כך מתפשטים בעולם רעיונות חסכוניים מסין והודו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ממזרח תבוא החדשנות

כך מתפשטים בעולם רעיונות חסכוניים מסין והודו

מדוע לקנות מוצר ב-10,000 דולר אם גרסה מעט פשוטה יותר עולה 1,000 דולר ■ המערב מועד לתקופה ארוכה של צנע ומשווע לחיסכון ■ חברה סינית מכרה מקרר יין במחירים נמוכים ותוך שנתיים נגסה ב-60% מהשוק האמריקאי

3תגובות

טאטא ננו, המכונית הזולה ביותר בעולם, נהפכה לסמל עוד לפני שהמכונית הראשונה ירדה מפס הייצור ב-2009. קבוצת טאטא, הקונצרן הנחשב ביותר בהודו, קידם אותה כהתגלמותה של מהפכה. חדשנות חסכונית שתביא להישג ידם של הודים מן השורה מוצרי צריכה, כאשר המכונית, שנמכרת ב-2,000 דולר, היא רק דוגמא אחת להם.

מהנדסים אסיאתיים ממציאים מחדש מוצרים מערביים, נטולי התוספות המפנקות. החיסכון בעלויות יהיה כל כך עצום, שרעיונות חסכניים יכבשו את העולם. הננו תבשר על עלייתה של הודו, כשם שטויוטה בישרה על עלייתה של יפאן.

אך נס המכונית נתקל בבעיות מהרגע הראשון. חוואים מפגינים אילצו את טאטה מוטורס להעביר את הייצור ממדינה אחת בהודו לשכנתה. המכירות לא תפסו תאוצה בתחילה, וכמה מכוניות התלקחו באש. בנוסף, לקוחות בכפרים לא התלהבו לעבור מטנדרים למכונית.

בלומברג

כישלון הננו עורר שאלה גדולה יותר. האם חדשנות חסכונית היא רק אופנה חולפת? האם חברות מערביות יכולות להירגע? שני ספרים חדשים "Reverse Innovation" של ויג'יי גובינדרג'אן וכריס טרימבל, ו"Jugaad Innovation" של ג'יידי פרבהו וסימון אהוג'ה טוענים כי התשובה לשתי השאלות היא לא.

גובינדרג'אן, מבית הספר למינהל עסקים טאק במכללת דרטמות, ייעץ לג'נרל אלקטריק בתחום החדשנות החסכונית וכתב מאמר פורץ דרך בתחום יחד עם מנכ"ל GE, ג'ף אימלט. "Jugaad Innovation" הוא הספר המקיף ביותר עד כה בנושא. (ג'וגאד הוא מלה הינדית שפירושה אלתור חכם). הספרים מראים כי חדשנות חסכונית משגשגת ברחבי העולם המתעורר, אם כי חכמי התחום אינם מסכימים על המונח המתאר אותה. הם גם טוענים באופן משכנע כי היא תשנה גם את המדינות העשירות. התאגידים הרב-לאומיים מתחילים לאמץ רעיונות שפותחו בעולם המתעורר וליישם אותם במערב.

קניבליזציה של היוקר

הרמן (Herman), חברה אמריקאית המייצרת מערכות בידור ומידע למכוניות, פיתחה מערכת חדשה לשווקים מתעוררים שנקראת Saras, מלה בסנסקריט שמשמעותה "גמישות", ובה יש עיצוב פשוט יותר שתוכנן על ידי מהנדסים הודיים וסיניים. ב-2009 הרמן גייסה את טויוטה כלקוחה. Vscan של GE הוא התקן אולטרסאונד נייד שמאפשר לרופאים לבצע הדמיות של איברים פנימיים. ההתקן פותח בסין ומופץ כעת במדינות עשירות ועניות כאחת. וול מארט, שיצרה את רשת החנויות הקטנות Small Mart Stores כדי להתחרות בארגנטינה, ברזיל ומקסיקו, מייבאת מחדש את הרעיון לארה"ב.

בלומברג

הדאגה בקרב חברות מערביות היא שמדובר באסטרטגיה שתעשה קניבליזציה בשוק הקיים לטכנולוגיות יקרות. מדוע לקנות התקן ב-10,000 דולר אם אותה חברה מייצרת גרסה קצת פשוטה יותר ב-1,000 דולר?

כך, GE יצרה שוק חדש בקרב רופאים למכשירי הא.ק.ג הזולים שלה. בעבר רק בתי חולים יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותם. מלבד זאת, דריכה במקום איננה אפשרות. בין אם חברות מערביות ימכרו מוצרים חסכניים במערב או לא, חברות אסיאתיות יעשו זאת.

מהינדרה אנד מהינדרה ההודית מוכרת המון טרקטורים קטנים לחוואים חובבים באמריקה, ומעוררת חשש אצל ג'ון דיר, היצרנית הגדולה. האייר הסינית ניגחה את מתחרותיה המערביות במגוון רחב של מוצרים - ממזגנים ומכונות כביסה ועד מקררי יין. האייר מכרה מקרר יין במחיר הנמוך בחצי משל המובילה בתעשייה. תוך שנתיים היא נגסה 60% מהשוק האמריקאי.

כמה חברות מערביות פונות ראשית לשווקים המתעוררים כדי לפתח מוצרים. כך למשל, חברת הסטארט-אפ ממסצ'וסטס Diagnostics for All, שפיתחה בדיקות דיאגנוסטיות על נייר בגודל בול, בחרה למסחר את הרעיון בעולם המתעורר, כדי לעקוף את תהליך האישור האיטי להחריד בארה"ב עבור התקנים רפואיים.

להילחם בחסכנות באמצעות חסכנות

יזמים בכל מקום מתלהבים מרעיון החיסכון הרדיקלי. זק רוזנברג וליז מקרתני מנסים להמציא מחדש את רעיון בניית הבית; הם מקווים להקטין את העלות ב-15% ואת זמן הבנייה ב-30%. ויויאן פונסקה שיתפה פעולה בפיתוח מערכת לשליחת הודעות סמס לחולי סכרת עניים וקשישים, כדי לעזור להם לשלוט במחלה. ג'יין צ'ן, מנכ"לית חברת אמברייס, מוכרת מחממי תינוקות זולים לפגים בארה"ב ובשווקים מתעוררים. מגמה זו תואץ, כמעט לבטח.

המערב מועד לתקופה ארוכה של צנע, עם לחץ על המעמד הבינוני וקיצוץ בתקציבי ממשלות. ל-50 מיליון אמריקאים אין ביטוח רפואי; ל-60 מיליון אין חשבון בנק רגיל. אנשים כאלה משוועים לדרכים חדשות לחסוך כסף.

מספר הולך וגדל של אוניברסיטאות מערביות אמצו ללבן את המסר החסכני (לפחות במה שנוגע לחשיבה על דברים אחרים חוץ משכר הלימוד). באוניברסיטת סנטה קלרה יש מעבדת חדשנות חסכנית. לאוניברסיטת סטנפורד יש תוכנית עיצוב יזמי לחסכנות קיצונית (שם לא חסכני בעליל). לקיימברידג' יש תוכנית עיצוב מכליל. אפילו ממשל אובמה הקים משרד לחדשנות חברתית והשתתפות אזרחית לעודד יזמים עממיים בתחום הבריאות והאנרגיה.

הגלובליזציה מאלצת חברות מערביות לספק יותר ערך עבור הכסף. לוגיטק, חברה אמריקאית, נאלצה ליצור עכבר אלחוטי מתקדם במחיר נמוך ביותר כשיצאה להתחרות בסין ב-Rapoo, חברה סינית. ג'ון דיר, יצרנית הטרקטורים, עשתה דבר דומה עם הטרקטורים הקטנים שלה כשהתחרתה עם מהינדרה בהודו.

בה בעת, הגלובליזציה מעניקה לחברות המערביות יותר כלים. כמה חברות בונות מרכזי חדשנות בעולם המתעורר. פפסיקו, לדוגמה, הקימה מרכז בהודו ב-2010. כמה חברות מערביות דגות תדירות במאגר המוחות הגלובלי. רנו ניסאן ביקשה ממהנדסיה בצרפת, הודו ויפאן להציע רעיונות לקיצוץ בעלויות. ההודים ניצחו. טאטה ננו אולי לא שינתה את העולם, אך החדשנות החסכונית תעשה זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#