הסלוגן הטוב ביותר של אובמה: "אני לא רומני" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסלוגן הטוב ביותר של אובמה: "אני לא רומני"

אם אובמה יעז להנהיג תכנית כלכלית אמיצה, הוא יזכה בבחירות על בטוח

12תגובות

בשבוע שעבר דיווח אתר "פוליטיקו" כי מאז הכריז הנשיא אובמה על הקמפיין לבחירתו מחדש, הוא התקשה למצוא סלוגן שיזקק את הסיבה לכך שהוא רץ שוב לנשיאות. הוא התלבט בין "לנצח את העתיד", "איננו יכולים לחכות", "בניית אומה לנצח" ואפשרויות נוספות. ברוס ניומן, יועץ המסרים של הנשיא לשעבר קלינטון, צוטט כאומר על אובמה: "הבנאדם נמצא בכל מקום". עד כה, נראה שהסלוגן המדויק ביותר עבור אובמה יהיה חייב להיות: "אני לא מיט רומני". וכשחושבים על כך שרומני - לשעבר מושל רפובליקאי ליברלי - בילה את כל הקמפיין בהתנערות מעברו, לראשונה בהיסטוריה שני מועמדים לנשיאות יוכלו לרוץ עם סלוגן זהה: "אני לא מיט רומני".

וזאת הבעיה. רומני אימץ תקציב רפובליקאי שמציע לכווץ את הגירעון התקציבי בטווח הארוך בדרך שבה לא רק תהפוך את העשירים לעשירים עוד יותר ותרע את מצבם של העניים, אלא גם תמנע מארה"ב שיקול דעת תקציבי שכה נדרש לה עתה. כמובן, התקציב שאימץ רומני כולל קיצוצים חדים על מנת לאזן את התקציב בעתיד. ובכן, אם אני הייתי עורף את שני האגודלים שלי, אמנם הייתי מוריד במשקל, אבל גם הייתי מתקשה למצוא עבודה.

אז מה אנחנו צריכים ממתמודד לנשיאות היום? אנחנו צריכים תכנית אמינה שתוכל לבצע שלושה דברים ספציפיים: קיצוץ, מיסוי והשקעות. ככל שהכלכלה מתאוששת, אנחנו צריכים לקצץ בהוצאות הממשלתיות על מנת לפתור את הגירעון הממושך. אנחנו גם צריכים להעלות את ההכנסות באמצעות רפורמה במס, כך שלא נפרום את רשתות הביטחון שלנו ובדרך שבה נשמור על המשאבים שלנו, לא רק למען ביטחון המדינה, אלא גם לצורך השקעות בכל הדברים שהפכו את ארה"ב למדינה הגדולה שהיא: חינוך, תשתיות, מוסדות ממשלתיים איכותיים ומחקר הנשען על מימון ממשלתי.

לבסוף, השאיפה היא לקבל את תמיכת שתי המפלגות, כך שהמתמודד שיקדם את התכנית לא רק ינצח בבחירות אלא גם יקבל מנדט ליישם אותה לאחר מכן.

Via Bloomberg

התקציב של רומני נכשל במבחן הזה. כפי שאמרה מאיה מקגינס, נשיאת הועדה הבלתי מפלגתית לתקציב הפדרלי: "התכנית של רומני אינה באמת מגנה על החלשים", ואינה שמה "על השולחן" את סוגיית העלאת מיסים לעשירים, כך שאין לה סיכוי לקבל תמיכה משתי המפלגות.

אובמה הציע גם הוא תקציב ל-10 שנים. הוא משמעותית טוב יותר מאשר של רומני בכל הקשור לצורך להחיות את עמודי התווך של הכלכלה האמריקאית, באמצעות קיצוץ, מיסוי והשקעות. עם זאת, התקציב אינו רוכש אמינות בנוגע לחוסר האיזון הפיסקלי ארוך הטווח, המחייב קיצוץ בשירותים הרפואיים ובקצבאות הביטוח הלאומי.

מקגינס אמרה על התקציב של אובמה: "זהו צעד בכיוון הנכון מבחינת הפחתת הגירעון, אך הוא אינו מספק. התקציב של הנשיא יביא ליציבות של היקף החוב כאחוז מהתמ"ג במחצית השנייה של העשור, אך יעשה זאת ללא הרפורמות הנדרשות לקצץ בחוב בטווח הארוך. זה מאכזב ביותר לגלות שהנשיא המכהן לא הלך רחוק מספיק בהצעות שלו".

או כפי ששר האוצר טימותי גייתנר העיד בפני הקונגרס: "אפילו אם הקונגרס יאשר את התקציב הזה, עדיין נישאר עם מחויבות כספית שאינה ניתנת לשינוי למדיקר ומדיקייד, כאשר מיליוני אמריקאים יגיעו לגיל הפנסיה בעשורים הבאים".

כך שגם הנשיא נעדר תכנית ארוכת טווח לקצץ, להוציא ולהשקיע באופן שבו הוא יוכל לזכות בתמיכת שתי המפלגות כדי ליישם אותה. זה מביא אותי לשורש הפערים ביני ובין האסטרטגיה של הנשיא. אני מאמין שהוא היה צריך לאמץ את המלצות ועדת סימפסון-בואלס שהוא עצמו הקים, משום שהיא הציעה תכנית לקצץ וכן ולמסות, שעלתה בקנה אחד עם היקף בעיית הגירעון וזכתה לתמיכה מסוימת מהמפלגה הרפובליקאית ולגיבוי חסר תקדים של העצמאים.

אם אובמה היה מאמץ את המלצות הועדה לטיפול בגירעון בטווח הארוך, היתה לו אפשרות לשלב אותן עם תמריצים בטווח הקצר - השקעות בתשתיות - שהיו מסייעות לכלכלה ויוצרות מקומות עבודה. בלי ההמלצות של סימפסון-בואלס, לאובמה אין סיכוי ליישם עוד תמריצים.

אובמה אומר כי התכנית שלו משלבת את הטוב ביותר עם המלצות הוועדה. לא רק שזה לא נכון, אלא הוא מפספס גם את ההיבט הפוליטי של העניין. רפובליקאים לעולם לא יצביעו ל"תכנית של אובמה". אך אילו אובמה היה מאמץ את המלצות הועדה הבלתי מפלגתית ומוסיף את התמריצים שלו, הוא היה גורם לפיצול בעמדות הרפובליקאים, מקבל את תמיכת העצמאים והיה יכול להביט לאומה בעיניים ולומר שיש לו תכנית לתקן את מה שדרוש תיקון. הוא היה זוכה לביקורת בקרב השמאל מחד ואנשי מסיבת התה מאידך, שהיתה מציגה אותו כמנהיג חזק שמוכן לקבל החלטות קשות - וכך הוא גם היה מביא לבידודו של רומני.

במקום זה, אובמה רץ על תכנית לא אופטימלית - בזמנים בהם אנחנו חייבים את האופטימלי ואת הסלוגן "אני לא מיט רומני". אם אובמה בר מזל, הוא עשוי לזכות על חוט השערה. אך אם אובמה יעז ללכת בגדול ולהנהיג, הוא יזכה בבחירות על בטוח, וכמוהו גם המדינה, משום שהוא יקבל מנדט לעשות את מה שחייב להיעשות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#