"האיראנים ייאלצו לשלם על סחורות בזהב או במזוודות מזומנים" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האיראנים ייאלצו לשלם על סחורות בזהב או במזוודות מזומנים"

מערכת התקשורת הבין-בנקאית SWIFT הפסיקה לשרת את הבנקים האיראניים ■ המהלך צפוי לסייע באכיפת הסנקציות נגד איראן ולפגוע ביצוא הנפט שלה - ובכך להגביר את הלחץ עליה לחזור למשא ומתן בנושא הגרעין

תגובות

אתמול ב-18:00 שעון ישראל נותקו הבנקים האיראניים ממערכת הבנקאות הבינלאומית - ובכך למעשה הוחמר באופן משמעותי המצור הכלכלי על איראן.

ניתוק הבנקים האיראניים ממערכת הבנקאות הבינלאומית בוצע על ידי גריעתה של איראן מהסוויפט (SWIFT) - מערכת תקשורת אלקטרונית מאובטחת, שבאמצעותה בנקים בכל רחבי העולם משדרים זה לזה פקודות על העברות כספים ופעולות בנקאיות שונות. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה שלמה מנותקת מהמערכת.

ההחלטה על ניתוק איראן מהסוויפט התקבלה על ידי האיחוד האירופי בלחץ כבד מצד ממשל אובמה. בעקבות החלטת האיחוד, החליט משרד האוצר של בלגיה, שבה מאוגד ארגון הסוויפט, לדרוש מהארגון לנתק את הבנקים האיראניים מהמערכת הבין-בנקאית - והדבר בוצע כאמור אתמול בשעות הערב.

בלומברג

"החלטת האיחוד האירופי מאלצת אותנו לנקוט בפעולות", אמר לזרו קמפוס, מנכ"ל סוויפט. "ניתוק בנקים הוא אירוע יוצא דופן וחסר תקדים עבור סוויפט. זו תוצאה ישירה של הפעולה הבינלאומית המתואמת להגברת הסנקציות הפיננסיות על איראן".

המשמעות הכלכלית של המהלך היא שכל גוף שיבקש לסחור עם איראן ייתקל בקושי משמעותי לשלם על סחורות שהוא רוכש ממנה, או לקבל תשלום על סחורות ומוצרים שהוא מספק לה. המהלך נועד בראש ובראשונה להקשות על איראן בקבלת תמורה מיצוא נפט. כתוצאה מהודעת האיחוד האירופי בעניין החמרת הסנקציות על איראן, כמו גם מהגברת החששות לתקיפה צבאית באיראן נוכח הקמפיין שמנהל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונוכח הודעת ארה"ב כי היא מתגברת את כוחותיה במיצרי הורמוז (שדרכם מועברת כ-40% מאספקת הנפט העולמית), מחיר הנפט בבורסת הסחורות בניו יורק זינק ביום שישי ב-2% למחיר של 107.1 דולר לחבית.

איראן מתמודדת עם סנקציות כלכליות המגבילות את הקשרים עמה כבר חודשים ארוכים, אך עד כה לא חלו הגבלות משמעותיות על מסחר הנפט שלה. עליית מחירי הנפט איפשרה לאיראן, יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, להתמודד עם הסנקציות בצורה טובה יותר. בשנה שעברה היו הכנסות איראן מנפט כ-100 מיליארד דולר, לעומת כ-20 מיליארד דולר לפני עשור, לפי חברת הייעוץ HIS CERA.

גורם במערכת הבנקאות אמר בסוף השבוע ל-TheMarker כי "איראן לא תצליח לעקוף את מערכת הסוויפט. גופים איראניים שמעוניינים להמשיך לסחור עם גופים מחוץ לאיראן שלא לוקחים חלק בסנקציות על איראן, ייאלצו לשלם בגין הסחורות האיראניות במזוודות עם מזומנים, בזהב או בהחלפת סחורות בסחורות אחרות. זה מסרבל מאוד את המסחר עם איראן, וצפוי לצמצמם אותו באופן משמעותי".

הסנקציות על איראן אינן מוחלטות: מדינות כמו יפאן, סין והודו, מצרכניות הנפט האיראני הגדולות ביותר, נדרשות להפחית את יבוא הנפט שלהן מאיראן, ולא להפסיקו כליל - מה שעשוי ליצור מחסור אדיר בנפט במדינות אלה. אך הדרישה מסוויפט להפסיק לשרת את איראן עשויה לפגוע משמעותית בעסקות הנפט של איראן.

הריאל האיראני נעשה מסוכן יותר

איראן אמנם אינה צפויה להצליח לעקוף את המערכת לביצוע תשלומים, אך היא עשויה לנסות שיטות אלטרנטיביות, כמו מסחר בנפט תמורת סחורות אחרות. שיטה אחרת עשויה לנסות להעביר את הנפט דרך מדינות התומכות באיראן, ולטשטש את מקורו.

בנוסף, אנשי עסקים איראניים התמודדו עד כה עם הסנקציות באמצעות העברת כספים דרך חברות העברת כספים הפועלות בנפרד ממערכת הבנקאות. עם זאת, חלק בלתי מבוטל מחברות אלה הפסיקו אף הן להעביר כספים הנקובים בריאלים איראניים בשבועות האחרונים - מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס.

לדברי מוחמד אל-אנסרי, יו"ר אחת מחברות החלפת הכספים הגדולות באיחוד נסיכויות המפרץ, חולשת הריאל בחודשים האחרונים הפכה אותו למטבע מסוכן יותר - במיוחד בצירוף הסנקציות האמריקאיות. "אף אחד לא רוצה להסתכן במסחר בריאל האיראני, מכיוון שזה ישפיע על עסקיהם".

מוצרים שאיראן ייצאה או ייבאה דרך נסיכויות המפרץ בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הסתכמו ב-31.9 מיליארד דירהם (8.7 מיליארד דולר). למרות הפגיעה במסחר זה, הוא אינו צפוי לחדול מלהתקיים, בין היתר באמצעות ערוצים כמו רשת "חוואלה" - רשת העברות כספים חוקית אך בלתי מפוקחת, המבוססת על קשרים אישיים ופועלת במזרח התיכון ובדרום אסיה - ולעתים אף מעבירה מזומנים בין דובאי לאיראן באמצעות ספינות.

"בכל ההיסטוריה של המסחר בנפט, מישהו תמיד מוצא דרך לעקוף אמברגו בדרך זו או אחרת", אומר ג'ים ריטרבוש, סוחר ואנליסט נפט.

סין והודו, שאינן לוקחות חלק בסנקציות על איראן, הודיעו כי ימשיכו לרכוש נפט מאיראן. ככל הנראה ישלמו בגינו בזהב, בסחורות אחרות, או במזוודות עם מזומנים. אולם בהתחשב בכך שמשלוח של מיכלית נפט עולה כיום יותר מ-100 מיליון דולר, הרי שביצוע התשלום שלא באמצעות מערכת הבנקאות הופך את התשלום למסורבל ומורכב במיוחד. לכן, ההערכה היא כי רק מדינות או גופים בעלי קשרים אסטרטגיים עם איראן ימשיכו לסחור עמה על אף הקשיים. אפשרות נוספת היא כי איראן תכרות שיתופי פעולה עם בנקים מרכזיים במדינות שאינן שותפות לסנקציות ושיסכימו לשמש עבורה מסלקת כספים.

מעבר לעניין המסחר בנפט, ניתוקה של איראן ממערכת הסוויפט מנתק את כל תושבי איראן מביצוע העברות בנקאיות לבנקים מחוץ לאיראן, וגם פוגע ביכולתם לקבל כספים מבנקים זרים. פירוש הדבר הוא, למשל, שאזרחים לשעבר של איראן החיים במדינות אחרות ושולחים כספים למשפחתם באיראן, לא יוכלו לבצע עסקות אלה. ההערכה היא כי קשרי המסחר הבינלאומיים של תושבי איראן ישתנה מעתה ללא הכר, והוא יתבסס על מסחר עם מדינות שכנות ועל בסיס מזומן.

שר האוצר יובל שטייניץ בירך בסוף השבוע על ההחלטה על ניתוק איראן מהסוויפט. לדבריו, "ממשלת ישראל תמשיך לקדם בישראל ובעולם סנקציות וצעדים כלכליים כדי להקשות על הפעילות המסחרית והפיננסית של איראן". גם בלשכת ראש הממשלה התקבלה החלטת סוויפט בקורת רוח. בעת ביקורו האחרון של נתניהו בקנדה ובארה"ב, לפני כשבועיים, הוא העלה את נושא הסוויפט, כפי שהתקבל באחרונה, בשיחותיו עם ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, ועם הנשיא אובמה.

-

השתתף בהכנת הכתבה: מוטי בסוק

מערכת הסוויפט: יותר מ-17 מיליון  פקודות בנקאיות מדי יום

>> מערכת ה-SWIFT (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication) הוקמה בבלגיה ב-1973 ובתחילה נועדה לספק את צורכי התקשורת בין 239 בנקים ב-15 מדינות.

אולם הסוויפט צברה תאוצה מהר מהצפוי, ומיד עם תחילת פעילותה ב-1977, הצטרפו אליה עוד ועוד בנקים ממדינות נוספות, ובמהרה נהפכה למערכת האלקטרונית המאובטחת הסטנדרטית למתן הוראות על העברות מטבע בין בנקים.

כיום המערכת מחברת יותר מ-10,000 בנקים ב-210 מדינות (209 מדינות ללא איראן). מערכת הסוויפט לא עוסקת בסליקה של הכסף עצמו, אלא משמשת מערכת הודעות בלבד, שבאמצעותה בנקים משגרים הודעות מחייבות על העברת מטבע לבנקים אחרים. כל בנק שמחובר למערכת הסוויפט מקבל קוד זהות, לרוב בן שמונה ספרות, הכולל בתוכו שתי ספרות לזיהוי המדינה, ארבע ספרות לזיהוי הבנק ושתי ספרות נוספות לזיהוי העיר שבה שוכן הבנק. ניתן להוסיף על שמונת התווים שלוש ספרות לציון מספר הסניף.

במקרה של איראן, בנקים איראניים מזוהים בקוד המדינה IR ובנקים הממוקמים בעיר טהרן מקבלים את קוד העיר TH. על פי סוויפט, מדי יום מועברות במערכת הסוויפט העולמית יותר מ-17 מיליון פקודות בנקאיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#