פועלי אסיה מתחילים להתאגד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פועלי אסיה מתחילים להתאגד

פועלי הדחק במפעלי התעשייה של אסיה מתחילים להכיר בכוחם המשותף ולדרוש שכר מינימום וזכויות סוציאליות. להתפתחות מעמד הפועלים באסיה תהיה השפעה גדולה גם על כלכלות המערב

תגובות

>> אירועים כלכליים תופסים לא פעם את תשומת הלב התקשורתית ואת תשומת לבם משקיעים. זו דרכו של עולם - סיפור דרמטי תופס תמיד את תשומת הלב שלנו.

אירועים גדולים - פשיטת רגל של מדינה כמו יוון או של חברה גדולה, רעידת אדמה וצונאמי ביפאן, מטח גראדים על ערי הדרום ואף השקת דגם אייפד חדש של אפל - יתפסו כותרות. למשך זמן מסוים הם ייהפכו לעניין המרכזי שעל סדר היום. ואולם ברוב המקרים, בפרספקטיבה של כמה חודשים, לפעמים אפילו כמה ימים, האירועים האלה נשכחים ומפנים מקום לסיפור הבא.

תהליכים, לעומת זאת, הם ההפך הגמור. מדובר ברצף של סיפורים קטנים שכל אחד מהם נראה חסר חשיבות לכשעצמו, ולכן כמעט אינו תופס תשומת לב ציבורית או תקשורתית, אלא שבסופו של דבר השפעתם על העולם הכלכלי רבה ועצומה. לא פעם האירוע הגדול, הדרמה שעליה כולם מדברים, הוא לא יותר מהבשלה של תהליכים שנמשכו זמן רב וברגע מסוים הגיעו לשיא - חיובי או שלילי.

בועת האשראי והנדל"ן בארה"ב היא דוגמה מצוינת למנגנון הזה. התהליך חסר ההיגיון והאחריות של מתן הלוואות לאנשים שאין להם היכולת להחזירן נמשך שנים לפני שהגיע להתמוטטות הבלתי נמנעת ב-2008. לאורך השנים התהליך נמשך באין מפריע - ורק מעטים חזרו וטענו שטמונה בו פצצת זמן.

גם האביב הערבי, כמו הרבה מהפכות חברתיות, הוא אירוע דומה. מתחת לפני השטח הצטברה תסיסה רבה - ופתאום, ללא התראה מוקדמת, היא התפרצה בגלל אירוע מקומי ונהפכה לדרמה גדולה.

המהפכות בעולם הערבי החלו לכאורה בתוניסיה כשבעל דוכן רחוב הצית את עצמו במחאה על התעמרות השלטונות, אבל ברור לכל מי שעיניו בראשו שלא המאורע הזה הוא הסיבה להתפרצות שסחפה אחריה עשרות מיליוני אנשים. היה זה רק אות פתיחה להתפרצות הזעם, ולתחושת ההמונים שפתאום יש להם כוח להשפיע. אבל לא צריך להרחיק עד תוניסיה ומצרים. המחאה החברתית אצלנו התפתחה באופן דומה, אף שעד כה היא לא היתה אלימה.

קשה לעקוב אחר התהליכים האטיים שקודמים להתפרצות, מכיוון שהם מורכבים מאירועים שנראים מינוריים, ללא דרמות גדולות. בנוסף, קשה לחזות מתי התהליכים האלה יגיעו לבשלות ויתפרצו בקול נפץ. לכן אנחנו נוטים לא פעם להתעלם מהם, ולהתרכז במה שקל לנו לראות - מופע זיקוקי הדינור התקשורתי של ה"אירוע".

עובדי אסיה מתארגנים

בשבוע שעבר עורר את תשומת לבי מאמר שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל". המאמר דן באירועים שנראים לכאורה מינוריים, אך שיש להם פוטנציאל להיהפך לבעלי השפעה עצומה על העולם הכלכלי בעתיד.

לפי המאמר, מלזיה - מדינה גדולה בדרום-מזרח אסיה - עומדת לקבוע לראשונה בתולדותיה שכר מינימום. לקראת הבחירות הקרבות אישרה ממשלת מלזיה הצעת חוק שאמורה להיכנס בקרוב לתוקף, ולפיה ייקבע שכר מינימום של 260-300 דולר בחודש.

מלזיה אינה לבד. שכנותיה ומתחרותיה נוקטות צעדים דומים. בתאילנד כבר קיים שכר מינימום, והוא צפוי לזנק בכ-40% באפריל - ל-9.78 דולר ליום (קצת יותר משכר המינימום לשעה בארה"ב).

גם שכר המינימום בסין עלה בינואר. באינדונזיה, שבה שכר המינימום משתנה מאזור לאזור, עלה שכר המינימום בחלק מהאזורים בעקבות מהומות ומחאות. גם בווייטנאם וקמבודיה מתרחשים תהליכים דומים.

הסיבה לכך שהשכר במזרח אסיה זוחל כלפי מעלה היא ברורה, ואינה נובעת מחוקי ההיצע והביקוש. במדינות האלה אין מחסור בידיים עובדות גם בשכר הנמוך משכר המינימום. הסיבה היא אחרת לגמרי: תסיסה חברתית והתאגדות עובדים.

בכל המדינות שהוזכרו כאן מתחילים העובדים למחות על תנאי העבודה והשכר הנמוך כשהם רואים כיצד גדלים ההפערים בין מעמד העובדים - הרוב המכריע של האוכלוסייה - לבין מי שמזלו שיחק לו וזכה ליהנות מהפריחה הכלכלית.

כולם רואים שהעוגה הכלכלית גדלה בעקבות תהליכי התיעוש שהמדינה עוברת, אך רואים גם עד כמה חלוקת העוגה אינה שוויונית. האי שוויון הזה יוצר מתח חברתי, ומכאן הדרך לניסיון להרגיע אותו באמצעות התערבות ממשלתית באופן שבו העוגה מתחלקת, כמו העלאת שכר לעובדים, קצרה מאוד.

המהפכה התעשייתית בשידור חוזר

אין שום סיבה בעולם להיות מופתעים מהתהליך הזה - ולו מכיוון הוא קרה בעבר, לפני כ-150 שנה, במהפכה התעשייתית שהתרחשה בעולם המערבי.

במעבר מחברה חקלאית לחברה תעשייתית קורים כמה דברים במקביל. בחברה החקלאית אנשים עובדים עבודת פרך בשדות בקבוצות קטנות. הם חיים בכפרים קטנים ומבודדים זה מזה, מבלי שהם מודעים למה שקורה בעולם שמסביבם. לא פעם הם שמרנים מאוד, ואינם מודעים ליכולתם לשנות דברים.

במעבר לחברה תעשייתית אנשים עוברים לחיות בערים גדולות, הם עובדים בקבוצות גדולות ורואים איך העולם סביבם מתנהל, ועד כמה מצבם רע ביחס לאחרים. במקביל, המסורות המשפחתיות והאמונה הדתית נחלשות, וכך נוצרת מודעות לרעיון שניתן להשפיע ולשנות. הדרך מכאן להתגבשות של תנועות חברתיות קצרה. כך נולד הסוציאליזם באירופה במאה ה-19.

הסוציאליזם הזה אמנם נכשל כשיטת ממשל, אך הצליח לשפר דרמטית את מצבם של העובדים. העובדה שעובדים במדינות המערב אינם מנוצלים כיום כמו העובדים במזרח היא הראיה לכך.

בתחילת המהפכה התעשייתית, במחצית המאה ה-19, מצבם של העובדים באירופה היה דומה למדי למצבם של העובדים בדרום-מזרח אסיה כיום - וכלל שכר ירוד ותנאים מחפירים עד כדי סיכון חיים יומיומי. כמעט אף אחד לא מוכן כיום להעסיק במערב עובדים כפי שהם הועסקו במאה ה-19.

כעת אנו מתחילים לראות באסיה שידור חוזר, בשינוי המתחייב מרוח הזמן, של תהליך מוכר מההיסטוריה. ההשפעות ארוכות הטווח של תהליך כזה, שיארך שנים, הן אדירות.

צפוי היפוך מגמה

התופעה הכלכלית הדרמטית ביותר בדור האחרון היתה נדידת הייצור הזול למזרח. ההשפעה העיקרית של התהליך הזה מתחלקת לשלושה חלקים:

1. מצבם של עובדי חקלאות בדרום-מזרח אסיה השתפר במקצת. ממצב של עוני נוראי בכפר, עם מודעות נמוכה למצבם העגום, הם עברו לקצת פחות עוני בעיר, אבל עם מודעות גדלה והולכת לכך שהם מקופחים.

2. במקביל, הצרכן המערבי זכה לשפע מוצרי אלקטרוניקה, בגדים וצעצועים במחירים נמוכים. רווחי חברות מערביות שידעו לחבר בין העבודה הזולה במזרח לצרכן הרעב במערב נסקו. מתהליך זה נהנו יצרניות מוצרים טכנולוגיים כאפל, יצרניות ביגוד והנעלה כנייקי וגם קמעוניות כוול מארט.

אילולא התהליך הזה, גם פוקס או קסטרו הישראליות היו קטנות בהרבה, וגם היקף שטחי המסחר של עזריאלי או מליסרון היה נמוך בהרבה.

3. שפע מוצרי הצריכה הזולים המתבססים על עבודה זולה ותיעוש במזרח שינה את פני הערים במזרח, שצמחו בקצב מהיר, אך גם את הנוף האורבני במערב, שבו קניונים צמחו במקומות שבהם היו פעם אזורי תעשייה.

עד עתה, בעוד מחירי מוצרים במחסור כחומרי גלם או אנרגיה עלו בגלל הביקוש מהמזרח, השכר הנמוך הביא להוזלת מוצרים מוגמרים. מבחינת הצרכן והחברות המערביות זה היה אידיאלי - רווח גבוה לחברות ואינפלציה נמוכה או שלילית לצרכן.

אלא שהתהליך שבו מיליוני העובדים המנוצלים מתחילים לדרוש חלק גדול יותר מהעוגה, ואי אפשר שלא להבין אותם, יכול להפוך את המגמה ולהוביל למחירים עולים הולכים לצרכן במערב, ולרווחים קטנים והולכים לחברות. זה לא אירוע דרמטי חד פעמי, זה לא יקרה בבת אחת - אבל התהליך החל, ועל פני זמן השפעתו תהיה גדולה.

-

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#