"עדיף שלא תלכו לשם - מתחיל שם בלגן, שוטרים, מהומות ורימוני עשן" - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עדיף שלא תלכו לשם - מתחיל שם בלגן, שוטרים, מהומות ורימוני עשן"

איתן אבריאל ואייל טואג נקלעו למרכז המהומות באתונה, בניסיון להבין את מקור הזעם והתסכול של צעירי יוון ■ תוך כדי הם נפגעו מרימון עשן ונאלצו להסתתר מאבנים ■ פטישים, רימוני עשן והרבה כעס - כך נראות ההפגנות ביוון

17תגובות

כל אחד מכיר את התמונה: המטוס נגע במסלול, וכולם מייד שולפים את הסמארטפון כדי לקבל את העדכונים שהגיעו בזמן טיסה. אך ברגע שהמטוס הגיע לאתונה הבנתי שמשהו קורה: המייל הראשון שנכנס הודיע שהפגישות עם פקידי משרד האוצר בוטלו - בגלל השביתה וההפגנות.

בשעה הראשונה זה לא נראה מאיים. האוטובוסים אמנם מושבתים, אך מערכת המוניות עבדה היטב ובתוך חצי שעה הגענו, אייל טואג הצלם ואני, למלון. אלא שברגע שעלינו לחדר לקומה השביעית והצצנו מהמרפסת, הבנו שמשהו קורה. המשטרה חוסמת דרכים, וקבוצות של שוטרים במדי פיזור הפגנות עם מגינים התמקמו בפינות הרחוב. מרכז האירועים, התברר, הוא כיכר סינטגמה, מושב הפרלמנט, והרחובות המובילים אליה נחסמו.

באופן טבעי, מאחר שהמשימה שלנו היא לראות ולהבין מה קורה באתונה, התחלנו ללכת לכיוון הכיכר. אלא שבאופן מוזר, התהלוכות, השלטים והצועקים במגפונים – במקצב זהה לחלוטין לזה של "העם-רוצה!-צדק-חברתי!" המוכר מהמחאות בישראל -  התקדמו מולנו, כלומר התרחקו מהכיכר.

האם ההפגנה הסתיימה? איחרנו? המבטים של המפגינים כלפינו לא היו ידידותיים במיוחד, ודחינו בינתיים את הבירור הזה. כאשר מצאנו קבוצת אנשים דוברי אנגלית ושאלנו בתמימות איך מגיעים לכיכר, השיבו לנו: “הכיכר בהמשך הדרך, אבל אולי עדיף שלא תלכו לשם". מדוע? “כי מתחיל שם בלגן, שוטרים, מהומות", ענו לנו באנגלית שבורה. "ותאמרו, לנו", שאלנו, "מדוע אתם מתרחקים מהכיכר? “בגלל המשטרה. נחזור אחר כך לאחר שיירגע קצת".

משטרה? מהומות? אייל טואג מייד התלהב והחל לרוץ לכיוון גושי האנשים בהמשך השדרה. הנוף האנושי השתנה: כבר לא תהלוכה עם שלטים גדולים וקריאות קצב מאורגנות, אלא חבורות של צעירים שמתגודדים במקום, כולם עם מסכות גז או מגן נשימה אחר, כולם עם צעיפים וכובעים המכסים את פניהם. בחלק מהפינות, הצעירים הכינו תחמושת: בעזרת פטיש או אבן הם עסקו בריסוק אבני שפה של הרחוב ושל חיפויי בניינים, ואספו את האבנים שכך נוצרו כדי לזרוק על השוטרים. צעיר פקיסטני אחד – יש הרבה כאלה באתונה – ניסה להרוויח כמה אגורות ומכר מסכות נשימה מנייר. המחיר מופקע: יורו אחד, לא מעט כסף באתונה של חורף 2012.  קנינו אחד, ודקות לאחר מכן למדנו שאין להם שום ערך.

כאשר שמענו פיצוצים וראינו את ענני גז המדמיע ואת ההמון שרץ הרחק מהם, הבנו שההפגנה לא הסתיימה. להפך: היא הגיע לשלב האלים. אייל ואני שוב רצנו לעבר האירועים בנסיון לצלם את העימותים בין משליכי אבנים לבין כוחות המשטרה, ומיד התברר שהגענו לא מוכנים. שאריות של ענן גז מדמיע הגיע אלנו והכריח אותנו לברוח, דומעים ומשתעלים. לאחר מכן התברר שאייל הניח את תיק המצלמות שלו על שאריו של רימון גז, ואבקה שדבקה אליו גרמה לנו להשתעל ולהתעטש במשך שעתיים.

במקום משליכי אבנים החלטנו לכן להתמקד בצילום וקבלת תגובות מחבורות הצעירים, עד שגילנו שגם הם לא מתלהבים מעיתונאים וצלמים. זה התחיל בסמני שפת הגוף של "אל תצלם", והמשיך בחבורה שביקשה למחוק את התמונות: "דיליט (delete)” היתה התגובה העיקרית ששמענו מהם. זה הפך ליותר מכוער כאשר צעיר גדול ממדים לבוש במסכת גז מקצועית ומשקף אופנועים החל לחטוף את המלצה מאייל, ורק נערה אחת הצליחה להרגיע אותו. “אנחנו לא אוהבים עיתונאים. יחטפו לכם את המצלמות. תחביאו אותם", כך אמרה לנו.

לאחר מכן, בשיחה עם כתב כלכלי בכיר, הבנו מדוע: “הצעירים שמתפרעים לא ממש יודעים הם רוצים. בישראל אומרים ש'לכל יהודי דיעה'? אני אומר לך שכל יווני יש שתי דעות, ולכן אין למפגינים שום עמדה או דרישות ברורות. האבטלה בקרב צעירים מגיעה ל- 50%. לצעיר שסיים שנתיים בצבא, אפילו אם למד משהו באוניברסיטה, אין שום זיכוי למצוא עבודה. מי שיכול, מחפש עבודה מחוץ ליוון. אחרים יוצאים לרחובות ומתפרעים, שזו דרך להביע את התסכול, הייאוש והכעס כלפי הממסד. והממסד, מבחינתם, כולל שלושה אלמנטים, שאותם הם שונאים לפי סדר העוינות הבא: פוליטיקאים, עיתונאים ובנקאים".

מדוע עיתונאים? “ביוון יש הרבה עיתונות, 40 עיתונים, וכולם קוראים ומעורבים רגשית באירועים. לאחר שנתיים שבהם עוסקת התקשורת והמדיה רק במצב הכלכלי, בחבילות חילוץ ובאג"ח ממשלתיות, כל יווני הפך למומחה פיננסי. על מה אתה חושב שמדברים כאן כשיושבים על כוס קפה או בבר? אם תעלה על מונית או אוטובוס תגלה שהנהג יודע להסביר מקרו כלכלה, את החשבונאות הלאומית של יוון, ולצטט במדויק את שער ה"ספרד (spread)”, הפער שבהם נסחרות אג"ח של יוון מעל לתשואה של אג"ח של גרמניה. הם יודעים לדלקם גם את המחירים של האג"חים של איטליה ומדינות אחרות. ליוון יש אולי את האוכלוסיה הענייה בגוש האירופאי, אבל היא ללא ספק המשכילה ביותר בכל הקשור לכלכלה ופיננסים".

“אז עם כל המומחיות הזו", שאלנו",” אין למפגינים עמדה, פתרון משלהם למשבר הכלכלי של יוון"?

אייל טואג

“לא. אין להם. אין להם דרישה, למשל, לצאת מגוש היורו ולנסות דרך חדשה, למשל לחזור למטבע הדרכמה. הם מרגישים שגרמניה סוחטת את העם היווני, שהיא משתלטת על יוון דרך לחץ כלכלי. הם מרגישים שהתרופות שאירופה דורשת עכשיו מיוון, כמו הפחתה בשכר המינימום, בפנסיה, בתקציב ובמספר המועסקים בסקטור הציבורי – רק תחמיר את  מצבם.  והם צודקים: הם, כצעירים, לא עשו שום פשע".

"למיעוט קטן, למשל הקומוניסטים, יש הצעות כלכליות ברורות יותר, אבל אין לכך חשיבות פוליטית. והאמת היא שגם זה לא מעניין, כי ביוון עכשיו הכל 100% פוליטי: בתוך חודש-חודשיים יתקיימו בחירות, וכל מה שהפוליטיקאים עושים הם לנסות לנווט בין הדרישות של אירופה לבין מה שימצא חן בעייני הבוחרים עוד כמה שבועות. הנה ממש ברגעים אלה התפטר המנהיג של המפלגה הקטנה ביותר מהשלוש שמרכיבות את הקואליציה, כי הוא לא רוצה להיות מזוהה עם אישר התנאים לקבלת חבילת הסיוע האירופאית. שאר השרים במפלגה שלו לא רוצים לעזוב את הכסאות שלהם, אז שנראה שהמפלגה תתפצל לשניים".

שעה מאוחר יותר. השוטרים החליטו לסגור עניין ולנסות לשלוח את המפגינים הביתה. הם יצרו חומה חיה של שוטרים על פני כמה מאות מטרים – כולם עם מגינים וציוד לפיזור מהומות – והחלו להתקדם ולדחוק את הציבור שהתגודד מול הפרלמנט אל הרחובות הצדדים. זה הצליח, וברגע שהם פינו את הכביש שעובר מול הפרלמנט החלו במהירות לזרום מכוניות של נהגים מתוסכלים, ויום המהומות הסתיים.

זו כמובן רק הפסקה: לכולם ברור שהמהומות ימשיכו בימים הקרובים, והם יגיעו לשיא כאשר הפרלמנט יתכנס לאשר את  חבילת המכות שאירופה הטילה על יוון בתמורה לסיוע בסך 130 מיליארד יורו והסכמה לחתוך את ערך האג"ח של יוון ביותר מ- 50%. מתי? נכון להבוקר (שבת) מיועדת ההפגנה להתקיים ביום ראשון, אבל בין העיתונאים מתגלגת שמועה לפיה ההצבעה תדחה לשלישי. למה דווקא שלישי? כי בעוד שביום ראשון כולם בחופשה ויהיו פנויים להגיע למחאות והפגנות, ביום שלישי אנשים עובדים. אלה שיש להם עבודה, כמובן. הצעירים יהיו שם בכל מקרה, עם מסכות הגז ועם אבנים.

בדרך חזרה למלון, התחלנו להבין ולספוג מה קורה למדינה ולעיר בירה שבהן הכלכלה מתמוטטת במהירות. את מספרי המקרו רבים מכירים, כי הם אלה שמככבים בכותרות הדיווחים: 5 שנים של ירידה בתוצר, צניחה של 5% בתל"ג ברבעון השלישי, צמיחה של 11%ביצור התעשייתי, צניחה של עשרות אחוזים בשכר של כל אדם ביוון, יחס חוב לתוצר של יותר מ- 160% - והוא רק הולך ועולה.

מה שאנשים פחות רואים הוא מה נתונים כאלה עושים לעיר ולתושביה. אתונה, ערש הדמוקרטיה והמקור לכל התרבות המערבית, היא עיר אפורה, מלוכלכת, שבה כתובות מחאה וציורי גרפיטי מכסים כמעט כל קיר וכל חזית בניין. מתחת לבניינים שמעל עמודים ישנים או מתקבצים חסרי בית רבים מאוד, אי אפשר להתעלם מהם, וברחובות מסיירים קבוצות של שוטרים. האווירה ברחוב עוינת. האם מולך הולך עכשיו מובטל מתוסכל? חסר בית? מהגר בלתי חוקי (ויש הרבה כאלה) שיחטוף לך את התיק? אולי גם גל הקור משפיע: יוונים אינם רגלים לטמפרטורות קרובות לאפס, ולא ממש מצוידים לכך. אולי אלה הם האירועים בפרלמנט והדרמה הכלכלית באירופה. אבל בדבר אחד אין ספק. 

המיתון היוני, עם נתונים יותר קשים מזה של המשבר הכלכלי ההיסטורי של ארה"ב ב- 1929, גובה מחיר אמיתי וגבוה מכל יווני – אפילו אם יש לו עבודה. פיזית וארכיטקטונית, אתונה מאוד דומה לשכונות הוותיקות של תל אביב. אותם בניינים, אותן מרפסות, אותן דירות גג ואותן אנטנות על הגגות שמעליהן, אותן מכוניות ברחובות ואותו קצב בכבישים. בר או מסעדה באתונה נראים זהים לאלו שבגוש דן, כולל תווי הפנים של היושבים בהם. לו השלטים והכתב היו בעברית, היה בלתי אפשרי להפריד ביניהם. ומה שקורה עכשיו נותן תמונה חדה וברורה כיצד תראה ישראל, אם הממשלה והמערכת הפוליטית תרשה לוועדי עובדים, פוליטיקאים חלשים, בנקים וטייקונים לקבל את ההחלטות המתאימות להם בטווח הקצר – אבל מפילים את המדינה בטווח הבינוני והארוך. ועל כך – בהמשך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#