הרגולטור מבלבל בין פלטפורמה לתוכן - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרגולטור מבלבל בין פלטפורמה לתוכן

חוקים כמו SOPA משולים לסגירת רשתות קמעונות שלמות בשל התנהגות הלקוחות

5תגובות

 SOPA ו-PIPA, הצעות החוק השנויות במחלוקת שהוקפאו בעקבות המחאה ברשת, הן רק סימפטום. הן סימפטום להיעדר התשתית החוקית המתאימה להתייחסות לאינטרנט ולחוסר היכולות של חברות המדיה הישנות - בעיקר תעשיות המוסיקה והקולנוע האמריקאיות - להתמודד עם המציאות העסקית החדשה שנוצרה ברשת. כסימפטום, הצעות החוק אלו כושלות בדיוק במקום שבו כושלות חברות המדיה הישנות: בניסיון להחיל אופני התנהגות שהתאימו למציאות אחרת - למציאות העכשווית.

SOPA ו-PIPA נוצרו כדי להעניק לרגולטור אפשרות להוריד את השאלטר על כתובות אינטרנט שבהן מוצג תוכן המפר זכויות יוצרים. אך לא מדובר בהורדה של אתרים איזוטריים, אלא באיום על פלטפורמות תוכן ענקיות כמו יוטיוב ופייסבוק. האפשרות שהחוקים יעניקו לבית משפט פדרלי לסגור אתרי אינטרנט למשך חמישה ימים על כל הפרה, משולה בעולם שמחוץ לרשת לסגירת רשתות קמעונות שלמות בשל התנהגות הלקוחות. הפער הבלתי ניתן לגישור בין המודלים העסקיים בעולם הישן לבין המודלים הדיגיטליים של האינטרנט מקשה מאוד על המחוקק למצוא מודל מתאים לאכיפה.

PIPA ו-SOPA הם חוקים בעייתיים מאוד, אך לא מכיוון שהם מנסים למנוע פיראטיות. חברות התקליטים צודקות בטענתן כי פיראטיות היא גניבה, וכי אתרי הורדות למיניהם גוזלים רווחים השייכים ליצרני התוכן. אך חוקים אלה הם בעייתיים מכיוון שהם מבלבלים בין פלטפורמה לתוכן, ומכיוון שאינם לוקחים בחשבון שהאינטרנט הוא זירה חדשה שדורשת התייחסות שונה לדרך שבה מבוצעת אכיפה.

האנלוגיה ה"גיאוגרפית" של החוק, המשווה בין כתובת אינטרנט למיקום פיסי, מראה עד כמה מתקשה המחוקק להתמודד עם עסקים ברשת. בעוד שהעברת חנות פיסית דורשת מאמצים ניכרים, שינוי כתובת ואפילו שרתי אחסון יכולים להתבצע לעתים בלחיצת כפתור. מכיוון שכך, הוסיף המחוקק רשויות אכיפה כמעט בלתי-מוגבלות, דוגמת אלו שאותן הפעיל הממשל האמריקאי נגד וויקיליקס כדי למנוע כל אפשרות שהאכיפה תיהפך ללא אפטקיבית. התוצאה היא שחוקים אלה, אם היו עוברים, היו מספקים לבתי המשפט הפדרליים כוח חסר-תקדים שהיה עשוי ליהפך לרשות צנזורה רחבת סמכויות.

חברות התקליטים יכולות להמשיך לנסות לעצור את הפיראטיות ברשת, אך המודל העסקי שלהן נשמט לא רק בגלל הפיראטיות. למעשה, פיראטיות, כפי שהוכיח המנכ"ל המנוח של אפל, סטיב ג'ובס, היא אחת הבעיות הפשוטות יותר שעמן צריכות חברות אלו להתמודד. בעבורן, החיפוש אחר מודל עסקי דיגיטלי נמצא עדיין בראשיתו. הלחץ העסקי שמייצרת הפיראטיות על חברות התוכן, הוא אחד הגורמים העיקריים שמניעים אותן לבחון מודלים חדשים, כמו שירותי סטרימינג בתשלום חודשי קבוע.

טיפול כה דרקוני בנושא הפיראטיות, עשוי לשבש ולעכב את המהפכה הדיגיטלית. הוא יספק לחברות התוכן הגדולות רשת הגנה נוחה מפני כוחה האדיר של הרשת. הוא יאפשר להן לשמר עוד קצת את המודלים המיושנים שלהן, ולמנוע מקהל הגולשים מגוון שירותים דיגיטליים חדשניים, שהם כה מתבקשים. פיראטיות היא נושא שיש לטפל בו, אך במידתיות שלא תחנוק את החדשנות שמביאה עמה הרשת. כל חקיקה בנושא ראוי שתיעשה מתוך רצון לשינוי ולא מתוך רצון לשמר תעשייה הנרתעת משינוי. SOPA הוא לא הפתרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#