"משמרים את המונופול הבנקאי - במקום לדאוג לעתיד האנושות" - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"משמרים את המונופול הבנקאי - במקום לדאוג לעתיד האנושות"

הכלכלן הבלגי ברנרד ליטאר, מאבות היורו ולשעבר בכיר בבנק המרכזי הבלגי, חוקר מערכות מטבע כבר 40 שנה ■ ואולם, נדרשו לו הרבה פחות שנים כדי להבין שהמערכת המוניטרית הנוכחית מקולקלת ■ הפתרון היחידי לחוסר היציבות המובנה שלה, הוא אומר, הוא מעבר ממערכת של מטבע לכל מדינה לריבוי מטבעות למטרות שונות ■ "זה לא כלכלה, זאת פיסיקה; דחפנו את היעילות רחוק מדי"

14תגובות

>> 145 משברים בנקאיים, 208 משברים מוניטריים ו-72 משברי חובות ממשלתיים - כל אלה לא התחוללו לדברי ברנרד ליטאר במאה השנים האחרונות, כי אם ב-1970-2010 בלבד. "די ברור שהמערכת הנוכחית אינה יציבה. לא משנה מה תעשה, לא מעשה איזו רגולציה תטיל על מערכת הבנקאות, יהיו קריסות נוספות. זאת ודאות פיסיקלית, כמו כוח הכבידה. אנחנו יכולים להמשיך במסלול הזה, או להקים מערכת פחות שבירה. אבל בשביל לייצר מערכת פחות רעועה צריך להקריב קצת יעילות", אומר ברנרד ליטאר.

לא רבים בעולם יכולים להתגאות בניסיון ובהבנה כשל ליטאר את המערכת המוניטרית העולמית. הכלכלן הבלגי היה בין האנשים שעיצבו אותה במו ידיהם - תחילה כבכיר בבנק המרכזי של בלגיה, שאליו הצטרף בניסיון לשפר את המערכת המוניטרית מבפנים, לדבריו, ולאחר מכן כאחד מאבות היורו. "אין לי חרטות על כך שיצרנו את היורו, הוא עדיין הכרחי לשימור האיחוד האירופי", הוא אומר כיום.

הפרויקט הראשון שלו בבנק המרכזי הבלגי היה עיצובו והחלתו של ה-ECU, סל מטבעות אירופיים ששימש לעסקות בשנות ה-80 וה-90, לפני שנהפך למטבע האירופי המאוחד שאנו מכירים כיום. מהבנק המרכזי של בלגיה הוא החליט לפרוש לאחר חמש שנים בתפקיד, בעקבות שיחה שקיים עם עמית מקצועי שאמר לו כי "הבנקים המרכזיים קיימים כדי לשמר את המערכת כפי שהיא, לא כדי לשפר אותה".

במשך יותר מ-40 שנה, חקר ליטאר מערכות מוניטריות. נדרשו לו הרבה פחות מכך, לדבריו, כדי להבין שני דברים חשובים: האחד, שהמערכת שבורה, מקולקלת, מועדת לקריסות חוזרות ונשנות; והשני, שהבנקים המרכזיים הם מונופול שלעולם לא יאפשר רפורמה במערכת העולמית.

"הסיבה שאנחנו סובלים מכל כך הרבה משברים היא תרבות המטבע היחיד לכל מדינה, מטבע שנוצר בפועל על ידי חובות של בנקים. אם משהו רע קורה לבנקים, הכל נעצר. בגלל זה אנחנו צריכים כל הזמן להציל את הבנקים האלה, כי אם לא נעשה זאת הכל ייפסק. זה אף פעם לא רעיון טוב לשאוב את כל המים שלך מבאר אחת", אומר ליטאר, שיגיע לישראל כאורח הכנס השישי בסדרת "סביבה 2050", שיתקיים מחר בתל אביב ויעסוק בקשר שבין המשברים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים שהעולם חווה כיום ובגישות חדשנות לפתרונם. ביום רביעי ליטאר ייקח חלק בכנס "מעבר 2012 - חוקי המשחק משתנים" באוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתו יחנוך את "הכוורת", מיזם מדיה חברתית העוסק בנושאי קיימות.

"האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו לא יחכו"

ליטאר החל את דרכו כמהנדס אזרחי. כיום הוא עמית מחקר באוניברסיטת ברקלי, נואם מבוקש וסופר, שספרו "The Future of Money" שיצא ב-2001 תורגם ל-18 שפות. לפני כן, הוא ייסד את חברת גאיה-קורפ, קרן השקעות במט"ח שרווחיה משמשים להשקעות בפרויקטים סביבתיים. בספרו תיאר ליטאר באופן מדויק ארבע מגמות-על שיאלצו את האנושות לשנות את המערכת המוניטרית העולמית בין 2010 ל-2020: הזדקנות האוכלוסייה; סוף העידן התעשייתי ועמו צמיחה כלכלית שאינה מייצרת משרות; שינוי האקלים; ואי יציבות פיננסית וכלכלית.

Lieven Van Assche

"את הסוגיות האלה אי אפשר לפתור באמצעות המערכת הנוכחית שלנו", טוען ליטאר. "ביקשתי ממומחים ומקהלים רבים בעולם לאתגר אותי, להציע לי פתרון לאחת מהמגמות האלה שאינו דורש שינוי מוחלט במערכת המוניטרית. עד עכשיו איש לא עשה זאת. אנחנו צריכים לפתור את הדברים האלה עד 2020, כי שינוי האקלים, הזדקנותו של דור הבייבי-בום - הדברים האלה לא יחכו".

אי היציבות, הוא אומר, נטועה עמוק בתוך המערכת. "המשבר הפיננסי ב-2008 ומשבר החובות באירופה הם משברים מערכתיים. ציפיתי להם, ואני צופה עוד כאלה. זה יימשך עד שנשנה את המערכת. זאת לא כלכלה, זאת פיסיקה. זה ודאי כמו כוח הכבידה. דחפנו את היעילות רחוק מדי, היום אנחנו יודעים עד כמה זה לא יציב".

הפתרון, הוא אומר, נעוץ במעבר ממערכת מוניטרית של מטבע אחד למדינה אחת, למערכת של ריבוי מטבעות המשמשים למטרות שונות. לשם כך, הוא יזם ומקדם בשנים האחרונות את רעיון המטבע הגלובלי טרה (Terra), "מטבע משלים" שיתבסס לדבריו על סל של 9-12 סחורות חשובות, לא יהיה שייך לאף מדינה, ויהיה יציב יותר ותנודתי פחות מהמטבעות הלאומיים.

"אנחנו צריכים לעבור ממדיניות של מטבע אחד למדינה אחת למערכת אקולוגית מוניטרית: מטבעות שונים למטרות שונות. חוסר היציבות המולד של המערכת המוניטרית כבר הוכח בשלב זה, מה גם שאנחנו כבר חיים בסביבה של מטבעות רבים: שיטת הנקודות של הנוסע המתמיד בחברות תעופה קיימת כבר 30 שנה; לסופרמרקטים יש מועדוני לקוחות משלהם; הספרייה נותנת לך כרטיס חבר. כל הדברים האלה, בפועל, הם סוג של מטבע. הטכנולוגיה קיימת. כיום יש לנו שני פתרונות אפשריים: הפתרון האנגלו-סאקסי - יש לנו עוגה בגודל אחד ויותר ויותר אנשים צריכים לאכול ממנה, והפתרון הסקנדינבי - שאומר שעליך לעמוד בכל התחיבויות שלך, גם אם זה אומר שתפשוט רגל. אין לנו פתרון אחר".

מה יקרה לכלב כשהזנב יזוז

ליטאר מספק שתי דוגמאות למטבעות משלימים. ביפאן יש מאז 2005 מטבע משלים בשם פוראי קיפו (Fureai Kippu), "כרטיסי אכפתיות" שמעניקים נקודות זכות למי שמסייע לקשישים בקהילה. "כשאני עושה קניות בשביל אותו אדם, אני מקבל נקודות זכות בחשבון חיסכון, ואז אוכל לקבל את השירותים האלה כשאהיה חולה בעצמי. מסקרים שנערכו בקרב קשישים עולה שהם מעדיפים את השירותים של אנשי הפוראי קיפו. זה עובד, וזה לא עולה שום דבר לממשלה.

"דוגמה נוספת היא ה-WIR בשווייץ, מערכת שפועלת יותר מ-75 שנה ואף אחד לא מדבר עליה. אולי בגלל שהיא טובה מדי. ב-1934, באמצע השפל הגדול, 17 אנשי עסקים שווייציים שנהגו להיפגש בבית קפה קבוע הבחינו שכל אחד מהם הולך לפשוט רגל, מכיוון שכולם היו ספקים אחד של השני ולקוחות אחד של השני, והבנק חתך לאחד מהם את האשראי. כלומר, הם הבינו שבקרוב הם כולם הולכים ליפול כמו דומינו, ומאסו בחוסר היציבות".

במקום לבקש הלוואות מהבנקים, הם המציאו את WIR -מערכת מטבע חלופית שמשרתת עסקים קטנים ובינוניים. יש 62 אלף חברים במערכת, וב-2005 היא גילגלה נכסים בהיקף של 3 מיליארד פרנק שווייצי. "ג'יימס סטודר, עמית אמריקאי שלי מאוניברסיטת הארטפורד, שאל את עצמו מדוע הכלכלה השווייצית יותר יציבה מזאת של שכנותיה? למה הצרפתים והגרמנים והשוודים אינם יציבים באותה מידה?

"הוא גילה ש-WIR היא הסיבה, משום שכשיש מיתון בשווייץ והכסף הקונבנציונלי מידלדל, המערכת משלימה את החסר ונכנסת לתפקיד מבלי שהבנק המרכזי יצטרך להתערב - והיא עושה זאת בצורה הרבה יותר יעילה. גם בברזיל וגם באורוגוואי יש כיום מערכות דומות, את המטבע האלטרנטיבי האורוגוואי, C3, אפשר גם להמיר למטבעות בינלאומיים".

"מעמדו של הדולר נמצא כיום בסימן שאלה בהרבה מקומות בעולם, ובראשונה בתולדות ארה"ב - השאלה הזאת תוכרע מחוץ לגבולותיה. אם הדולר יעבור תיקון, כולנו נהיה בצרות גדולות. לכן, הפתרון שאני מציע הוא הטרה, מטבע שעובר מעסק לעסק ומיועד לחברות גלובליות. הוא מגובה ב-100% על ידי סל של סחורות מרכזיות כמו חיטה ונפט, וניתן להמרה. הוא יעמוד בזעזועים של המערכת הגלובלית, וישרוד גם אם מערכת המטבע כולה תקרוס. התנודתיות שלו תהיה בשיעור של רבע מהתנודתיות של המטבעות הלאומיים, ומשום שהוא עצמאי ממדינות או מטבעות לאומיים - הוא יוכל להמשיך לפעול גם אם הדולר יקרוס", מסכם ליטאר.

את השיטה שלו הוא מתאר כ"ביומימטיקה כלכלית" - כלומר, מערכת כלכלית שמחקה את חוקי הטבע, מתבססת על רשתות מורכבות ויכולה להסתגל לשינויים בסביבה. "האופן שבו מסתכלים כיום על כלכלה הוא כדבר נפרד מהעולם האמיתי. מאז 1971, באופן רשמי, אין קשר בין העולם הגשמי למערכת המוניטרית. זוהי רק מערכת וירטואלית שעושה דברים שאין להם קשר לעולם", טוען ליטאר.

הוא אמנם מנסה כיום לקדם פתרונות אלטרנטיביים לבעיות של מערכת הנוכחית, אך בשלב זה ליטאר כבר מנוסה מספיק כדי לדעת שאיש לא יקשיב לדבריו. "זה מונופול. ואני עוד לא פגשתי אדם שברשותו מונופול שלא ייאבק כדי לשמור על המונופול שלו. אבל אני לא מציע להיפטר מהמערכת הבנקאית, רק מהמונופול שלה על המטבע. אני גם לא רוצה להחליף את המונופול הבנקאי במונופול ממשלתי, כי זה לא ישנה שום דבר. אני מנסה לקדם מערכת שתעבוד במקביל למערכת הקיימת.

"כן, תהיה מלחמה. הבנקים יעדיפו את הסטטוס קוו והבנקים המרכזיים קיימים כדי לשמר את הסטטוס קוו. אבל הבחירה שעומדת בפנינו היא בין בניית עתיד לאנושות עם ביוספירה שעובדת ללא שינוי אקלים ואוכלוסייה שלא רעבה למוות, לבין שימור של המונופול הבנקאי. הכלכלה האמיתית, זו שבה דברים באמת קורים, אחראית לפחות מ-2% מהעסקות המתרחשות כיום. חשוב על כלב, ש-98% מגופו הם זנב וכל שאר הגוף הוא 2%, ושאל את עצמך מה יקרה לכלב כשהזנב יזוז. זאת המציאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#