קריסה דמוגרפית

האיראניות יולדות פחות - העולם צריך להיות מודאג

צניחה של 70% בילודה באיראן ובכלכלות המתעוררות מבשרת רעות לכלכלה העולמית ■ אנשים צעירים הם משאב במחסור - במאה ה-21, ארה"ב עשויה להיות המנהיגה המזדקנת לאיטה של עולם מזדקן במהירות

התמונות מהאביב הערבי שבהן נראים המוני גברים צעירים מאששות את הרושם שבמזרח התיכון המוסלמי יש עודף דמוגרפי עצום של צעירים – מאות מיליוני צעירים שאין להם הרבה מה לעשות. אולם הדעה הזו הולכת ומאבדת מתוקפה. כפי שנוקלס אברשטדט ואפורבה שאה מהמכון האמריקאי ליוזמה מציינים, במהלך שלושת העשורים האחרונים עבר העולם הערבי קריסה דמוגרפית שאיש כמעט לא הבחין בה. לערבים בוגרים יש הרבה פחות ילדים.

חיילים בצבא איראןצילום: אי–פי

אדיקות דתית והכנסה נמוכה הולכים בדרך כלל יד ביד עם שיעורי ילודה גבוהים. אולם לפי מירשם האוכלוסין של ארה"ב, לאיראן יש כיום שיעור ילודה דומה לזה של ניו אינגלנד - האזור הכי פחות פורה בארה"ב.

מהירות השינוי עוצרת נשימה. אישה בעומאן כיום יולדת 5.6 פחות ילדים מאישה בעומאן לפני 30 שנים. במרוקו, סוריה וסעודיה היו ירידות של 60% בשיעור הפריון ובאיראן יותר מ-70%. אלה הן הירידות החדות ביותר בהיסטוריה המתועדת.

המשטר באיראן מודע להזדקנות האוכלוסייה והמחסור בצעירים עובדים, שעלולים להוביל לנסיגה בטווח הארוך. אולם הוא אינו יכול לעשות משהו בעניין. ייתכן שהאיראנים פסימיים. ייתכן שהורים איראניים רוצים משפחות קטנות.

כפי שציין אברשטדט בזהירות, דמוגרפיה איננה גורל קבוע מראש. אפשר לצמוח כלכלית מהר גם עם ילודה נמוכה וגם עם גבוהה - כפי שקרה בדרום קוריאה ובטייוואן לפני כמה עשורים. אולם בטווח הארוך, עדיף שיש כח עבודה צומח, ולא מצטמק ביחס למספר הפורשים מעבודה.

יש עוד מדינות בעולם שעומדות בפני מגמות דומות. חצי מאוכלוסיית העולם חיה בארצות עם שיעור גידול שלילי של האוכלוסייה (שיעור הילודה נמוך מרמה הנדרשת להגדיל את האוכלוסייה). כח העבודה בארה"ב יצמח בשנים 2010-2030 בחצי ההיקף שבו צמח בשני העשורים האחרונים. הצמיחה בהשכלה האקדמית מואטת.

כלכלת איראןצילום: רויטרס

וזה מוביל למה שפיליפ לונגמן כינה "הצונמי האפור" - מצב שבו חלקים ענקיים באוכלוסייה הם מעל גיל 60, וקטנים ממנה בני פחות מ-30.

במדינות מסוימות המצב חמור במיוחד  - כמו רוסיה, שבה גודל האוכלוסייה ירד ב-6 מיליון מאז 1992. יפן היא בעלת דמוגרפיה מהגרועות בעולם, וגם באירופה רוב המדינות במצב עגום. מספר הגמלאים הסיניים עולה ב-3.7% מדי שנה. להערכת אברסשטדט, ב-2030 יהיו יותר עובדים מבוגרים (64-50) מאשר צעירים 29-15. ב-2010 היו פי שניים צעירים ממבוגרים. בתרבות בה אין אמון חברתי רב מחוץ למשפחה, דור של ילדים יחידים שמוליד עוד דור של ילדים יחידים יגרום לשינוי חברתי עמוק.

גם מדינות עם דמוגרפיה בריאה עומדות בפני בעיה. הודו ממשיכה לייצר עובדים צעירים, אולם יש לה אתגר אזורי. הצמיחה באוכלוסייה גדולה יותר בצפון שבו האנשים עניים ופחות משכילים. שיעור גידול האוכלוסייה בחלקים הדרומיים, העשירים והמשכילים יותר, כבר שלילי. לעומת זאת, בארה"ב מגמת ההזדקנות איטית יותר מהצפוי.

צריך להיזהר מלראות בכך תחרות דמוגרפית. רמת החיים בארה"ב תיפגע מהזדקנותו של העולם, אפילו אם ארה"ב עצמה תמשוך עובדים צעירים.

במשך עשרות שנים, אנשים קיבלו כמובן מאליו את הצמיחה והדינמיות הכלכלית, וראו את צמיחת האוכלוסייה כבעיה. עתה אנחנו בקיצוניות השנייה, וברור שאנשים צעירים הם משאב במחסור. במאה ה-21, ארה"ב עשויה להיות המנהיגה המזדקנת לאיטה של עולם מזדקן במהירות.

שנחאי, סיןצילום: אי–פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker