעניין אנשים, וישראל היא מעצמה בתחום הזה. יש ארגונים כמו ישראייד, שמצליח לעשות דברים יפים בשטח באמצעות פיתוחים ישראלים. זה עוד יתרון יחסי של ישראל שמעניין את הקהל".

כדי לעורר את הקהל, המארגנים אינם זונחים לגמרי את הסכסוך, אך הם מנסים למצוא גישה אחרת - חדשנית - להגיע למחשבה מרעננת. "תלינו בקמפוס שלטים שמזמינים אנשים להביא רעיון חדשני לפתרון הסכסוך", מספרת סטובצקי. "פתאום זה מעניין אנשים ויש להם הזדמנות לזכות בפרס של 1,000 דולר. אנחנו מקבלים המון תגובות. צריך לזכור שהדור של האמריקאים שנמצא עכשיו בקולג' נולד ב-92'-93', הם היו בני שנתיים כשרבין נרצח. מה שהם שמעו כל החיים על הסכסוך זה סטגנציה".

סטובצקי וג'מאל לא נרתעו מהאתגר הגדול של ארגון כנס כזה, המבוסס רק על יוזמה של סטודנטים. "צריך להגיד בכנות שהשם 'הרווארד' פותח המון דלתות", מודה ג'מאל. "כשאתה שולח למישהו מייל ואומר שאתה מהרווארד, זה גורם לאנשים להגיד 'וואלה, הפלטפורמה חשובה'", מספרת סטובצקי. "למדתי לא לפחד מדבר ופשוט לשלוח מייל לאנשים. יש לנו קבוצה טובה של אנשים עם קשרים כאלה ואחרים. לארי סאמרס נשמע שם נורא גדול, אבל הוא מלמד פה. כסטודנט, יש לך קשר אליו", היא מוסיפה.

עם זאת, השניים אינם מפחדים להודות כי ההיענות והתגובות לכנס הפתיעו גם אותם. "זה נורא מרגש להיות חלק מזה", אומר ג'מאל. "סגרנו אולם עם 300 מקומות לערב הפתיחה ורק מהתגובות שקיבלנו זמן רב לפני הכנס, העברנו את האירוע לאולם גדול פי שלושה. יש כל כך הרבה עניין לבוא לכנס, ואנשים מבינים את הפוטנציאל של זה ורוצים להיות חלק מזה. זה לא יתקיים רק השנה. זה יהיה גם שנה הבאה ועוד שנתיים", הוא אומר.

"אנחנו פה בארבע השנים הקרובות, אז אני יכולה להבטיח שיהיה כנס", אומרת סטובצקי. "אנחנו מקווים ליצור משהו שאחרי ארבע שנים גם סטודנטים ישראלים שילמדו כאן אחרינו ירימו את זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#