הנורות האדומות שיוון מדליקה לישראל - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנורות האדומות שיוון מדליקה לישראל

תראו מה קורה למי שהיה יותר מדי כסף קל

30תגובות

האם יש למשבר ביוון קשר אלינו? לכאורה לא, אבל יש קווי דמיון בין החברה והכלכלה היוונית לבין זו שבישראל - והם חייבים להדליק נורות אדומות אצל הציבור, מקבלי ההחלטות ומערכות השלטון שלנו.

ביוון, למשל, אין שום בקרה על תקציב המדינה, וכך החוב של הממשלה תפח ל-350 מיליארד יורו - כ-160% מהתוצר - והוא רק עולה והולך. אנחנו, לעומת זאת, קיבלנו רק היום ציון לשבח על משמעת תקציבית מטעם המשלחת של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ויחס חוב לתוצר הוא כ-76% - נמוך ממדינות מערביות רבות. אותה קרן מטבע מזהירה שהגירעון התקציבי יקפוץ השנה ל-3.5% - הרבה מעבר לתקרה הרשמית של 2% - ויש חשש לזחילה כלפי מעלה.

עניין מהותי נוסף: יוון לא יודעת איך, וגם לא רוצה, לגבות מסים מאזרחיה. חברות, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים לא שילמו מסים, המדינה העלימה עין, וזה הצד השני של הנסיקה בחובותיה.

אצלנו גביית המסים פועלת לא רע בכל הקשור לשכירים בני מעמד הביניים, אבל יש לנו שוק שחור עצום המוערך בכ-20% מהתוצר, והגבייה יעילה הרבה פחות בקרב חברות ובעלי הון שיודעים לבצע תכנוני מס אגרסיביים. קרן המטבע לא מתעלמת מהתופעה, וקובעת כי לישראל לא תהיה ברירה אלא לעלות מסים, למשל את המע"מ.

המשק היווני הוא כלכלה של שירותים. אין בו כמעט ייצור - ובוודאי שלא יצוא. ביוון יש קצת ייצור מזון, תיירות (18% מהתוצר), ובעיקר הרבה בנקאות, תקשורת, מסחר ושירותים מקומיים. אצלנו המצב שונה, אבל הסקטור העיקרי שנפגע מהמשבר העולמי הוא ענף הייצור ליצוא - והוא ייפגע עוד יותר אם המשבר יחמיר.

בלומברג

מהי הסיבה המהותית שבגללה קרסה כלכלת יוון? הסיבה היא שהפוליטיקאים נמצאים בכיס של ועדי העובדים ושל הטייקונים. הם אלה שקובעים איזה פוליטיקאי ייבחר, וכשפוליטיקאי כזה נכנס לממשלה הוא מייד משלם בהתאם לשולחיו, על ידי פתיחת תקציבים, הענקת תנאים וחקיקת חוקים על פי האינטרס של מי שקידם אותו. ועדי עובדים קיבלו תנאים מפליגים: שכר גבוה, קביעות וגיוס מקורבים. אנשי עסקים קיבלו מהפוליטיקאים הסכמים למכירת שירותים ומוצרים לממשלה - ופטור מתשלום מסים.

ואצלנו? המצב אולי קיצוני קצת פחות, אבל רבים הם חברי הפרלמנט שגורלם הפוליטי ועתידם הכלכלי תלוי בוועדים, במרכזי מפלגות, ובקשרים עם אינטרסים כלכליים פרטיים - תופעה שמחמירה והולכת בעשור האחרון. גם ביוון וגם בישראל רבים הם הפוליטיקאים שפועלים רק משיקולים לטווח הקצר, תוך התעלמות מוחלטת מההשלכות של המעשים שלהם בטווח הקצת יותר ארוך. הקשר העמוק ביותר בין יוון לישראל הוא בסופו של דבר שהסיפור של יוון הוא הסיפור של מה שקורה למדינה שמצאה את עצמה עם יותר מדי כסף קל, יותר מדי בזול, בלי הבנה שצריך להחזיר אותו ובלי הפנמה של הנזקים ארוכי הטווח שמציאות שכזו יוצרת.

הכסף הקל והזול - הלוואות ותמיכות מאירופה - הביא את יוון למצב שבו היא הפסיקה לייצר, הפסיקה לייצא, והפסיקה לעסוק בחקלאות. אפילו את תעשיית התיירות שלה יוון מפעילה רק שלושה חודשים בשנה.

גם בישראל יש מגזרים שסובלים מהתסמונת הזו. מדובר בעובדי מדינה המאוגדים בוועדים הגדולים. מקומות כמו חברת החשמל ונמלי הים. מדובר בסקטורים שלמים שלא עובדים, ונסמכים על קצבאות ותשלומי ממשלה אחרים למחייתם. מדובר בענפים שלמים שנהנים ממעמד מונופוליסטי והכנסות שנראות כיום בטוחות, כמו למשל ענף הבנקאות.

אפילו צה"ל, הצבא שלנו, צריך ללמוד מיוון: גם הוא נהפך לצבא שבע, עצל ושמן, בזכות התקציבים האינסופיים שהוא מקבל. כמו הכלכלה היוונית, צבא שכזה עלול לאבד את התחרותיות שלו, את היזמות ואת היכולת להגיב ולאלתר לשינויים, כמו תקציב מצומצם.

להבדיל מיוון, אם אנחנו נקלע לצרות - לא יהיה לנו את הדוד מאירופה שמוכן להזרים מאות מיליארדי דולרים כדי לעזור לנו לצאת מהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#