בפעם ה-17, אולי זה יצליח - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בפעם ה-17, אולי זה יצליח

לאחר כמעט שלוש שנים של מדיניות צנע, מנהיגי אירופה נזכרו בצמיחה

תגובות

אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי, צמד המנהיגים האירופיים שנהפכו למובילי האסטרטגיה של האיחוד האירופי החדש, הכריזו ביום שישי - בפסגה ה-17 במספר מאז פרץ משבר החובות האירופי - על נקודת מפנה במשבר. בפסגה חתמו 25 מתוך 27 מדינות האיחוד על אישור הסכם לשינוי אמנת האיחוד, אושרה כהונתו השנייה של הרמן ון רומפוי כנשיא האיחוד האירופי - וחבילת חילוץ שנייה ליוון, בסך 130 מיליארד יורו, קיבלה אור ירוק מכלב השמירה המפחיד ביותר של גרמניה - שר האוצר וולפגנג שויבלה.

המסחר באג"ח של ממשלות אירופה, שהוא בעצם הברומטר העיקרי למדידת יחס השווקים והמשקיעים למצבה של אירופה, מחזק את ההערכות האופטימיות: תשואת אג"ח איטליה ל-10 שנים ירדה ביום חמישי מתחת ל-5%, לראשונה מאז אוגוסט 2011, ונסגרה ב-4.907%. זו של ספרד חזרה סמוך לרמות השפל השנתי, 4.9%.

רויטרס

בנפרד מהוועידה התרחש עוד אירוע רב-משמעות: איגוד הנגזרים ועסקות ההחלף הבינלאומי קבע ביום חמישי כי הסדר החובות שיוון מנסה להוציא לפועל כעת, שבו יוחלפו האג"ח של נושיה הפרטיים באג"ח ששוות בפועל 70% פחות, אינו מהווה "אירוע אשראי". במקרה של אירוע אשראי, יש לדעת, היו מופעלים חוזי CDS שמהווים ביטוח כנגד חדלות פירעון.

בכך קיבלה יוון אישור לבצע תספורת קצוצה למדי לנושים שלה, ומי שמכר את ה-CDS - נגזרים ששמם נודע לשמצה במהלך המשבר הפיננסי של 2008 - נשם לרווחה: הוא לא יצטרך לפצות את הנושים הנגזלים. ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, פימקו (שחברה באיגוד הנגזרים), אמר כי מדובר בתקדים מסוכן.

החזון עדיין רחוק

אישור השינוי באמנת האיחוד הוא אחד הצעדים החשובים ביותר שעשו מנהיגיו. השינוי קובע כי מדינות גוש היורו - ולא כל מדינות האיחוד - יצטרכו להקפיד הרבה יותר על משמעת תקציבית. הגירעון התקציבי, למשל לא יורשה לעלות על 0.5% מהתמ"ג, לעומת 3% גירעון שנקבע באמנת מאסטריכט. על מדינות שיחרגו יוטלו סנקציות. האמנה היא צעד חשוב בדרך להגברת האינטרגציה הכלכלית והפוליטית של אירופה. היא נותנת בידי הנהגת האיחוד סמכויות חדשות ומקרבת את אירופה יותר לחזון של פדרציה עם ממשל מרכזי.

ואולם החזון עדיין רחוק. ראשית, צ'כיה ובריטניה לא הסכימו לחתום על אישור האמנה החדשה, בטענה שהיא פוגעת בריבונות שלהן. הדרישות המחמירות, אומרים רבים, מנסות להפוך את שאר המדינות בגוש היורו למעין גרמניה ספרטנית. הן ימנעו מממשלות את הגמישות הנדרשת כדי להתמודד עם משברים כלכליים, שבהם לעתים קרובות נדרשת הגדלת התקציב. "הגרמנים מנסים להוציא מהחוק את המחזוריות הכלכלית", אמר לנו כלכלן אירי.

שנית, כל מדינה נדרשת לאשר את השינוי באופן מקומי. במקרה של אירלנד, למשל, יידרש לפי החוקה המקומית משאל עם. שלישית, גם אם האמנה תאושר ותיושם, אין לה כמעט השלכות על המשבר הנוכחי, מלבד, אולי, לבסס תקווה ואמון שבעתיד מדינות הגוש לא יחזרו על המעללים שהביאו את חלקן לסף פשיטת רגל.

איזון בין צנע לצמיחה

על אף שכל המהלכים שתוארו עד כה הם בעלי חשיבות, המסר החשוב באמת שעלה מהפסגה האירופית היה הצורך לאזן בין צמיחה לצנע. עד כה, הרטוריקה של המשבר התמקדה באופן חד-צדדי ומזעזע בגזירות כלכליות, בהידוק החגורה ובצנע. הקיצוצים, טענו מרקל וחסידיה, הם הדרך הישירה והיחידה להתמודד עם משבר חובות. אולם לאחר כמעט שלוש שנים של תרופת צנע מרה, אירופה מבוססת במיתון, אבטלה וייאוש. יו"ר קרן המטבע הבינ"ל, כריסטין לגארד, אמרה עם כניסתה לתפקיד בשנה שעברה כי על האיחוד האירופי לשקול מחדש את עמדתו בנוגע לצנע, שגורם ליותר מצוקה כלכלית מאשר תועלת.

העובדה שהאיזון בין צנע לצמיחה בכלל עלה לדיון בפסגה הנוכחית מעוררת תקוות. כפי שכתבנו בשבוע שעבר, "הגיע תורם של המנהלים החדשים של אירופה למצוא דרך לסייע ליוון - ולמעשה לכל מדינות הפריפריה - לצמוח מחדש. ללא צמיחה, יוון תדשדש אבודה בשפל כלכלי שיאיים להפיל מחדש את אירופה כולה. לשם יצירתה של צמיחה מחודשת נדרשים שינויים מרחיקי לכת בדינמיקה בין המדינות העשירות והמייצאות של אירופה, לבין המדינות החלשות יותר. במשימה זו, יותר מהתספורת לבעלי האג"ח, תלוי גורלו של האיחוד האירופי. ("בלי צמיחה, יוון שוב תפיל את אירופה" 26 ,TheMarker בפברואר).

אבל לא רק יוון זקוקה לצמיחה. גם ספרד, גם פורטוגל, איטליה ובלגיה וכל המדינות שאין להן מכונת היצוא המופלאה של גרמניה, שבעצמה מקרטעת בחודשים האחרונים. 5.5 מיליון צעירים מתחת לגיל 25 היו מובטלים בגוש היורו בינואר. בספרד האבטלה היתה 23.3% ובכל הגוש כולו נרשם שיא אבטלה של 10.7% בינואר.

כדי להבין את הדינמיקה של צנע מול צמיחה באירופה, צריך להתעמק בדבריהם של המנהיגים. סרקוזי, בעל הברית המובהק והנגרר של מרקל, אמר: "עדיין לא יצאנו מהמשבר הכלכלי, אולם אנחנו הופכים דף במשבר הפיננסי". מרקל אמרה: "הזרמות הכספים של הבנק המרכזי של אירופה לבנקים המסחריים קנו לנו זמן, ועלינו לנצל את הזמן הזה, אחרת נגלה שהעולם לא בוטח בנו".

בכך הם סימנו את הצד שלהם במשוואת הטיפול במשבר: קודם לבלום את המשבר הפיננסי ולעזור לבנקים, אחר כך לדאוג לצמיחה ולתעסוקה (בפרט שלמרקל יש בבית תעסוקת שיא, והאבטלה היא הבעיה של כל ה"דרומיים" הבטלנים). מי שדיבר בזכות הצמיחה בפסגה היו נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ, שטען: "ניהול המשבר שגה בהדגשת הצנע", ודיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, שהתלונן שטיוטת הפסגה לא נתנה מספיק תשומת לב למכתב של 12 ממנהיגי מדינות האיחוד שקראו למהלכים מעודדי צמיחה.

אם אפשר לנחש, מאחורי הדחיפה לצמיחה נמצא מנהיג איטליה, מריו מונטי. מונטי, שהתמנה כמו ועדה קרואה בעקבות התפטרותו בבושת פנים של סילביו ברלוסקוני, נחשב למנהיג מכובד ובעל אמינות גבוהה, שזוכה לכבוד מצדם של מרקל והניצים של אירופה. מונטי הבטיח להוציא לפועל רפורמות מרחיקות לכת באיטליה, אולם מאז מינויו הלחץ מצד הגרמנים על איטליה לקצץ פחת וכמעט נעלם.

כדי שאיטליה לא תגיע למצב של יוון, היא צריכה מנועי צמיחה. מונטי יודע את זה, ואם קואליציית הצמיחה החדשה של האיחוד תצליח להגיע להסכמה סבירה עם קואליציית הצנע, מי יודע, ייתכן שהפסגה ה-17 במשבר תהיה הפסגה שבאמת חלה בה תפנית לטובה.

ביום שישי בלילה הצטרפה סוכנות הדירוג מודי'ס ל-S&P והורידה את דירוג האשראי של יוון לרמה הנמוכה ביותר של דירוג איגרות חוב בעקבות העסקה עם הנושים ההפרטיים שיפסידו כ-70% על השקעתם באג"ח היווניות. מודי'ס הורידה את דירוג האג"ח ל-C מ-Ca לאחר שטענה כי ההפסד שירשמו הנושים הפרטיים מהווה למעשה סוג של חדלון פירעון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#