הגולשים מעדיפים לדבר על קוני במקום על אסד - ובכלל לא יודעים על מה מדברים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגולשים מעדיפים לדבר על קוני במקום על אסד - ובכלל לא יודעים על מה מדברים

תופעת קוני היא אירוע אינטרנטי מכונן - אבל המהומה הגיעה באיחור של עשר שנים

5תגובות

כוכב הפופ ג'סטין ביבר ניסח זאת בבהירות עבור צבא המעריצים שלו בטוויטר: "כל כך שמח שאתם מעורבים בזה! חייבים לעצור אותו! תודה לכם שאתם מפיצים את הבשורה! הכח נמצא במספרים. #StopKONY Now!!!

כן, כפי שאתם כבר בטוח יודעים, אלא אם אתם חיים בכוכב אחר - סרטון בן 30 דקות שהועלה ליוטיוב ב-5 במארס בידי הארגון ההומניטארי Invisible Children (ילדים בלתי נראים) שנועד לקדם תמיכה ברחבי העולם למאסרו של פושע המלחמה האוגנדי ג'וזף קוני, צבר 71 מיליון צפיות מאז, ובזמן כתיבת שורות אלה עוד מיליונים צופים בו.

קוני הוא המנהיג של ארגון L.R.A, שהחל בפעילות אלימה בצפון אוגנדה לפני למעלה משני עשורים, ובין מעשיו נכללים חטיפות של אלפי ילדים והפיכת חלקם לעבדי מין, ומעשי אלימות ברוטלית באוכלוסיה אזרחית. הוא נמצא בראש רשימת המבוקשים של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

אבל כל המהומה באינטרנט ובטוויטר הגיעה באיחור של עשר שנים. יותר מזאת, הסלבס מקליפורניה, המייצגים את תסמונת המושיע הלבן, לא באמת יודעים על מה הם מדברים. ברצינות.

ה-L.R.A נמצא בדעיכה כבר זמן מה, ומספר החברים בו ירד למאות אנשים בלבד, לעומת עשרות האלפים המוזכרים בסרטון. קוני וצבאו המתכווץ פועלים כיום בעיקר במדינות אחרות, בהן קונגו, והעיר גולו שבצפון אוגנדה, אשר היתה בעבר תחת אימת הטרור של קוני, היא כיום מקום שקט מספיק כדי למשוך השקעות זרות.

דבר מהעובדות האלה לא הצליח להטיל ספק בנחישות של הראפר פי.דידי. הוא עודד את ששת מיליון העוקבים שלו בטוויטר לפעולה אחרי שצפה בסרטון "קוני 2012": "ג'וזף קוני היקר, אני אעזור לך להיות מפורסם!!!! אנחנו נעצור אותך! כל ששת המיליונים העוקבים שלי, עכשיו!!!"

והם בהחלט עשו זאת. בתי בת ה-14 הופצצה בהודעות בטוויטר ובפייסבוק בתחילת השבוע שעבר. היא צפתה בוידאו, כמו חבריה. על פי נתונים שפורסמו באתר הסרטונים וימאו, 58,000 אנשים צפו בסרטון ב-5 במארס, 2.7 מיליון ביום שלאחר מכן, וב-7 במארס צפו בו 8.2 מיליון, וכך הלאה.

מעולם לא התפשט במהירות רבה כל כך תוכן ויראלי שעסק בעניינים באפריקה הרחוקה, שלמעשה כבר הסתיים. השאלה האמיתית היא: למה? שאלה נוספת, עבור עיתונאים, היא בשביל מה לכתוב 800 מילים טרחניות, כשאפשר לגייס מיליוני אנשים באמצעות 140 תווים או פחות?

אבל אם נחזור לסרטון, שהופק על ידי ג'ייסון ראסל ובו מופיע בנו גאווין, מדובר בקטע חזק. הוא גם מפחיד. הנה קיצור העלילה: איש רע בשם קוני מטיל טרור על אלפי ילדים, כולל הנער החטוף ג'ייקוב אקייה (שאחיו נרצח על ידי L.R.A.) שמככב בסרט. עולם מחובר יוכל לעצור את קוני אם רק נפעל. שילחו 30 דולר כדי לקבל את ערכת "לעצור את קוני" - הכוללת שני צמידים!!!

אי–פי

הקטע המפחיד הוא האופן שבו ראסל משתמש בילד הקטן שלו כדי להבהיר את הנקודה. ג'ייקוב: הטוב. קוני: הרע. הסיטואציה: עצובה. הוא גורם לילד להגיב לרסיסי מידע, והופך את כולנו לילדים בני חמש שלומדים על אפריקה. לפעמים זה מרגיש כאילו הילד גאווין מקבל שיעור ממיניסטריון האמת של אורוול.

אך כמובן, ראסל אינו רודן מרושע. הוא רק מפשט בצורה מיומנת כדי להבהיר נקודה חשובה: שאין לחסוך במאמץ כדי להביא למאסרו של קוני. הניסיון של המושיע הלבן להציל את אפריקה מלא כוונות טובות – והוא יצר תגובה סייבר-אידיאליסטית מעוררת השראה בקרב בני 25 ומטה.

הסרטון הזה גם יצר תגובת נגד, כולל בלוג בטמבלר שזכה לצפיות רבות בשם "Visible Children". הבלוג הזה נכתב על ידי גראנט אויסטן, סטודנט מאוניברסיטת נובה סקושיה בקנדה, שהעלה מספר שאלות לגבי ארגון Invisible Children. הארגון הזה, מתברר, הוציא חלק נכבד מהכנסות של 9 מיליון דולר ב-2011 על משכורות בכירים, נסיעות והפקת סרטים, במקום תכניות אופרטיביות יותר; כמו כן, אין ולו אפריקאי אחד בוועד המנהל שלו.

בקצרה, זהו אירוע אינטרנטי מכונן. כל תיאורטיקן של מדיה חברתית מרגיש צורך לבטא עצמו, ורבים מבכים את הדרך הפשטנית והמעוותת של אירועים באינטרנט.

כדי לאזן, אני תומך בראסל מול מי שמבקר אותו מהכורסא. הוא הכניס את רגליו לבוץ והוא עושה משהו. ההפשטה של המצב באפריקה אינה דבר חדש. זוהי היבשת הענייה, החולה, שסועת הקרבות בה כל מלחמה היא על שליטה ביהלומים, נכון? הצמצום של בעיותיה של אוגנדה לקוני המתעלל בילדים אינו שונה בהרבה מהצמצום של העימות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו למאבק על מצבורי מינרלים. כך שראסל נמצא כבר בז'אנר מבוסס היטב, אפילו אם הוא מקדם אותו.

נכון, לסרטון השטחי שלו ולהתפשטות הויראלית של התופעה יש אספקטים מטרידים. כפי שיבגני מורוזוב, מחבר הספר "אשליית הרשת", צייץ: "האם עלינו לשים לב ל-L.R.A רק משום שארגון Invisible Children יעיל יותר בשימוש במדיה החברתית מאשר צבא סוריה החופשית? למה לעזאזל?" ובכן, לא - אבל זה בהחלט יעזור אם לצבא סוריה החופשית או למועצת האופוזיציה הסורית היו חשבונות טוויטר.

בכל מקרה, אני כבר כתבתי את הטור הבא שלי. הנה הוא: "חייבים לעצור אותו. תעשו משהו! כל 17,577 העוקבים שלי – אנא, חייבים לפעול עכשיו!!! #StopAssadinSyria

אי אף פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#