בכלכלות המתעוררות, פיראטיות באינטרנט היא תוצאה של היעדר גישה ותמחור - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכלכלות המתעוררות, פיראטיות באינטרנט היא תוצאה של היעדר גישה ותמחור

עשרות אלפים יצאו להפגין בצ'כיה ומדינות מזרח אירופה נגד אמנה למניעת הורדות לא חוקיות; רבים מוכנים לשלם, אולם כמעט ואין גישה לתוכן חוקי, וכשיש, היא יקרה מאוד

תגובות

ארה"ב והוליווד פועלות לסכל את פעילות ההורדות הבלתי חוקיות הנפוצות כל כך במקומות כמו מזרח אירופה, אולם הן אינן מתייחסות לסיבה מרכזית שנמצאת מאחורי מגמה זו: שהפיראטיות היא אחת הדרכים הבודדות שבהם צרכנים יכולים להשיג את התוכן בו הם מעונינים.

בצ'כיה יש התנגדות עזה להסכם המתגבש באיחוד האירופי נגד פירטיות דיגיטלית, שהתבטאה בהפגנות ענק במזרח אירופה. ACTA, אמנה משפטית שתאפשר להגן על זכויות יוצרים, עלולה לפגוע בחופש באינטרנט, ולעודד חדירה לפרטיות. שמונה מדינות כבר חתמו עליה, אולם כדי לאשרה צריכות כל 27 חברות האיחוד האירופי לחתום עליה עד מאי 2013, בנוסף לאישור הפרלמנט.

ההפגנות במזרח אירופה שבהן השתתפו עשרות אלפים, והתקפות על אתרי ממשלה הרתיעו מחוקקים וממשלות מלתמוך באמנה. לדברי מבקרים, האמנה מתייחסת אך ורק לאינטרסים של בעלי זכויות היוצרים, נכתבה בחשאיות והיא מנוסחת בערפול שעלול להוליד צנזורה נרחבת.

צעירים רבים במזרח אירופה אינם בעלי גישה למדיה דיגיטלית באמצעות שירותים כמו נטפליקס, והם משלמים כ-13 דולר לחודש לשירותי הורדות בלתי חוקיות. "אנשים נתקעים על אתרים כאלה כי אין ספקים אחרים שמאפשרים להוריד סרטים. אנחנו מתרגלים לזה", אמר סוחר ני"ע צעיר לרויטרס. "אם היה שירות חוקי שהיה קל באותה מדי לשימוש, הייתי משלם עליו. בלאו הכי אני משלם על קצבי הורדה גבוהים, אז למה שלא אשלם על משהו חוקי?"

לדברי ג'ו קרנגניס, מנהל מחקר מדעי החברה של אוניברסיטת קולומביה, אולפני סרטים וחברות תקליטים משווקים את המוצרים שלהם ברחבי העולם, אולם מתעלמים מצרכנים מחוץ למדינות העישירות ביותר. זה הופך את הפירטיות לבעיה של גישה ותמחור יותר מאשר לקנוניה פלילית. "יש פער עצום בין קמפיין השיווק המצליח להדהים של מוצרים מהוליווד והיעדר עניין בהרחבת הגישה למוצרים האלה", אמר קרנגניס.

בפראג, הדרך היחידה לראות סרטים היא לצפות במעט שוברי הקופות שטיפטפו לבתי הקולנוע, לקנות DVD ב-30 דולר או יותר חודשים לאחר יציאתם בחו"ל, או לחפש בנרות אחר ספריות וידאו. בשנה שעברה הרחיבה אפל סוף סוף את חנות המוזיקה והסרטים שלה, אייטיונס, ל-12 המדינות הקומוניסטיות לשעבר באיחוד האירופי – שמונה שנים לאחר השקתה באמריקה. אולם המבחר המצומצם המוצע למזרח אירופה מרתיע את הצרכנים הרגילים לגישה מיידית, והמחירים גבוהים יותר מבארה"ב למרות שההכנסות באזור נמוכות בהרבה.

אייטיונס הצ'כית, לדוגמא, מציעה את "מסיבת רווקות" או "מהיר ועצבני 5" ב-14 יורו (18.4 דולר) בלי אפשרות להשכירם. בארה"ב הסרטים עולים 15 דולר ומושכרים ב-3 דולר. מחירי DVD במקומות כמו רוסיה והודו גבוהים פי עשרות מבארה"ב במונחי כח קנייה.

"יש קריסה במחיר הטכנולוגיה, ועימה נבנית תשתית אדירה לצריכת מדיה דיגיטלית, אבל אין גידול בגישה חוקית למוצרים דיגיטליים", אמר קרגניס. "הפירטיות נגרמת על ידי אי גישה לתוכן ושוק גרוע", אמר איוואן ברטוס, ראש מפלגת הפירטים בצ'כיה. "יש אנשים מסוימים שתמיד יורידו באופן בלתי חוקי, אבל השאר מוכנים לקנות את הקבצים אם הם יהיו זמינים".

עם זאת, באזור שבו נשיא מדינה, טריאן בושסקו מרומניה, אמר פעם לביל גייטס שפירטיות דיגיטלית סייעה לבנות תעשיית תוכנה בארצו, קל להבין מדוע חברות חוששות מהפצה נרחבת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#