ארה"ב בדרך להיות יוון - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארה"ב בדרך להיות יוון

הטענות לפיהן צריך לחקות את סגנון הצנע היווני שגויות - ואף מסוכנות

4תגובות

יוון שמטה באופן רשמי את חובותיה כלפי בעלי החוב הפרטיים. זו היתה שמיטת חובות "מוזמנת", שבאה לאחר תהליך משא ומתן במקום סתם הודעה על כך - ואני מניח שזה דבר טוב. ועדיין, הסיפור רחוק מלהסתיים. אפילו עם ההקלה הזו ברמת החוב, נראה שנגזר דינה של יוון לשנים רבות של סבל - כמו מדינות אירופיות רבות שביצעו צעדי צנע.

במשך השנתיים האחרונות, הסיפור של יוון נהפך לשם נרדף "לסיכונים שבהשתוללות עם כספים". אין יום שחולף מבלי שפוליטיקאי מסוים, או שאיזה מומחה מטעם עצמו, יגיד לנו שאנחנו חייבים לחתוך בהוצאה הממשלתית באופן מיידי או שנמצא את עצמנו נהפכים ליוון. אבל מהסיפור של יוון ניתן ללמוד כי כניסה לגירעון בתקופות טובות יכולה לגרום לצרות, אך הניסיון לחסל אותו בבת אחת כשאתה כבר בצרות הוא מתכון לשפל כלכלי.

בימים אלה, השפל ששורה בשל הצנע נראה בכל אזור הפריפריה האירופית. יוון היא לא המקרה הגרוע ביותר, כששיעור האבטלה שם ממריא ל-20% והשירות הציבורי ושירותי הבריאות קורסים. אירלנד, שעשתה את כל מה שחובבי הצנע רצו, נמצאת גם היא במצב גרוע. שיעור האבטלה שם הגיע ל-15% והתמ"ג מתכווץ בשיעור דו ספרתי. פורטוגל וספרד נמצאות במצב חמור דומה.

רויטרס

אך מדיניות צנע בתקופת שפל לא גורמת רק לסבל עצום. יש עדויות גדלות והולכות שזה גורם להשמדה עצמית - גם מבחינה כלכלית טהורה, כשהשילוב בין צניחה בהכנסות בשל השפל הכלכלי לבין התחזיות החמורות בטווח הארוך לגבי הביטחון בשווקים, הופך את נטל החוב לכבד מנשוא. צריך לתהות איך מדינות שבאופן שיטתי שוללות את העתיד מהצעירים - כמו האבטלה בקרב הצעירים באירלנד שהגיעה כמעט ל-30% וביוון ל-50% - אמורות להגיע לצמיחה מספקת כדי לעמוד בנטל החובות.

זה לא מה שהיה אמור לקרות. לפני כשנתיים, כשקובעי מדיניות רבים וכל מיני מומחים התחילו להקים ציר שיעודד צנע, הם הבטיחו כאב, אך גם רווח גדול. "הרעיון שצעדי צנע יכולים לעורר קיפאון הוא לא נכון", אמר ז'אן-קלוד טרישה, שעמד אז בראש הבנק המרכזי של אירופה (ECB). במקום זאת, הוא התעקש, משמעת תקציבית תעניק ביטחון - וזה יוביל לצמיחה כלכלית.

כל עלייה קלה בנתוני הכלכלות שבהן הונהג צנע שימשה כהוכחה שהמדיניות הזו עובדת. הצנע באירלנד הוכרז כסיפור הצלחה לא פעם אחת, אלא פעמיים. הפעם הראשונה היתה בקיץ 2010, והפעם השנייה בסתיו שעבר. בכל פעם החדשות שהיו לכאורה טובות - התאדו במהירות.

ניתן לשאול איזו אלטרנטיבה היתה למדינות כמו אירלנד ויוון, והתשובה היא שלא היתה להן חלופה טובה מלבד לעזוב את גוש היורו - צעד קיצוני שבאופן ריאליסטי המנהיגים של המדינות לא יכלו לבצע עד שכל האופציות האחרות היו נכשלות. אם אתם שואלים אותי, יוון מגיעה בכל מקרה למצב הזה.

גרמניה והבנק האירופי המרכזי יכלו לנקוט פעולות כדי להפוך את הצעד הקיצוני הזה להכרחי פחות, על ידי כך שהיו דורשים פחות צנע ועושים יותר כדי להמריץ את הכלכלה האירופית בכללותה. אבל הנקודה המרכזית היא שלארה"ב יש אלטרנטיבה: יש לנו מטבע משלנו ואנחנו יכולים לקבל הלוואות בריבית נמוכה, אז אנחנו לא צריכים להיכנס למערבולת של צנע והתכווצות הכלכלה.

הגיע הזמן להפסיק להשתמש ביוון כדוגמה מפחידה לסכנות שבגירעון. מזווית אמריקאית, יוון צריכה לשמש תמרור אזהרה לסכנות שבניסיון להפחית את הגירעון במהירות גבוהה מדי, בזמן שהכלכלה נמצאת עדיין בשפל עמוק.

האמת היא שאם אתם רוצים לדעת מי באמת מנסה להפוך את ארה"ב ליוון, הם לא אלה שטוענים ש"יותר" ממריץ את הכלכלה. הם האנשים שדורשים שנחקה את הסגנון היווני של הצנע - למרות שאנחנו לא מתמודדים עם אילוצי חוב כמו יוון ולכן שוקעים בשפל בסגנון יווני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#