ההכשרה למקצועות המבוקשים ביותר בארה"ב מקוצצת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההכשרה למקצועות המבוקשים ביותר בארה"ב מקוצצת

הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה בארה"ב פוגעים במקצועות החשובים ביותר עבור כלכלתה: טכנולוגיה, הנדסה ושירותי בריאות

3תגובות

עם ההתדלדלות במימון הממשלתי, מכללות ציבוריות בארה"ב העלו את שכר הלימוד, וכעת פונות גם לצעדים קיצוניים יותר: קיצוץ תכניות ההכשרה עבור המשרות שהכלכלה הכי זקוקה להן. טכנולוגיה, הנדסה ושירותי בריאות הם כמה מהמקצועות הבודדים להם יש ביקוש עצום גם בשוק התעסוקה האפרורי כיום. אך מדובר גם בכמה מהמקצועות היקרים ביותר להכשיר עבורם עובדים.

כתוצאה מכך, מכללות ציבורית בנברסקה, נבאדה, דקוטה הדרומית, קולורדו, מישיגן, פלורידה וטקסס, ביטלו מחלקות שלמות להנדסה ולמדעי המחשב. באחת המכללות הקהילתיות בקרוליינה הצפונית, מדינה בה מחסור חמור באחיות - מספר הנרשמים לתכנית הסיעוד כל כך הרבה יותר גדול ממספר המקומות בה, עד כי יש צורך ברשימת המתנה רק כדי להגיע לרשימת ההמתנה.

קיצוצים אלה הם אחת התוצאות של הקיצוץ הנמשך כבר 25 שנים של מדינות ארה"ב מהשקעה בהשכלה גבוהה. בתקופותץ המיתון האחרונות, מדינות צמצמו עוד יותר את מימון המכללות. כאשר הכלכלה התאוששה, מרבית המדינות לא השיבו את המימון שקיצצו. המיתון האחרון רק החריף את הבעיה.

"היה שינוי בעמדות, מאמונה כי כאומה אנו מרוויחים מהשכלה גבוהה, לאמונה כי מי שמקבלים את ההשכלה הגבוהה הם הנהנים העיקריים ממנה, ולכן עליהם לממן אותה", אומר רונלד ארנברג, מנהל מכון המחקר להשכלה גבוהה של קורנל.

גם העלאות משמעותיות בשכר הלימוד לא פיצו על הקיצוצים הממשלתיים בתקציבי המכללות, כיוון שמדינות רבות בארה"ב מגבילות את שכר הלימוד שניתן לגבות עבור כל קורס. לכן, הכיתות גדלות, סגל בכיר מוחלף בסגל זוטר, וקורסים טכניים לעתים נופלים קורבן לקיצוצים ומבוטלים כליל.

תקציבי המדינות למכללות נפלו ב-7.6% בשנת הלימודים 2011-2012, הירידה השנתית הגדולה ביותר זה לפחות 50 שנה, לפי המכון למחקר מדיניות חינוכית באוניברסיטת אילינוי. אריזונה למשל, קיצצה את תקציב המכללות שלה ב-31% מאז תחילת המיתון ב-2007.

הקיצוצים הממשלתיים, ולא הטבות יוקרתיות כמו קירות טיפוס או מכוני כושר אותם מפרסמות כמה מהמכללות היוקרתיות יותר בארה"ב, הם הגורמים העיקריים לשכר הלימוד הגואה במכללות המדינתיות, בהן לומדים 75% מתלמידי המכללות בארה"ב.

המכללות מצאו דרכים לשמור על העלות לכל סטודנט יציבה יחסית. מאז 1985, ההוצאה הממוצעת של מוסדות ציבוריים על כל תלמיד הלומד במשרה מלאה בשנה כמעט ולא השתנתה, ונעה סביב 10,000 דולר, בהתאמה לאינפלציה, לפי דו"ח של מנהלי מכללות מדינתיות בארה"ב. אך באותה התקופה, השיעור הממומן על ידי שכר לימוד בפועל כמעט והוכפל, ועומד כיום על 40%, לעומת 23% ב-1985.

"אני מבין את הכעס של הסטודנטים", אומר ג'ורג' בלומנטל, נשיא אוניברסיטת סנטה קרוז בקליפורניה, בה פרצו הפגנות סטודנטים. "הם צריכים לשלם יותר ויותר מדי שנה, והם לא מצליחים להתקבל לקורסים שהם רוצים. המציאות היא שהם משלמים יותר ומקבלים פחות".

כלכלנים מצאו כי השכלה גבוהה תורמת לקהילה יותר משהיא תורמת לפרט המקבל תואר. מחקרים מראים כי קהילה משכילה יותר מובילה לצמיחה כלכלית מהירה יותר ולדמוקרטיה יציבה יותר, ותורמת ביותר לעובדים העניים ביותר. לעובדים בעלי פחות כישורים יש הרבה יותר מה להרוויח מהשכלה גבוהה, בעיקר הודות לשכר הגבוה יותר עבור בעלי הכשרה נוספת. הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה לא רק מצמצמים את האפשרות של עניים לזכות ביותר הכשרה, אלא גם מגבילים באופן חסר פרופורציה בדיוק את אותם תחומים החיוניים לצמיחה כלכלית ושיפור בשוק התעסוקה: מדעים, הנדסה ושירותי בריאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#