הבנקים באירופה שוב ניצלו; הציבור שוב ישלם - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים באירופה שוב ניצלו; הציבור שוב ישלם

הבנק המרכזי של אירופה השלים השבוע הזרמה של טריליון יורו לבנקים ביבשת

5תגובות

>> כסף! כסף! כסף בחינם. כמו רוכל בבאסטה בשוק, אבל הרבה יותר זול ממנו, יצא הבנק המרכזי של אירופה למכור השבוע הלוואות בזיל הזול לבנקים המסחריים ביבשת. הסחורה שהוצעה היתה המצאה שלדברי רבים הצילה את אירופה ממחנק אשראי, מקריסת שווקים ואולי אפילו מפשיטת רגל של מדינה או שתיים: הלוואות לשלוש שנים בריבית זעומה של 1%. סבב ראשון של הלוואות כאלה נפתח בדצמבר 2011, והשתתפו בו 523 בנקים, שלקחו 489 מיליארד יורו.

התוצאה של המכרז הראשון של ההלוואות (המכונות Long Term Refinancing Operation- LTRO, כאילו חסרים ראשי תיבות במשבר האירופי: ECB PIIGS, GIPSI ,ESM , EFSF, ELA) היתה התאוששות מרשימה באג"ח של ממשלות אירופה. הבנקים, שטופים במזומן וכבר לא חוששים ליפול במקרה שממשלת יוון או אחרת תכריז חדלות פירעון, חזרו להלוות קצת, וכנראה קנו גם אג"ח של ממשלות איטליה וספרד. אם אתם לווים כסף ב-1% ויכולים לקנות אג"ח שמשלמות 5%-6% בשנה, לא תקנו? בכך סייעו לייצוב האג"ח לאחר נובמבר קשה ביותר שבו נפלו. שוקי המניות תפסו טרמפ על תחושת המשקיעים כי נמנעו משבר בבנקים ומחנק אשראי, ועלו. לכאורה, בניגוד לכל היגיון שמכתיבים הנתונים הכלכליים העגומים של אירופה.

הסבב השני של ההלוואות שהתבצע השבוע היה גדול יותר: הבנק המרכזי חילק ביום רביעי 529 מיליארד יורו בהלוואות בריבית של 1% ל-800 בנקים באירופה. כך הסתכם מבצע LTRO בהזרמה של 1.018 טריליון יורו, שהם 1.35 טריליון דולר. כדי להבין את סדר הגודל של הסכום הזה, אפשר להגיד שסכום כזה חסר רק 300 מיליארד דולר כדי לסתום כליל את הגירעון התקציבי של ארה"ב; הוא שווה ל-42% מיתרות המט"ח המונומנטליות של סין; הוא שווה בגודלו לכלכלת ספרד; הוא גדול כפליים מהשווי הכולל של כלכלות יוון, אירלנד ופורטוגל יחד; הוא היה מספיק כדי לממן את התקציב של ממשלת ישראל ל-15 שנה כמעט.

ההזרמה בוצעה בשעה שמדינות רבות נדרשות לבצע קיצוצים אכזריים בתקציב ורפורמות עמוקות כדי לעמוד בדרישות של האיחוד האירופי, וכדי להיות, במקרה של יוון, אירלנד ופורטוגל - זכאיות לסיוע חירום. במקרה של יוון, הגזירות הוכרזו עוד לפני שהובטח לממשלתה הסיוע בסך 130 מיליארד יורו. מנהיגי הגוש, בראשותם של הגרמנים השמרנים, מסרבים להגדיל את קרנות החילוץ של אירופה, שנועדו להוות רשת ביטחון למניעת נפילה של כלכלה גדולה כמו איטליה או ספרד. אז למה הם מוכנים לשפוך סכומים מטורפים כל כך כדי להוון מחדש את הבנקים?

מכיוון שהדוגמה הכלכלית של עשרות השנים האחרונות מכתיבה טיפול כזה: הדוגמה אומרת שמשבר בנקאי רחב היקף עלול לזרוע נזקים כלכליים עמוקים וממושכים יותר. הכסף המוזרם אל הבנקים אמור להתמחזר בהלוואות לכלכלה ולהפיח רוח חיים בפעילות העסקית והצרכנית, באמצעות הלוואות לעסקים גדולים וקטנים, לצרכנים ולקוני בתים. במקום לשלם לממשלות הנתונות בקשיי מימון באופן ישיר, הבנק המרכזי הדפיס כסף - ההלוואות שהוא נותן לא יוצאות, לכאורה, משום תקציב ממשלתי. הכסף המודפס הועבר לבנקים, והם בתורם הלוו אותו לכל השאר, כולל הממשלות שבקשיי מימון.

אבל הדוגמה הזו, שבה האינטרס של הבנקים עומד לפני האינטרס של האזרחים והממשלות של המדינות החלשות יותר, היא זו שהולידה את המשבר הפיננסי של 2008. רק השבוע הזהיר אחד ממומחי הריבית הגדולים בעולם, ביל גרוס מקרן האג"ח פימקו, שהריבית הנמוכה לא רק שלא תרמה לרווחתם ועושרם של צרכנים ועסקים, אלא גרמה לנזקים, תוהו ובוהו, לקיחת סיכונים מיותרת - והשאירה את הדור הנוכחי עם פוטנציאל זעום לרווח מהשקעות.

וגם אם נתרחק מההשלכות הפילוסופיות והמוסריות של העדפת בנקים על פני אזרחים והסיכון המוסרי שבתגמול נדיב כל כך לבנקים שנקלעו לקשיים כי נטלו סיכונים לא מוצדקים, העובדה המדאיגה יותר היא שההלוואות הללו רחוקות מלפתור את גורמי המשבר עצמם, או לטפל בבעיות, מלבד השבת רגיעה קלה לשווקים.

שוק האשראי האירופי רחוק מלהיות תקין. הבנקים לא באמת מגלגלים את הנזילות הזולה ללקוחות שלהם, אלא משתמשים בה לעשיית רווח מהיר ומסוכן. סבב ההלוואות הנוכחי אולי הרחיק את הסכנה המיידית מאירופה, אך הוא יצר סכנות חדשות וגדולות: מאזן הנכסים של הבנק המרכזי של אירופה זינק ל-32% מהתמ"ג של גוש היורו, אפילו יותר משל ארה"ב. אירופה מסתכנת לא רק באינפלציה בעוד כמה שנים, אלא גם במשבר בנקאי מחודש בעוד שלוש שנים, כשהבנקים יידרשו לפרוע את הכסף שהם זוללים עכשיו בכל פה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#