48 שעות ביוון: כך זה נראה עכשיו - ואיך הם הגיעו לשם - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

48 שעות ביוון: כך זה נראה עכשיו - ואיך הם הגיעו לשם

מה הפוליטיקאים ביוון מפחדים שישליכו עליהם ברחוב? (יוגורט) ■ כמה יוונים פוטרו בסקטור הפרטי מתחילת המשבר? (חצי מיליון) ■ כמה פוטרו בסקטור הציבורי? (אפס) ■ ועל מה היוונים לא מוכנים לחשוב בשום אופן? (לוותר על היורו ולחזור לגדל זיתים)

17תגובות

1. לכל יווני יש דעה שונה, לפעמים שתיים, בוודאי בנושאים כלכליים. אין תשובה לשאלה "מה היוונים חושבים על המשבר?", ועל דבר אחד היוונים לא חושבים: יציאה מגוש היורו - היורו עשה להם טוב, ואין להם שום עניין לחזור לגדל זיתים.

2. לאחר שנתיים שבהן המשבר הכלכלי הוא חזות הכל, כל יווני הוא גם מומחה כלכלי. נהג מונית יווני יודע לדקלם את פערי התשואה בין האג"ח של יוון לאג"ח של גרמניה, בזמן אמת. שר האוצר שטייניץ רוצה חינוך פיננסי מהיר? תנו לו משבר פיננסי בסגנון יווני, וכל תלמיד תיכון יידע לדקלם את יחסי החוב-תוצר.

 

לצפייה בסמארטפון ובאייפד

3. ב-1980 יוון התנגדה לאיחוד האירופי המשותף. היא נכנסה לאיחוד וליורו רק אחרי שידול של אירופה. איך הם עשו את זה? על ידי מתן סובסידיות, הלוואות וסיוע כספי מאסיבי, שאת חלקם היוונים אפילו לא ביקשו.

4. מ-1998 ועד 1999 זינקה הבורסה של אתונה ביותר מ-400%, על בסיס רכישות של קרנות גידור שציפו לכניסת יוון ליורו. לאחר מכן הבורסה נפלה חזרה ב-70%.

אי–פי

5. אם נפגעת מגז מדמיע, העזרה הראשונה המומלצת היא לקחת תרופה נגד צרבת, למהול אותה במים ולמרוח סביב העיניים. אם אין לך, בקש מהצעירים מסביב, להם יש. עדיף כמובן להגיע להפגנה מוכנים מראש, עם מסכת גז תקנית, מעיל כבד, קסדת אופנוע או לפחות משקפי מגן.

6. כשיוון נכנסה ליורו, היא מיד קיבלה סוכריות מתוקות בדמות הלוואות גדולות לבניית תשתיות. בתוך זמן קצר נבנו באתונה שדה תעופה חדש, רכבת תחתית וכביש אגרה משוכלל. מחצית מהיוונים חיים באתונה.

7. היווני שברחוב אינו מכחיש שממשלתו זייפה את הנתונים הכלכליים שהיא פירסמה, והוא גם לא מאמין להם. אבל הוא קובע שאירופה ידעה, פעלה מתוך אינטרסים פרטיים - ושתקה.

8. המחירים ביוון זינקו מיד עם אימוץ היורו בגלל סיבות תרבותיות. עם שער של 1 יורו ל-340 דרכמה, היוונים פשוט לא ידעו לאכול מטבע שבו השטר הכי קטן הוא 5 יורו. דוגמא: יוונים נהגו להשאיר שני שטרות כטיפ במסעדה, כלומר כ-200 דרכמה (זה לא מכובד ביוון להשאיר מטבעות). התוצאה: היוונים החלו להשאיר טיפים של 10 יורו בשני שטרות של 5 יורו - כלומר פי עשרה ביחס לעידן הדרכמה.

9. בעידן הדרכמה היתה הריבית 20% ולא היה שום אשראי צרכני. לאחר ההצטרפות ליורו הריבית ירדה ל-3% והבנקים העמידו אשראי לכל דכפין ולכל שימוש.

10. יוונים אוהבים מכוניות, בעיקר גרמניות, ויש להם הרבה כאלה. העיר לריסה היא שיאנית העולם בכמות לנפש של ג'יפים מסוג פורשה קאיין.

אייל טואג

11. אין כמעט תעשייה ביוון, ועוד פחות מכך תעשיות לייצוא. תעשיית הייצוא העיקרית היא התיירות, המייצרת 18% מהתל"ג.

12. לעיקר הזינוק בחוב של יוון אחראי ראש הממשלה קאראמנליס. הוא עזב כשהבין שהכל מתפרק. מחליפו, פאפאנדריאו, ביקש לתקן את המשק בטקטיקה של הפחדה: הוא צבע את המציאות בשחור, באמונה שלחץ חיצוני יאפשר לו להעביר רפורמות בבית. בסוף התברר שהדרישות של אירופה הרבה יותר קיצוניות ממה שהעריך.

13. למרות המשבר, הפיטורים, האבטלה ופשיטות הרגל - המחירים ביוון עדיין גבוהים. הם בקושי ירדו. בנדל"ן מחירי העסקות לא ירדו - כי אין קונים ואין עסקות.

14. הערכה ביוון היא שהשכר, בסקטור הפרטי והציבורי, ירד בתוך תקופה לא ארוכה ב-50%.

15. כולם יודעים שיוון היא כלכלה של הסקטור הציבורי. פחות מוכרת העובדה שגם הסקטור הפרטי מוכר חלק גדול ממוצריו למדינה.

16. חלק מפעילות הסחר הוא רמאות. דוגמה: על פי הסטטיסטיקה הרשמית, יוון היא שיאנית העולם בהתקנת סטנטים לחולי לב (במונחים של סטנט לנפש). חברות התרופות מכרו סטנטים לרופאים, חברות הביטוח הרפואי שילמו, אבל הסטנטים לא באמת הותקנו. לא בהם צורך, ואף אחד לא בדק. הם נזרקו.

17. בעקבות המשבר ובהנחיית מנהיגי אירופה, העלו ביוון את המסים. המע"מ, למשל, מסתכם ב-23% - מהגבוהים בעולם. יש גם מס רכוש על נדל"ן, אבל אנשים לא רגילים לשלם מסים ועכשיו גם אין להם מהיכן.

18. אין שום פרוצדורה להוציא מדינה מגוש היורו. אם יוון תקבל החלטה עצמאית ותצא, אין לה מטבע חוץ לשלם על דלק ותרופות.

אייל טואג

19. ביוון יש הרבה עשירים, וכעת יש מתח רב בינם לבין שאר האוכלוסייה. הם חוששים לביטחונם האישי.

20. הכעס כלפי פוליטיקאים כה גדול, עד שאיש מהם לא מעז ללכת ברחוב, לא חשוב מאיזו מפלגה.

21. בעת מחאה, היוונים נוהגים לזרוק על הפוליטיקאים שלהם יוגורט. למה יוגורט? אין סיבה מיוחדת, זה פשוט מוצר זמין ולא יקר שניתן לרכוש באתונה בכל פינת רחוב.

22. הבנקים היווניים נמצאים בפשיטת רגל, כי הם מחזיקים בהון שלהם אגרות חוב של ממשלת יוון. ה"תספורת" הקרובה של האג"חים האלה תמחוק להם את ההון. האירופאים יצטרכו להזרים הון גם לממשלת יוון וגם לבנקים שלה. התוצאה: אי אפשר לקבל כיום הלוואה מבנק ביוון.

23. הישארות ביורו או חזרה לדרכמה אינן שתי החלופות היחידות למשבר ביוון. ישנה אפשרות לעשות שימוש ב"ניירות חוב". איך זה יעבוד? במקום שכר של 1,000 יורו, עשוי עובד מדינה לקבל 500 יורו, ועוד "נייר חוב" של 500 יורו שאותו הוא יוכל לפדות במכולת, אך בערך כלכלי נמוך יותר. זו תהיה כלכלה מוזרה עם שתי מטבעות.

24. טייסים ביוון יוצאים לפנסיה בגיל 45. הכוונה היא לטייסים אזרחים, לא טייסי צבא.

25. סדר השנאה של הצעירים המובטלים המוחים ברחובות: 1. פוליטיקאים 2. עיתונאים 3. בנקאים. הם חושבים שכולם חלק ממערך אינטרסים בינלאומי שרוצה להשמיד הכל.

אייל טואג

26. כמעט 20% מהחברות הרשומות למחסר בבורסה נמצאות בשלב כזה או אחר של הקפאת הליכים, בגלל חוב שאינם יכולים למחזר.

27. המספרים הרשמיים של האבטלה הם 21% בכל האוכלוסייה ו-50% בקרב הצעירים. אלא שביוון מספרים שהממשלה תמיד מרמה במספרים, ולכן האבטלה האמיתית היא 30%, ובקרב צעירים 70%. ביוון יש כיום יותר ממיליון מובטלים מתוך אוכלוסיה של כ-11 מיליון איש - כולל ילדים וזקנים.

28. מתחילת המשבר פוטרו חצי מיליון איש בסקטור הפרטי. בסקטור הציבורי לא פוטר אדם אחד.

29. ביוון מספרים שהענף המושחת ביותר הוא ענף הבנייה, אישורי הבנייה או בנייה ללא אישורים. הכל נעשה שם באמצעות שוחד.

30. בין שחקני הנדל"ן יש גם כמרים אורתודוקסים. בכלא יושב כומר בשם אבא אפרים, שהצליח להחליף עם המדינה אגם באזור מבודד שבבעלות המנזר שלו, תמורת קרקע מבוקשת עם אישורי בנייה.

31. ברובע פלאקה, אזור מועדוני הבוזוקי, המסעדות היו פתוחות חמישה ימים בשבוע. כיום הן פתוחות יומיים בשבוע בלבד.

אייל טואג

32. אי אפשר לפטר עובד בסקטור הציבורי ואי אפשר להוריד לו שכר. החוקים החדשים שדורשת אירופה, יאפשרו זאת.

33. המשבר הכלכלי פוגע בספורט. ב-2004, השנה שבה התקיימה אולימפיאדה באתונה, יוון היתה כוח ספורטיבי. כיום המתקנים האולימפיים נרקבים במהירות, אינם מתוחזקים, ואין כסף לשלוח את האתלטים לאולימפיאדה הקרובה.

34. במהלך ובאמצע ההפגנות סוחרים זריזים מוכרים מגוון של מוצרים: בייגלה (קר), חבילת פיצוחים פצפונת ב-2 יורו, קפה שחור, מסכות סינון אוויר לנשימה, ואם יורד גשם - גם מטריות (5 יורו). אניני הטעם שבין המפגינים לא מסתפקים בכך ומגיעים מצוידים בקפה איכותי ומודרני יותר, מרשתות כמו קוסטה.

35. הכניסות לבנייני ציבור נהפכו מקום מושבם של מובטלים, הומלסים ונרקומנים, ונראה שהמשטרה אינה מנסה לסלק אותם. התוצאה: רבים ממבני הציבור מוזנחים ומכוסים בכתובת גרפיטי צבעוניות.

36. במקומות רבים כשליש מהחנויות סגורות, עם או בלי שלט "להשכרה".

37. בתי מלון, גם מפוארים, שאינם רחוקים ממרכז העיר שם מתקיימות ההתפרעויות, כיסו את הכניסות ואת הזכוכיות הגדולות הפונות לרחוב הראשי בלוחות מתכת.

38. חבילת החילוץ שאירופה תעביר ליוון מסתכמת ב-130 מיליארד יורו. רק לפני שנה קיבלה יוון חבילת חילוץ קודמת, בסך 110 מיליארד יורו. באירופה חשבו שהחבילה הראשונה תספיק.

אייל טואג

39. אם ההסדר ייצא לפועל, כל גורם פרטי שמחזיק באג"ח של ממשלת יוון יקבל במקומה אגרת אחרת, בשווי של 50% מהכסף. כיוון שהריבית תהיה נמוכה יותר וזמן הפירעון ארוך יותר, המשמעות היא הפחתת החוב ב-70%. אם לא היה הסדר, ה"תספורת" עשויה להגיע ל-90%.

40. יותר מ-70% מחבילת הסיוע (130 מיליארד יורו) מיועדים לשירות החוב של המדינה ושל הבנקים היוונים. החוב נמצא בידי אירופאים. כששואלים "את מי כאן מחלצים", למפגינים באתונה יש תשובה.

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#