תקציב הרווחה בארה"ב קוצץ; מספר הילדים החיים בעוני קשה זינק ב-130% - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב הרווחה בארה"ב קוצץ; מספר הילדים החיים בעוני קשה זינק ב-130%

מספר הילדים בארה"ב המתקיימים מפחות מ-2 דולרים ליום זינק ל-1.4 מיליון ב-2011, לעומת חצי מיליון ב-1996

3תגובות

החקיקה שזוכה לתשבחות הרבות ביותר בדור האחרון בארה"ב היא זו שנועדה "לשים קץ לתשלומי הרווחה כפי שהכרנו אותם", שביחד עם הפריחה הכלכלית של סוף שנות ה-90 הובילה לצניחה במספר תיקי הרווחה בארה"ב ולעלייה בשיעור התעסוקה. ואולם המצוקה בארבע השנים האחרונות גילתה כי התוכנית שנהנתה מתדמית חיובית כל עוד הזמנים היו טובים, לא הציעה כל רווחה כשמשרות נעלמו משוק התעסוקה בארה"ב. למרות המשבר הכלכלי החמור זה כמה עשורים, תשלומי הסעד והרווחה כמעט שלא גדלו.

אריזונה למשל, היא אחת מ-16 מדינות שקיצצו במספר מקבלי תשלומי הרווחה שלהן מתחילת המיתון, בין היתר בשל הקפאת המימון הפדרלי והעלייה בביקוש לשירותי סעד ורווחה. במקרה של אריזונה, מספר זה קוצץ במחצית, והמדינה ניצלה את כספי הרווחה הפדרליים לתוכניות אחרות. רוב מי שאיבדו את הזכאות לקבלת קצבאות רווחה הם אמהות חד-הוריות, המדברות בפתיחות על האופן שבו הן מצליחות לסגור את החודש. חלקן מכרו את תלושי המזון שלהן, מכרו מנות דם, פסחו על ארוחות, גנבו מחנויות, עברו לגור עם חברים, אספו בקבוקי פלסטיק מפחי אשפה, או חזרו למערכות יחסים עם בני זוג אלימים - כל זאת עם ילדים קטנים שברשותן.

אזמרלדה מורילו, אם לשניים בת 21, איבדה את קצבת הרווחה שלה, הגיעה למעון לנשים מוכות, ולבסוף חזרה לגור עם חבר אלים. "פשוט אין לאן לפנות", אמרה. מריה תומס, 29, אם לארבע בנות, מסייעת לחברים למכור בגדים ממותגים, ודואגת שלא לשאול אם הם גנובים. "אני לא יודעת מאיפה הם מגיעים. אני רק מסייעת להיפטר מהם", היא אומרת. רוזה פנה, 24, מכרה את המצרכים שקנתה באמצעות תלושי המזון שלה כדי לשלם את חשבון החשמל, והאכילה את ילדיה באמצעות ארוחות בבית הספר וסיוע משכנים.

מצמצמים סיוע בייחוד כשהמצב קשה

רויטרס

מבקרי המערכת הנוקשה החדשה אומרים שסיפורים מסוג זה מאמתים את אזהרותיהם מ-1996, כשהנשיא דאז, ביל קלינטון, העביר את החקיקה לרפורמה במערכת הרווחה. לדבריהם, החוק שהעביר קלינטון מעודד מדינות לצמצם את הסיוע בייחוד כשהמצב הכלכלי קשה. תוכנית הרווחה הישנה, "סיוע למשפחות עם ילדים קטנים", מקורה ב"ניו דיל" של הנשיא לשעבר פרנקלין רוזוולט. היא העניקה למדינות תקציב פדרלי משמעותי ולמשפחות עניות זכויות נרחבות, עם מעט דרישות וללא הגבלת זמן. התוכנית החדשה, "סיוע זמני למשפחות נזקקות" (TANF), יצרה הגבלות זמן ודרישת עבודה, הגבילה את היקף המימון הפדרלי ואיפשרה למדינות לדחות בקשות של משפחות.

תומכי המערכת החדשה טוענים כי הירידה במספר מקבלי הקצבאות מעידה על תלות מופחתת. רפובליקאים רבים קוראים לשינויים דומים בתוכניות גדולות בהרבה, כמו שירות הבריאות הממלכתי מדיקייד או תלושי המזון. מיט רומני, המוביל בהתמודדות על המועמדות הרפובליקאית לנשיאות, אמר כי בכוונתו להציב מגבלות דומות על כל התוכניות הפדרליות. מתחרהו, ריק סנטורום, אמר על הרפורמה במערכת הרווחה כי "היא לא רק צימצמה את מספר מקבלי הקצבאות, היא הצילה חיים", והעניקה לעניים "משהו שתלותיות אינה מסוגלת לתת: תקווה".

נשיא ארה"ב הדמוקרטי, ברק אובמה, דיבר בשבח התוכנית במסע הבחירות שלו ב-2008, אך כנשיא כמעט שלא התייחס אליה.

אף שהמידע על העניים ביותר מוגבל, מחקרים שבוצעו באחרונה הראו כי כ-25% מהאמהות החד-הוריות בעלות ההכנסה הנמוכה מובטלות ואינן זכאיות לקצבת רווחה - כ-4 מיליון נשים וילדיהן. רבות מהאמהות סובלות מבעיות כמו דיכאון או התמכרויות שונות, והסיוע להן מאוד לא פופולרי. במשבר האחרון, שבו מרבית ההתייחסות היתה למעמד הבינוני, שררה התעלמות ממעמד זה של עניים במיוחד.

משפחות עניות יכולות עדיין להסתמך על תוכניות תלושי המזון וביטוח הבריאות, או לפנות לעזרת בני משפחה או ארגוני צדקה. ואולם בהיעדר מקור מזומנים יציב - גם אם צנוע ביותר - חייהן משופעים בחוסר יציבות רב.

רון הסקינס ממכון ברוקינגס, שסייע בחקיקת הרפורמה ב-1996 כיועץ לרפובליקאים בבית הנבחרים, חושש כיום כי היא הגדילה את הבעיות בשכבה הענייה ביותר. "השאלה היא אם ניתן ליצור תוכנית עבודה חזקה כפי שעשינו, מבלי ליצור בעיה חמורה בתחתית החברה?", הוא תוהה. "נראה שיצרנו בעיה חמורה ביותר בתחתית, ומה שמטריד אותי באמת הוא שהאנשים שתמכו ברפורמה מתעלמים כיום מהבעיה".

האמהות העובדות אינן משמשות דוגמה

בתחילה נראה היה שהתוכנית זוכה להצלחה גדולה - שיעור התעסוקה בקרב עניים טיפס, ומספר מקבלי הקצבאות ירד. ואולם למרות התקווה כי אמהות עובדות ישמשו דוגמה חיובית לילדיהן, מחקרים לא העלו שיפור משמעותי עבור הילדים כשנמדדו מאפיינים כמו שאיפות הילדים, הערכה עצמית, ציונים, שימוש בסמים או מעצרים. גם שיעור הלידות מחוץ לנישואין המשיך לטפס.

למרות הממצאים, התדמית החיובית הראשונית מהרפורמה נותרה השלטת. המיתון שהחל ב-2007 העמיד הערכה זו במבחן. רק 20% מהילדים העניים זכאים לקצבת רווחה כיום - הרמה הנמוכה ביותר זה כמעט יובל. מספר מקבלי הקצבאות נמוך ב-68% לעומת השיא שנרשם בשנות ה-90, ועלה במשבר ב-15% בלבד, למרות המצב הכלכלי הקשה. חלק מהמדינות רק הגבירו את ההגבלות על קבלת קצבאות, תוך שהן מצמצמות את היקפן.

תומכי הרפורמה במערכת הרווחה טוענים כי מספר מקבלי הקצבאות ירד, וכי היעדר קצבאות מעודד עניים למצוא עבודה. ואולם נראה כי מספר המשפחות העניות-מאוד צומח. חוקרים במכון אורבן גילו כי רבע מהאמהות החד-הוריות בארה"ב - כ-1.5 מיליון - מובטלות ולא זכאיות לקצבה. מדובר בגידול של פי שניים לעומת מספר זה במסגרת תוכנית הרווחה הישנה.

לוק שייפר מאוניברסיטת מישיגן וקתרין אדין מהרווארד, בדקו מדד אחר למצוקה: מספר משקי הבית עם ילדים קטנים החיים על פחות מ-2 דולרים ליום לאדם. מספר זה זינק ב-130% מאז 1996, ועלה לכ-4% ממשקי הבית - 1.46 מיליון. מספר הילדים החיים בעוני חריף לפי מדד זה הוא 2.8 מיליון. כשמתייחסים גם לתלושי מזון כאל מזומנים, שיעור זה הוא עדיין 2%, ומספר הילדים החיים בעוני חריף הוא 1.4 מיליון - עלייה של 67%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#