פישר נגד התספורות: "כל עוד לא פשטת את הרגל - צריך לשלם" - המזרח התיכון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר נגד התספורות: "כל עוד לא פשטת את הרגל - צריך לשלם"

(עדכון) נגיד בנק ישראל בכנס הרצליה: הממשלה מבינה שאם היא לא תעמוד בהבטחותיה לגבי המלצות טרכטנברג, יהיו לזה השלכות ■ יעקב פרנקל: "המשבר באירופה לא נגמר; הם איחרו את הרכבת - חלק מהמדינות יסבלו מצמיחה שלילית"

31תגובות

"הכלכלה העולמית נמצאת על סף מיתון", הזהיר היום (ד') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בנאומו כנס הרצליה ה-12 של המרכז הבינתחומי בהרצליה.

"קרן המטבע צופה צמיחה של 3.3% בכלכלה העולמית השנה, וכשאני הייתי בקרן לפני 10 שנים חשבנו על 3.5% צמיחה במשק העולמי כגבול שבין צמיחה נורמלית ומיתון. אנחנו על סף מיתון עולמי", הוסיף פישר.

פישר התייחס בהמשך דבריו להסדרי החוב: "יש בעיה באופן בו שוק האג"ח עובד. יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר זוהר גושן היה מאוד מודאג שבעלי אג"חים לא יוכלו להגיע להסדר חוב - והמציא קציני אשראי. הוא הצליח בגדול. עכשיו מגיעים להסכמים מיותרים כל הזמן לפני שזה נדרש. יש שינוי בהבנה לגבי מה זה אג"ח. אג"ח זה משהו שאתה צריך לשלם כל עוד לא פשטת את הרגל".

כנס הרצליה

ביחס לשוק הדיור אמר פישר כי בבנק ישראל ערים לאפשרות שהפעולות שיינקטו יהיה בגדר "הגזמה שתביא להתפוצצות בועה שבכלל עוד לא קיימת". פישר חזר ואמר שבבנק מנסים להוריד את הביקוש אבל מנסים לא להגזים בזה. "אנחנו נשמח אם המחירים ירדו אבל לא בקצב מהיר מידי", אמר פישר.

פישר התייחס לביקורת לפיה הורדת הריבית של בנק ישראל בשנת 2009 היא שהביאה להתנפחות הבועה, ושהורדת הריבית בתקופה האחרונה תביא להתנפחות נוספת. "ההבדל ביחס לפעם שעברה שבנק ישראל הוריד ריבית היא שהיום אין אפשרות לקבל כמות בלתי מוגבלת של הלוואות צמודות פריים. התמסורת מריבית בנק ישראל לריבית בנק ישראל היא היום יותר חלשה", אמר פישר.

"הטיפול של הממשלה ביחס למחאות וההפגנות היה נכון", הוסיף פישר. "לא אמרו זה לא חשוב. הם הקימו ועדה רצינית בראשות אדם שהיה מזוהה עם הממשלה הקודמת. ההמלצות היו מאוזנות והממשלה מבינה שאם היא לא תעשה מה שהיא הבטיחה לעשות יהיו לזה השלכות. לכן אני מאמין שממשלה כן תעשה את מה שהיא אמרה שתעשה".

בנוגע לרמת הריבית במשק, אמר פישר שהדברים תלויים בעיקר בהתפתחויות באירופה. "אנחנו לא יודעים מה יקרה ונתאים את הפעולות למצב. אם יצא שאנחנו מתמודדים עם צל, נעלה את הריבית. אם הדברים יתבררו כרציניים, נוריד את הריבית".
לגבי התקציב, חזר פישר על חשיבות השמירה על מסגרת ההוצאות. "אין לעולם את הסבלנות או החשק לתת לנו את מה שאנחנו רוצים לתת לעצמנו. העולם יסכים לקבל את המייצבים האוטומטיים. אם הגירעון יגדל כתוצאה מהאטת הצמיחה אז העולם יקבל את זה. אם הוא יגדל כי הממשלה תגדיל הוצאות לקראת שנת בחירות העולם לא יקבל את זה".

פישר הטיח ביקורת במערכת הבנקאית שנאבקת בכוונה של בנק ישראל להעלות את רמת הלימות ההון. "במערכת הפיננסית מדברים על מחנק אשראי. אני לא מחבב את המילה מחנק אשראי. זה נותן לי הרגשה שאני חונק מישהו. אנו ערים לבעיה שתהיה אם נטיל על הבנקים תנאים שיגרמו לקיצוץ באשראי. אבל צריך לזכור שגם אם לא היינו מעלים את חובת הלימות ההון, לבנקים יש בעיות".

"ההכנסות ממסים בינואר הפתיעו"

"הכנסות המדינה ממסים לחודש ינואר הפתיעו, והם גבוהים בהרבה מהצפי המקורי". כך אמר הבוקר מ"מ מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, בכנס הרצליה.

יחד עם זאת, הוסיף כהן, כי הנתונים המעודדים אינם משקפים בהכרח את מצב המשק בהמשך השנה, וציין כי עיקר מקורה של העלייה בהיקפי הגבייה היא תשלומי דיווידנדים ששולמו למדינה בסוף דצמבר כתוצאה משינוי בשיטת המיסוי.

מ"מ מנכ"ל האוצר שהשתתף בכנס במושב ישראל והכלכלה העולמית: הסערה הקרבה, אמר: "אנחנו עם היד על הדופק. בחודשים האחרונים נערכת במשרד האוצר עבודת מטה מקיפה: אנחנו מכינים תכניות מגירה לשעת משבר - הן בפן הריאלי והן בפן הפיננסי, בוחנים אפקטיביות של תכניות ישנות ומעלים רעיונות חדשים.

באשר לסוגיית הכנת תקציב חדש לשנת 2013, ציין כהן כי דווקא בגלל החשש למשבר יש צורך בתקציב דו שנתי: הגברת הוודאות והיציבות במשק, העלאת היכולת של משרדי הממשלה לתכנן את פעילותם לטווח ארוך יותר בהתאם לתקציב ופינוי זמן לחשיבה אסטרטגית ולבניית תכניות לטווח ארוך, בשל המרווח הגדול יחסית שבין העיסוק בתקציב אחד למשנהו.

הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, פרופ' עודד שריג,ציין כי "אנו חושבים שתחרות חשובה ואנו חושבים שהתחרות קיימת. ההוכחה לכך היא שדמי הניהול הממוצעים יותר נמוכים מתקרת דמי הניהול".

בלומברג

"אם יקבלו את ההצעה של ח"כ חיים כץ ודמי הניהול יופחתו בצורה בלתי אחראית, מי שייפגע יהיו אלו שרצינו להגן עליהם - החוסכים הקטנים, כי הגופים לא יהיו מוכנים לטפל בחוסך שגורם להם הפסדים. בביקורת של קרן המטבע הבינלאומית הובעה פליאה שיש בישראל יותר מחמישה גופים שמנהלים את כספי הפנסיה, משום שהתחום הזה הוא תחום שבו יש יתרונות בולטים לגודל, כך שגופים גדולים יכולים להציע את שירותיהם יותר בזול מגופים קטנים".
 

ניאל פרגוסון: "הצעירים מבובלים לגבי מטרות המהפכה"

"אנחנו עדים למהפכה עולמית שנמצאת בשלביה הראשונים, וכבר עכשיו אנחנו רואים שההשלכות שלה יותר גדולות מכפי שצפו", כך אמר הכלכלן ניאל פרגוסון מאוניברסיטת הרווארד בדיון "הכלכלה העולמית לאן?" שנערך היום בכנס הרצליה.

"הצעירים חשובים יותר בחלקים מסוימים של העולם, שבהם הם מהווים חלק גדול מהאוכלוסיה. לעומת זאת, באירופה ובארה"ב יש מחאה שקשה יותר לקחת ברצינות".

פרגוסון אמר כי הצעירים מבולבלים לגבי מטרות המחאה, ואינם מודעים לאינטרסים שלהם. "אם הצעירים בארה"ב היו מודעים לאינטרסים שלהם והיו מבינים את הבעיה, הם היו רפובליקאים ומצביעים לרון פול". הוא ציין כי הדור הנוכחי של הצעירים צפוי לעבוד תחת נטל מסים כבד כדי לתמוך בעתיד בדור ה"בייבי בומרס", וצעירים רבים אינם מודעים לכך.

פרגוסון דיבר בדיון על מעורבות הממשלות בעולם בכלכלה. "יש הטוענים שאנחנו עדים לקיצו של השוק החופשי, ושהצלחתה של סין נעוצה בחלקה של המדינה", אמר פרגוסון, וציטט קטע מספרו של איאן ברמר, "סופו של השוק החופשי".

פרגוסון אמר כי הוא חולק על טענות אלה, והסביר כי כאשר מודדים את חלקה של המדינה בכלכלת סין, לעומת ארה"ב, למשל, רואים שחלקה של המדינה דווקא ירד מאז שנות ה-70, בעוד שבארה"ב הוא דווקא גדל. לדבריו, הסיפור של צמיחתה של סין הוא דווקא השקעות. "ביתו של הקפיטליזם של המדינה (state capitalism) הוא דווקא באירופה", אמר פרגוסון. "הכלכלות באירופה שבהן היתה ירידה בחלקה של הממשלה היו בין בעלות הביצועים הגרועים ביותר בעולם".

חלקה של המדינה אינו המפתח להבנת השינוי במגמות העולמיות ובשינוי באיזון לכיוון הכלכלות המתעוררות, אמר פרגוסון. "המפתח להצלחה כלכלית הוא תחרותיות", אמר. "היתה ירידה משמעותית בתחרותיות בארה"ב וגידול מאסיבי בתחרותיות בסין. תהיה טעות פטאלית לשייך זאת למעורבות הממשלה".

קפיטליזם של המדינה אינו הפיתרון של סין לבעיה, אלא הבעיה של סין, אמר פרגוסון. "עתיד האיזון העולמי תלוי בעיקר בשאלה האם סין תפתור את הבעיה הזו, והאם המערב יפתור את בעיית התדרדרות המוסדות שלו".

פרנקל: בגוש היורו התמקדו יותר מדי ביציבות ולא בצמיחה

בלומברג

גוש היורו איבד את התחרותיות, ובתוכו נוצרו פערים גדולים מדי, כך אמר יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס העולמי, במסגרת הדיון.

"אחד הגורמים העיקריים למשבר הוא פערים גדולים מדי בין מדינות גוש היורו. ולמרות הפערים, כשהמדינות האלה הלכו לנישואים, הן החליטו לוותר על מדיניות מוניטרית ושערי החליפין ונשארו רק עם מדיניות פיסקלית. תחמושת המדיניות הצטמצמה באופן משמעותי, והיו מגבלות שהיו צריכות לאכוף על עצמו, כמו אמנת מאסטריכט, מגבלות על החוב והגירעון וכו'. לשם כך הן היו צריכות להיות 'יותר דומות'", הוסיף.

הפערים בין מדינות גוש היורו מעלים את השאלה היא האם המדינות האלה צריכות להיות ביחד והאם הפערים האלה יכולים להצטמצם, אמר פרנקל.

"יצירת גוש היורו ביטלה את מה שכלכלנים מכנים סיכוני מט"ח. השווקים חשבו זמן רב שזה גם מבטל סיכוני אשראי - שכל המדינות יוכלו ללוות באותן ריביות בשווקים - אך למעשה הסיכונים אינם זהים. בכך, גוש היורו אפשר תקופה של התנהגות בעייתית בשווקים".

יש מספיק כסף לחלץ מדינות, אמר פרנקל. אך יש לתת למדינות זמן להסתגל ולספק מרווח נשימה. השאלה היא האם יש מנגנון טוב כדי לתת להן להסתגל, להשקיע בייצור, בתעסוקה וכו'.

כנס הרצליה

בגוש היורו התמקדו יותר מדי ביציבות ולא בצמיחה, אמר פרנקל "שמו דגש חזק מדי על איחוד מוניטרי ולא איחוד כלכלי. הדיונים שמתקיימים כיום באירופה מתמודדים עם הסוגיות האלה - מדיניות שתעודד צמיחה ואיחוד כלכלי ולא רק מוניטרי".

הנתונים הרשמיים אף פעם לא חושפים את התמונה המלאה, ומצבה של כלכלת ארה"ב טוב מכפי שמעריכים, אמרה בדיון אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית ההשקעות הראשית של גולדמן סאקס. בתשע השנים האחרונות, למשל, למרות המשבר הכלכלי והמיתון החמור, כלכלת ארה"ב נהנתה מצמיחה ממוצעת גבוהה יחסית, בשל הגידול בייצוא, וזאת למרות התנודתיות בדולר. ישנו שינוי באיזון של כלכלת ארה"ב. פחות תלות בבניה ויותר בהשקעות עסקיות בציוד וטכנולוגיה, המעודדים את היצרנות. זה דומה לשינוי באיזון של הכלכלה העולמית.

"הבעיה הגדולה ביותר של ארה"ב היא תעסוקה", אמרה כהן. "רבים מהאנשים שאיבדו עבודה בתחילת המיתון היו בעלי הקשיים הגדולים ביותר לחזור למעגל התעסוקה, כי אין להם הכשרה. הרבה מהם עבדו, למשל, במגזר הבניה, ואין להם כישורים בתחום הטכנולוגיה".

"בארה"ב, כמו בישראל, בקרב עובדים עם פחות כישורים והשכלה, שיעור התעסוקה הרבה יותר נמוך. זה מה שהוביל אותנו להחרפה בפערי חלוקת ההכנסות", הוסיף.

ג'וזף כהן עברה לדבר על שוקי המניות בעולם. "עד למשבר הגדול, השווקים בעולם נעו בהתאמה - כשאחד עלה, כל השאר עלו. במהלך המשבר עצמו, הקורלציה בין השווקים היתה כמעט מושלמת. לא משנה במה השקעתם - הכל ירד. בשנתיים-שלוש האחרונות יש שינוי במגמה הזו. סיבה אחת היא שהכלכלות עצמן רושמות צמיחה בקצב שונה. יש כלכלות שמצבן טוב, ויש כלכלות שנמצאות במשבר. וכך גם ברווחי החברות שנכללות במדדי המניות".

לגבי השפעת הבחירות לנשיאות על הכלכלה, אמרה כהן כי יש להכיר בכך שיש שתי בעיות תקציב שונות. "בטווח הקצר, אנחנו מתמודדים עדיין עם השפעת המיתון והתמריצים, והגידול בגירעון. אך אם הכלכלה תמשיך לצמוח, הגירעון יצטמצם, לפי נתוני משרד התקציב של הקונגרס", אמרה. "הבעיה של הממשלות הבאות בארה"ב היא 2022 - לא יהיה מספיק מימון לפנסיונרים, דווקא כאשר דור הבייבי בום יפרוש כולו".

ז'ו מין, סגן יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), דיבר בדיון על חלקם של השווקים המתעוררים בצמיחה העולמית, וציין כי בשנים האחרונות אנחנו רואים התאוששות בשתי מהירויות בכלכלה העולמית - השווקים המתעוררים צומחים הרבה יותר מהר מהמפותחים. "בכלכלות המתעוררות חיים הרבה יותר אנשים, ויש בהן גידול חד ומהיר בצריכה", ציין ז'ו, אשר הוסיף כי בעוד 15 שנה, חלקן של הכלכלות המתעוררות בצריכה העולמית יגדל מפחות מרבע ליותר משני שלישים. בהתאם לכך, גם ההשקעות עוברות מהכלכלות המפותחות לכלכלות המתעוררות, אמר.

יש הרבה דאגות לגבי סין באחרונה, ציין ז'ו, והודה כי הוא מודע לחששות מהתפוצצות בועת נדל"ן. "המחירים גבוהים, וזוהי בעיה חברתית, אך זו לא בעיה מערכתית, אין פה בעיה של מימון", אמר.

שתי הבעיות העיקריות של סין, אמר ז'ו, הן האינפלציה, וההישענות הגדולה מדי על השקעות.

לגבי המשבר באירופה, אמר ז'ו כי אחת הבעיות החשובות ביותר היא הנזילות. לכן ביקשנו 500 מיליארד יורו כדי להקים חומת אש יציבה. בעיה נוספת היא רפורמה מבנית שנדרשת. צריך להוריד את עלויות העבודה. הגורם השלישי היא אינטגרציה גדולה יותר בין הצד הפיסקלי למוניטרי. מאז אוקטובר אמר ז'ו כי הוא רואה שיפור במצב באירופה. "המצב נע בכיוון הנכון, והוא לא גרוע כפי שהיה קודם לכן".

פרנקל הוסיף לגבי המשבר באירופה: "המשבר לא נגמר. ראינו קריאת השכמה שהעירה את הפוליטיקאים, אך לא ברור אם הם יצליחו לעשות את מה שנדרש. בכל הנוגע לשנה הנוכחית, הם איחרו את הרכבת וחלק מהמדינות יסבלו מצמיחה שלילית. השאלה היא האם הם יניחו את היסודות להתאוששות מבנית. אם לא, אירופה תיהפך למעמסה אך גם חשיבותה תרד. סין וכלכלות המזרח ימשיכו להיות מנוע צמיחה, והחלק שלהן בכלכלה העולמית יגדל. בארה"ב יש אי ודאות בשל הבחירות".

אוליבייה פיטוסי

ז'ו שיבח את אופן התמודדותה של ישראל עם המשבר אשר סייעה לה לא להיפגע ממנו בצורה קשה, ואת הרגולציה על השווקים הפיננסיים. עם זאת, אם המצב בכלכלה העולמית ידרדר, עלולה להיות לכך השפעה על ישראל, אמר.

ציפי לבני: התעסוקה תיפתח לכולם כשיהיה ברור שכל אזרח תורם לחברה

"בישראל יש שתי מדינות בגלל הקושי להגיע להכרעה בנושאים גורליים", כך אמרה היום יו"ר האופוזיציה חברת הכנסת ציפי לבני בהרצאה בנושא "אתגרים בני זמננו" בכנס.

לבני הדגישה בדבריה את הפילוג במדינה, אשר מתאחדת רק למול האיומים מבחוץ. "בישראל יש בפועל שני חזונות שונים לגמרי שמתנגשים אחד בשני, אפילו שתי מדינות - האחת, שהיא ישראל בעיני, היא בית לאומי לעם היהודי במובן הלאומי, שכל אזרחיה שווים, שהיא מדינה יהודית שמכבדת כל אחד מאזרחיה, באשר אמונתו ודתו תהיה, שמכבדת זרמים שונים ביהדות, שבה כל אחד יכול לממש את אמונתו, לפי אמונה שישראל היא מדינת חוק. מדינה שחיה בשלום עם שכנותיה, מדינה שהיא חלק מהעולם החופשי ולא מדינה מבודדות, מדינה שהכלכלה שלה היא חזקה אבל שכל אזרחיה נהנים מפירות הצמיחה, וכולם נושאים בנטל הבטחוני וגם בנטל הכלכלי. מדינה שהחוסן והעוצמה שלה הם לא רק הכוח הצבאי אלא ההבנה שאנחנו פה לא במקרה ושיש לנו חזון משותף שעליו אנחנו מגנים. אין טעם במאבק על קיום פיסי אם אנחנו מאבדים את המערכת הערכית".

"בצד השני יש מדינה אחרת, מדינה שהיא סוג של גטו משופר, סוג של מדינת הלכה, מדינה מסוגרת, מדינה מבודדת, שבה הנשים יושבות במקרה הטוב בחלק האחורי של האוטובוס, שמשרתים בה רק חלק והשאר לא, מדינה שבה רק חלק עובד והשאר לא, שרק חלק משלמים בה מסים, שבה מקור הסמכות הוא הרב ולא בית המשפט. זו לא מדינת ישראל שעליה חלמו ההורים שלי שלחמו להקמתה, ולא מדינה שעליה אני חולמת עבור ילדיי. אבל אנחנו לא מכריעים את ההכרעה הנדרשת, ולמרות שמדובר בעצם בשני חזונות, זוהי לא חלוקה של חצי-חצי – הרוב כאן שותפים לאותו חזון, וההנהגה הפוליטית, מתוך שיקולים פוליטיים מנסה להימנע מההכרעות הנדרשות".

"הגענו לבחירות והגיע ראש ממשלה שלקח לו זמן להגיד את הביטוי שתי מדינות, והוא צריך לשלם את המחיר של כניסה למשא ומתן.ההחלטה השניה היא החלטה פנימית אזרחית שעוברת דרך שני חוקים בסיסיים – האחד צריך להיות חוק של שוויון בנטל, שבו כל אזרח משרת שירות צבאי, אזרחי או לאומי, והשני חוק חינוך ממלכתי במובן של לימודי ליבה לכל. שני החוקים האלה יסדרו את פזל החיים שלנו כאן. ברגע שיהיה ברור שכל אזרח במדינה תורם לחברה - ייפתחו גם שערי התעסוקה לכולם. לימודי הליבה סוף סוף ייצרו כאן מכנה משותף. כיום אין קשר בין התכנים שמלמדים בבתי הספר. המילה אחדות נהפכה במדינה ל'בואו נתאחד נגד מי שנגדנו'. היעדר לימודי ליבה יהפוך את המדינה למדינה של כמה שבטים שחיים זה לצד זה ומשוחחים רק כשמרכיבים ממשלה".

"הכנסת מחוקקת היום חוקים שמכשירים מעשים לא חוקיים. הטענה שלי היא שבהיעדר החלטה - ניתנת לגיטימציה להחלטות לא חוקיות", הוסיפה לבני. "המאבק היום הוא על הציונות עצמה, לכן הויכוח העמוק שמתקיים היום הוא בין אותם חלקים בתנועה הציונית אבל לא לגבי האידיאולוגיה אלא הדרישה שלנו ליישם את השקפת העולם שמדברים בה היום בשם הרוב", הוסיפה.

"אם לא נגיע עכשיו להכרעה בכמה מהנושאים החשובים - המאחזים וההימנעות מכניסה למשא ומתן וחוק טל הן רק שתי דוגמאות קטנות - לא נוכל להמשיך לקיים את מדינת ישראל במצב הקיים", הזהירה לבני.

"כל מי שיגיד שמדינת ישראל מבודדת בגלל האסלאמיזציה והאנטישמיות מטעה אתכם", אמרה לבני. "מדינת ישראל מבודדת כי לא קיבלנו את ההכרעות האלה, כי העולם החופשי מפסיק להבין מה ישראל רוצה. אחרי שנחליט, תאמינו לי שישראל תוכל להיות המדינה שאני גאה בה, מדינה דמוקרטית ויהודית, שכלכלתה חזקה וכולם נהנים מפירותיה".

את הכנס, שיימשך עד יד יום חמשי, מארגן המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. בין האישים שצפויים לקחת חלק בכנס בהמשך היום: סטנלי פישר, עמיר פרץ, ישראל מקוב, חיים שני, דן פרופר ופרופ' צבי אקשטיין.

השנה יעסוק הכנס בכמה נושאים מרכזיים בתחומי הצבא והדיפלומטיה, וגם לאור ההתפתחויות הגיאו פוליטיות במזרח התיכון: תפוצת נשק גרעיני ותהליך השלום במזרח התיכון, ביטחון אנרגיה ובהגנת הסביבה. מקום מרכזי מוקצה בכנס לסוגיות הקשורות בעלייתה של אסיה ככוח כלכלי בינלאומי וביכולת השפעתה האסטרטגית על הסדר הגלובלי.

לצד דיוני המליאה, נערכים במהלך הכנס גם דיוני "שולחן עגול" - דיונים מצומצמים ללא סיקור תקשורתי, בהשתתפות קבוצות מיקוד של אישי ממשל וציבור, מומחים ואנשי עסקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#