אנשי הסיטי של לונדון נאבקים על מעמדם מול בליץ של חוקים ומסים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנשי הסיטי של לונדון נאבקים על מעמדם מול בליץ של חוקים ומסים

האקלים הכלכלי הקשה באירופה ופיקוח הדוק יותר עשויים לפגוע במעמדו של המרכז הפיננסי הגדול בעולם; הישועה עשויה להגיע דווקא מהמדינות המתפתחות

5תגובות

>> ממרום מגדליהם משקיפים 90 אלף בנקאים בלונדון אל נהר התמזה, שמימיו עוברים לצד מה שהיה פעם הנמל העמוס בעולם. לפני שישה עשורים היו חופי הנהר עמוסים מדי יום בכלי שיט של צי הסוחר הגדול בעולם, שנבנו במספנות הפעילות ביותר ונתמכו על ידי חברות ביטוח, עורכי דין ובנקאים.

כיום לא נותר הרבה מאותו נמל מהולל - מעבר לשמותיהם הססגוניים של הרציפים והמזחים שבהם עגנו בעבר ספינות הקיטור: הרציף הקנארי (קנארי וורף), כיכר קנדה או המזח של מערב הודו. העובדה שהמגזר המצליח בבריטניה - שמייצא הכי הרבה, שמשלם הכי הרבה מסים ושמספק הכי הרבה משרות ובשכר הגבוה ביותר - קם על אפרה של תעשייה היא תזכורת לכך שדומיננטיות בשוק יכולה להיות בת חלוף. היא גם יכולה להסביר את החרדות בסיטי, מרכז העסקים של לונדון.

הסיטי סובל מהיחלשות של במרבית מהשווקים העיקריים שלו, בזמן שמתן אשראי נהפך נדיר והמשבר המתמשך באירופה מאט את קצב ההשקעות והמסחר. הסיטי גם מתמודד עם התקפה של רגולטורים - חלקם מבית - כמו ההצעה להפריד את תחום הבנקאות הקמעונית מבנקאות ההשקעות רודפת הסיכונים והבלתי מרוסנת או הצעה להעלות מסים על הכנסות גבוהות ולהחמיר את חוקי ההגירה.

רויטרס

תקנות רבות מגיעות מבחוץ - כמו חוקי באזל שדורשים כי בנקים יפחיתו את המינוף שסייע להם להעצים את רווחיהם לפני המשבר, או החוקים שאושרו על ידי האיחוד האירופי ונראים כאילו נתפרו במיוחד כדי להגביל את הפעילות הפיננסית בסיטי ולהעביר חלק ממנה למרכזים מתחרים כמו פאריס או פרנקפורט.

הסיטי גם מתמודד עם כמה אתגרים בסיסיים: האם רשת העסקים ונזילות השוק שבו מספיקים כדי שיישאר מרכז העסקים המוביל בעולם גם כשאסיה תופסת חלק גדל והולך מהכלכלה העולמית?

אתגר 1: החמרת הרגולציה על הבנקים

באופן טבעי עוסקים הרגולטורים באובססיביות במשבר הפיננסי של 2008-2009. הרגולטורים בבריטניה - בעקבות דו"ח ועדת ויקרס, שעסק בענף הבנקאות במדינה - מבקשים להקים "גדר ביטחון" סביב הבנקאות הקמעונית המקומית, שתפריד אותה מהעסקים הבינלאומיים, הסיטונאים ומעסקי שוק ההון של הבנקים.

לפי המלצות הדו"ח, הבנקים הקמעוניים המגודרים יכללו את עסקי הבנקאות שחיוניים לכלכלה הבריטית - כמו מערכות תשלומים והלוואות לאנשים ולעסקים קטנים. הם יהיו חייבים להחזיק בהון גדול יותר מאשר כיום וייאסר עליהם לבצע סוגים מסוימים ומסוכנים של עסקים בינלאומיים. בקיצור, הם נועדו להיות משעממים ונתונים לפיקוח מחמיר, עם סיכוי נמוך לרווחים גבוהים ומהירים - אבל גם עם סיכון נמוך יותר לקריסה.

הבנקים שיהיו מחוץ לגדר הביטחון יוכלו לקחת סיכונים, אבל הם גם יהיו חייבים להכין תוכנית עסקית מפורטת שתעזור למפקחים על הבנקים לפרק אותם אם הם ייקלעו לקשיים. כל השינויים האלה נועדו להבטיח כי משלמי המסים הבריטים לא ייאלצו לחלץ שוב את מגזר הבנקאות, שגודלו מגמד את הכלכלה הבריטית. בשיא המשבר הכלכלי חששה בריטניה לא רק מקריסת הבנקים שהיו גדולים מכדי ליפול, אלא גם מהסיכון שבחילוץ בנקים שהיו אולי גדולים מדי מכדי להציל אותם.

גדר הביטחון המוצעת לבנקים עוררה את זעמם של כמה מהבנקים הגדולים בבריטניה, שעלויות המימון שלהם מזנקות במהירות בזמן שערבויות הממשלה יורדות - דבר שמגדיל את עלויות גיוס ההון שלהם. העלויות של הבנקים ליישום דו"ח ויקרס צפויות להיות משמעותיות: 5.4-12.5 מיליארד דולר בשנה. עלויות כאלה יאלצו בוודאי את הבנקים לקצץ בעסקיהם הסיטוניים.

רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), שנמצא כיום בשליטת ממשלת בריטניה לאחר שחולץ בזמן המשבר, זנח את השאיפות שלו להיהפך לבנק השקעות גלובלי. ברקליס, הבעלים של בנק קמעוני גדול לצד עסקי השקעות בינלאומיים, עשוי להיאלץ לקצץ בפעילות המסחר שלו. בנקאים בריטים טוענים כי חוקים המגבילים את טווח הפעולה של בנקים בשליטה בריטית יפגעו ביכולת של לונדון למשוך השקעות ולשמור את חלקה במסחר במניות, באג"ח ובמט"ח. "איך אנחנו יכולים לצפות ממישהו לבוא לכאן אם אנחנו לא כאן?", התלונן אחד הבנקאים.

למרות זאת, תלונות כאלה עשויות בקרוב להיעלם. קיצוץ הכנפיים של הבנקים הבריטיים יכריח אותם להצטמצם, אבל זה לאו דווקא יפגע בסיטי כמרכז פיננסי. מרבית הגידול בעסקיו במהלך ששת העשורים האחרונים הגיעה מבנקים בינלאומיים שפועלים בלונדון. קבוצת הלובי סיטי-בריטניה אומרת כי 251 בנקים זרים מחזיקים סניפים או חברות בנות בלונדון וכי יותר ממחצית מנכסי הבנקים בבריטניה מוחזקים על ידי בנקים זרים. "אפקט וימבלדון" - מצב שבו בריטניה מספקת את המגרשים, אבל לא בהכרח את השחקנים - מורגש בעיקר בתחום הבנקאות הסיטונית.

40% מהמסחר במט"ח ו-46% מהמסחר בנגזרים שמעבר לדלפק (OTC) נערך בבריטניה. למרות זאת, ברקליס הוא הבנק הבריטי היחיד ברשימת חמשת בנקי ההשקעות הגדולים בעולם (במונחי הכנסה מסחר באג"ח, במט"ח ובסחורות). בנק נוסף ברשימה הוא דויטשה בנק, שהמטה שלו ממוקם בפרנקפורט, אבל את רוב עסקיו הוא מנהל בלונדון ומעסיק בסיטי כ-8,000 עובדים.

אתגר 2: מס חדש על עסקות פיננסיות

איום מדאיג יותר על המרכז הכלכלי של לונדון מגיע בשל זרם של תקנות חדשות שנמצאות בדיונים בבריסל. רבים מהחוקים החדשים עשויים לפגוע בכל המוסדות הפיננסיים באירופה - אבל מכיוון שהרובע הלונדוני הוא המרכז - הוא יסבול הכי הרבה.

ההצעה המדאיגה מכולן היא מס עסקות פיננסיות, סכום קטן שייגבה על פעולות שבהן מעורבים מוסדות כלכליים באיחוד האירופי. מטרת המס היא לגייס כסף (האיחוד האירופי חושב שזה יכול להכניס לו 55 מיליארד יורו בשנה, ש-60%-70% מתוכם יגויסו בבריטניה), ובמקביל למתן את המסחר והספקולציות שפוליטיקאים רבים באירופה רואים בהם את הגורמים למשבר הפיננסי. הנציבות האירופית מעריכה מהלך כזה עשוי להוביל לעזיבה של 90% מפעילות המסחר באירופה, ולאובדן של מאות אלפי משרות. עם זאת, מס כזה לא יכול להיות מוטל על בריטניה ללא הסכמתה.

איום אירופי נוסף על לונדון הוא ההצעה להכריח מסלקות שמטפלות בנגזרים נקובים ביורו לשבת בגוש היורו. בשילוב עם התקנות על סחר בנגזרים חוץ בורסאיים - תקנות אלה מאיימות על מקומה של לונדון לטובת פאריס ופרנקפורט. ואולם מדובר בהפרה כה חמורה של כללי השוק האירופי שנראה כי תקנות אלה לא ישרדו.

איום ממשי יותר על עסקי הפיננסים בלונדון מגיע דווקא ממאות תקנות קטנות שעשויות להקשות באופן משמעותי לקיים עסקים או להיכנס לשווקים חדשים. מספר החוקים החדשים הוא מדהים, כמו גם ההיקף שלהם. כמה מהם, כמו ההצעה האירופית לאסור על רגולטורים מקומיים לאלץ בנקים להחזיק בהון רב יותר מהתקנות של האיחוד האירופי, למעשה יחלישו את הרגולציה על בנקים בריטיים. יש גם תקנות שסותרות זו את זו. קבוצה אחת של חוקים נועדה ללחוץ על בנקים להנפיק יותר אג"ח לטווח ארוך - בזמן שקבוצת חוקים אחרת, שנועדה לחברות ביטוח, שהן באופן מסורתי רוכשות מרכזיות של אג"ח כאלה, תעניש על החזקה בהן.

לבריטניה היה בעבר תפקיד משמעותי בשיפור הרגולציה הפיננסית באירופה, בעיקר בגלל שיש לה את הרגולטורים המנוסים בשוק. למרות זאת, בנקאים רבים בבריטניה מודאגים כי איומיו של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, בחודש שעבר כי יטיל וטו על החלטות האיחוד, יצמצמו את ההשפעה שיש לממלכה בבריסל. "מעכשיו, יתעלמו באופן עקרוני מכל מה שנטען", אמר בנקאי לונדוני.

קשה להעריך מהי ההשפעה המצטברת של החוקים האלה, אבל כשמשלבים אותם עם שיעור מס של 50% על הכנסות גבוהות וריסון חוקי ההגירה על עובדים מיומנים, הם יפעלו ככל הנראה נגד חברות שירצו להתרחב או לעבור ללונדון לעומת מרכזי מסחר אחרים. מחישוב גס שערכה KPMG עבור "אקונומיסט" עולה כי יציאה מלונדון תפעל לטובת בעלי שכר גבוה.

החמרת הרגולציה היא לא כאב הראש היחיד של הסיטי. הוא גם נאבק בירידה בביקוש לשירותים של העסקים בו מצד שווקים מרכזיים. הפחד הכלכלי באירופה ובארה"ב מצביע על כך ששוקי העולם המתועש גוססים. תחזית ההכנסות ממסחר, מגיוס הון, מעסקות מיזוג ומהעמלות שהם מניבים לחברות בסיטי היא הגרועה ביותר זה עשרות שנים.

מגזר הפיננסים השמין בזמן בועת האשראי שחולק לכל דורש לפני המשבר, ועתה, לאחר הפקיעה, הוא מאבד משקל. חלקן של חברות ביטוח ופיננסים, כולל עסקי קמעונות, בתוצר המקומי הגולמי של בריטניה, צנח כבר אל מתחת ל-8% - לעומת יותר מ-9% ב-2007. מספר האנשים שמועסקים בתחומים אלה בבריטניה נפל ב-7% בשלוש השנים שקדמו לרבעון השלישי של 2011. ייתכן שעובדים נוספים יפוטרו בזמן שבסיטי מסתגלים לתחזיות העגומות.

אתגר 3: העברת הכוח הכלכלי למזרח הרחוק

יש גם איום רחב יותר על הסיטי כמרכז פיננסי. הוא עשוי להתקשות להישאר רלוונטי כשהמנועים הגדולים ביותר של הצמיחה הכלכלית נמצאים בחצי השני של העולם. המעבר של הכוח הכלכלי העולמי לשווקים מתפתחים באסיה, עשוי לחזק מרכזים כלכליים חדשים כמו בהונג קונג ובסינגפור על חשבונם של מרכזים מבוססים כמו לונדון וניו יורק.

לונדון נמצאת עדיין בצמרת דירוג המרכזים הפיננסיים שמפרסמת פעמיים בשנה חברת הייעוץ הבריטית Z/Yen. ואולם הפער בין לונדון וניו יורק, שניצבות בשני המקומות הראשונים, לבין הונג קונג וסינגפור, שממוקמות שלישית ורביעית, הצטמצם בשנים האחרונות. זה רק חידד את החרדה בקרב אנשי עסקים בסיטי, שחוששים שלא רק שהמרכזים החדשים יפגעו בחלקם של עסקים באזורם, אלא גם יתפסו נתח מהעסקים בלונדון.

ואולם הסיטי לא נותר חסר אונים. השימוש בשפה האנגלית בכל העולם נותן ללונדון יתרון על פני מרכזי עסקים אחרים באירופה. בלונדון מתחילים לעבוד בזמן שהשווקים הפיננסים באסיה נסגרים, והעובדים בבריטניה עדיין נמצאים ליד שולחנות העבודה שלהם כשהבורסה בניו יורק נפתחת. כל זה הופך את לונדון למקום אידיאלי למנהלי נכסים גלובליים, לדברי סיטי-בריטניה. לונדון היא גם המקום האידאלי לקיים עסקות בין צדדים ממדינות שונות - בגלל מערכת המשפט והחוקים המסחריים המוערכת של בריטניה.

שוק הפיננסים אינו נייד כמו שרבים אוהבים להגיד. עד כה, רק מספר קטן של חברות פיננסים, בעיקר קרנות גידור בתחום הסחורות, עזבו את לונדון. לעסקים שמגייסים הון ומוכרים ניירות ערך, למשל, קשה הרבה יותר לפעול ביעילות במרחק רב מהלקוחות שלהם ומעסקים משלימים להם.

אנשי הפיננסים שהפכו את הסיטי למרכז חשוב, התחילו את הקריירה שלהם בלונדון של שנות ה-80, במקביל לרפורמות שהנהיגה ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר. כיום הם בגיל המעבר, בעלי ילדים בגיל בית הספר ואולי מסרבים לעשות עסקות מסוימות בשל הסיכונים. אבל מסים גבוהים והקשחת חוקי ההגירה על תושבים מחוץ לאיחוד האירופי עשויים לספק הזדמנויות לדור חדש של פיננסיירים שמחפשים את מזלם בלונדון. אם כיום בוגרי תואר שני במינהל עסקים שלומדים במומבאי או בסיאול לא יהיו מעוניינים לבוא ללונדון בגלל המסים הגבוהים, הם כנראה גם לא יחשבו על הסיטי כמקום להתרחב אליו כשיהיו מנהלים.

אתגר 4: הפוליטיקאים נגד המגזר הפיננסי

האם הממשלה הבריטית צריכה לפעול בנחישות בזמן שלונדון מאבדת את מקומה כמרכז הפיננסי המוביל? אחרי הקטסטרופה שהיתה בזמן המשבר הפיננסי, מפתה לתת לסיטי להידרדר. פוליטיקאים ותיקים אמרו כי יש לשחרר את הכלכלה מהאחיזה של חברות פיננסיות ולהתקדם לכיוון ייצור טכנולוגי מתקדם, שבו יש לבריטניה דריסת רגל. לדעתם, הכלכלה צריכה יותר מהנדסים אמיתיים ופחות התעסקות בתחום הפיננסים המתעתע, שמושך כל כך הרבה אנשים.

אבל אם יזניחו את הסיטי, הכלכלה הבריטית תזדקק כנראה לאיזון מחדש. סביר להניח שהצריכה המקומית בבריטניה לא תתאושש, ואז הכלכלה תצטרך להסתמך אפילו יותר על עסקים בינלאומיים, כשתחום הפיננסים הוא אחד התחומים שבהם בריטניה היא מובילה עולמית.

ניו יורק היתה מסוגלת תמיד להישען על השוק האמריקאי העצום, אבל לונדון נאלצה לחפש עסקים במקומות אחרים. לכן, עליית המרכזים באסיה, על השווקים הפיננסיים הלא בוגרים שלהם, אמורה להיות הזדמנות ולא איום עבור לונדון. סין, הודו ומדינות צומחות נוספות יכולות להיעזר בניסיון של לונדון בתחום הפיננסים. לונדון עשויה להיהפך למרכז סחר במטבע חדש, כמו היואן, שעשוי לאיים על הדולר כמטבע המוביל.

ואולם הגאות והשפל של זרימת ההון הם דבר הפכפך. והטפטוף האטי שמאיים עתה, בדמות רגולציה מהעולם ומבית, עלול בסופו של דבר לסחוף את הסיטי ולהטביעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#