עיתון שרוצה להצליח צריך לדבר בשפה בינלאומית - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עיתון שרוצה להצליח צריך לדבר בשפה בינלאומית

כבר שנים רבות שכלי תקשורת כמו סי-אן-אן, בי-בי-סי, אל-ג'זירה, "וול סטריט ג'ורנל" ו"אקונומיסט" פונים לקהל בינלאומי ■ כעת מתחזקת המגמה, ועיתונים ותיקים שפעלו בעבר רק בזירה המקומית מנסים לגייס קהל קוראים ברחבי העולם, כדי להתמודד עם הירידה בהכנסותיהם

3תגובות

>> בינואר, איבד "ניו יורק טיימס" את ההובלה בדירוג קומסקור של אתרי העיתונים הגדולים בעולם, לטובת אתר ה"דיילי מייל" הבריטי. ב"ניו יורק טיימס" הטילו ספק במידת הדיוק של הנתונים, שלטענתם מנפחים את ממדי הגלישה באתר העיתון הבריטי מכיוון שהם כוללים גם את אתר המידע הפיננסי שבבעלות העיתון. המאבק הזה על הגודל משקף מגמה: עיתונים ארציים מנסים להיהפך לגלובליים.

רבע מקוראי ה"דיילי מייל" באינטרנט נמצאים בבריטניה. כשליש בלבד מקוראי "גרדיאן", הפונה לנוטים שמאלה מבחינה פוליטית ונחשב רציני יותר - בניגוד ל"דיילי מייל" הימני והצהוב - נמצאים בבריטניה, ושליש נוסף נמצאים בארה"ב. המתחרים העיקריים שלו הם "ניו יורק טיימס", שכמו "גרדיאן" פונה לצרכנים של "חדשות רציניות", והאתר האפינגטון פוסט, שמאז השקתו ב-2005 הספיק להיהפך לעיתון הגדול מבין הארבעה, אך הוא אינו נכלל בקטגוריית העיתונות של קומסקור.

העובדה שהאפינגטון פוסט, שנרכש בשנה שעברה על ידי ענקית התקשורת AOL, פופולרי יותר מעיתונים שנוסדו במאה ה-19, מעידה על האופן השונה שבו מתנהל עולם החדשות ברשת. האף-פוסט מותאם לרמת הקשב המוגבלת שמאפיינת את דור האינטרנט, כמו גם להתמכרות של הדור הזה למדיה החברתית.

בלומברג

האפינגטון פוסט הוא גם היחידי מבין ארבעת האתרים שהצליח להגדיל את מספר הידיעות שקורא כל גולש, והוא משלב חדשות רציניות בצהובות - חלק גדול מהן הוא שכתוב של ידיעות ממקורות אחרים, אף כי שיעור התוכן המקורי שבו גדל והולך - כמו גם מנות נדיבות של מאמרי דעה שכותבים בלוגרים אורחים.

הנוסחה הזאת הוכיחה את עצמה במיוחד בארה"ב, שם העיתונים הגדולים נוטים להיות בעלי עמדות מתונות יחסית. בשל העובדה שהם מתמקדים בשוק המקומי בערים שבהן הם פועלים, נאלצו העיתונים בארה"ב לנקוט עמדה נייטרלית יחסית, כדי למשוך את מספר הקוראים הרב ביותר במקום.

לעומת זאת, העיתונים הבריטיים שמלכתחילה התפתחו בתפוצה ארצית, בחרו לאמץ נטייה פוליטית מסוימת כדי לבדל את עצמם זה מזה בשוק התחרותי. מכאן נובעת גם ההצלחה של "גרדיאן" ו"דיילי מייל" בארה"ב. כפי שגילה זה מכבר ערוץ החדשות "פוקס ניוז", אמריקאים רבים מעדיפים את החדשות שלהם צבועות בצבעים פוליטיים.

בלומברג

"ניו יורק טיימס" והאפינגטון פוסט האמריקאיים הם עיתונים גלובליים פחות מאשר יריביהם הבריטיים, ומרבית הקוראים שלהם נמצאים בארה"ב. אך גם אצלם, שיעור זה יורד והולך.

המשימה: להשיג עוד קהל

ערוצים ועיתונים עולמיים אינם דבר חדש: סי-אן-אן, בי-בי-סי ואל-ג'זירה, כמו גם העיתונים "פייננשל טיימס", "וול סטריט ג'ורנל" ו"אקונומיסט", פונים כבר שנים ארוכות לקהל בינלאומי. לסוכנויות ידיעות כמו רויטרס ובלומברג יש היצע אינטרנטי נרחב בחינם.

ואולם בעתיד - כך לדברי אנליסט המדיה קן דוקטור מחברת הייעוץ אאוטסל, יהיו פחות ופחות מקורות חדשות ארציים ברשת. מרבית העיתונים והערוצים יחפשו דרכים להרוויח מקהל יעד מקומי קטן, או להתרחב ולהגיע לקהל בינלאומי גדול ככל האפשר.

הסיבה לכך היא המצב הכלכלי העגום של העיתונות האינטרנטית. מעטים העיתונים שגורפים הכנסות ממנויים באינטרנט. מרבית העיתונים מפרסמים תכנים שקוראים יכולים לקבל בחינם גם ממקורות אחרים. הפרסום באינטרנט שווה הרבה פחות מהפרסום במהדורות הדפוס, במונחים של הכנסה מכל קורא, ולכן ההימור הטוב ביותר הוא למשוך יותר קוראים לקרוא את אותו התוכן.

פיתוח רשת של מפרסמים זרים הוא תהליך אטי וממושך. "תמיד היה לנו קהל קוראים גדול בארה"ב", אומר ג'יימס ברומלי, מנהל דיילי מייל אונליין, ומסביר כי "בעבר זה נחשב לחולשה, מכיוון שלא יכולנו לנצל את הקהל הזר כדי להרוויח". עם זאת, הוא מוסיף, "העלות השולית של הקהל הנוסף היא כמעט אפסית, ולכן כל פרסום המופנה לקהל הזה הוא רווח".

בלומברג

לדברי אנדרו מילר, מנכ"ל גרדיאן מדיה גרופ, מו"לית "גרדיאן", המודעות בעיתון הן פחות רווחיות בארה"ב במונחים של הכנסה לקורא לעומת אתרים אמריקאיים, אך הן עדיין תורמות לשורה התחתונה של החברה.

למרבה הצער, גם זינוק חד בפרסום המקוון לא יפצה על הנסיגה בהכנסות מהדפוס. אתרי העיתונים עדיין מהווים חלק קטן בלבד מסך הכנסותיהם - 20% ב"גרדיאן", 2.6% בלבד ב"דיילי מייל".

בשלב זה, המשימה החשובה ביותר היא להשיג עוד קהל. ל"דיילי מייל" יש כיום 30 עובדים בארה"ב המייצרים תוכן עבור הקוראים האמריקאים. גם ה"גרדיאן" מעסיק 30 עובדי מערכת בניו יורק, והאתר גם פירסם באופן ניסיוני חלק מהסיקור של אירועי האביב הערבי בערבית. נראה שבאינטרנט, אף אחד מהעיתונים לא חושב על עצמו כבריטי. ברומלי מה"מייל" אומר כי "הקהלים שלנו בבריטניה ובארה"ב דומים זה לזה יותר מאשר לשכנים שלהם".

לאמריקאים קשה יותר להתרחב

אסטרטגיה גלובלית היא אמנם הגיונית במיוחד לעיתונים בשפה האנגלית, אך יש לה פוטנציאל גם לעיתונים בשפות אחרות. "אל מונדו" הספרדי מפגר אחרי מתחרהו "אל פאיס" בדפוס, אך מוביל עליו באינטרנט: 42% מקוראיו נמצאים מחוץ לספרד, ואף שהוא אינו משווק בגרסה מודפסת באמריקה הלטינית, הוא נמנה על אתרי החדשות הנקראים ביותר בכל מדינה דוברת ספרדית, כך אומר סגן העורך, איגנסיו ז'יל.

הרחבת הפעילות שלהם אל מחוץ למדינה קשה לעיתונים האמריקאיים יותר מאשר לבריטיים. ואולם "ניו יורק טיימס" לא עשה מאמצים גדולים במיוחד כדי לפנות לקוראים מחוץ לגבולות ארה"ב, מלבד יצירת מהדורה בינלאומית, ששמה דגש רב יותר על חדשות זרות. עם 25 שלוחות מחוץ לארה"ב, "ניו יורק טיימס" תמיד ראה בעצמו עיתון בינלאומי, לדברי דוברת החברה. אבל גם אם היה רוצה, העיתון עתיר החובות עשוי להתקשות להרחיב את המערכת שלו, שכבר כיום היא גדולה ונרחבת.

האפינגטון פוסט, לעומת זאת, יכול להרשות לעצמו להקים רשת של שלוחות זרות. מאז יולי האחרון הוא פתח משרדים ואתרים בבריטניה, קנדה (הן באנגלית והן בצרפתית) ובצרפת. בקרוב הוא ישיק שלוחות גם באיטליה ובספרד, והוא נמצא במגעים לשותפויות בגרמניה, יוון, ברזיל ויפאן.

לא ברור עדיין עד כמה המודל הזה יצליח. הצלחתו של האפינגטון פוסט בארה"ב מבוססת לא רק על הנטייה הפוליטית שלו, אלא גם יכולתו לגייס תוכן בזול מהגולשים ולשמור על עלויות נמוכות. לגירסה הבריטית של העיתון יש 4.1 מיליון גולשים ייחודיים בחודש - מספר נאה אך לא מרשים במיוחד. עם זאת, בבריטניה הוא נמצא בתחרות ישירה מול "גרדיאן", המשרת קהל דומה ומפעיל פלטפורמת בלוגים פופולרית.

במרבית אירופה, הבלוגים מפותחים פחות. בצרפת הושק בינואר "לה האפינגטון פוסט", הגרסה המקומית של האפינגטון פוסט. לדברי מנהלת האתר הצרפתי, אן סינקלר, בקרוב תיפתח בו פלטפורמה לדיונים, שכעת מוגבלת בעיקר לעמודי הדעות של העיתונים.

האפינגטון פוסט יצר שותפויות עם "לה מונד" בצרפת, "לה רפובליקה" ו"ל'אספרסו" באיטליה, ו"אל פאיס" בספרד - כש"האף פוסט" תורם את הידע שלו בשימוש ברשתות חברתיות, בתמורה לגישה לקוראיהם של העיתונים המקומיים. "עדיף לשתף אתם פעולה מאשר להשקיף עליהם מבחוץ", אומר לואי דרייפוס, מנכ"ל קבוצת לה מונד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#