נעם חומסקי: מדיניות הגברת אי השוויון מביאה לדעיכתה הבלתי נמנעת של ארה"ב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נעם חומסקי: מדיניות הגברת אי השוויון מביאה לדעיכתה הבלתי נמנעת של ארה"ב

הפילוסוף האנרכיסט הנודע טוען שלמרות דעיכתה המתמשכת של ארה"ב, אין לה מתחרות בכוח צבאי וכלכלי; העברת הייצור לשווקים זרים היא בעיה לאנשים העובדים והמעמד הבינוני

64תגובות

ארה"ב בדעיכה, כותב הבלשן והפילוסוף האנרכיסט נעם חומסקי, במאמר שהתפרסם ביום רביעי באתר TomDispatch.com - והדעיכה הזו, לדברי חומסקי, היא בחלקה מעשה ידיה של ארה"ב עצמה. חומסקי, הידוע בדעותיו השנויות במחלוקת, פותח את המאמר בסקירה של מהלכים צבאיים שביצעה ארה"ב במאה האחרונה, כולל "התוקפנות ההרסנית והרצחנית ביותר שלאחר מלחה"ע השנייה: מלחמת וייטנאם". אולם יותר ממהלכיה הצבאיים מצביע חומסקי על המדיניות שהגבירה את אי השוויון הכלכלי והחברתי בארה"ב כגורם שבו הביאה המעצמה הגדולה בתבל לדעיכתה במו ידיעה.

בלומברג

"משנות ה-70, היה שינוי משמעותי בכלכלה האמריקאית", כתב חומסקי. תכנון מכוון - גם של גורמים פרטיים וגם של גורמים ממשלתיים - הוביל לשינוי לכיוון של פיננסיליזציה והעברת הייצור לחו"ל, בעקבות יירדה ברווחי הייצור המקומי. "החלטות אלו הובילו ליצירת מעגל שלילי שבו העושר נהפך למרוכז להפליא (באופן דרמטי בידי האלפיון ההעליון) וכתוצאה מכך נולד ריכוז של הכח הפוליטי. הכח הפוליטי הזה, טוען חומסקי, הוביל לחקיקה שחיזקה את המחזוריות הזו: מיסוי ומדיניות תקציבית, דה-רגולציה, שינויים בחוקיהפיקוח על התאגידים שאיפשרו למנהלים הבכירים לגזור משכורות ענק ועוד.

בה בעת, עבור הרוב, השכר האמיתי דרך במקום, ואנשים הצליחו להסתדר רק על ידי הגברת עומס העבודה שלהם, לקיחת חובות שאינם יכולים לפרוע, ובועות חוזרות ונשנות מאז עידן רייגן. כל אלה, כותב חומסקי, יצרו עושר על הנייר שנעלם כשהבועות פקעו, והפושעים חולצו על ידי משלמי המסים.

במקביל, המערכת הפוליטית הורחבה מכיוון ששתי המפלגות "נדחפו עמוק יותר לכיסי התאגידים בשל העלות ההולכת והגוברת של מערכות הבחירות". במקרה של הרפובליקאים, כותב חומסקי, הגיע המצב לרמה של פארסה, והדמוקרטים - אותם הוא מכנה 'רפובליקאים מתונים לשעבר' - לא הרחק מאחוריהם.

הכשלון האמריקאי, מצטט חומסקי מחקר של המכון למדיניות כלכלית, מבוסס על הבדלי מעמדות. עבור מי שתכנן את המדיניות הוא אינו כשלון. "המדיניות מהווה כשלון עבור הרוב המכריע, ה-99%, אם להשתמש בדימוי של תנועת לכבוש את וול סטריט, ועבור ארה"ב, שדעכה ותמשיך לדעוך תחת מדיניות זו".

חומסקי מתייחס לאובדן כושר הייצור של ארה"ב, שהועבר לחו"ל. "זוהי איננה בעיה עבור 'המנדרינים של הכסף' שממשיכים לתכנן את המדיניות, אלא בעיה רצינית לאנשים עובדים ולמעמד הבינוני, ואסון אמיתי לאלה שסובלים מהדיכוי הקשה ביותר, השחורים, שלא נמלטו מהעבדות ותוצאותיה המכוערות, ושעושרם הדל נעלם הלכה למעשה עם קריסת בועת הדיור ב-2008".

למרות כל הנאמר, כותב חומסקי, ארה"ב נותרה המעצמה הדומיננטית ולא רק במובן הצבאי. לדעתו, אין לה מתחרה באופק. "סין והודו אולי צומחות מהר, אולם הן מדינות עניות מאוד, עם בעיות פנימיות שהמערב אינו עומד בפניהן". חומסקי מודה שמעמדה של סין כקו ייצור של התאגידים המערביים ישתנה. הוא מבסס את דבריו על הטענה כי ייצור מספק את הבסיס לחדשנות - ומכאן גוזר שהמעבר של היצור מארה"ב למקומות זולים יותר בעולם חתר קשות תחת מעמדה המוביל. למרות זאת, סין סובלת מבעיות דמוגרפיות, כמו הזדקנות האוכלוסייה והיעלמותו של כח העבודה הזול. הודו, לדברי חומסקי, סובלת מבעיות חמורות אף יותר.

חומסקי מתייחס גם לישראל במאמרו, אם כי אינו נוטל עמדה. הוא מצטט שני מאמרים מהמגזין "פוריין אפרס" שמתייחסים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. באחד מהם כתבו יוסף קופרווסר ושלום ליפנר כי הבעיה היא אי הכרתם של הפלסטינים בישראל, ובמאמר השני טוען פרופסור ג'ואל ביינין כי הבעיה היא הכיבוש. חומסקי מזכיר גם את גיליון ינואר 2012 של "פוריין אפרס" שקורא להפציץ את איראן לפני שיהיה מאוחר מדי. חומסקי מציין כי עמדת האו"ם והמתונים היא שהפצצת איראן תגרום לנזק עצום, וכי היא תהיה מנוגדת גם לחוק הבינלאומי.

חומסקי בן ה-84 ידוע כמבקר חריף של ארה"ב ושל ישראל. כניסתו לישראל נאסרה ב-2010 כשביקש להרצות ברמאללה. בסדרת ריאיונות שלאחר ארועי הטרור של ספטמבר 2001 אמר חומסקי כי ארה"ב היא מדינת הטרור הגדולה בעולם, וכתב מאמר שגינה את ישראל בעקבות פרשיית המשט לעזה, בו השווה את צה"ל לפירטים סומליים. הוא אף חתם על עצומה שתמכה במכחיש השואה הצרפתי רובר פוריסון בשם חופש הביטוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#