גם הישראלים יכולים להיות שוודים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם הישראלים יכולים להיות שוודים

היבשת היתה שרויה במלחמות עד לא מזמן; האם אנחנו נוכל לעבור שינוי דומה?

7תגובות

שוודיה אינה מדינה, כלכלה או חברה מושלמת. על כך יעידו נתונים אובייקטיביים, כמו הנסיגה בצמיחה הכלכלית בשל השפעות המשבר באירופה והגידול החד באי השוויון במדינה ב-15 השנים האחרונות, לפי דו"ח OECD. גם ממצאים סובייקטיביים, כמו סדרת רבי המכר "מילניום" של שטיג לארסן, מציירים חברה שסובלת מלא מעט מחלות, גזענות, שוביניזם ומערכת פוליטית נגועה.

עד כאן הדברים הרעים. הנתונים האובייקטיביים העומדים לזכותה של שוודיה עולים במידה ניכרת על הגרועים: תמ"ג לנפש (במונחי שוויון כוח קנייה כי יוקר המחיה בשוודיה גבוה בהרבה, ויש להתחשב בכך) גבוה ב-33%; תעסוקה גבוהה עקבית; חוב ממשלתי קטן פי שניים משל ישראל כחלק מהתמ"ג ותקציב מאוזן, לעומת גירעון של יותר מ-3% בישראל.

אייל טואג

המסים אמנם גבוהים יותר, אך השוודים מקבלים הרבה יותר תמורתם. במישור הסובייקטיבי, התחושה היא שאיכות החיים במדינות הנורדיות, הסדר והניקיון, תחושת הרווחה והביטחון האישי, ההדדיות והסובלנות בחיי היומיום, הם משהו ראוי להערכה.

מהזווית הסובייקטיבית, אין לנו שום סיכוי - וגם לא רצון עז במיוחד - להיות דומים לנורדים מבחינה תרבותית. שם יש הומוגניות אתנית עצומה, בניגוד חריף לקיבוץ הגלויות שלנו. פרשן אירופי אחד רמז לנו כי אף שהמודל הנורדי מדהים באמת והחברה שם תרבותית להפליא, הוא סבור כי החיים בה משעממים, וכי אחד הגורמים להצלחה הוא שהאנשים משמשים שוטרים ששומרים אלה על אלה - בניגוד בולט לגישה הישראלית השונאת "השתנקרות", חובבת קיצורי דרך ומתעבת התנהלות ממושטרת ומסודרת.

אחד הטיעונים הבולטים נגד אימוץ המודל הנורדי הוא שאופי לאומי, תרבות ומנטליות הם דברים שלא ניתנים לשינוי חיצוני. האירופאים, במיוחד הצפונים שבהם, מחונכים לניקיון, שקט, שמירה על הסביבה וההיסטוריה, דייקנות ויעילות. המתנגדים טוענים כי התרבות הזאת התעצבה במשך מאות שנים, וישראל לא תוכל לאמץ אותה.

ואולם בל נשכח שרק לפני כמה עשרות שנים אירופה כולה היתה נתונה במלחמות נוראיות שזיעזעו את יסודות האנושות כולה. לפני פחות מ-40 שנים לא היתה זכות בחירה לנשים בשווייץ. רק בסוף המאה ה-19 הורשו נשים ללמוד באוניברסיטה. אירופה עברה שינוי מדהים במהלכן של כמה עשרות שנים. האם ישראל יכולה לקוות לעבור שינוי דומה?

במוסף סוף השנה של Markerweek ל-2011 נבחן המודל הנורדי לעומקו, וכן השינויים שצריכה ישראל לעבור כדי לסגור את פער רמת החיים מולו. שר האוצר השוודי לשעבר, פר נורד, מעניק מחמאות לישראל בתחומים רבים - ראש פתוח, אופי בינלאומי - שמשמעותם בעצם פתיחות לרעיונות בעולם ויכולת להתנהל בסביבה גלובלית משתנה.

כדי להוציא את היתרונות האלה מהכוח אל הפועל, צריך הרבה תמיכה מצד הממשלה - דרך חקיקה, איזון בהקצאת המשאבים המוגבלים, קידום שוויון והזדמנויות שוות לכל, ואכיפה בכל התחומים. השינוי דה יורה הזה הוא תנאי הכרחי שעלינו לאמץ כעת, כדי שבעוד דור נקנא פחות בשוודים.

עקבו אחריי בטוויטר - DafnaMaor@



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#