איל ההון הארמני: "באירופה חושבים שמי שיש לו הרבה כסף הוא גנב" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איל ההון הארמני: "באירופה חושבים שמי שיש לו הרבה כסף הוא גנב"

מיכאיל בגדסרוב, המחזיק בין השאר בחברת תעופה, חברת מלט וקבוצת כדורגל, הגיע לישראל כדי לחזק את קשרי התיירות בין המדינות ■ אף שארמניה סובלת מחולשה בצמיחה ומשחיתות, הוא טוען שהכלכלה שלה חופשית ובריאה

4תגובות

בזמן שבישראל מתנהל מאבק לביזורו של השוק שסובל מריכוזיות גבוהה, מדינות מסוימות בעולם עדיין רחוקות מכך. בארמניה, שהשתחררה מעולה של בריה"מ לפני 21 שנה, מתקיימים קשרים הדוקים ומוצהרים בין הון לשלטון, אך המדינה עדיין מעודדת תחרות. "בארמניה זה לא כמו בישראל", אומר מיכאיל בגדסרוב, האיש השלישי בעושרו בארמניה ומקורבו של נשיא ארמניה, סרז' סרג'סיאן, בראיון ל-TheMarker. "בארמניה נותנים לכל אחד להשקיע ולא מגבילים אותו. אם אתה תחרותי, אין שום בעיה". בגדסרוב, בעליה של חברת התעופה ארמוויה, הגיע לישראל בחודש שעבר להשקת מיזם תיירותי משותף עם חברה ישראלית.

"יש העדפה למקורבים", מודה בגדסרוב, שהונו מוערך במיליארד דולר. "אבל הממשל משתדל להיות עדין וטוב עם משקיעים זרים. מי שמתחזק במיוחד את ההשקעות זו הפזורה הארמנית". "בארמניה מעוניינים לאפשר לכל אחד שרוצה לפתח עסקים להרגיש בנוח".

תומר אפלבאום

בגדסרוב ביקר בישראל כבר יותר מעשר פעמים וניסה לפתח כאן עסקים - שעליהם הוא אינו מוכן לדבר. בביקורו הנוכחי הוא היה עסוק בקידום שיתוף הפעולה עם חברת התיירות אשת טורס הישראלית, שבמסגרתו יוגדל מספר הטיסות בין תל אביב לבירת ארמניה ירוואן, וישווקו חבילות תיירות לישראלים המעוניינים לטייל בארמניה וליהנות מנוף הרי האררט.

בגדסרוב צופה כי הידוק קשרי התעופה בין ארמניה לישראל יעודד אנשי עסקים משני הצדדים לשתף פעולה. בראיון לאתר החדשות האזרי BakuToday, הוא ערך השוואה בין העמים, ואמר כי "היהודים והארמנים בכל מדינה מגיעים להישגים יפים ונהפכים למיליארדרים. זה מעיד על כך שהגנטיקה של העמים העתיקים האלה ממלאת תפקיד".

בגדסרוב מספר על קשרים טובים השוררים כיום בין ישראל לארמניה בתחומי היבוא והיצוא של פירות וירקות ובתיירות מרפא, אך מוסיף כי לדעתו יש תחומים אחרים שיכולים להוות כר פורה לשיתוף פעולה. "בירוואן פועלות חברות לפונדקאות ולהפריה מלאכותית. ככל שזה יצליח יותר, כך יקומו יותר עסקים משותפים. אפשר לקיים שיתוף פעולה גם בהיי-טק, ובארמניה יש חומרי גלם כמו ברזל, זהב ונחושת. אנחנו יכולים לקיים שיתוף פעולה צבאי, אבל גם בתחומי התרבות, התעשייה והספורט".

שאריות של מורשת ריכוזית

ארמניה, שקיבלה עצמאות עם התפרקות בריה"מ ב-1991, סבלה בשנותיה הראשונות מהשפעת המורשת הריכוזית, שהקשתה על הקמת עסקים עצמאיים. גם הסכסוכים עם אזרבייג'ן וטורקיה השכנות הזיקו לכלכלתה, כפי שמציין בגדסרוב: "לארמניה יש גבולות עם ארבע מדינות - טורקיה, איראן, אזרבייג'אן וגיאורגיה. עם שתיים מהן הגבולות סגורים - טורקיה ואזרבייג'אן; זה משאיר לנו את גיאורגיה, שסגורה לרוסיה בגלל המתיחות ביניהן, ולכן אנחנו משתמשים בחוף הים של גיאורגיה. בנוסף, תשתיות הכבישים בגבול עם איראן גרועות וגם אם נרצה - לא נוכל לייבא משם כמויות נפט גדולות".

לאחר צניחה בתמ"ג והיפר-אינפלציה בשנים הראשונות לעצמאותה, ביצעה ממשלת ארמניה רפורמות כלכליות נרחבות שהובילו את הכלכלה לצמיחה החל ב-1995, ולפיתוחם של מגזרים חדשים כמו תיירות וטלקום, לצד צמיחה של מגזר התעשייה. מאז 1993 קיבלה ארמניה סיוע מקרן המטבע הבינלאומית (IMF), מהבנק העולמי, מארה"ב וממדינות נוספות. הממשלה אימצה תכנית ליברליזציה כלכלית במימון קרן המטבע, שהובילה לצמיחה בעשור שלאחר מכן, והפריטה נכסים רבים.

בגדסרוב טוען כי מצבה של ארמניה השתפר פלאים בשנים האחרונות. "כשהגעתי לעבוד בארמניה, לא היה גז ולא חשמל בבתים. כיום זה השתפר. יש אפילו פקקי תנועה בירוואן - כמו בעיר בירה נורמלית". הוא צופה כי המצב ימשיך להשתפר, ותולה תקוות בפזורה הארמנית, שעשיריה קונים נדל"ן ובונים מרכזים רפואיים.

עם זאת, בדבריו נשמעת נימה של ביקורת כשהוא מדבר על הארמנים הגולים. "כשהכל בסדר במדינה, חלק גדול מאנשי הפזורה הארמנית חוזרים ומתחילים להשקיע במדינה. כשיש בעיות, בכל העולם המגמה הזו נעצרת והכל יורד", הוא מסביר. במסמכים שהודלפו לאתר ויקיליקס השמיע בגדסרוב דברים חריפים יותר, כשכינה את אנשי העסקים הארמנים הזרים "פטריוטים לא אמיתיים שיכולים לחזור רק על המלה רצח עם", וטען כי "כשצריך להגיע למדינה ולעזור לארמניה, האנשים האלה נעלמים פתאום".

נתונים רשמיים מעידים כי על אף השיפור שעליו מדבר בגדסרוב, לכלכלת ארמניה יש עוד דרך ארוכה עד לצמיחה יציבה. שיעור האבטלה בארמניה גבוה, כרבע מהתושבים חיים מתחת לקו העוני והשחיתות היא עדיין תופעה נפוצה. מגזין "פורבס" דירג ב-2011 את ארמניה ככלכלה השנייה הכי גרועה בעולם, לאחר שב-2009 היא רשמה צמיחה שלילית של 15% בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ב-2010 צמחה ב-2.6%, ולפי הערכות הצמיחה במדינה ב-2011 הסתכמה בכ-4.6%. התמ"ג לנפש בארמניה הוא 5,400 דולר - כמעט שליש מהרמה בטורקיה השכנה - וקצב האינפלציה הוא 7.6%.

בגדסרוב טוען כי פרסומים מסוג זה הם מוטים. "'פורבס' לא דייק, ואני לא רוצה לומר הרבה, אבל אם תבקרו במדינה, תראו שהיא לא יכולה להיות כמעט הכי גרועה - יש הרבה מדינות באפריקה שנמצאות במצב גרוע הרבה יותר", הוא אומר. "יכול להיות שיש כמה בעיות בגלל המשבר העולמי, אבל לא עד כדי שנהיה מקום שני מהסוף". עם זאת, מודה בגדסרוב כי "אצלנו במדינה הכל עולה מהר, אבל גם נופל מהר".

בגדסרוב, 53, נולד בבאקו, בירת אזרבייג'אן. הוא שירת בצבא הסובייטי ועזב את אזרבייג'אן ערב מלחמת נגורנו-קרבאך - סכסוך אלים שהתנהל בין 1988 ל-1994 סביב המובלעת האתנית של נגורנו-קרבאך בדרום מערב אזרבייג'אן, בין הלאום האתני הארמני החי באזור לבין אזרבייג'אן.

ב-1994 ייסד בגדסרוב את חברת האחזקות מיקה, שמלבד ארמוויה, חברת התעופה הלאומית של ארמניה, נמצאות בבעלותה גם אחזקות בתחומי האנרגיה והכותנה וכן חברות פיננסיות. בגדסרוב הוא גם הבעלים של אחת מחברות המלט הגדולות בארמניה, שהניבה רווחים נאים בעקבות גל הבנייה של העשור האחרון במדינה. בנוסף, הוא מחזיק בקבוצת הכדורגל מיקה ירוואן, ואף הקים בעיר אצטדיון ענק שישרת את התושבים. בגדסרוב, המחלק את זמנו בין ירוואן למוסקווה, ידוע בקשריו הטובים עם נשיא ארמניה, סרז' סרג'סיאן, ונחשב אחד מאנשי אמונו הבודדים של הנשיא, שאינו נוהג להתייעץ עם רבים.

בגדסרוב צוטט במסמכים שהודלפו כתומך נלהב בנורמליזציה של היחסים עם טורקיה, ולפי ויקיליקס, הוא אף הבהיר כי גם הנשיא מעוניין בכך. לפתיחת הגבול בין טורקיה לארמניה תהיה השפעה מכרעת על עסקיו של בגדסרוב, שכן עלויות ההובלה שלו יפחתו באופן דרמטי.

מסמכי ויקיליקס מרמזים גם כי בגדסרוב לא היה מרוצה בשנים האחרונות ממדיניותה הכלכלית של ממשלת ארמניה. הוא טען כי בכך שממשלת ארמניה מקבלת משאבים מקרן המטבע, הבנק העולמי ורוסיה, היא "עושה את מה שהיא יודעת לעשות במקום את מה שצריך לעשות". הוא טען כי ממשלת ארמניה צריכה להזרים כסף לפרויקטים בתחום התשתיות, שלהם המדינה זקוקה נואשות כדי לעודד את הכלכלה, ליצור משרות ולהפוך את רשת התחבורה במדינה למודרנית. הוא גם מתח ביקורת על התערבות הממשלה במטבע המקומי, הדראם, שלטענתו פגעה בציבור.

רויטרס

לארמניה יש משאבי טבע כמו זהב, כסף, נחושת, אלומיניום וברזל, ששוויים מוערך ביותר מ-150 מיליארד דולר. ואולם משאב חשוב הנעדר מהמדינה הוא נפט, שאותו מייבאת ארמניה מרוסיה. בשנים האחרונות היו מגעים בין הרשויות בארמניה ובאיראן על הנחת צינור שיזרים נפט מאיראן לארמניה. שר האנרגיה הארמני העריך ב-2011 כי בניית צינור שכזה תיקח שנתיים ותעלה לארמניה כ-100 מיליון דולר. הצינור, שאורכו 365 ק"מ, יתחיל בתבריז שבאיראן, ויוכל להעביר מיליון ליטר וחצי של בנזין ודיזל מדי יום לעיר ירשח (Yeraskh) שבדרום מערב ארמניה. העבודה על הקמת הצינור אמורה להתחיל השנה, בעלות של 160-180 מיליון דולר, והציפייה היא שהוא יתחיל להזרים נפט כבר ב-2014.

ענף התעופה פגיע בגלל חוקים בעייתיים

בימים אלה, שבהם איראן מתמודדת עם חרם מצד מדינות המערב, מומחים מעריכים כי ארמניה עשויה להיות אחת האלטרנטיבות שאליהן היא תפנה. אף שארמניה מקבלת מארה"ב סיוע של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, מנהיגיה טוענים כי אין בכוונתם לשנות את התוכניות לבניית הצינור, שלהערכת מומחים ממשרד האנרגיה של ארמניה צפוי לחסוך למדינה 30% מעלויות האנרגיה שלה. שר האנרגיה הארמני, ארמן מווסיסיאן, אמר בחודש שעבר לאתר EurasiaNet.org כי העבודה על הפרויקט אמורה להתחיל בקרוב.

בגדסרוב ביקש לא לדבר על היחסים בין איראן לארמניה, אך ציין כי ארמניה נסמכת יותר ויותר על גז טבעי, ואמר שבעשר השנים האחרונות ירדו מכירות הנפט בארמניה פי שלושה. "היחסים עם איראן טובים ולא היו קונפליקטים צבאיים, אבל גם אין פיתוח משותף לשתי המדינות", אמר בגדסרוב, והוסיף כי אחת הסיבות לכך שארמניה לא נעזרת באיראן היא שהתשתיות גרועות ואין מסילת רכבת ביניהן. "דלק מטוסים ובנזין אנחנו קונים מישראל", אמר. "באיראן יש הרבה נפט, אבל אין הרבה מוצרי דלק כמו קרוסין (דלק מטוסים) או בנזין, וקל יותר להביא את זה אפילו מישראל".

הרחבת קשרי התעופה בין ישראל לארמניה מתרחשת דווקא בתקופה קשה לענף, לאחר שכמה חברות תעופה הודיעו בחודשים האחרונים על פשיטת רגל וחברות אחרות סובלות מבעיות מימון וסכסוכי עבודה. בגדסרוב, שהקים את ארמוויה ב-1996, עדיין מאמין בענף ואף התעניין בשנה שעברה ברכישתה של חברת תעופה גיאורגית. ואולם הוא מודע למצבו הקשה של הענף, וטוען כי חברות התעופה משלמות את המחיר על אף שאינן אשמות במצב.

"חוקי התעופה לא נכונים, ולכן כל העומס נופל על חברות תעופה", טוען בגדסרוב. "כשמתפרץ הר געש באיסלנד או כשיש נזקי מזג אוויר שמטוסים מקורקעים בגללם, חברות התעופה צריכות לדאוג לנוסעים, לממן להם בתי מלון ואוכל, ולשלם עבור חניית המטוסים בשדות התעופה. למה חברת התעופה אשמה בכך שיש פגעי מזג אוויר? כשהמצב רע, רק חברות תעופה משלמות את המחיר", הוא אומר.

אז בעצם זה עסק לא משתלם.

"העסק הזה מזכיר לי את פרח הסביון, שכשנושפים עליו קצת - הכל עף ומתפרק", מסביר בגדסרוב. הפתרון לכל הבעיות האלה הוא תמיכה של הממשלות בחברות התעופה במדינותיהן, הוא טוען, וחולק שבחים למשרד התיירות הישראלי, "שדואג לכך שיבואו לכאן הרבה תיירים ויוציאו כסף". בעולם, אומר בגדסרוב, "מקובל שהממשלה מלאימה חברות תעופה במצב רעוע, אבל כשהמצב משתפר הן מוכרות אותן. בכל המדינות, חברות תעופה שנתמכות על ידי הממשל מחזיקות מעמד. בדובאי, בסינגפור ובמלזיה - שם הכל תחת פיקוח".

בגדסרוב צופה כי תל אביב תהיה יעד תיירותי פופולרי בקרב הארמנים. "הגעתי לישראל בפעם הראשונה לפני 18 שנה וראיתי אז רק בניין גבוה אחד", הוא נזכר. "כיום גם האוכל השתפר וגם הרמה עלתה מאוד - גם מבחינת רמת השירות", הוא אומר.

לדעתו, יש שלושה גורמים שיביאו תיירים מארמניה לישראל, בשתי הטיסות השבועיות שתפעיל ארמוויה. "קודם כל, הכנסייה הארמנית והרובע הארמני בירושלים צפויים למשוך צליינים ארמנים לעיר", מסביר בגדסרוב. "יש לנו הסכם עם משרד התיירות, שלפיו צליינים של הכנסייה הארמנית מקבלים ויזה בלי בעיה". בנוסף, אומר בגדסרוב כי חוף הים של ישראל ימשוך לכאן תיירים מארמניה, כיעד חלופי למצרים ולטורקיה, שעמה ארמניה אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים. לדבריו, התיירים הארמנים מתעניינים גם בתיירות מרפא, וים המלח הוא יעד בפני עצמו.

אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, הוסיף כי החברה מצפה כי מדי חודש יטוסו כ-500-600 איש מארמניה לישראל וכ-7,000-10,000 ישראלים בשנה בכיוון ההפוך. קרמר מציין כי ארמניה יכולה להיות תחליף לטורקיה מבחינת התייר הישראלי. "זה לא יעד של בטן-גב", הודה, אך לדבריו, ירוואן היא עיר "מפתיעה בחמימות שלה - יש שם אבן ירושלמית יפה, שוק גדול וקזינו, והאטרקציה העיקרית בתחום הטיולים בטבע היא כמובן הרי האררט".

עם זאת, בגדסרוב טוען כי הקשיים שמערימים השלטונות הישראליים פוגעים במימוש פוטנציאל התיירים מארמניה. "הבעיה העיקרית היא שאין שגרירות בארמניה, וכדי לקבל ויזה לישראל צריך להגיע לטיביליסי שבגיאורגיה. אם היה קונסול בירוואן זה היה ממש פשוט, והזרימה של תיירים היתה גדולה יותר. דובאי, טורקיה וסיני הרוויחו מכך שקל יותר לארמנים להוציא ויזה אליהן", הוא אומר.

"אוהב לשמוע את האופוזיציה ואת מה שהעם אומר"

בארמניה, כמו במדינות רבות בעולם, התקיימו בחודשים האחרונים הפגנות בדרישה לחלוקה הוגנת יותר של ההון ולרפורמות פוליטיות. רבים מהחצים הופנו לבעלי ההון במדינה, והמפגינים טענו כי הקשרים בין הון לשלטון אינם מאפשרים לכלכלה להתפתח ולרווחה להגיע אל האזרחים הפשוטים.

בגדסרוב לא דוחה לחלוטין את הטענות. "בכל מקרה, גם אם לא רוצים, חייבים להקשיב לעם. אני אוהב לשמוע את האופוזיציה ואת מה שהעם אומר", הוא אומר. "העם לא יוצא סתם לרחוב. לפעמים קורה שמישהו מתסיס אותם, אבל במקרים האלה העם מבין ויוצא לרחוב בגלל שמשהו לא מוצא חן בעיניו. בגלל זה צריך להתעמק ולהבין מה לא בסדר ומה הממשל צריך לעשות כדי לשנות את המצב".

עם זאת, הוא טוען כי לא צריך לבזר את העסקים, אלא ליצור מקומות תעסוקה ולהמריץ אנשים לעבוד. "ביוון, למשל, אנשים מבזבזים יותר מכפי שהם עובדים, על סמך זה שסתם הדפיסו כסף. הממשל היה צריך לחשוב על כך לפני כן כדי שלא יגיע למצב הזה". באירופה כולה, הוא ממשיך, "מי שעובד נמצא כיום במצב גרוע ממי שלא עובד. עדיף לקבל באירופה דמי אבטלה מאשר לעבוד. המשכורת של האנשים העובדים יורדת כל הזמן כדי לממן את מי שמקבל הבטחת הכנסה".

גם ברוסיה, טוען בגדסרוב, צריך להקשיב לעם. "נהיה שם ממשל של פקידים", הוא אומר. "ההישגים של פוטין ברורים - הוא עצר את המלחמה ולא נתן לרוסיה להמשיך להתפרק. אבל העם שואל אותו 'מה הלאה? מה שעשית היה אתמול. מה יהיה מחר?' העם דוחף אותו להמשיך ברפורמות, ואני מקווה שהוא ישמע בקולו", הוא אומר.

מה שחורה לבגדסרוב, עם זאת, הוא חוסר הכבוד כלפי אנשי עסקים ובעלי הון. "הסינים מתחזקים בגלל שנותנים שם כבוד לאנשי עסקים, ונותנים להם אפשרויות לפתח את העסקים שלהם, כי הם נותנים עבודה למובטלים. זה מה שהפך אותם ממדינת עולם שלישי למדינה מובילה", הוא אומר. "באירופה שכחו את זה וחושבים שמי שמרוויח כסף הוא רע, שבגלל שיש לו הרבה כסף הוא גנב. אבל אסור לשכוח שהמדינה מסתמכת על עסקים".

"צריך להבין שככל שהאזרח חי טוב יותר - ככה יהיה יותר שקט במדינה. מהפכות קורות לא בגלל שאנשי עסקים רצים עם עוזי ברחוב - רק בגלל מצב העניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#