עו"ד כספי: אסור לתת למיעוט לקבל החלטות בנושאים עסקיים - המזרח התיכון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד כספי: אסור לתת למיעוט לקבל החלטות בנושאים עסקיים

דרור שטרום: "אדם פשוט לא מבין איך על חוב של 500 שקלים מעקלים לו את הבית, ואיך לטייקונים מוחלים על חוב של מיליונים" ■ חיים שני: "יש בהחלט סיכוי שהמלצות ועדת הריכוזיות ישונו - לשני הכיוונים"

9תגובות

אם פירמידה עסקית גדולה קורסת, נטל הצלתה ומימון חובותיה עשויים ליפול על כתפי הציבור הרחב – כך הזהיר הערב פרופ' אמיר ברנע במסגרת פאנל בנושא ריכוזיות ותחורתיות שנערך ב"כנס הרצליה" במרכז הבינתחומי. "את מחיר המינוף המופרז של הפירמידות לא משלמים בעלי איגרות החוב ", הסביר ברנע. "מדובר בחברות גדולות מכדי ליפול, ובמקרה כזה הציבור הוא שצריך לתחזק אותן אם המערך קורס", הוסיף.

ברנע, שהיה שותף בגיבוש הסדר החוב של דלק נדל"ן לאחרונה וההסדר של אפריקה ישראל לפני כשנתיים, הדגיש כי קיים עיוות מסוכן בתמחור החוב של הפירמידות העסקיות ביחס לסיכון שהן נושאות. "בפירמידות, חברת אחזקה אחת מחזיקה בחברת אחזקה נוספת, שמחזיקה בחברה תפעולית בקצה. זה מבנה שמבוסס על מינוף פיננסי – נושא מאוד בעייתי. לכאורה, שמתסתכלים על כל חברה בנפרד, אחוז ההון העצמי של הבעלים מהחוב הוא סביר. אבל במערך הפירמידיאלי כולו יש הטיה. יש כאן 'בלוף' - ההון העצמי מאוד קטן, ויחסי החוב-הון למעשה מוטים", אמר.

לדברי ברנע, השוק מכיר בסיכון של חברות האחזקה, ולכן ככל שעולים במעלה הפירמידה הריבית שמשלמות החברות גבוהה יותר והתשואה על איגרות החוב עולה. "תקחו למשל את הפירמידה של פרטנר-סקיילקס-סאני. בפרטנר עלות החוב היא 3%. בסקיילקס 12%, ואילו בחברה האם סאני התשואה היא 20%. כך גם בקבוצות העסקיות של שאול אלוביץ, ונוחי דנקנר. השוק למעשה מכיר בפער ובסיכון של חברות האחזקה", אמר.

דודו בכר

עם זאת, ברנע טען כי החוב של הפירמידות וחברות האחזקה שעומדות בראשן אינו מתומחר בצורה נכונה. לדבריו, אם השוק היה מתמחר נכון את הסיכון - אז הריבית על החוב הייתה הרבה יותר גבוהה, מה שהיה מבטל את התמריץ לבנות פירמידות. "בעלי השליטה בעצם 'משלים' את בעלי החוב, ומאפשרים מימון בריבית סבירה, כאשר כל הסיפור הוא לא נכון מבחינה כלכלית", הסביר.

ברנע ציין כי מי שנופל בעיוות הן חברות דירוג האשראי שמעניקות דירוג אחיד לכלל החברות שנמצאות בפירמידה עסקית אחת. "תראו למשל את קבוצת אי.די.בי", אמר ברנע, "למרות שיש פער גדול ביכולת שירות החוב בין החברות שבקצה הפירמידה לבין חברות האחזקה שבמעלה הפירמידה הן זוכות לאותו דירוג. אין לזה מקום. מבחינה קונספטואלית, אני מציע להתחיל לבחון את החוב מלמטה למעלה, כך שהאלמנט השאריתי של החברה למטה הוא שיקבע את רמת הדירוג של החברות שמעליה".

"ועדת הריכוזיות לא טיפלה בנושא התחרות"

הדיון בכנס נסוב סביב המלצות הביניים שפרסמה לפני כשלושה חודשים ועדת הריכוזיות. הוועדה, שהוקמה לפני יותר משנה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ, אמורה להגיש את הדו"ח הסופי בשבועות הקרובים. בין השאר, הוועדה המליצה להפריד בין בעלות על נכסים ריאליים (חברות תפעוליות) לבין נכסים פיננסיים כמו בנקים או חברות ביטוח, ובנוסף על שורה של כללי ממשל תאגידי מחמירים לחברות הנמצאות בתחתית פירמידה עסקית ("חברות פער"). הוועדה ערכה לפני כחודשיים שימוע לכל הגורמים שאמורים להיפגע ממסקנותיה.

עו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הדגיש בדבריו כי הוועדה לא שמה דגש מספיק על נושא חוסר התחרותיות במשק, מה שהביא לדבריו לפריצה של המחאה החברתית בחודשי הקיץ. "המחאה היא תוצאה של חיבור בין שלושה אלמנטים - יוקר מחיה, חוסר תחרות וחוסר הגינות", אמר שטרום. "ועדת הריכוזיות לא טיפלה בנושאים האלה. האם השיטה הכלכלית במשק מאפשרת שיוויון הזדמנויות? האם אנחנו נמצאים במשק שבו האדם הטוב מנצח?", תהה שטרום.

לדבריו, שלושת גורמי הייצור במשק – קרקע, הון ועבודה – אינם תומכים בתחרות. "שוק הקרקעות – הגורם המשמעותי ביוקר המחיה – נמצא תחת מונופול ממשלתי. עד שלא יפתחו אותו לא נוכל להוריד את יוקר המחיה", אמר. "שליש משוק העבודה נמצא במצב של קביעות שבו לא ניתן לפטר עובדים בשל מונופול של ועדים חזקים, שמסובסדים על ידי עובדי הקבלן. נוצרת תחושת חוסר הגינות. האופן שבו נעשות למשל 'תספורות' אג"ח – אדם פשוט לא מבין איך על חוב של 500 שקל מעקלים לו את הבית, ואיך מוחלים על חוב של מיליונים לטייקונים", אמר.

שטרום ציין כי המלצות הוועדה לא צריכות לחול על חברות שפועלות בענף אחד (כמו נדל"ן) ואינן מהוות חלק מקונגלומרט השולט במספר תחומים במשק, או על חברות שהן תחרותיות. "לדעתי הוועדה תיסוג בפרק בפירמידות מהמלצותיה", אמר. "מה שיישאר הן ההמלצות להפריד בין נכסים ריאליים לפיננסים, כשאני מעריך שהרף שקבעה הוועדה להפרדה יוחמר".

"יש סיכוי שהמלצות ועדת הריכוזיות ישונו"

חיים שני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ומי שעומד בראש ועדת הריכוזיות - ציין בדבריו ש"קיים בהחלט סיכוי שהמלצות ועדת הריכוזיות ישונו - לשני הכיוונים כתוצאה מהשימוע". לדבריו, הוועדה משלימה בימים אלה את העבודה על הדו"ח, אך טרם גיבשה המלצות סופיות. "התייחסנו ברצינות רבה לשלב השימועים - קיימנו עשרות פגישות עם מגוון רחב של קשת הדעות, שמענו מומחים לתחום המשפט, וניסינו עד כמה שאפשר להבין לעומק את משמעות ההמלצות ולקבל תמונה רחבה על השפעת ההמלצות", אמר שני.

מאחר שוועדת הריכוזיות עדיין לא הגישה את המלצותיה הסופיות, שני נמנע בדבריו מלהתיחחס לעבודתה, אלא הסתפק בסקירה של "תמצית הדעות" שהוצגו בפניה. הוא הסביר כי נאמר שהוועדה "מבצעת ניסוי שאין לו בסיס אמפירי או תקדימי בעולם; שלא ניתן להכיל את הכללים רטרואקטיבית; שהמלצותיה ירתיעו משקיעים זרים; שכללי ממשל תאגידי לא מספיקים לטיפול בתחרות; ושישראל היא שוק קטן ולא יכולה להיות שונה מחוקי העולם".

"מצד שני", הוסיף, "נאמר שהוועדה עשתה עבודה מצויינת ושחשוב שהדברים יטופלו היום; שהחומות הסיניות במדינת ישראל לא עובדות, ולכן צריך כלים אגרסיביים; שהקטנת הפירמידות דרך פגיעה בתמריצים היא צעד נכון; שהמלצות הוועדה בעניין חברות פער כל כך טובות שראוי ליישמן על כלל החברות; ושהמבנה הפיאמידיאלי מרתיע משקיעים זרים".

שני הציג מספר ממצאים של הוועדה, לפיהם 10 קבוצות עסקיות מחזיקות 42% משווי השוק של החברות הציבוריות, כשלדבריו "יש מעט מדינות שבהם יש אחזקות גבוהות יותר". שני הוסיף כי "ייתכן שהקצאת ההון במשק אינה יעילה ואינה אופטימלית". בשלב זה שני עזב את האולם.

במסגרת הדיון, השתתף גם נתן חץ, מנכ"ל ומייסד חברת הנדל"ן אלוני חץ, שהסביר כי הופתע לגלות שהוא עומד בראש פירמידה עסקית. "כרעם ביום בהיר גיליתי שאני פירמידה", אמר. "הוועדה, שמורכבת מכל הרגולטורים בישראל, צריכה להיות הקול השפוי ולא מי שנענה לקריאת ההמון. הפוליטיקאים עונים לדרישות ההמון והרגולטורים צריכים לחשוב לטווח הארוך".

"הוועדה המציאה מושג חדש – חברת פער", הוסיף. "בקבוצת אלוני חץ, חברת אמות הפכה לחברת פער. חברת פער היא חברה נכה. המיעוט קובע אם לקחת הלוואות או לבצע הנפקות. זה כמו שממשלת ישראל חותמת על הסכם שלום והמיעוט הוא זה שיצטרך להכריע לגביו".

חץ, שהופיע בהליך השימוע מול ועדת הריכוזיות, ציין כי הייתה אוזן קשבת מצד חבריה  וכי הוא משוכנע שחלק מהסקנות ישונו כך שיהיו יותר שקולות ומאוזנות. הוא גם הדגיש כי "הוועדה התעסקה עם החברות הציבוריות, ולא עם החברות הפרטיות שמנהלות 80% מהתל"ג".

עו"ד רם כספי, שמייצג קבוצות עסקיות רבות בישראל, ציין כי הוועדה היתה מוכנה לשמוע את הערותיהן "בנפש חפצה". "מה שקצת עיצבן זה אווירת עליהום על המגזר העסקי. המשפחות השולטות הן לא משפחות פשע. ההמלצות בעייני הן טעות יסודית - אסור לתת לבעלי מניות המיעוט לקבל החלטות בנושאים עסקיים. לא יכול להיות מצב שתהיה סמכות ללא אחריות. למיעוט אין כלים להכריע", הסביר.

"יום לאחר שפורסמו המלצות ועדת הריכוזיות התקשר אליי קולגה מניו יורק ושאל: 'האם הכרזתם מלחמה על המגזר העסקי בישראל?'. עניתי לו שהמלצות הוועדה נתונות עדיין לשימוע והן לא סופיות, שהן נמצאות עדיין בבחינה".

בנוסף הזהיר כספי כי בעתיד עלולים להצטער על המלצות ועדת הריכוזיות, כפי שמתלוננים היום שדמי הניהול של הפנסיה גבוהים מידי לאחר שוועדת בכר הוציאה את קרנות הפנסיה מהבנקים. "איך אפשר לצפות שמי שקנה את החסכונות לא ירצה להרוויח אחר כך על ההשקעה שלו?", תהה כספי. 

לדברי כספי, יש מקום לשיפורים בעבודת הוועדה, אך צריך לעשות זאת בדרך של הידברות ולא ליצור אנטגוניזם. הוא הדגיש כי הדרך היחידה להצליח היא שילוב ידיהם של הממשלה, ההסתדרות והמגזר העסקי.

מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#