אספרסו משובח וגז מדמיע: האם תצליח יוון לשמור על התיירים מישראל? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אספרסו משובח וגז מדמיע: האם תצליח יוון לשמור על התיירים מישראל?

הענף היחידי שממשיך לצמוח בכלכלה היוונית מוכת המשבר הוא התיירות ■ מספר התיירים הישראלים ביוון אמנם גדל ביותר מפי שניים בעקבות המשבר ביחסים עם טורקיה, אולם מנכ"ל משרד התיירות היווני גורס כי לארצו יש פוטנציאל למשוך הרבה יותר ישראלים

תגובות

עד ערב הראיון עמו, שהתקיים בשבוע שעבר, עוד שהה ג'ורג' קולטסוס, מנכ"ל משרד התיירות היווני, באתונה מוכת המהומות. האיש שאחראי למכור את יוון לתיירי העולם באחת התקופות הקשות בתולדותיה, נשמע דווקא רגוע ואופטימי, כאילו שב הרגע מחופשה באחד מאייה הקסומים. בעיניו, המשבר ביוון לא יביא לקריסת המדינה, אלא ללידתה מחדש: "מבחינת הערכים שלי, הגאווה שלי, התרבות שלי, אנחנו נבנה את המדינה הזאת מחדש. זה לא תקווה, זאת אמונה. ואם זאת היתה המדינה שלך - היית אומר אותו הדבר".

לדבריו, צריך רק לחכות כמה שנים עד שהתינוק יצליח לעמוד על רגליו ויתחיל ללכת. "ברגע שיאושרו צעדי הצנע מול האיחוד ותוענק חבילת החילוץ, הביטחון והרוגע ישובו ליוון", אמר ימים אחדים לפני שאושרה החבילה.

את קולטסוס פגשנו במהלך ביקורו הרשמי בישראל ביריד התיירות הבינלאומי IMTM שנערך בגני התערוכה בתל אביב לפני כשבועיים, כשהיה צריך להתמודד בין היתר עם הצרות שרדפו אחריו עד ישראל - השביתה במשק מנעה את כניסת המכולה בנמל אשדוד עם דוכן תיירות מושקע שהם תכננו להקים ביריד, ובפתיחה הם נאלצו להסתפק בדוכן מאולתר.

פילוח נתוני התיירים ביוון אומנם מראה כי הישראלים מהווים שיעור קטן מכלל התיירות הנכנסת ליוון, אך כנראה שגם לקולסטוס ברור שכשענף התיירות הוא היחיד שעליו המדינה יכולה להסתכל בגאווה בימים אלה - הוא היחיד שצמח בשנה החולפת - כל תייר חשוב.

התיירות ביוון מהווה כ-16% מהתמ"ג הכולל של המדינה ו-19% מכוח העבודה. 2011 היתה שנת שיא במספר התיירים הנכנסים ליוון - 16.5 מיליון - עלייה של 15% לעומת השנה שקדמה לה, וגם ההכנסות גדלו ב-10% לעומת 2010. "כל יורו שנוצר בענף התיירות נהפך ל-1.8 יורו במגזרים אחרים. כל משרה שנוצרת בענף התיירות יוצרת עוד משרה במגזרים אחרים", מסביר קולטסוס.

"אם אקח אתכם עכשיו לאתונה, תוכלו לשתות בשלווה את האספרסו הכי טוב שיש, בלב העיר, מבלי להבחין במהומות", מבקש קולטסוס להרגיע. "ההפגנות מתרכזות בארבעה רחובות באזור הפרלמנט, וזהו. יש חיי לילה מדהימים באתונה, עם ברים ומלונות יוצאים מן הכלל. אין סיבה לדאגה. באופן סטטיסטי והיסטורי יוון היא אחת המדינות הבטוחות בעולם".

רויטרס

המנכ"ל מתגלה כאיש שיווק חביב אך נחוש. אין לו ברירה. עם תקציב שקוצץ ב-45% תוך שנה, כל שיחה היא פוטנציאל לפרסום ויראלי של תיירות יוון, קל וחומר ראיון לעיתון בישראל, שבה לא מעט אנשים עשויים למצוא את עצמם מתלבטים הקיץ אם להחליף את החופשה בטורקיה בחופשה בכרתים או רודוס.

את הפתרון לשיפור התדמית התיירותית של יוון יבקש קולטסוס למצוא בקמפיין פרסומי אגרסיבי שינסה לתקן את הדימוי של המדינה, עם תקציב הגבוה פי שלושה לעומת שנה שעברה, וגם באמצעות הידוק יחסים עם סוכני התיירות מחוץ ליוון.

בנוסף הוא מסתמך על אחד הקריטריונים המשמעותיים ביותר לתייר - המחיר. "כבר ב-2011 הממשלה הורידה את המע"מ על חדרי המלון מ-11% ל-6.5% כדי למשוך תיירים והמחירים לצרכן ירדו ב-15%-20%. בנוסף, הורדנו מסים עקיפים על כרטיסי הטיסה, וכל אלה תרמו לבדם כ-5% לירידה במחירים. גם חברות התיירות הפרטיות הורידו מחירים בשיעור של 10%-15%. לכן בשנה שעברה נחלנו הצלחה כל כך גדולה. בראשונה מאז כניסתה לגוש היורו חזרה יוון להיות יעד תיירותי אטרקטיבי מבחינת המחירים, לכל סוגי החופשות - זולות ויקרות".

עופר ווקנין

אבל גם עם ניסיונות השיווק של המנכ"ל, לעת עתה לא ברור מה תהיה השפעתן של התמונות הקשות המשודרות למיליוני תיירים פוטנציאליים ברחבי העולם על תעשיית הייצוא העיקרית של המדינה. קולטסוס מודה כי הסימנים הראשונים ל-2012 אינם חיוביים. "ראשית, ההשוואה היא ל-2011 שהיתה שנת שיא, כך שאנחנו בנקודת פתיחה גבוהה. אירופה צועדת לקראת מיתון, כל האזרחים האירופים נרתעים מלהוציא כסף ומעדיפים לחסוך, ויעדיפו לא להזמין חבילות נופש מראש. בנוסף, הדימוי השלילי שנוצר ליוון יעיב גם הוא על התחזיות".

טורקיה נעלמה אבל יוון לא מימשה

עם היעלמותה של טורקיה ממפת התיירות של הישראלים לאחר אירועי המשט, הזדרזו סוכני הנסיעות והספקים הישראלים להיפטר מחבילות נופש שהזמינו לטורקיה, ומיהרו לסמן את איי יוון, רודוס וכרתים, בתור היעד התיירותי שיוכל להחליף את ממלכת הכל כלול שהישראלי כל כך אהב.

שני היעדים מייצרים חוויית ים ושמש, המרחק דומה וגם המחיר של נופש יווני יחסית נמוך. אבל הציפייה לא התממשה. ב-2008 נסעו כחצי מיליון ישראלים לטורקיה ו-150 אלף ישראלים ליוון ואייה. ב-2011 התיירות לטורקיה היתה אפסית ועדיין יוון לא הצליחה למשוך אליה את אלה שוויתרו על טורקיה - התיירות אמנם גדלה ביותר מפי שניים והגיעה ל-370 אלף ישראלים, אך נראה כי נופשי טורקיה מצאו חלופות אחרות.

קולטסוס לא נותן לנתונים לאכזב אותו ומציין כי גם אם לא כל התיירים שהיו נוסעים בעבר לטורקיה עברו אליהם עדיין "השנה שעברה היתה מאוד מוצלחת מבחינתנו בכל הנוגע לשיווק יוון בישראל. הצלחנו להגדיל את מספר התיירים הישראלים ב-30% לעומת 2010. יש לנו קשרים צמודים עם סוכני התיירות בישראל, ומעל הכול, יש שיתוף פעולה הדוק בין שני שרי התיירות - היווני והישראלי".

האם אתם לא חושבים שעליכם לשנות אסטרטגיה בתיירות? להתמקד לא רק בתיירות האיים אלא גם בערים ובהיסטוריה העשירה של יוון, כך שהתיירות תגיע גם בחודשי החורף?

רויטרס

"אנחנו מנסים לבנות תוכניות חופשה בעיר, לחופשות באתונה ובסלוניקי, ולקדם אותן בוועידות תיירות ובאירועים גדולים ברחבי העולם. מפתחים אירועי ספורט כמו מירוצי המכוניות באתונה והמרתון בעיר המתקיים מדי נובמבר, שמביא להכנסות של 25 מיליון יורו. אם אתה מחפש עיר עם התמורה הטובה ביותר לכסף שלך, זאת אתונה".

ברגע שנעבור את המפגינים.

"אתה אפילו לא תשמע אותם. אתה יכול לבלות חופשה מדהימה וליהנות מחיי הלילה של אתונה מבלי להרגיש בקיומם".

אי–פי

אחת הבעיות המרכזיות שאתן תצטרך יוון להתמודד בהיבט של תיירות נכנסת היא איך משמרים את התיירות הגרמנית שהיתה עד היום מדינת המקור העיקרית לתיירות של יוון, אך לא בטוח שכך יהיה גם ב-2012.

יש סיבה טובה לשינוי האפשרי. הזעם ברחוב היווני נגד האירופים בכלל, וגרמניה בפרט, פרץ במלוא עוצמתו לפני שבועיים, לאחר ששרי האוצר של גוש היורו החליטו לדחות את הצעת ממשלת יוון לתוכנית הצנע החדשה, בטענה שהצעדים בה אינם מספקים. התחושה שהאיחוד האירופי מכתיב תנאים דרקוניים, ושגרמניה, נותנת הטון בו, מנהלת למעשה את כלכלת יוון על פי האינטרסים שלה, קיבלה משנה תוקף עם דחיית התוכנית. העוינות של היוונים כלפי גרמניה הגיעה לשיא בחודשים האחרונים, כולל שריפת דגלים בהפגנות סוערות, קריקטורות בעיתונות עם אזכורים למחנות ההשמדה ושער של עיתון יווני עם מרקל במדים נאציים.

"חבל שיש אירופאים, ובייחוד גרמנים, שמעדיפים לא לבוא", אומר קולסטוס. הוא מייחס את הירידה שחלה בתיירות הנכנסת מגרמניה לכך ש"גרמנים, כמו שאר האירופאים, נמצאים תחת מיתון ואינם ממהרים להוציא כסף", זאת למרות שהכלכלה הגרמנית דווקא נחשבת ליציבה והנתונים במשק מעידים על שיפור מתחילת 2012. "ענף התיירות בכל העולם נחלש בעקבות המשבר הכלכלי. כבר בשנה שעברה נרשמה ירידה בכמות התיירים מגרמניה, אך מדובר בירידה של 10% בלבד. ראינו האטה משמעותית בשבוע האחרון בגלל המהומות, אבל אנחנו צופים שזה יעלה חזרה", אומר קולסטוס.

גם כשמנסים להבין בעזרתו את מקור הזעם הציבורי נגד גרמניה, שעשתה עד כה מאמצים רבים כדי לסייע ליוון ולהשאיר אותה בגוש היורו הוא טוען כי מדובר בזעם כללי ולא ספציפי. "אנשים מתוסכלים ונמצאים במצב קשה. האבטלה כבר עומדת על 21%, כשרק לפני ארבע שנים היא היתה 8%. כ-50% מהצעירים מובטלים. השכר הממוצע ביוון צנח ב-40%-50%. ההקרבות שהעם היווני עשה הן יוצאות דופן. אם היית אחד מהם, גם אתה היית כועס ומחפש את מי להאשים. אבל זה לא נגד הגרמנים בלבד, זה זעם שיוצא באופן כללי".

דור חדש של מובטלים

הציבור היווני, שייאלץ להתמודד כעת עם הפחתה של 20% בשכר המינימום, קיצוצים בפנסיה ופיטורים המוניים בשירות הציבורי, נוסף על שיעור אבטלה מזעזע של יותר מ-20%, יצא לרחובות הערים. עם זאת קולסטוס לא חושב שצעדי צנע נוספים יובילו להחרפת המהומות וטוען כי "אם ההסכם על צעדי הצנע ייתקל בקשיים, זאת תהיה כבר הבעיה של אירופה".

אז מי אחראי למצב? האיגודים החזקים, אולי חזקים מדי, ביוון? הפוליטיקאים החלשים, אולי חלשים מדי, שלה? האם זה האיחוד האירופי שנוקט מדיניות קשוחה מול יוון?

"אני חושב שזאת אחריות משותפת של כל אחד מהגורמים האלה ולכולם היתה תרומה למצב שאליו הגענו. אבל צריך לזכור שאנחנו נמצאים במשבר כלכלי עולמי. כולם קיבלו מכה, רק שיוון הוכתה הכי קשה. אבל אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש, והדור החדש ביוון והתרבות שלו יכולים לעשות כאן שינוי גדול. אומרים על היוונים שהם עצלנים ולא אוהבים לעבוד, אבל מספר שעות העבודה השבועי ביוון גבוה מאשר בגרמניה, וזאת עובדה. אף מדינה בהיסטוריה לא הצליחה להוריד את הגירעון התקציבי שלה ב-5% תוך שנה אחת בלבד. כל הדברים האלה הם תוצאה של המחויבות וההקרבה של העם היווני.

"הדרך היחידה לנוע קדימה היא לבנות כלכלה תחרותית, הוגנת, עם מוטיבציה גבוהה לצמיחה, ואני חושב שהפילוסופיה של הדור החדש היא ליצור ערך ולהגדיל אותו. בטווח הבינוני והארוך נוכל להגשים את זה. זה יקח זמן, ונעבור כמה שנים קשות, אבל בסוף נהיה שם".

אתה אומר "בסוף", אבל חצי מהדור החדש הזה מובטל. כל מי שיכול לוקח את הרגליים שלו ויוצא מהמדינה.

"זה מחיר שנהיה חייבים לשלם. חלק מהם באמת יעזבו ונאבד הון אנושי איכותי, אבל יישארו מספיק אנשים שירצו להילחם ולהוכיח שהמדינה יכולה לחזור למסלול. יש כאן כישרון אדיר וידע עצום בכל הסקטורים".

אז איפה היה הכישרון הזה בשנים האחרונות?

"לא רק בשנים האחרונות, ב-40 השנה האחרונות. הוא היה ביוון ובנה אותה, עד שהגיע המשבר, והמדינה קרסה. יוון פשוט לא היתה מספיק חזקה כדי לעמוד בהשלכות של המשבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#