"תאגידים יכולים למחוק חובות אך אנשים פרטיים מאבדים את ביתם" - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תאגידים יכולים למחוק חובות אך אנשים פרטיים מאבדים את ביתם"

במאמר של הפרשן רוברט קוטנר הוא יוצא נגד מנגנון פשיטת הרגל בארה"ב, שמעדיף חברות על פני בני אדם

תגובות

במאמרו "עידן המוסר הכפול", יוצא רוברט קוטנר, פרשן לשעבר במגזין "ביזנסוויק" נגד הנוהג המקובל בארה"ב לאפשר לחברות לפשוט רגל, ולמחוק חובות אך להמשיך לפעול במצב של עסקים כרגיל בעוד שאנשים רגילים שפושטים רגל נדרשים לוותר על כל הונם ולעתים נלקחת מהם גם קורת הגג שמעל ראשם.

"תאגידים אמריקאים יכולים להכריז פשיטת רגל, למחוק חובות ולהמשיך ללא בושה. אנשים פרטיים מאבדים הכל כולל ביתם. מדוע? מכיוון שלבנקים ותאגידים יש השפעה פוליטית", כתב קוטנר.

איש בחליפה מציג ארנק ריק
סי די בנק

קוטנר, שפירסם את המאמר במגזין הליברלי שייסד ביחד עם הכלכלן רוברט רייך, "The American Prospect", התייחס לפשיטת הרגל האחרונה של אמריקן איירליינס כדוגמה למוסר הכפול המאפיין את ארה"ב.

בעוד שהחברה שפשטה רגל בנובמבר האחרון צפויה לצאת מהגנה מפני נושים במסגרת צ'פטר 11 לאחר שחובותיה הכספיים יימחקו וחובותיה החוזיים יופרו במסגרת מהלך המכונה ארגון מחדש.

"בבחירתה במסלול של צ'פטר 11, אמריקן איירליינס הצטרפה לכל חברת תעופה מרכזית אחרת בארה"ב שכבר נכנסו ויצאו מפשיטת רגל מאז 2002. מאז 1990 הכריזו 189 חברות תעופה בארה"ב על פשיטת רגל. כחברת התעופה הגדולה היחידה שלא פשטה רגל, אמריקן למעשה החמיצה חיסכון ממנו נהנו יריבותיה ולכן הלכה ואיבדה מתחרותיותה", כתב קוטנר.

הוא העלה את הנימוקים הנפוצים בעד ההגנה על חברות הפושטות רגל כאשר העיקרי שבהם הוא כי הגנה זו מעודדת נטילת סיכונים ולכן מעודדת יזמות. "פשיטת רגל נועדה לאפשר לאנשים וחברות שנושים מתדפקים על דלתם לפתוח דף חדש. במקרה של אמריקן, הנושים העיקריים הם עובדי החברה. את עלויות פשיטת הרגל ישאו בעיקר העובדים ומשלמי המסים באמצעות תאגיד ביטוח הפנסיה הפדרלי", כתב קוטנר.

אך מדוע, אם כך, שואל קוטנר, גישה זו חלה על חברות, אך לא על אנשים רגילים? "וול סטריט שכנעה את המחוקקים כי סיוע להמונים, אפילו במצב חירום כלכלי, לא רק תעלה ביוקר לבנקים, אלא גם תקדם 'סיכון מוסרי' – המינוח הכלכלי לתגמול התנהגות לא זהירה. בעקבות עשור של השתדלות לובי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, נחקק ב-2005 תיקון לחוק פשיטות הרגל, שמקשיח את היחס כלפי צרכנים פושטי רגל".

קוטנר מתייחס למשבר בשוק הדיור שהוביל לגל עיקולים אדיר, בין היתר כי על בעלי בתים נאסר להכריז על פשיטת רגל על מנת לארגן מחדש את חובותיהם ולאפשר להם להמשיך להחזיק בבתיהם.

"היתרונות הסלקטיביים של פשיטת רגל מציגים פן נוסף של תפיסת התאגידים כאנושיים. מתברר שיש אנשים ששווים יותר מאחרים. הפער העצום באופן שבו חוקי פשיטת הרגל מתייחסים לאישיות תאגידית ולאנשים אמיתיים הוא רק אחת הדוגמאות למוסר הכפול המגדיר יותר ויותר את עידננו".

איור : דובי קייך

מוסר כפול זה בא לידי ביטוי, לדעת קוטנר, גם בכך ש"אנשים שמבצעים עבירות קלות וכ-200 אלף משתמשים בסמים יושבים בבתי כלא בארה"ב, בעוד פושעים תאגידיים שהונאותיהם עולות לכלכלה בטריליוני דולרים יכולים להסדיר תביעות אזרחיות באמצעות קנסות קטנים על חשבון בעלי המניות".

קוטנר מזכיר גם את שיעור המס הנמוך יחסית שמשלמים העשירים אך לדעתו המוסר הכפול הבולט ביותר ניכר בחילוץ הבנקים ב-2008 על חשבון משלמי המסים, בעוד יתר ארה"ב נאלצה לסבול מיתון וקיצוצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#