הסנקציות פוגעות ביצוא ההומיניטרי לאיראן - ובחברות בארה"ב - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסנקציות פוגעות ביצוא ההומיניטרי לאיראן - ובחברות בארה"ב

התהדקות הסנקציות על איראן מונעת מאיראן לשלם עבור מוצרים שהיא מייבאת מארה"ב

2תגובות

כמו כולם, האיראנים זקוקים לחיתולים. פרד הרינגטון האמריקאי בנה את העסק שלו ממכירת חומרי הגלם לייצורם לאיראן. הרינגטון, המייצא לאיראן במסגרת רשיון הומניטרי מטעם משרד האוצר האמריקאי, טוען כי חברות איראניות חייבות לו קרוב ל-3.8 מיליון דולר, אך אינן יכולות לשלמם בשל הסנקציות שהטילו כעת ארה"ב והאיחוד האירופי. הוא אינו לבדו.

חברות אמריקאיות, מיצרניות תרופות גדולות כמו מרק ועד עסקים קטנים כמו אמריקן פאלפ אנד פייר של הרינגטון, מתקשות לקבל תשלומים גם עבור תרופות ומוצרים הומניטריים אותם התיר משרד האוצר האמריקאי, לדברי נציגי ממשל, עורכי דין המתמחים בסנקציות, וחברות. "כל דבר - מאספירין לויטמינים - הכל תקוע", אומרת קרי סטיינבאואר, עורכת דין המתמחה בסחר במשרד עורכי הדין קרואל אנד מורינג, שבעבר שימשה יועצת משפטית בחטיבת הפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי.

בלומברג

חסימת התשלומים היא עדות ליעילות סבב הסנקציות הפיננסיות האחרונות, שמנסות לאלץ את איראן לצמצם את התכנית הגרעינית שלה, והפכו את מגזר הבנקאות האיראני לנפיץ עוד יותר עבור הבנקים הגלובליים הגדולים. אך הן גם פוגעות בטענה האמריקאית כי הסנקציות לא נועדו לפגוע בעם האיראני, אלא במנהיגי הרפובליקה האסלאמית. "אני לא נגד להעניש את איראן, אך ארה"ב ואירופה, כשהן מטילות סנקציות, עליהן לקחת בחשבון גם את החברות שלהן", אומר הרינגטון.

הרינגטון, אמריקאי ממוצא איראני ששינה את שמו מפרהד פורוהי, נאלץ לפטר 3 עובדים בפברואר בשל עיכוב התשלומים, וצמצם את מספר עובדיו מ-7 ל-4. אף שחוק אמריקאי חדש שפועל נגד מוסדות פיננסיים המקיימים עסקות עם הבנק המרכזי של איראן זכה לתשומת לב רבה, עורכי דין המתמחים בתחום טוענים כי הוספת בנק טג'ראת האיראני לרשימה השחורה של המוסדות האיראניים שאין לעשות עימם עסקים, הייתה בעלתה השפעה מיידית וחריפה יותר על הסחר ההומניטרי.

טג'ראת, הבנק השלישי בגודלו באיראן, למעשה נותק מהמערכת הפיננסית של ארה"ב, ביחד עם כל בנק שימשיך לעשות עסקים עמו - סיכון שבנקים רבים אינם מסוגלים לקחת על עצמם. ב-5 השנים האחרונות, הכניס משרד האוצר האמריקאי 23 מוסדות פיננסיים איראניים לרשימה זו, ובהדרגה פגע ביכולת של איראן לבצע עסקות עם העולם החיצוני. אך להוספת טג'ראת לרשימה השחורה הייתה השפעה גדולה במיוחד, כיוון שהיה זה הבנק המרכזי האיראני האחרון שאיפשר סחר חוקי עם איראן. כעת, חברות נאלצות לפעול באמצעות בנקים קטנים יותר, תהליך מורכב בהרבה.

"היו לכך השלכות עצומות", אומר דאגלס ג'ייקובסון, עורך דין המתמחה בסנקציות. "מצד אחד, מקבלים רשיון - הממשלה מתירה לכם לסחור. אבל המציאות היא שאינכם יכולים לקבל את הכסף בתמורה", הוא מסביר. החלטת סוויפט הבלגית, מערכת העברות הכספים הבנקאית הגדולה בעולם, להפסיק לעשות עסקים עם הבנקים האיראניים ברשימה השחורה של האיחוד האירופי, צפויה להקשות על ביצוע עסקות עם איראן עוד יותר.

מרק האמריקאית, יצרנית התרופות הגדולה בעולם, אמרה כי יש לה רשיונות למכור לאיראן תרופות לטיפול בסוכרת, סרטן, מחלות נשימה וזיהומים. "מרק חוותה מצב מאתגר ב-2012 במונחים של קבלת תשלומים על המוצרים ששלחה", אמר דוברת מרק, קלי דוהרטי, והוסיפה כי החברה מוכנה לשמוע רעיונות שיסייעו בייצוא ההומניטרי לאיראן. גם פייזר, יצרנית התרופה הגדולה בעולם, דיווחה על קשיים בקבלת תשלום על אספקת מוצרים לאיראן.

אם אזרחי איראן יסבלו בסוף ממחסור בתרופות וציוד רפואי, ממשלת איראן תוכל להשתמש בזה במאבקה על יחסי הציבור בתוך איראן כנגד המערב, כפי שעשה בזמנו סדאם חוסיין בעיראק. "הם צריכים להגן על עמדתם בפני האוכלוסיה שלהם. הם רוצים ליצור דימוי של קהילה בינלאומית שמתייצבת כנגד האינטרסים של איראן חסרת ישע", אמרה סוזן מלוני, חוקרת במרכז סבן למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#