דאבוס 2012: הרבה דיבורים, מעט מעשים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דאבוס 2012: הרבה דיבורים, מעט מעשים

לדאבוס של השנה נותרה רק ההכרה האיטית של הסבל הרב שעוד צפוי

תגובות

הגעתי לדאבוס מספר ימים לפני פתיחת כנס הפורום הכלכלי העולמי. להיות כאן לפני כל האוויר החם שעולה מהוועידה מעניק לי אפשרות לבחון את פסגת האתר המושלג בלי כל המהומה ולחשוב על מה שעשוי להתרחש בכנס השנה. עוד אני כותב ואני צופה בגל הגולשים האחרון בחורף הנהנה מהשלג הנפלא, הטוב מזה עשור - מה שקשה לומר על התחזיות לכנס הקרוב. אני סבור שהפורום השנה יהיה אחד המורכבים ויצליח להפיק רק מעט יוזמה ופתרונות. יהיה זה "דאבוס - הרבה דיבורים, מעט מעשים".

עבור מקבלי ההחלטות שיגיעו לכאן, העובדה המעציבה היא שכל ההחלטות והפעולות שצריך לקבל הופכות להיות קשות יותר. אותן הבעיות שהם ניסו לפתור ב-2009, 2010 ו-2011 עדיין בוערות, בעוד שאחרות, כמו יוון, נמצאות בסיכון גבוה לעלות שוב בלהבות, אם למשל, הבנקים ייכשלו להגיע להסכם תספורת על האג"ח.

אגב, יהיה זה אכזרי להזכיר לבאים לכאן כי היה זה בדאבוס 2010 שקובעי המדיניות הבטיחו שיוון לעולם לא תגיע לחדלות פירעון ושהמשבר בגוש היורו ייפתר תוך זמן קצר.

האמת העירומה היא שבשלוש השנים האחרונות כבר נקטפו כל הפירות בענפים הנמוכים. הורדות הריבית, חילוץ הבנקים, הרחבה כמותית 1,2,3, מה לא עשו כדי לפתור את המשבר, אך המצב עדיין נורא למדי, עם אחוזי אבטלה גבוהים וצמיחה נמוכה בארה"ב ומיתון המאיים על גוש היורו.

העובדות הללו הופכות את דאבוס 2012 שונה מהשנים הראשונות של המשבר. ב-2009, האש בערה בעוצמה; היתה תחושה של דחיפות לגבי מה שניתן לעשות. עד 2010 משבר החוב האירופי כבר ביעבע, והאווירה היתה כי "משהו חייב להיעשות". אפילו בשנה שעברה עוד היתה תקווה מסוימת שאפשר להגיע להישגים.

אך אחרי שלוש עשרה פסגות אירופיות וכמה הורדות דירוג, איש אינו נאיבי. מה שנשאר לדאבוס 2012 היא ההכרה האיטית של הסבל הרב שעוד צפוי. כך שבתרחיש הזה אנשים יגיעו לכאן בעיקר כדי לדבר, לא לעשות. פשוט אין להם אופציה אחרת.

קחו לדוגמא את שרי האוצר של מדינות העולם, שבאים לכאן בידיעה שהממשלות כבר מתחו את התקציבים עד קצה גבול היכולת. הן מקצצות, לא מוציאות יותר.

המדינות האירופיות שדירוגן הורד צריכות לחשוב כעת כיצד יוכלו לממן את קרן החילוץ האירופית באופן מספק כדי ליצור חומת אש סביב איטליה וספרד, שלא לדבר על הטיעונים הקשים הממתינים לעוסקים בהשלמת ניסוח האמנה החדשה ליציבות פיסקלית בגוש היורו.

הבנקים המרכזיים יהיו כאן, בידיעה שיצטרכו להפעיל שוב את מדפסות המזומנים, תוך דאגה מפני עליית האינפלציה בהמשך הדרך. קיראו לזה הרחבה כמותית, הקצאה מלאה או דרישות הון מופחתות - מדובר בהדפסת כסף כדי שנוכל להחזיק מעמד.
ואלה שבאים לכאן עם אג'נדה חברתית - להקל על העוני, המגפות והייאוש - יימצאו אנשים מהנהנים בהסכמה ולא עושים כמעט דבר בנדון. השנה, הקול החזק ביותר עשוי להגיע ממפגיני "לכבוש את דאבוס", שהתמקמו כבר באיגלואים מאולתרים מחוץ לוועידה.

אני עדיין מאמין שיש ערך גדול לפורום דאבוס: זאת נקודת ההתחלה של השנה, בה מנהיגי מדינות, מנכ"לים וההוגים הכלכליים המובילים בוחנים את מה שצריך להיעשות ומתחילים לתכנן איך לעשות זאת. זה לא יקרה השנה, אני חושש. המצב פשוט מורכב וקשה מדי.

הכותב הוא פרשן כלכלי ב-CNN. תוכניתו "Quest Means Business" משודרת מדי ערב בשעה 21:00 לפי שעון ישראל. לאתר CNN.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#