המונופולים שבנו את האדם העשיר בעולם עולים למקסיקו ביוקר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המונופולים שבנו את האדם העשיר בעולם עולים למקסיקו ביוקר

קרלוס סלים הוא הבעלים של שתי חברות אחיות השולטות בשוק הטלקום של מקסיקו ■ הרגולטור במדינה כבר הצליח לכופף את השתיים ולהוריד תעריפים, אך סלים לא מתייאש - וכעת הוא בדרכו להשתלט גם על שוק הטלוויזיה

תגובות

בגלריה בעלת המבנה הפוטוריסטי שפתח קרלוס סלים בשנה שעברה במקסיקו סיטי, המבקרים יכולים ליהנות, בין היתר, מאולם המציג אוסף נדיר של מטבעות ושטרי חוב ישנים. לפעמים המסר שמעבירה אמנות חזק יותר ממלים.

סלים הוא האדם העשיר בעולם כיום. לפי מגזין "פורבס", הוא ומשפחתו צברו הון המוערך ב-63 מיליארד דולר (ביל גייטס יכול היה להיות עשיר יותר לו היה תורם פחות מהונו, או להבדיל, לו סלים היה תורם יותר). במקסיקו סלים הוא טייקון אדיר ממדים: החברות שלו מהוות יותר משליש מהבורסה.

סלים עשה את הונו בעסקי הטלפוניה. לאחר שנהפך בהדרגה לאדם עשיר מעסקי נדל"ן וכרייה, ב-1990 רכש סלים, בנו של מהגר לבנוני בשם סאלים, את טלמקס (Telmex), חברת הטלפונים הממשלתית של מקסיקו. טלמקס עדיין מחזיקה ב-80% מתשתית התקשורת הקווית במדינה, ובכ-75% מתשתית הפס הרחב.טלסל (Telcel), החברה האחות שלה, מחזיקה ב-70% משוק התקשורת הסלולרית.

שתיהן שייכות כעת לאמריקה מוביל, אותה הקים סלים, שהתפשטה ל-18 מדינות במרכז ובדרום אמריקה. בכולן, מלבד שלוש מדינות, היא המובילה או השנייה בגודלה בשוק המקומי. עם קרוב ל-250 מיליון מנויים, אמריקה מוביל היא מפעילת הסלולר השלישית בגודלה בעולם, ומהווה כ-60% מהונו של סלים, לפי "פורבס".

רויטרס

השוק הגדול ביותר של החברה הוא מקסיקו, שבה שולי הרווח בשוק הסלולר החנוק הוא מהגבוהים בעולם. המקסיקאים מתלוננים שבלתי אפשרי להעביר יום מבלי לשלשל מטבע לכיסיו של סלים.

האינטרסים העסקיים שלו כוללים את המגזר הקמעוני, בנקאות, בנייה ורבים אחרים (כולל 8% ממניות "ניו יורק טיימס"). אך יש שוק אחד שממנו הוא מודר. בהתאם לתנאי הזיכיון שלו בטלמקס, הוא איבד את הזכות להיכנס לעסקי הטלוויזיה בתשלום במקסיקו. כך, שבעוד שבאמריקה הלטינית מציעה חברת התקשורת של סלים חבילות טריפל של טלפון, אינטרנט וטלוויזיה, דווקא בשוק הגדול ביותר שלו נמנעה ממנו האפשרות הזאת.

במשך שנים ניסה סלים לקעקע את האיסור הזה, כשם שיריביו ניסו לצמצם את אחיזתו בשוק הטלפוניה. אף אחד מהם לא הצליח. הרגולטורים של מקסיקו התקשו לאכוף את התחרות בכל אחד מהענפים, הודות לשיטפון של צווים. בין 2005 ל-2010 סקטור הטלקום הוציא יותר מ-260 בקשות לצווי מניעה, ביטול פסקי דין וסקירות משפטיות, על פי דו"ח של OECD שפורסם בסוף ינואר. "שימוש בלתי פוסק בצווי מניעה, בפרט על ידי אמריקה מוביל, החליף במידה רבה את הזכות והאחריות של הממשלה ליישם מדיניות כלכלית ורגולציה", נכתב בדו"ח.

המצב הזה עלה למקסיקו ביוקר. אף שהיא אחת המדינות העשירות באמריקה הלטינית, שיעור חדירת הסלולר בה היא 88% - בין השיעורים הנמוכים ביבשת. בברזיל, מדינה ענייה יותר, הנתון עומד על 119% (כלומר, יש בה יותר טלפונים סלולריים מאנשים). המחירים ללקוחות שמבצעים מעט שיחות בסלולר ומשלמים עליהן מראש הם סבירים. אך הפטפטנים יותר משלמים יותר מבכל אחת מהמדינות העשירות. OECD חישב שהתעריפים המופרזים בשוק התקשורת "הלא מתפקד" של מקסיקו עולה למדינה כ-26 מיליארד דולר בשנה.

העלות לעסקים, הסובלים מאינטרנט אטי ובעייתי, לא נכללה בחישוב, אך היא גדולה ביותר. התלונות נגד טלסל וטלמקס, שמתייחסות לרוב למשך ההורדה ולהפסקות בגלישה, ומופיעות באתר המחאה Apestan.com (בתרגום חופשי: הם חולירות.קום), הן המרובות ביותר מבין החברות נגדן מתלוננים הצרכנים במקסיקו.

קנס של מיליארד דולר בשל תעריפים מנופחים

קיימים סימנים שהאחיזה של סלים בשוק התקשורת המקסיקני מתחילה להיחלש. באפריל קנסה הרשות הפדרלית לתחרותיות את טלסל במיליארד דולר, הקנס הגדול שהטילה אי פעם, בשל ניצול לרעה של הדומיננטיות שלה וגביית תעריפים גבוהים של דמי קישוריות לרשתות אחרות. טלסל עירערה וטרם שילמה את הקנס. חוק חדש למאבק בתחרותיות מעודד ענישה מחמירה לעוברים על חוקי ההגבלים העסקיים, עם עונשים של עד עשר שנות מאסר.

כמה שבועות לאחר הטלת הקנס פסק בית המשפט העליון כי ההגבלות בשוק הטלקום צריכות להימשך, בזמן שבמקביל הן נידונות בערכאות משפטיות בעקבות עתירות שהוגשו נגדן. עניין נורמלי בכל מקום אחר, אך במקסיקו ההחלטות של הרגולטור הושעו במשך שנים, בעוד שופטים מתחבטים בנוגע לעתירות שהוגשו על ידי סלים ואחרים.

מצויד בסמכויות החדשות, הצליח קופטל (Cofetel), הרגולטור של שוק הטלפוניה, להפחית משמעותית את דמי הקישוריות. כל עוד הם גבוהים, שיחות בין רשתות שונות יעלו הרבה יותר מאשר בתוך אותה רשת סלולרית. זה יוצר תמריץ ללקוחות להצטרף לרשת שבה רוב החברים נמצאים, ובמקסיקו זה אומר כמעט תמיד טלסל.

במארס הורה קופטל על הפחתת דמי הקישוריות ביותר מ-50%, מה שהפך את מקסיקו מאחד השווקים היקרים ב-OECD לאחד הזולים בו. המחירים נפלו: טלסל חתכה את המחיר לשיחות בין רשתות בשני שלישים, וטלפוניקה בחצי. טלמקס הורידה את התעריפים לשיחות לקווי סלולר. כעת, קופטל שוקל להנהיג "רגולציה אסימטרית" על אמריקה מוביל, שעשויה לחייב אותה לגבות תעריפים נמוכים יותר ממתחרותיה מאשר אלה שהן גובות ממנה.

אמריקה מוביל, מצדה, רותחת. קרלוס גארסיה מורנו, סמנכ"ל הכספים שלה, מזהיר כי הקיצוץ במחירים עלול להרתיע מפעילות סלולריות לכסות אזורים כפריים עניים, בהם הצרכנים נוטים לקבל יותר שיחות נכנסות משיחות יוצאות. הוא מציין כי ברוב אירופה התעריפים החלו לרדת רק כששיעור החדירה הסלולרי הגיע ל-100%. מנגד, אף חברה במדינת OECD לא מחזיקה בנתח השוק של טלסל, אומר אגוסטין דיאז-פינס, כלכלן ב-OECD.

סלים כבר הצליח להרגיז גם חברות זרות. בכל שנה אמריקאים מנהלים שיחות בהיקף השווה ל-20 אלף שנה במונחי זמן - יותר מלכל מדינות מערב אירופה יחד. ב-2004 ניצחה ארה"ב בתיק נגד מקסיקו בגין כישלונה של האחרונה למנוע מטלמקס לגבות תעריפים מופרזים מחברות אמריקאיות שמתקשרות למקסיקו. קומפטל (Comptel), ארגון עסקי אמריקאי, האשים את טלמקס כי חייבה שיחות מקומיות כשיחות בין-עירוניות, וכי הכניסה הודעות מוקלטות לשיחות של ספקים מתחרים, ובהן אזהרה ששיחות עתידיות עלולות להיכשל.

הפרס הגדול עבור סלים יהיה שינוי בחוקים, שיאפשרו לו לנצל את רשת הטלפון הרחבה שלו גם לשירותי טלוויזיה. קווי הנחושת יצטרכו לעבור שדרוג לסיב אופטי, פרויקט שטלמקס כבר החלה (כדי לספק רוחב פס מהיר יותר). חברות הטלוויזיה בכבלים חוששות שסלים ירסק אותן: כבר יש לו 14.4 מיליון לקוחות של טלפון קווי, בעוד שלהן יש רק 5.5 מיליון לקוחות.

שני דברים בולמים את סלים לעת עתה. הראשון הוא שלקראת הבחירות ב1- ביולי, מעטים הפוליטיקאים שמעזים להרגיז גופים משדרים. ב-2008, סנטיאגו קריל, סנטור שצידד בהגברת התחרות בשוק הטלוויזיה, טושטש בכתבה ברשת "טלוויסה" שסיקרה דיון בסנאט. טלוויזה תירצה את זה ב"שגיאת עריכה".

החולשה השנייה של סלים היא תוכן. שלא במפתיע, טלוויסה ו-TV אצטקה אינן מוכנות למכור את התוכניות שלהן למתחריהן, כמו חברת דיש, ואין חוק המחייב אותן לעשות כן. ערוץ הכוכבים של טלוויסה זוכה להצלחה גדולה, ולמרות שהתוכניות המובילות שלו משודרות גם בטלוויזיה ללא תשלום, רבים מעדיפים לצפות בהן דרך לוויין או כבלים בשל איכות הצפייה הגבוהה יותר. כ-40% מהזמן המוקדש לצפייה בטלוויזיה מוקצה לערוצי החינם.

לכן, סלים יצטרך למשוך צופים לא רק דרך מחירים נמוכים, אלא גם באמצעות תוכניות מקומיות טובות. בטווח הקרוב זה אומר תחרות עזה, משהו ששוק הטלקום והטלוויזיה החנוק של מקסיקו זקוק לו באופן מיידי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#