המפריט הלאומי של יוון: "לא אכפת לי שמשקיעים זרים ייכשלו - העיקר שהעסק יעבוד" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

המפריט הלאומי של יוון: "לא אכפת לי שמשקיעים זרים ייכשלו - העיקר שהעסק יעבוד"

קוסטאס מיטרופולוס, ראש הקרן הממונה על תוכנית ההפרטות של יוון, מודה כי הוא עומד בפני האתגר הגדול ביותר בחייו, אך מצהיר כי לא יהסס למכור את נכסיה האסטרטגיים של המדינה לכל המרבה במחיר ■ שגריר יוון בישראל: "המגזר הציבורי ביוון הוא כישלון היסטורי מתמשך"

2תגובות

>> בעוד כשנה יתעוררו אזרחי יוון למציאות קוסמופוליטית אמיתית. את הגז יוכלו לספק להם הרוסים, החשמל יוזרם על ידי הגרמנים או ההודים, הנמלים יופעלו על ידי הסינים, הדואר יישלח באדיבות הקוריאנים, שדה התעופה הבינלאומי יהיה בבעלות שייח' סעודי, ומי יודע - אולי את מי השתייה שלהם יקבלו תושבי אתונה מחברת המים הלאומית של ישראל.

ואולם קשה לומר שתושבי יוון מצפים בכיליון עיניים לרגע הזה. יוון, ערש התרבות המערבית ומדינה בעלת גאווה לאומית ארוכת שנים, תיאלץ לחזות בתהליך ההתפרקות מנכסיה החשובים ביותר בעקבות המשבר העמוק שאליו נקלעה.

בלומברג

תוכנית ההפרטה של יוון, שיצאה לדרך לפני כחודש עם אישור העברתה של חבילת החילוץ השנייה למדינה, כוללת את מכירתם של עשרות נכסים בהיקף של מיליארדי יורו. בחודשים הקרובים יוכלו חברות פרטיות זרות לשים את ידיהן על נכסים אסטרטגיים כמו אחזקות המדינה בחברות החשמל, הנפט והגז, חברת הרכבת, כל שדות התעופה, תריסר נמלי ים, וחמישה כבישים מהירים. בנוסף תפריט יוון את בנק החקלאות, רשות הדואר, הקזינו באתונה והימורי הלוטו, ותציע למשקיעים הזרים לרכוש קרקעות בהיקף של 3,000 קמ"ר, המהוות כמעט 3% משטח המדינה.

ממשלת יוון נדרשה להיפטר מנכסיה כתנאי להסכם החילוץ השני בינה ובין ה"טרויקה" - קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי והבנק המרכזי האירופי - שסיפקה לה סיוע בסך 130 מיליארד יורו, לאחר שהמדינה עמדה על סף חדלות פירעון. החובות של יוון, הנאמדים ב-350 מיליארד יורו, תפחו לממדים מבהילים בזכות שילוב קטלני של מגזר ציבורי מנופח ומסואב, שנים של דיווחים כלכליים מסולפים שנועדו כדי להתאים לתנאים המוניטריים של האיחוד, אשראי זול שזרם למדינה עם כניסתה לגוש היורו וגרם ליוונים לחיות מעבר לאמצעים, ונטילת הלוואות ענק מבנקים זרים ללא יכולת החזר.

איש ביוון לא יערער על כך שהמשק החולה וניהולו הכושל - אם לא מושחת - חייבים לעבור זעזוע ושינוי מקיף. אולם יש לתהות מדוע נתבעה ממשלת יוון למכור כמעט את כל הנכסים המרכזיים של המדינה, ובתוך זמן קצר כל כך. מכירת החיסול של יוון עתידה להסתיים בסוף 2012. על פי מסמך תוכנית החילוץ שפירסמה הנציבות האירופית לפני כחודש, רוב הנכסים היווניים צפויים להימכר עד סוף הרבעון השני של השנה.

ההכנסות מההפרטה - פחות משישית מתוכנית החילוץ

מי שהתבקש לספק הסברים לתוכנית ההפרטה המסיבית הוא "המפריט הלאומי" - קוסטאס מיטרופולוס, העומד בראש הקרן הממשלתית היוונית הממונה על יישום תוכנית ההפרטות (HRADF). מיטרופולוס, בנקאי השקעות ששימש בתפקידים בכירים במגזר הפיננסי באירופה, מונה לתפקיד ביולי 2011 עם הקמת הקרן, שלאחריותה הועברו כל הנכסים שהוחלט על הפרטתם. עובדי הקרן גויסו מקרב המגזר העסקי והבנקאי של יוון, והדירקטוריון כולל נציג מכל אחת משלוש המפלגות הגדולות, בנוסף למיטרופולוס עצמו ולבכיר נוסף בקרן.

מיטרופולוס הגיע לישראל בסוף החודש שעבר כדי להיפגש עם משקיעים מקומיים פוטנציאליים, כחלק מ"רואד שואו" - מצגת למשקיעים - חובק עולם שעורכת הקרן. הקשרים הפוליטיים והמסחריים המתהדקים בין שתי המדינות, ומצבה הכלכלי היציב של ישראל - בוודאי בהשוואה למדינות אירופה - הופכים אותה לאחת התקוות של היוונים, הנואשים להזרמת הון זר. מיטרופולוס, שנראה נחוש להשלים את משימתו מהר ככל האפשר, מתכנן לבקר בחודשים הקרובים גם בארה"ב, יפאן, רוסיה, סין, הודו, דרום קוריאה, מערב אירופה ומדינות המפרץ הפרסי.

"כשעלה הרעיון של הפרטה מול הטרויקה, דובר על הכנסות שיתקבלו בעיקר מפיתוח החברות המופרטות, לא מעצם מכירתן", מנמק מיטרופולוס את הרציונל שמאחורי תוכנית ההפרטה. התוכנית צפויה להניב למדינה עד 2015 הכנסות בגובה 19 מיליארד יורו - פחות משישית מהיקף תוכנית החילוץ השנייה ליוון.

"תוכנית ההפרטה היא רפורמה משמעותית עבור הכלכלה היוונית, אך סעיף ההכנסות המיידיות אינו המניע העיקרי למהלך. 90% מהסכום שייכנס לקופת המדינה יגיע מפיתוח של הקרקע ומפיתוח הנכסים שיימכרו. המטרה היא שניהול הנדל"ן והתשתיות יעבור למגזר הפרטי, והמהלך ייצור 50 אלף משרות בשנים הקרובות".

אתה לא חושב שזהו מהלך פזיז שבטווח הארוך יוון עלולה להתחרט עליו? מדובר כאן על ליבת התשתיות של המשק, שלרוב נמצאת בבעלות המדינה: חברות האנרגיה והחשמל, רשות המים, נמלי תעופה, כבישים, רכבות.

"צריך להבין שהמגזר הציבורי ביוון הוא כישלון היסטורי מתמשך, שיצר גירעונות כבדים", מתערב בשיחה שגריר יוון בישראל, קיריאקוס לוקאקיס, שהצטרף לראיון. "הפילוסופיה החדשה שאומצה בידי כל הכוחות הפוליטיים במדינה כיום היא שיש לעשות מעבר חד לעידן של מגזר ציבורי מוקטן", הוא אומר. "היית מאמין שכל הנמלים ביוון שייכים למדינה? שכל שדות התעופה הינם ציבוריים? שכל השירותים הממשלתיים נמצאים בידי המדינה? זה בלתי מתקבל על הדעת בחברה מודרנית".

השגריר ממשיך לשטוח את השקפת עולמו: "שירותים צריכים להיות מנוהלים על ידי גורמים פרטיים ולא על ידי המגזר הציבורי. לכן הנכסים האלה צריכים לעבור למגזר הפרטי. מה שעומד כאן על הכף אינו המיליארדים שייכנסו לקופת המדינה, אלא החלטה פוליטית רבת משמעות, שמעצבת מחדש את הנוף הכלכלי ביוון".

בלומברג

ומה דעתו של הציבור היווני על המהלך הזה?

"הציבור היווני תומך בהפרטה ברוב גדול", משיב מיטרופולוס. "ערכנו סקר בקרב הציבור על הפרטת החברות, פיתוח הקרקעות והתשתיות, ו-80% ענו כי הם היו מעוניינים שהניהול של כל אלה יעבור למגזר הפרטי - בראש ובראשונה רשות הרכבות, שהיא לב לבו של המגזר הציבורי במדינה. הציבור מעוניין שלאיגודים המקצועיים יהיה פחות כוח, כדי שהם לא יוכלו להמשיך ולהציב מכשולים לפיתוח המשק".

שר האוצר לשעבר של שוודיה אמר באחרונה בראיון ל-TheMarker שהשנים שבהן נעשו באירופה ניסיונות הפרטה לא נחלו יותר מדי הצלחות, וכי "מדיניות ההפרטה שייכת להיסטוריה". אולי כדאי ללמוד מניסיון העבר?

"שוודיה היתה בשעתו אחת המדינות שקידמו באגרסיביות תוכניות הפרטה", אומר מיטרופולוס. "למעשה, ראש יחידת ההפרטה לשעבר של שוודיה הוא כעת אחד מהיועצים שלנו, והאמת היא שהם עשו בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות. אני לא מופתע שהם מתרחקים מההפרטה כיום, כי הם כבר הפריטו הרבה מאוד.

"לעומת זאת, ביוון היתה הפרטה במידה מסוימת בסוף שנות ה-90, כשהנפקנו בבורסה את החברות הממשלתיות הגדולות - חברת החשמל, רשות המים, נמלי ים, למעשה הכול. אבל זאת לא היתה באמת הפרטה אלא רק מכירה לציבור של נתח בכל חברה, כך שהניהול והשליטה נותרו בידי הממשלה. כעת מדובר על הפרטה בכל מובן שהוא. שוודיה כבר נמצאת אחרי עידן ההפרטה וכעת היא מנסה למצוא דרכים לשפר את מבנה השוק הפרטי".

ומה תעשה המדינה עם כל עובדי המגזר הציבורי שיפוטרו לאחר ההפרטות?

"רוב הסיכויים שלא מדובר בהיקף פיטורים גדול. ראשית, לא כל הנכסים הממשלתיים הועברו לקרן ההפרטות, כמו למשל רשת האוטובוסים והמטרו, שלהם עובדים רבים".

אבל המגזר הציבורי ביוון, כפי שציין השגריר בעצמו, הוא עצום.

"מספר העובדים הכולל בנכסים שיופרטו הוא 48 אלף איש", משיב מיטרופולוס. "יש כאן תפישה מוטעית - לא צריך לשלוח הביתה כמות גדולה של עובדים כדי לשפר את ביצועי החברה. מדובר כאן בעיקר על גישה ניהולית ואסטרטגיה עסקית, ופחות על פיטורים. חברת החשמל, שהיא המעסיק הגדול ביותר מבין החברות המופרטות, עם 22 אלף עובדים, היא דוגמה טובה. הבעיה שלה אינה עודף עובדים אלא אסטרטגיה מוטעית, ניהול כושל, חוסר הידע להשקיע בענפים הנכונים כמו אנרגיה ירוקה - דברים שבחברה פרטית לא אמורים לקרות. בכל מקרה, אם חברה תרצה לפטר, היא תהיה מחויבת לשלם פיצויים גבוהים לעובדים".

ובכל זאת, כמה אנשים להערכתך יאבדו את עבודתם?

"אפס, ככל שזה תלוי בי".

אתה יכול להבטיח את זה לציבור היווני?

"אני לא פוליטיקאי שמפזר הבטחות".

לכן אני שואל אותך ולא פוליטיקאי.

"למיטב שיקול דעתי המקצועי, נוכל להשלים את ההפרטה ללא פיטורים משמעותיים. 50 איש עלולים לאבד את עבודתם פה ושם, אבל לא מדובר באלפים. אלא אם יבוא מישהו מלמעלה ויאמר שיש בעיה של עודף תעסוקה".

לקחתם בחשבון את האפשרות שהאיגודים המקצועיים החזקים ינסו לסכל חלק מההפרטות?

"נפגשתי עם האיגודים והתרשמתי שאין אווירה של התנגדות ואלימות. מה שהם רוצים זה לשמר את מעמדם כאיגודים המגנים על העובדים. כמובן שהם מודאגים מהעתיד, אך איני רואה בעיה אמיתית".

אמרת במפורש שהקריטריון היחידי במכירת הנכסים הוא המחיר. אתה לא חושש שהאסטרטגיה הזאת, בצירוף הפרטה כה מסיבית ומהירה, עלולה להוביל לריכוזיות במשק ולחוסר תחרותיות?

"אנחנו נתמודד עם הבעיה כשהיא תתעורר. כעת הבעיה היא למצוא משקיעים".

ומה יקרה אם חברת ענק כמו גזפרום תפנה אליכם ותציע לרכוש את חברות החשמל, הנפט והגז במחיר גבוה משמעותית מכל השאר?

"ברור שלא נוכל לקבל הצעה כזאת. ההצעות כפופות להגבלים עסקיים של האיחוד האירופי. בכל מקרה, אם יעלה חשד לניסיון שליטה בכמה חברות על ידי קונצרן אחד, אנחנו נתייעץ עם כל הגורמים הרלוונטיים".

מסתכלים שני צעדים קדימה

למה בכלל כדאי למשקיעים זרים להכניס את הראש למיטה חולה כמו המשק היווני? איך אתה מנסה לשכנע חברות זרות?

"זה אתגר גדול. למעשה, זאת העבודה הקשה ביותר שהיתה לי בחיי. אינני יכול לחשוף בדיוק את מה שנעשה בחדרי חדרים עם משקיעים פוטנציאליים, אבל עד כה, למשל, קיבלנו 17 פניות של חברות המביעות עניין בחברת הגז. יש שלוש קבוצות שביחד מהוות 60% מתעשיית ההימורים העולמית, שבוחנות השקעה במשחקי הלוטו של יוון. הצלחנו ליצור תמריצים להשקעה. יש עניין ביוון, אין בכך ספק. יש עדיין סיכונים, אך הם פחתו - החוב הלאומי הוקטן בזכות תוכנית החילוץ, ועוד כ-100 מיליארד יורו של חובות נמחקו במסגרת הסכם התספורת עם הנושים הפרטיים. בנוסף, הטרויקה ערבה לכל סכום החובות שעלינו להחזיר במסגרת תוכנית ההלוואה החדשה ליוון, כך שלמעשה אנחנו לא יכולים לפשוט רגל עד 2017.

"חוסר היציבות הפוליטית עדיין יכול להרתיע משקיעים, אבל אני מקווה שאחרי הבחירות במאי המערכת תתייצב. אם נוכל לשכנע משקיעים פוטנציאליים כי אכן יש באפשרותנו לקיים את ההבטחות, אני חושב שנהיה במצב לא רע בכלל. אנחנו עושים מאמצים אדירים בשיווק הנכסים ומכירתם. יש 41 חברות גז גדולות בעולם ונפגשנו עם כל אחת ואחת מהן".

נניח שהצלחתם למכור את כל הנכסים בהצלחה. מה יקרה אם ההפרטה תיכשל בחלק מהענפים? הרי ברור שלממשלת יוון לא יהיה כסף להלאים בחזרה את הנכסים האלה, ואז הציבור והמשק ייפגעו עוד יותר. האם האפשרות הזאת בכלל נלקחה בחשבון?

"כן, האפשרות הזאת נלקחה בחשבון. כשאנחנו מתכננים משהו אנחנו מסתכלים שני צעדים קדימה".

אם אכן כך הדבר, אני תוהה כיצד הצליחה יוון להגיע למצב הנוכחי.

"אני יכול לדבר רק בשם הקרן הממונה על ההפרטות. אנחנו מודעים לניסיון הרע של ההפרטות, כמו חברת החשמל והרכבות. מה שאנחנו מנסים לעשות זה ליצור מדיניות ממשלתית אחרת. ביקשנו מצוות המשימה באיחוד האירופי, המסייע ליוון במימוש תוכנית ההפרטה, לגבש מדיניות ממשלתית חדשה ורגולטורים לכמה ענפים, כדי שנוכל ליישם את ההפרטה כפי שאנו חפצים. כך שאנחנו מסתכלים קדימה.

"אנחנו לא פשוט נפטרים מהנכסים במהירות האפשרית - אנחנו עושים זאת כשבמקביל מוקם מבנה כלכלי חדש. ענפי החשמל והמים ייראו אחרת לגמרי אחרי ההפרטה, ענף התחבורה ישנה את פניו. אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי למזער אפשרות לכישלון של ההפרטה בטווח הארוך. יש מספיק מקרי כישלון מסביב, ואנחנו יכולים ללמוד מהכישלונות האלה - כולל בשוודיה.

"חברות פרטיות ייכשלו, הן חייבות להיכשל לפעמים כי אלה כללי המשחק במגזר הפרטי, ואחרות יבואו במקומן, ולא אכפת לי אם זה יקרה. מה שאכפת לי הוא שהנכסים שיופרטו, כמו חשמל ומים, יפעלו סוף סוף כמו שצריך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#