שר הכלכלה של לוקסמבורג: "לא היינו צריכים לקבל את כולם לגוש היורו" - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר הכלכלה של לוקסמבורג: "לא היינו צריכים לקבל את כולם לגוש היורו"

ז'אנו קרקה התחיל את הקריירה ככדורגלן, והגיע לתפקיד שר המסחר והכלכלה של לוקסמבורג בתקופה שכלכלת אירופה נזקקת לבלם שיעצור את קריסתה ■ למרות המשבר, הוא בטוח בחוסנה של מדינתו ורואה את עתידה בקשרים ובהשקעות במדינות זרות - גם בישראל

תגובות

הדלפות פרועות, עולם פיננסי משוגע שנשלט על ידי מחשבים, פערים גדולים מדי בין מדינות אירופה ועלייתן של הכלכלות המתעוררות - כל אלה הגורמים שמזהה ז'אנו קרקה, בכיר בלוקסמבורג - אחת המדינות הקטנות והעשירות ביותר באיחוד האירופי - כיסודות המערערים כיום את הגוש הכלכלי הגדול בעולם.

בראיון בלעדי ל-TheMarker אומר קרקה כי הוא מאמין שהאינטרס של כל האירופאים הוא לשמור על שלמותו של גוש היורו והאיחוד האירופי, ואולם מעריך כי יש סיכוי שיוון תיפלט מהגוש. אם היה צריך לחזור על הקמת גוש היורו, אומר קרקה, שר הכלכלה והמסחר היוצא של לוקסמבורג, כנראה שמדינות מסוימות לא היו מתקבלות אליו.

עופר וקנין

יוון קיבלה זה עתה את חבילת החילוץ השנייה שלה, ואולם המשבר רחוק מסיום. בכיר בהנהגת האיחוד אמר שלשום כי יוון ככל הנראה תזדקק לחילוץ שלישי. מחיר הביטוח נגד חדלות פירעון של אג"ח ממשלתיות באירופה עלה לשיא, וסיכוייה של יוון לחדלות פירעון לא נעלמו. חמור מכך, מחלוקת פוליטית בין מדינות הליבה - גרמניה וצרפת - לבין מדינות הפריפריה כמו יוון, מתחילה להיצבע בגוונים של מלחמת תרבות, עם מרירות קשה מצד היוונים נגד הגרמנים, שמשגרים תכתיבים מברלין.

לנוכח הביקורת הקשה על היורו, האם יש הרהורי חרטה?

"אני חושב שמבחינה צרכנית היתה לזה השפעה מדהימה. היינו רגילים להרבה מטבעות שונים ועכשיו אפשר פשוט להשוות מחירים. היורו נכנס לתוך שוק פנימי מובנה ואירופה נהפכה לחזקה בגלל שהשוק הפנימי התחזק. לכולם יש שוק פנימי משלהם, אבל כשמחברים הכל יש לנו יותר מ-500 מיליון אנשים - כוח צרכני ענק. אני חושב שהצגת היורו, עם תקנות שהונהגו, עזרו לפתח את הכלכלה האירופית.

"אבל אנחנו נכנסים עכשיו לעידן חדש. ב-2004 אף אחד לא צפה פיתוח כל כך חזק בסין ובברזיל. רק התחלנו לדבר אז על מדינות ה-BRIC. אף אחד לא היה מודע לכוח שלהן. כולם חיפשו השקעות בסין או בהודו, אבל עכשיו הסינים מחפשים השקעות באירופה. אף אחד לא חשב שהגלגל יתהפך בכזו מהירות".

בגוש היורו יש כלכלות עם מאפיינים שונים. איך אתה רואה אותן מתמודדות עם השינוי?

"לא כל מדינות ברית המועצות לשעבר שנכנסו לאיחוד האירופי היו מוכנות לתקנות של האיחוד האירופי. אני חושב שאם היינו חוזרים ל-2002, היינו קשוחים יותר בניתוח המצב ולא בוחנים רק את הכיוון שהחוב של מדינה צועד בו. לא היינו מקבלים את כולם לגוש היורו רק כדי להכניס עוד ועוד אנשים. אנחנו רואים כיום שההבדלים יותר מדי גדולים בין המדינות.

"רמת החוב של צרפת ואיטליה היתה ידועה לכולם עוד בהקמת גוש היורו. היא היתה גבוהה יותר בהשוואה לרמה כיום, ולאף אחד לא היה אכפת. זה משונה שכולם קופצים על זה כיום, כשלפני עשור לא היה להם אכפת. רמת החוב של איטליה היתה 138% מהתוצר וכיום היא נמוכה יותר. הם עשו מאמצים כבירים להוריד את החוב. אני חושב שסוכנויות הדירוג ותקנות באזל, שאומרות שבנקים צריכים לשים לב לרמת החשיפה והסיכון שלהם כיום מביאות זווית שונה לכל גוש היורו כי עכשיו מתייחסים לזה הרבה יותר ברצינות מאשר לפני המשבר.

"אני חושב שכדאי לנסות לשמור על גוש היורו מאוחד. אולי מדינה אחת תצא, אולי יוון. לפני שנתיים אף אחד לא דמיין שזה יכול להיות המצב. זו אופציה שכל שרי האוצר חושבים עליה כיום, אבל לפני שנתיים לא. ממשלת יוון צריכה להוכיח את עצמה. אבל אנחנו מנסים לשמור על כל המדינות האחרות ביחד".

בכל פעם שיש פגישה מכרעת באיחוד האירופי, השווקים עולים, אבל מיד אח"כ חוזרים לירידות. איך אתה חושב שההמשלות יכולות לשים קץ לכך?

"העולם הפיננסי המשוגע בימינו נשלט על ידי מחשב. הבעיה היא שלא כל השווקים הפיננסים מצטרפים למאמץ. אנחנו צריכים שכל המרכזים הפיננסים באירופה וב-OECD יצטרפו לשמירה על היציבות. בגלל שמועה השוק יכול להתרסק ב-3%. אם אתה נמצא בפנים אתה רואה את זה. אני חושב שצריך להטיל מסים על עסקות פיננסיות קצרות טווח כי זה לא משקף דברים שנעשים בעולם האמיתי.

"בנוסף, בהצהרות שנמסרות אחרי פגישת שרים באיחוד כולם תמיד מבקשים שרק ראש קבוצת השרים ידבר. אבל שרים מדברים אחר כך עם התקשורת ולא אומרים בדיוק את מה שהוסכם כי כל אחד רוצה לקדם את הזווית שלו. אנחנו צריכים לפעול בתיאום בכל מה שנוגע לצעדים הכלכליים ובמקרים רבים מדינות עושות שינויים לבדן - וזו אחת הבעיות".

לוקסמבורג מפגינה עוצמה יחסית במשבר האחרון, יש לה בסיס יציב והיא לא איבדה את דירוג האשראי שלה. איך הוא בכל זאת משפיע עליכם?

"המשבר לא הגיע באמת לאיש הפשוט בלוקסמבורג. האזרחים לא מרגישים אותו אצלנו. לא היו קיצוצים בשכר, בפנסיה או בהטבות הסוציאליות. הקפאנו קצת את ההתקדמות בשכר כי הגידול בו היה גבוה. המשבר לא השפיע בגלל הבסיס היציב. שיעור החוב שלנו היה נמוך מ-8%. זה מראה שאם שמים לב לדברים האלה לפני המשבר, לא צריך לנקוט אותם מאמצים כמו מדינות אחרות שנאבקות עכשיו בחוב".

מחליף עיסוק כל שבע שנים

קרקה, 62, הוא בוגר תואר ראשון בחינוך גופני וספורט. "הייתי שחקן כדורגל, אבל לא ראיתי בזה קריירה אמיתית. למדתי בבריסל ושיחקתי שם באחת הקבוצות המקצועיות. הייתי סטודנט ושיחקתי בשביל לממן את עצמי. היה לי חבר טוב ששיחק איתי שהיה חכם ממני והיה לו חוזה טוב יותר - כיום הוא ראש התאחדות הכדורגל בלוקסמבורג - ולי היה ברור שאשלים את לימודיי ולא אמשיך בכדורגל".

בגיל 33 הוא עשה הסבה מקצועית ונרשם ללימודי כלכלה. "אני מחליף עיסוק בכל שבע שנים. הלכתי ללמוד והתמחיתי במיסוי, ובסופו של דבר סיימתי בפוליטיקה. האמת היא שהייתי דובר המפלגה שלי לנושאים כלכליים כבר משנות ה-80, אז אני מכסה את הנושאים האלה כבר 30 שנה.

"ועכשיו אני שוב מחליף מקצוע. אני כבר בתפקיד שבע שנים וחצי. הייתי גם שר ספורט עד 2009 וזה היה בעיקר בשביל הכיף. אבל להיות אחראי על הכלכלה וסחר החוץ זה מספיק - אני נמצא מחוץ ללוקסמבורג 10 ימים בחודש בממוצע בגלל התפקיד", מספר קרקה על החלטתו לפרוש בסוף ינואר לאחר חמש שנים אינטנסיביות בתפקיד, שכללו את תקופת הפריחה של היורו, את המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 ואת משבר החובות הנוכחי בגוש היורו.

עם תמ"ג בסך 62.9 מיליארד דולר, לוקסמבורג היא אחת הכלכלות הקטנות ביותר באיחוד האירופי. היא נסמכת כמעט כליל על מגזר השירותים, המהווה כ-86% מהכלכלה, ובשל אוכלוסייתה הקטנה - כחצי מיליון תושבים - כ-100 אלף מעובדיה מגיעים מדי יום מהמדינות הסמוכות - בלגיה, צרפת וגרמניה.

במשבר הפיננסי רשמה לוקסמבורג האטה, וב-2009 היתה הצמיחה שלה שלילית - 3.6%. אך ב-2010 היא כבר התאוששה בחזרה, ונהנתה מצמיחה חיובית של 3.5%, ושוב ב-2011. "היינו חייבים לצאת מלוקסמבורג, ורצינו להרחיב את המגוון הגיאוגרפי שבו אנחנו פועלים, במיוחד ברוסיה, בעולם הערבי - איחוד נסיכויות המפרץ וקטאר - בהודו, בטייוואן ובישראל".

"יש לנו מבנה כלכלי טוב ואווירה טובה במדינה"

"מדינה קטנה כמו שלנו לא יכולה להתפרש על כל העולם", אומר קרקה. "אם תבחנו את המשימות הכלכליות שלי, תראו שהן התמקדו באזורים ספציפיים. התמקדנו בכמה בגלל שיעור הצמיחה שלהן ובחלק בגלל שיש להם משאבים טבעיים ובחלק בגלל רמת החדשנות הגבוהה - כמו בישראל", מספר קרקה, שהגיע לישראל כאורח התאחדות התעשיינים, יחד עם משלחת של חברות בלוקסמבורג המעוניינות בעסקים בישראל ובשיתופי פעולה עם חברות ישראליות.

ראש הממשלה, ז'אן קלוד-יונקר, אמר בינואר שיידרשו קיצוצים בתקציב של לוקסמבורג ובאירופה. אילו צעדים צריכים להיעשות לדעתך?

"יש כמה רפורמות מבניות הכרחיות. קודם כל, עלינו לבלום את העלייה העקבית בשכר. לפי החוק בלוקסמבורג, אם האינפלציה גבוהה מ-2.5%, השכר חייב לעלות בהתאם - ואנחנו חייבים לעצור את זה. כשאחזור למדינתי אנסה להעלות את הנושא הזה בפרלמנט.

"בנוסף, צריך לעשות רפורמה בפנסיה. יש לנו מדיניות פנסיה נדיבה מאוד בגלל שיש לנו מספר גדל והולך של אנשים שעובדים במדינה ומפרישים כספים לפנסיה, אבל לא מושכים אותם כרגע. בעוד כמה שנים הם ידרשו את הכסף שלהם, וזה מצב מסוכן כי אחרת בעוד 20-30 שנה יהיה קשה לחברות לעמוד בזה.

"אנחנו במצב שונה משאר גוש היורו. גם בלוקסמבורג מספר המובטלים בשיא, אבל הצרכן הממוצע לא נפגע. אנחנו חייבים לשים לב למבנה התקציב. כי כמה מהעוצמות שלנו יכולות להיהפך לחולשות. אנחנו סומכים על מספר מגזרים מצומצם שיממן את התקציב. מגזר השירותים הפיננסיים מכניס הרבה למדינה, וכשבנקים מאבדים הכנסות זה פוגע בנו. אנחנו מושפעים גם מתזוזות בשוק משחקי האינטרנט. ב-2015 ייכנסו לתוקף תקנות חדשות בתחום המס שיפגעו במגזר הזה.

"בנוסף, יש לנו מספר גבוה של מהגרי עבודה בלוקסמבורג - 44% מכוח העבודה במדינה הם תושבי חוץ. הם מתדלקים בלוקסמבורג, כי המחיר במדינה נמוך יותר - אז אנחנו מקבלים הכנסות מכך, אבל זה גם חולשה בגלל שזו לא צריכה פנימית. התעשייה בלוקסמבורג היא עדיין חזקה, אבל יש נטייה באירופה לכוון את הייצור למזרח אירופה, לסין ולהודו.

"אבל יש לנו כמה יתרונות - שמרנו על דירוג האשראי, יש לנו שיעור צמיחה גבוה יחסית לאירופה ושיעור חוב-תוצר נמוך. יש לנו מבנה כלכלי טוב ואווירה טובה, ובגלל שאנחנו מדינה קטנה יש לממשלה השפעה חזקה וישירה על הנעשה בשוק. חברות שמגיעות ללוקסמבורג רואות את המחויבות שלנו למגזר הטכנולוגיה והתקשורת והרבה אנשים מעוניינים להשקיע בנו.

"אנחנו משקיעים במחקר ופיתוח לתעשייה. חברות רבות העבירו את משרדי המטה שלהם ללוקסמבורג בגלל האווירה העסקית פה. גם לאוכלוסייה שלנו, שדוברת כמה שפות, יש השפעה על חברות שרוצות לחדור לצרפת או לגרמניה ויכולות לפעול מכאן. אם חברה רוצה להיכנס לצרפת או לגרמניה ופועלת מלוקסמבורג יש לה יתרון כי היא לא מיוחסת לאחת מהמדינה".

"ממשלת לוקסמבורג הקימה שתי קרנות הון סיכון כי אנחנו רואים שהמגזר הפרטי מתקשה לקחת סיכונים. זה משהו שאנחנו מעריצים בישראל. יש לכם כאן הרבה קרנות הון סיכון וגישה שונה לסטארט-אפים. אתם דוגמה טובה לגישה התפתחות כלכלית. אתם מדינה קטנה בסביבה לא קלה, גם אנחנו מדינה קטנה".

קרקה מדגיש כי זוהי אחת הסיבות לביקורו בישראל - חיזוק הקשרים עם ישראל מאפשר לחברות לוקסמבורגיות ליצור שותפויות וללמוד משוק הטכנולוגיה הישראלי. "זה סמלי שהשבוע האחרון שלי בתפקיד עובר בביקור בישראל. זה מראה לתושבי לוקסמבורג שיש לישראל חשיבות גבוהה עבורנו. אני השר הראשון שמתפטר מהממשלה מרצונו. אני פשוט רוצה לעשות משהו אחר. אני עוזב כשאני עוד במצב טוב בסקרים.

"ביססנו בישראל משרד סחר כדי להראות שאנחנו רוצים נוכחות קבועה כאן. אמנם אין לנו כאן שגרירות, כי אנחנו לא פותחים כרגע שגרירויות חדשות, אבל משרד הסחר מראה שיש לנו מחויבות לישראל ואנחנו לוקחים השראה ממה שקורה כאן בתחום ההון סיכון וההשקעה בסטארט-אפים.

"אנחנו גם מנסים להביא חברות מלוקסמבורג לישראל כדי שימצאו עוד שווקים. חברות מלוקסמבורג מחפשות שותפות מישראל ואני תמיד מופתע מהכוח של החדשנות שיש לכם כאן. אין כמעט עוד מדינה שהיא כל כך מבודדת ויש בה כמות גדולה כל כך של סטארט-אפים - אולי טייוואן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#