עדיין לא סוגרות את הפער: למה נעצרה התקדמות הנשים בעולם? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עדיין לא סוגרות את הפער: למה נעצרה התקדמות הנשים בעולם?

למרות הזינוק הברור שחל במעמדן של נשים במקומות עבודה ומגוון האפשרויות הגדול יותר העומד בפניהן - שכרן עדיין נמוך מזה המשולם לגברים, ובדרגים הבכירים של מרבית החברות עדיין שולט רוב גברי ■ יתרה מכך, לאחר שנים של צמצום הפערים בין המגדרים, נראה שבשנים האחרונות החל גרף ההתקדמות של נשים, בעיקר בעולם המערבי, להיעצר ■ הנשים הן לא היחידות שייפגעו מכך

3תגובות

ברברה בקס

>> כשהילדה סוליס היתה בתיכון, יועץ קריירה אמר לאמה שהיא אינה בנויה ללימודים בקולג', וכי עליה לשקול להעשות מזכירה. הילדה רתחה מזעם. כאחת מתוך שבעה ילדים להורים מהגרים בני מעמד הפועלים, היו לה שאיפות גבוהות. היא נרשמה לקולג', הוסמכה לעריכת דין בקליפורניה, וכעת היא מכהנת כשרת העבודה הלטינית הראשונה בקבינט של הממשל הפדרלי האמריקאי.

ביומה הראשון של טריה הלונן במחלקה המשפטית של איגוד מסחר היא ענתה לשיחת טלפון, וכשהאדם בצד השני של הקו שמע קול נשי, הוא ביקש לדבר עם אחד מעורכי הדין. היא הודיעה לו כי הוא מדבר עם אחת. המצב השתפר מאז: לאחר שפרשה מעריכת דין כעבור כמה שנים, הלונן שימשה חברת פרלמנט בפינלנד במשך יותר מ-20 שנה. מאז 2000 היא מכהנת כנשיאת המדינה - האשה הראשונה בפינלנד בתפקיד זה.

שני המקרים האלה התרחשו בשנות ה-70. הסבירות שהם יקרו כיום נמוכה בהרבה, לא רק בגלל שהתקינות הפוליטית גורמת לאנשים להיות זהירים יותר (בין היתר בזכות סדרה ארוכה של תביעות מתוקשרות בגין אפליה מינית), אלא בעיקר בגלל שהגישה באמת השתנתה. יוזף אקרמן, מנכ"ל דויטשה בנק, עורר בשנה שעברה סערה כשאמר שמינויה של אשה לדירקטוריון הבנק (שמורכב מגברים בלבד) יהפוך אותו ל"יפה וצבעוני יותר". בתגובה לכך, שרה בממשלת גרמניה, אילזה אייגנר, יעצה לאקרמן לחפש דברים יפים וצבעוניים יותר בתחום הפרחים או במוזיאון.

יוזמות רבות שואפות להעצים את השינוי התודעתי. ארגונים כמו האו"ם, OECD והבנק העולמי מקדישים יותר תשומת לב לנשים. חלק ממדינות אירופה קבעו מכסות מינימום כדי להבטיח את מקומן של נשים בדירקטוריונים של חברות, ומדינות נוספות צפויות להצטרף למהלך. כל חברה, בנק, חברת ייעוץ או חברת השמה שמכבדת את עצמה משיקה יוזמות, עורכת מחקרים ומארחת כנסים שעוסקים בנושא מימוש הפוטנציאל הנשי. האם עדיין יש צורך במאמצים אלו?

בלומברג

כך נולדו משקי הבית בעלי ההכנסה הכפולה

ברבים מהשווקים המתעוררים נשים הן עדיין אזרחיות מסוג ב', משוללות זכויות בסיסיות וסובלות מאלימות ומסוגים שונים של ניצול. בעולם העשיר, מרבית המאבקים על זכויות משפטיות ופוליטיות הוכרעו, וגם בחזית הכלכלית הנשים זינקו קדימה. קל לשכוח שאפילו בעולם המפותח הן הגיעו למעמדן האיתן בשוק העבודה רק לפני עשורים ספורים. מאז שנות ה-70, שיעור הנשים בגיל העבודה שמחזיקות במשרה בתשלום ברחבי העולם העשיר עלה מ-48% ל-64% (ראו תרשים).

התמונה משתנה ממדינה למדינה: בחלקים מדרום אירופה ומזרחה רק כמחצית מהנשים יוצאות לעבוד, בעוד שבמרבית המדינות הנורדיות 70% מהנשים לכל הפחות מחזיקות במשרה - קרוב לשיעור הגברים העובדים. באמריקה, למשך פרק זמן קצר בתחילת השנה שעברה יותר נשים החזיקו במשרות מאשר גברים - עד שהמיתון הגיע גם אליהן. ואולם במרבית המדינות המגמה הכללית היא עלייה קלה בשיעורן של הנשים העובדות.

קלודיה גולדין, מרצה לכלכלה בהרווארד שחקרה את ההיסטוריה של תעסוקת נשים באמריקה במאה האחרונה, מכנה את כניסתן ההמונית של נשים למקומות העבודה בשנות ה-70 "מהפכה שקטה". כמובן שתמיד היו נשים שעבדו מחוץ לבית, אך מספרן היה קטן בהרבה. עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, נשים עובדות היו בעיקר צעירות ורווקות והן עבדו במפעלים או כמשרתות, משרות שדרשו השכלה מועטה.

משנות ה-30 ואילך, נערות רבות יותר החלו ללמוד בתיכונים ובקולג'ים ולקבל משרות במשרדים, שבהם התנאים היו נוחים בהרבה. בשנות ה-50, מספר גדול של נשים נשואות החלו לעבוד במזכירות, בהוראה, בסיעוד, בעבודה סוציאלית וכדומה, לרוב במשרה חלקית. מאז שנות ה-70, בנותיהן של הנשים האלה, שראו את אמותיהן יוצאת לעבוד, הניחו כמובן מאליו כי גם הן יעשו זאת.

רבות מהן היו גם בנות להורים גרושים, שמבחינתן הכנסה עצמאית היתה אמצעי זהירות נבון. והיתה להן הגלולה, שלראשונה בהיסטוריה סיפקה להן אמצעי יעיל למניעת הריון. הדבר איפשר להן לטפח קריירה ולדחות את הנישואים והבאת הילדים לשנים מאוחרות יותר, מה שהצדיק השקעה רבה יותר בהשכלתן. בשנות ה-80, מספר הנשים בוגרות הקולג' השתווה למספר הגברים, ומאז התרחב הפער בשיעור ניכר לטובת הנשים. מה שקרה באמריקה הידהד, במידה כזאת או אחרת, במרבית המדינות המתועשות. כך נולדו משקי הבית בעלי ההכנסה הכפולה.

היו לכך יתרונות עבור כל הנוגעים בדבר. הכלכלות הלאומיות הרוויחו מזינוק בצמיחה כתוצאה מהגידול המהיר בכוח העבודה, שלא דרש השקעה מיוחדת בחינוך או ביבוא מהגרים. המעסיקים נהנו ממאגר גדול יותר של עובדות - שלמרות החקיקה שהבטיחה שכר שווה, היו לעתים קרובות זולות יותר וגמישות יותר מגברים. והנשים עצמן זכו בחופש לאפשרויות תעסוקה רחבות יותר, עצמאות כלכלית ושליטה גדולה בהרבה על חייהן.

כוח העבודה הנוסף מוציא כסף, משלם מסים ומניע את הכלכלה. אין פלא שקובעי מדיניות ברחבי העולם מנסים לעודד נשים נוספות לצאת לעבודה ולהגדיל את התפוקה. סיבה נוספת לברך על כך היא שבמדינות מתפתחות רבות, ביניהן סין, הירידה בשיעור הפריון החלה לגרום להתכווצות האוכלוסייה העובדת ולזינוק במספר הקשישים - מגמה שיש לה השלכות חמורות על כלכלות באופן כללי ועל קרנות הפנסיה ספציפית. נשים עובדות רבות יותר יכולות לסייע לפצות על הירידה בכוח העבודה.

כלכלת הנשים

באופן מפתיע, ההשפעה המקרו-כלכלית של התוספת הנשית לכוח העבודה בארבעת העשורים האחרונים כמעט לא נחקרה, אך חברת הייעוץ מקינזי מעריכה כי התמ"ג של ארה"ב גבוה כעת ב-25% משהיה בלעדיה. קווין דלי מבנק השקעות גולדמן סאקס חישב ומצא כי סגירת הפער שעוד נותר בין שיעור התעסוקה של נשים וגברים, עשויה להגדיל את התמ"ג בארה"ב בשיעור של עד 9%, בגוש היורו עד 13%, וביפאן עד 13%. הואיל ואפילו הנורדים השוויוניים לא הצליחו להיפטר כליל מפער התעסוקה, הסבירות שסדרי הגודל ישתנו משמעותית בעתיד הנראה לעין, אם בכלל, היא נמוכה, אך יש מרווח לשיפור בחלק מהמדינות העשירות ומרווח גדול עוד יותר בשווקים המתעוררים. במדינות ה-BRIC ובמדינות אחרות הנמצאות בצמיחה מהירה, הפער כבר מצטמצם והולך.

גם למעסיקים יש סיבות רבות להודות על הגידול בכוח העבודה בזכות הנשים, לא רק בגלל שאנשים מוכשרים הם מצרך נדיר בכל רחבי העולם. הואיל ונשים מהוות מחצית ממאגר הכישרונות (אף כי תחומי העניין וההעדפות שלהן שונים לרוב מאלה של גברים), הכללתן בכוח העבודה תסייע להקטין את המחסור. על כך יש להוסיף גם את העובדה שכיום יש יותר נשים אקדמאיות מגברים במרבית מדינות העולם העשיר (וגם בחלק מהעולם המתעורר).

כמה מחקרים הראו התאמה חיובית בין נוכחות של מסה קריטית של נשים במשרות בכירות לביצועי החברות ואולי אף לרווחים גבוהים יותר. אף מחקר לא הצביע על קשר סיבתי, אך אין זה בלתי סביר שחברות מפיקות תועלת מכוח עבודה מגוון ועשיר יותר ברעיונות. סביר להניח שחלק גדול מהלקוחות הן נשים. באירופה ובאמריקה נשים מחליטות על 70%-80% מהרכישות במשק הבית, ומשפיעות במידה ניכרת על פריטים כמו מכוניות ומחשבים, שבדרך כלל נתפשים כנחלתם של הגברים.

הנשים עצמן יוכלו ליהנות מהאפשרות לבחור כמעט כל סוג של קריירה. אם הן רוצות (ויכולות למצוא בעל שיתמוך בכך), הן חופשיות להקדיש את עצמן לגידול הילדים ולמטלות הבית במשרה מלאה - בשונה מגברים, שלעתים נדירות יכולים לבחור בכך. אך בימים אלה, מרבית הנשים, מסיבות כלכליות או תשוקה להגשמה עצמית, רוצות לעבוד מחוץ לבית.

נשים רשמו התקדמות אדירה בכל סוגי הקריירה, אך הן עדיין מתקשות יותר מגברים לזכות במשרות הבכירות. התמונה דומה למדי בכל מקום: גברים ונשים שזה עתה סיימו את חוק לימודיהם מוצאים עבודה בשיעור כמעט זהה; עד מחצית הדרך בסולם הדרגות נשים רבות פורשות; ובפסגה כמעט ואין זכר לנשים. שיעור השחיקה בדרגי הביניים הואט קמעה בשנים האחרונות, אך משרות בכירות מאוישות כמעט בלעדית על ידי גברים. נשים מהוות רק 3% מ-500 מנכ"לי חברות פורצ'ן 500.

למרות שפע של חוקים שנועדו להבטיח שוויון בשכר, נשים עדיין משתכרות פחות מגברים בתפקידים דומים. זאת, בין היתר, משום שהן עובדות לעתים קרובות בתחומים שונים, ורבות מהן עובדות במשרה חלקית בשכר שעתי נמוך יותר. אך אפילו במשרות זהות הן מרוויחות מעט פחות מגברים מהרגע הראשון, וככל שחולף הזמן הפער מתרחב והולך. במדינות OECD הפער הממוצע בין שכר נשים וגברים הוא 18%. זהו שיעור נמוך בהרבה משהיה לפני 40 שנה (ראו תרשים), אך בשנים האחרונות הוא חדל להצטמצם.

בשנות ה-90 נדמה היה שנשים בעולם העשיר פוסעות לעבר עידן זהב. יותר ויותר מהן נכנסו לכוח העבודה, הזדמנויות רבות יותר נפתחו עבורן, ופער השכר בינן ובין הגברים הצטמצם והלך. כעת יש תחושה ברורה של תסכול. הדבקת הפער מול גברים, בייחוד בפסגה, נמשכת זמן רב יותר מהצפוי. החדשות הטובות יותר, הן שבמקביל חל שיפור במעמדן של נשים בחלק מהשווקים המתעוררים העשירים יותר. בסין, מספר הנשים המחזיקות במשרות בכירות עולה בכל המגזרים, ובהודו נשים מגיעות כיום למשרות בכירות בתעשיית ה-IT, החיונית כל כך למדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#