"ישראל תאמץ את המודל הנורדי טוב מאחרות" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"ישראל תאמץ את המודל הנורדי טוב מאחרות"

פר נודר, לשעבר שר האוצר של שוודיה - שהישגיה הכלכליים והחברתיים הם מהמרשימים במערב - אינו מאמין שבעיות הביטחון או מבנה המשק והחברה צריכים למנוע מישראל להידמות למדינתו ■ המסר שלו לקובעי המדיניות בישראל ברור: הפסיקו את המרוץ אחר הפרטה של שירותים ציבוריים; ו"אם אתם רוצים צדק חברתי - עשו סדר בתקציב"

54תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

ריכוזיות, אוכלוסייה חרדית, אוכלוסייה ערבית, איראן, פערים חברתיים, תקציב ביטחון מנופח: את פר נודר, שר האוצר לשעבר של שוודיה, זה לא מרשים במיוחד. שר האוצר, יובל שטייניץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, טוענים כי אלה הסיבות לכך שישראל לעולם לא תוכל לאמץ או לאמץ חלקית את המודל הכלכלי הנורדי ולעולם לא תוכל להידמות למדינות כמו שוודיה או פינלנד. בפועל, אומר נודר, גם כל הסיבוכים האלה יחדיו לא אמורים למנוע מהישראלים לחלוטין קצת צדק חברתי בניחוח סקנדינווי.

"זה בלתי אפשרי לשכפל במדויק את המודל הנורדי למדינה אחרת, אבל אתם יכולים ללמוד ממנו ולקחת את הדברים שמתאימים לכם", אומר נודר, שכיהן כשר האוצר של שוודיה בין 2004 ל-2006 וכחבר פרלמנט מטעם המפלגה הסוציאל דמוקרטית עד 2008, בראיון ל-TheMarker. "יש תנועה חברתית חזקה מאוד בישראל, שבדרך זו או אחרת חייבת להיכלל במערכת הפוליטית, בין אם באמצעות הקמת מפלגה חדשה או בהשתלבות במפלגות קיימות. זה תלוי בכם, אבל ברור לי שבמשך הרבה שנים היה ואקום בישראל בתחום החברתי".

המודל הכלכלי הנורדי - שמיושם בהצלחה בשוודיה, פינלנד ודנמרק והפך אותן לגן עדן סוציאל-דמוקרטי - מבוסס על השילוב שבין שוק חופשי לבין עידוד התאגדות של עובדים, בין קפיטליזם וגלובליזציה לבין מערכת רווחה נדיבה, רשתות ביטחון חברתיות והשקעה רבה בחינוך. המחיר הוא מיסוי גבוה ומגזר ציבורי גדול, אך נודר לא מתרשם מהטענות של מתנגדים ישראלים למדינת הרווחה, הטוענים כי הן מובילות בהכרח לחוסר תחרותיות, מגזר פרטי מדשדש ונטול חדשנות ומגזר ציבורי מנופח המוביל לשחיתות וגירעונות גבוהים. שוודיה, הוא מציין, מובילה את העולם במספר הפטנטים לנפש.

"בקריטריונים כמו צמיחה, אינפלציה, אבטלה, תעסוקה, הפגנו ביצועים טובים יותר מהממוצע באיחוד האירופי ומרוב המדינות במערב", הוא אומר. "איקאה, אריקסון, וולבו, H&M, סאאב - האם אתה יכול לחשוב על מדינה אחרת בגודל של שוודיה עם כל כך הרבה מותגים בינלאומיים ידועים? תמיד האמנו בסחר חופשי, היינו גלובליים לפני שהעולם ידע בכלל מה זאת גלובליזציה".

והטענות כי המודל הכלכלי הנורדי גורם בהכרח לגירעונות גבוהים ולחוסר משמעת תקציבית?

"אין צדק חברתי ללא משמעת תקציבית. אם אתם באמת רוצים צדק חברתי, עשו סדר בתקציב שלכם. כשאני פרשתי מתפקיד שר האוצר ב-2006 העברתי ליורשי בתפקיד עודף תקציבי של 6% מהתמ"ג".

הדר כהן

מאז פרישתו מפוליטיקה ב-2008 עבר נודר לעשות לביתו כדירקטור בכיר בחברת הייעוץ האמריקאית אולברייט סטונברידג'.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"סיוט סוציאליסטי"

נודר הגיע לישראל כאורח בכנס "כיכר העיר", שנערך בשבוע שעבר בגני התערוכה בתל אביב ואורגן על ידי פורום פעולה אזרחית של הרב מיכאל מלכיאור (מימד) ורון ורבר. בכנס הפנה נודר מסר ישיר לראש הממשלה: "צדק חברתי הוא לא עול כלכלי - אלא תחרותיות כלכלית. יש קשר חזק ותלות הדדית בין צמיחה כלכלית ופיתוח לבין שוויון וצדק חברתי", הוא אמר שם, לפני שפירט את רשימת העקרונות, היתרונות והחלטות המדיניות שהפכו את שוודיה להצלחה.

השוודיה שעליה מדבר נודר היא "סיוט סוציאליסטי", כפי שכונתה בתוכנית הסאטירה האמריקאית ה"דיילי שואו" ב-2009: המגזר הציבורי שלה גדול יותר מבכל מדינה אחרת בעולם, ופעילותו מהווה קצת יותר מ-50% מהתמ"ג. כ-70% מהעובדים בשוודיה חברים באיגודים מקצועיים. מערכת הרווחה שלה, המסתכמת ב-3.3% מהתמ"ג, היא הנדיבה בעולם: דמי אבטלה יכולים להגיע עד ל-80% מהמשכורת הקודמת, הורים - גם אבות - יכולים לקבל חופשת לידה בתשלום של עד 16 חודשים.

למרות זאת, שוודיה היא לא אסון תקציבי כמו מדינות אירופה הים תיכוניות, שלרוב זוכות בלעג לכינוי סוציאליסטיות בשל מערכות הרווחה הנדיבות שלהן: שוודיה מובילה את אירופה במספר הפטנטים לנפש, משקיעה 3.3% מהתמ"ג במחקר ופיתוח, הגירעון שלה הוא אפס עגול, הבנקים שלה הם מהיציבים בעולם והחוב הלאומי שלה נמוך להחריד ומגיע ל-36% מהתמ"ג - לעומת חוב של 76% מהתמ"ג בישראל ויותר מ-100% מהתמ"ג בארה"ב. לצד מערכת הרווחה הנדיבה שלה והריסון התקציבי, הנשען על המיסוי השני בגובהו בעולם, שוודיה היא מדינה קפיטליסטית משגשגת, עם מותגים בינלאומיים ידועים כמו אריקסון ואיקאה, וגם הצלחות אינטרנט כמו סקייפ וספוטיפיי.

את הליבה של המודל הכלכלי הנורדי, זאת שלדבריו יכולה להיות מיושמת גם במדינה כמו ישראל, מזהה נודר כ"הבנה שישנה תלות הדדית בין פיתוח כלכלי וצמיחה כלכלית מצד אחד, לבין ביטחון סוציאלי ושוויון מצד שני. ככל שאתה מצייד אנשים בידע, ככל שאתה משקיע יותר באנשים, כך הם יהיו יותר תחרותיים והמדינה תהיה תחרותית יותר. ישנו קשר הדוק בין האופן שבו מעוצבות רשתות הביטחון החברתיות לבין מידת התחרותיות של מדינה. צדק חברתי הוא לא נטל, הוא תורם לתחרותיות ולצמיחה. מדינה עם פערים חברתיים גדולים היא פחות תחרותית כי זה עולה הרבה כסף להשאיר אנשים מאחור".

את התבטאויותיהם של בכירי הממשלה והאוצר, שלפיהן ישראל לעולם לא תהיה שוודיה בגלל ההוצאות הביטחוניות הגדולות והקשיים בשילובן של האוכלוסייה החרדית והערבית בשוק העבודה, פוסל נודר על הסף. "אני חושב שישראל מסוגלת לאמץ את המודל הנורדי יותר טוב מאשר הרבה מדינות אחרות ברחבי העולם. יש לכם ראש פתוח, אתם בינלאומיים ומוכנים ללמוד. מדינות אחרות הן סגורות יותר מישראל. אם תתבוננו בעולם ותבחרו דברים מפה ומשם שמתאימים לכם, אתם יכולים לשנות את המערכת שלכם, אני משוכנע בכך".

ומה לגבי הדעה הרווחת במחוזותינו, שלפיה מה שמחזיק את המודל הנורדי הוא אופיים הקר, המנומס ונטול החשדנות והחמדנות של העמים הנורדיים הצייתנים, ולכן הוא לעולם לא יעבוד בקרב הישראלים החשדנים וחמי המזג? גם מהפערים התרבותיים נודר לא מתרשם. "אנחנו חיים על אותו כוכב לכת. אנחנו בני אדם, אנחנו צריכים ללמוד אחד מהשני. אנחנו גם לא כל כך שונים. אנחנו אמנם מגיעים מתרבויות שונות, אבל ישראל המודרנית היא יצואנית, היא בינלאומית מאוד, כמובן שאתם יכולים ללמוד מנורדים ולהסתגל".

מדיניות ההפרטה שייכת להיסטוריה

השיח הכלכלי בישראל סובב כיום בעיקר סביב נושא ההפרטה של שירותים ציבוריים כמו הרכבת. לדברי נודר, מדיניות ההפרטה והשיח הנלווה אליה שייכים שניהם לעבר הרחוק יחסית, לשנים שלפני המשבר הפיננסי ולפני פקיעתה של בועת הדוט.קום, השנים שבהן נעשו באירופה ניסיונות הפרטה שלא נחלו יותר מדי הצלחות.

"המדיניות בישראל נשמעת לי כמו מה שאנחנו באירופה עשינו בשנות ה-90, בעוד שהמגמה כיום בעולם היא הפוכה. אנחנו נעים לכיוון עידן של פחות הפרטה. אם תתבונן בדיון האקדמי וביישום של מדיניות כלכלית ברחבי העולם בשנים האחרונות, תראה שהמגמה השתנתה. אנשים דורשים יותר רגולציה, כדי שהשוק יעבוד כמו שצריך. אנחנו צריכים לפקח על השווקים הפיננסיים כראוי, כי המשבר הפיננסי היה כשל שוק והשווקים צריכים לעבוד כמו שצריך. אנחנו לא רוצים לפקח על השוק כי אנחנו רוצים להתערב ולשלוט בו, שוק חופשי הוא דבר חשוב".

תהליך ההפרטה בשוודיה עצמה נעצר בפועל. מאז 2007, אז עלתה ממשלת הימין-מרכז לשלטון בשוודיה, עברה המדינה את תהליך ההפרטה והדה-רגולציה המהיר ביותר בעולם המפותח, לפי מכון המחקר האמריקאי השמרני הריטג' פאונדיישן. עם זאת, מאז ההסלמה במשבר הפיננסי העולמי הואטה משמעותית ההפרטה השוודית, עד שבמארס 2011 פסל הפרלמנט את תוכניות ההפרטה של הממשלה, שבין היתר כללו מכירה של מניות בחברות שנמצאות בבעלות הממשלה, כמו חברת החשמל ואטנפול, חברת המשכנתאות SBAB וחברת הטלקום טליה סונרה, ש-37% ממניותיה נמצאות בידי הממשלה. ביטול ההפרטות התאפשר בעקבות קמפיין ציבורי נרחב, אותו הובילו מפלגות האופוזיציה והאיגודים המקצועיים.

"אני לא רוצה לשפוט את הפוליטיקאים הישראלים, אבל בעיניי ההתבטאויות שלהם והמדיניות שלהם נשמעים דומים מאוד לאלה שנידונו ובוצעו בשנות ה-90. זה לא הדיון שמתקיים כיום במקומות רבים אחרים בעולם. קח את סין לדוגמה. סין, שהיתה חברה קפיטליסטית פרועה אחרי שעברה מהקומוניזם, כעת מקימה יותר רשתות ביטחון חברתיות, כי היא חוששת מאי-סדר על רקע חברתי.

"זה תלוי בכם, לאיזה כיוון תלכו, אבל אם תסתכלו בסטטיסטיקה, תראו שלשוודיה יש את המסים השניים בגובהם בעולם ואחד מהמגזרים הציבוריים הגדולים בעולם, והיא בכל זאת מפגינה ביצועים טובים יותר מרוב המדינות המערביות. המגמה הגלובלית כיום היא למציאת פתרונות נורדיים יותר באופיים".

מה יכולה ישראל לאמץ מהמודל הכלכלי המצליח בעולם

>> תנועת המחאה החברתית הגדולה בתולדות ישראל שהחלה בקיץ שעבר, הגבירה את העניין במודל הכלכלי של המדינות הנורדיות - שוודיה, דנמרק ופינלנד. הדרישה הנחרצת לשינוי השיטה ולכינון מדינת רווחה, שהושמעה במהלך העצרות על ידי מאות אלפי ישראלים, פינתה את דרכה עם שוך ההפגנות לתהליך ממושך של חקר מודלים כלכליים שונים בתכלית מאלה של ישראל.

גם אם ישראל כנראה לעולם לא תהיה שוודיה, ייתכן שהיא יכולה לאמץ חלקים ממודל מדינת הרווחה הנורדי ולספוג אותם לתוכה.

מה יכולה ישראל ללמוד מהמודל הכלכלי הנורדי? סיפורי ההצלחה של פינלנד, דנמרק ושוודיה כוסו בהרחבה לפני חודשיים במוסף השנתי של Markerweek. שלושה מהעורכים הבכירים של TheMarker ביקרו בשוודיה, פינלנד ודנמרק, בניסיון להבין טוב יותר את המודל הנורדי. הם שוחחו עם עשרות כלכלנים, אקדמאים, אנשי עסקים ואזרחים וגילו כיצד מצליחות מדינות סקנדינוויה לשלב בין מערכות רווחה חזקות, תחרותיות, גמישות בשוק העבודה, מסים גבוהים ומערכות חינוך מעולות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#